קוראים שואלים...
מדוע חפץ אלוהים להעניק לבני האדם את מתת חיי הנצח?
▪ במקרא נאמר כי אלוהים מעניק לנו את ההזדמנות לזכות ב”חיי עולם” (יוחנן ו׳:40). אולם מה מניע אותו להציע לנו עתיד כזה? האם זו פשוט שאלה של צדק?
עשיית צדק משמעה להתייחס לאחר ביושר ובהגינות. האם באמת מגיע לנו לחיות? לא. במקרא נאמר: ”אדם אין צדיק בארץ, אשר יעשה טוב ולא יחטא” (קהלת ז׳:20). החטא גורר אחריו עונש. אלוהים הזהיר את אדם הראשון שהוא ימות ביום שיחטא (בראשית ב׳:17). לימים כתב השליח פאולוס בהשראת אלוהים: ”שכר החטא הוא מוות” (רומים ו׳:23). לפיכך, אם לכל צאצאיו של אדם הראשון מגיע בצדק למות, מדוע מעניק לנו אלוהים את האפשרות לזכות בחיי נצח?
תקוות חיי הנצח היא מתנה הניתנת לנו ”בחינם”. זהו ביטוי לאהבתו ולחסדו הנעלים והעצומים של אלוהים. במקרא נאמר: ”הכול חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה. אך הם מוצדקים בחסדו, בחינם, הודות לפדות שבמשיח ישוע” (רומים ג׳:23, 24).
אף שכולנו ראויים למיתה, בוחר אלוהים להעניק לאוהביו חיי נצח. היש בכך אי־צדק? במקרא כתוב: ”אם כן מה נאמר? היש אי־צדק אצל אלוהים? חס וחלילה! הרי למשה הוא אומר: ’וחנותי את אשר אחון, וריחמתי את אשר ארחם’. ... אך מי אתה, בן אדם, כי תתווכח עם אלוהים?” (רומים ט׳:14–20).
במקומות מסוימים בעולם רשאי חבר ממשלה בכיר או שופט להעניק חנינה לפושע המרצה עונש מאסר כבד. אם הפושע מציית לצווי בית המשפט ומפגין שינוי בגישתו ובהתנהגותו, עשויים השופט או הנשיא לקצוב את עונשו או להעניק לו חנינה מלאה. זהו בהחלט ביטוי של חסד.
בדומה לכך, יהוה יכול להחליט שלא להטיל על כל החוטאים את העונש המגיע להם. תחת זאת, אהבתו מניעה אותו להעניק חיי נצח לאוהביו החיים את חייהם על־פי אמות המידה שלו. במקרא נאמר: ”אלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35).
מפגן האהבה הגדול ביותר מצד יהוה היה לשלוח את בנו כדי שיסבול וימות למעננו. ישוע אמר על אביו: ”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16).
בני אדם מכל הרקעים המפתחים אהבה כלפי יהוה ועושים את רצונו נושאים חן בעיניו. מכאן שתקוות חיי הנצח היא בראש ובראשונה ביטוי לחסדו ולאהבתו העילאית של אלוהים.
[קטע מוגדל בעמוד 29]
בראש ובראשונה זהו ביטוי של חסד ושל אהבה עילאית