במה מאמינים עדי־יהוה?
עיקרי האמונה של עדי־יהוה אינם בגדר סוד, שהרי הספרות שלהם יוצאת לאור במאות שפות והיא זמינה לכל דורש. הנה סקירה קצרה של כמה מעיקרי האמונה שלהם.
1. המקרא עדי־יהוה מאמינים שכתבי־הקודש נכתבו בהשראת אלוהים. דוד המלך הביע זאת במילים: ”רוח יהוה דיבר בי, ומילתו על לשוני” (שמואל ב׳. כ״ג:2; טימותיאוס ב׳. ג׳:16). עדי־יהוה מקבלים את כתבי־הקודש המשיחיים (המכונים בפי רבים ”הברית החדשה”) כהמשך טבעי של התנ״ך וכחלק שנכתב גם הוא בהשראת אלוהים. ג׳ייסון ד. בדון, פרופסור חבר בפקולטה ללימודי דת, כתב: ”המקרא הוא חומר הגלם שעליו [עדי־יהוה ביססו] את מערכת האמונות והמנהגים שלהם, והם לא ניסו לקבוע מראש מה אמור להימצא שם”. האמונות שלהם עולות בקנה אחד עם הכתוב במקרא; הם אינם מפרשים אותו כך שיתאים להעדפותיהם. יחד עם זאת, הם מבינים שאין להתייחס לכל מה שכתוב במקרא באופן מילולי. לדוגמה, שבעת ימי הבריאה הם ימים סמליים שעניינם בפרקי זמן ממושכים (בראשית א׳:31; ב׳:4).
2. הבורא אלוהי האמת העניק לעצמו שם פרטי — יהוה — המבדיל אותו מאלילי כזבa (תהלים פ״ג:19). השם המפורש מופיע כ־000,7 פעם במקרא. ישוע הדגיש עד כמה שם זה חשוב בתפילה לדוגמה שלימד, ואמר: ”יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). אלוהים דורש בצדק מסירות בלעדית. לפיכך, עדי־יהוה אינם משתמשים בפסלים או בצלמים למטרות פולחן (יוחנן א׳. ה׳:21).
3. ישוע המשיח עדי־יהוה מאמינים כי ישוע הוא המשיח ששלח אלוהים כאמצעי חוקי על מנת להושיע את האנושות מהשלכות החטא של אדם הראשון. ברית התורה, שנכרתה באמצעות משה, הצביעה על הצורך בקורבנות לכפרת חטאים (ויקרא ט״ז:6, 11, 15, 30; במדבר ט״ו:22–29). אולם ברית התורה הייתה מותנית וזמנית (שמות י״ט:5, 6). הנביא ירמיהו דיבר על ”ברית חדשה”, אשר תביא לסליחת חטאים מוחלטת ותמידית (ירמיהו ל״א:31–34). באמצעות ”ברית חדשה” זו, המבוססת על קורבן מושלם, יזכו אנשים נאמנים לחיות בגן העדן המובטח, שייכון עלי אדמות (ישעיהו נ״ג:4–6, 10–12; ס״ה:21–25).
4. מלכות אלוהים זוהי ממשלה שמימית ממשית שבראשה עומד מלך — ישוע המשיח — ו־000,144 שותפים למלכות, אשר ’נפדו מן הארץ’ (ההתגלות ה׳:9, 10; י״ד:1, 3, 4; דניאל ב׳:44; ז׳:13, 14, 27). הם ישלטו על הארץ אשר תטוהר מכל רוע, ותאוכלס במיליונים רבים של אנשים יראי אלוהים (משלי ב׳:21, 22).
5. כדור־הארץ בקהלת א׳:4 נאמר: ”הארץ לעולם עומדת”. לאחר השמדת הרשעים, יהפוך כדור־הארץ לגן עדן ויאוכלס לעולמי עולמים באנשים ישרי לב (תהלים ל״ז:10, 11, 29). אז יתגשמו הדברים שאמר ישוע בתפילה: ”ייעשה רצונך... בארץ” (מתי ו׳:10).
6. נבואות המקרא ”אלוהים... אינו מכזב” (טיטוס א׳:2). לפיכך נבואותיו תמיד מתגשמות, לרבות נבואות המקרא הנוגעות לסיום הסדר העולמי הנוכחי (ישעיהו נ״ה:11; מתי כ״ד:3–14). מי ישרוד את ההשמדה הקרבה ובאה? ביוחנן א׳. ב׳:17 כתוב: ”העושה את רצון אלוהים עומד לעד”.
7. רשויות השלטון ישוע אמר: ”את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלוהים — לאלוהים” (מרקוס י״ב:17). אי לכך, עדי־יהוה מצייתים לחוקי המדינה כל עוד חוקים אלה אינם מתנגשים עם חוקי אלוהים (מעשי השליחים ה׳:29; רומים י״ג:1–3).
8. פעילות הבישור ישוע ניבא: ’בשורת המלכות’ תוכרז ברחבי תבל לפני שיקיץ הקץ על הסדר העולמי הנוכחי (מתי כ״ד:14). עדי־יהוה רואים בכך זכות גדולה לקחת חלק בפעילות מצילת חיים זו. כמובן, כל אחד יכול לבחור אם להקשיב למסר שבפיהם או לא. במקרא נאמר: ”החפץ ייקח נא מים חיים חינם” (ההתגלות כ״ב:17).
9. טבילה עדי־יהוה מטבילים רק את מי שעל בסיס לימוד יסודי של המקרא הביעו את רצונם להיות עדיו של אלוהים ולשרתו (עברים י״ב:1). הם מסמלים את הקדשתם האישית לאלוהים על־ידי טבילה במים (מתי ג׳:13, 16; כ״ח:19).
10. אין כמרים או רבנים ”אתם אחים כולכם”, אמר ישוע לתלמידיו (מתי כ״ג:8). בקרב המשיחיים הקדומים, כולל מחברי המקרא, לא הייתה כיתת כמורה וגם לא היו רבנים. עדי־יהוה פועלים על־פי אותו עיקרון מקראי.
[הערת שוליים]
a עדי־יהוה מאמינים שעל עובדי אלוהים להגות את שמו (שמות ג׳:15; תהלים ק״ה:1). למרבה הצער, בשל המסורת מחליפים יהודים רבים בעת הקריאה במקרא את השם המפורש, יהוה, עם תארים, כגון ”אדני”. מנהג זה מצביע למעשה על חוסר כבוד משווע כלפי מחבר המקרא.
[קטע מוגדל בעמוד 8]
”חטא רבים נשא” (ישעיהו נ״ג:12)
[קטע מוגדל בעמוד 9]
”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14)