המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • נב פרק 3 עמ׳ 30–45
  • נאמנים ליהוה חרף מבחנים

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • נאמנים ליהוה חרף מבחנים
  • שית לבך לנבואות דניאל!‏
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • נבוכדנאצר בירושלים
  • עילית צעירי ירושלים
  • המערכה לחינוך מחדש
  • נחושים להישאר נאמנים ליהוה
  • אומץ והתמדה מניבים גמול
  • ההצעה לעשות ניסיון עשרה ימים
  • חוכמה והשכֵּל במקום פתבג ויין
  • לבסוף,‏ המבחן הגורלי
  • נאמנים עד הקץ
  • ספר דניאל ואתה
    שית לבך לנבואות דניאל!‏
  • נקודות בולטות מספר דניאל
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2007
  • יהוה מבטיח לדניאל גמול נפלא
    שית לבך לנבואות דניאל!‏
  • ספר דניאל עומד למשפט
    שית לבך לנבואות דניאל!‏
ראה עוד
שית לבך לנבואות דניאל!‏
נב פרק 3 עמ׳ 30–45

פרק שלישי

נאמנים ליהוה חרף מבחנים

1,‏ 2.‏ על איזה רקע נכתב ספר דניאל?‏

המסך עולה והנה ספר הנבואות דניאל בימי מהפך רב־חשיבות המתחולל בעולם.‏ אשור סופגת תבוסה,‏ נינווה בירתה נפלה.‏ מצרים ירדה מגדולתה והיא נאלצת להסתפק באיזור שמדרום לארץ יהודה.‏ לעומתן,‏ בבל צוברת במהירות כוח ונעשית למעצמה העיקרית המנסה לשלוט בעולם כולו.‏

2 פרעה נכו מלך מצרים,‏ בניסיון נואש לעצור את התפשטותה של בבל דרומה,‏ הוביל ב־624 לפה״ס את צבאו לכרְכְּמִיש שעל גדות חלקו הצפוני של נהר הפרת.‏ קרב כַּרְכְּמִיש נודע כמאורע היסטורי גורלי.‏ צבא בבל בפיקודו של יורש העצר,‏ נבוכדנאצר,‏ היכה את חיל פרעה נכו מכה ניצחת (‏ירמיהו מ״ו:‏2‏)‏.‏ בתנופת ניצחונו פלש נבוכדנאצר לסוריה ולארץ ישראל ולמעשה שם קץ לשלטון מצרים באיזור.‏ רק מות נְבוֹפִּלְאֶסֶר אביו קטע זמנית את מסע כיבושיו.‏

3.‏ מה היתה תוצאת מסעו הצבאי הראשון של נבונכדנאצר לירושלים?‏

3 כעבור שנה,‏ שוב יצא נבוכדנאצר,‏ הפעם כמלך בבל,‏ למסעות כיבוש בסוריה ובארץ ישראל.‏ באותה תקופה בא לירושלים לראשונה.‏ המקרא אומר:‏ ”‏בימיו עלה נבוכדנאצר מלך בבל,‏ ויהי לו יהויקים עבד שלוש שנים וישָב וימרוד בו”‏ (‏מלכים ב׳.‏ כ״ד:‏1‏)‏.‏

נבוכדנאצר בירושלים

4.‏ כיצד יש להבין את כוונת הכתוב ”‏בשנת שלוש למלכות יהויקים”‏ שבדניאל א׳:‏1‏?‏

4 המילים ”‏שלוש שנים”‏ מעניינות במיוחד,‏ לאור פֶּתח דבריו של דניאל:‏ ”‏בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה,‏ בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלים ויצר עליה”‏ (‏דניאל א׳:‏1‏)‏.‏ במלאות שלוש שנים למלכות יהויקים,‏ שמָלך מ־628 ועד 618 לפה״ס,‏ עדיין לא היה נבוכדנאצר ”‏מלך בבל”‏ אלא יורש העצר.‏ ב־620 לפה״ס הטיל נבוכדנאצר מס על יהויקים,‏ שמרד בו כעבור כשלוש שנים.‏ על כן,‏ ב־618 לפה״ס,‏ היא השנה השלישית למלכות יהויקים מטעם בבל,‏ בא המלך נבוכדנאצר לירושלים בשנית כדי להעניש את יהויקים המורד.‏

5.‏ מה השיג נבוכדנאצר במסעו הצבאי השני לירושלים?‏

5 בתום המצור ’‏נתן אדֹני בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלוהים’‏ (‏דניאל א׳:‏2‏)‏.‏ יהויקים מת כנראה בתחילת המצור — אולי נרצח ואולי מת תוך כדי המרד (‏ירמיהו כ״ב:‏18,‏ 19‏)‏.‏ בנו,‏ יהויכין בן ה־18,‏ ירש את כיסאו ב־618 לפה״ס,‏ אך שלטונו נמשך שלושה חודשים ועשרה ימים בלבד,‏ והוא נכנע ב־617 לפה״ס.‏ (‏השווה מלכים ב׳.‏ כ״ד:‏10–15‏.‏)‏

6.‏ מה עשה נבוכדנאצר בכלי הקודש שבזז מבית־המקדש שבירושלים?‏

6 נבוכדנאצר בזז את כלי המקדש בירושלים ”‏ויביאם ארץ שנער בית אלוהיו;‏ ואת הכלים הביא בית אוצר אלוהיו”‏ מרדוך,‏ שנקרא בלשון המקרא מרודך (‏דניאל א׳:‏2;‏ ירמיהו נ׳:‏2‏)‏.‏ בכתובת בבלית צוטטו דברי נבוכדנאצר על מקדש מרדוך:‏ ”‏אגרתי בו כסף וזהב ואבנים יקרות.‏.‏.‏ ועשיתיהו לאוצר ממלכתי”‏.‏ כלי קודש אלה יוזכרו שנית כשנקרא על ימי המלך בלשאצר (‏דניאל ה׳:‏1–4‏)‏.‏

עילית צעירי ירושלים

7,‏ 8.‏ מה ניתן ללמוד מדניאל א׳:‏3,‏ 4 ו־‏6 על הרקע של דניאל ושלושת רעיו?‏

7 לא רק אוצרות מקדש יהוה נלקחו בבלה.‏ הכתוב אומר:‏ ”‏ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן הפַּרתְּמִים [‏האצולה]‏,‏ ילדים אשר אין בהם כל מום וטובי מראה ומשכילים בכל חוכמה ויודעי דעת,‏ ומביני מדע,‏ ואשר כוח בהם לעמוד בהיכל המלך”‏ (‏דניאל א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

8 מי נבחר?‏ נאמר:‏ ”‏ויהי בהם מבני יהודה,‏ דניאל,‏ חנניה,‏ מישאל ועזריה”‏ (‏דניאל א׳:‏6‏)‏.‏ מידע זה שופך אור על עברם הלא ידוע של דניאל ורעיו.‏ שים לב,‏ למשל,‏ שהם היו ”‏מבני יהודה”‏,‏ משבט המלוכה.‏ בין שהיו משושלת המלוכה ובין שלא,‏ סביר להניח שמוצאם במשפחות די מכובדות ובעלות השפעה.‏ הם היו בריאים בגופם ובנפשם,‏ וגם משכילים,‏ חכמים,‏ יודעי דעת ונבונים — וזאת בגיל שעדיין ניתן לכנותם ”‏ילדים”‏,‏ אולי בשנות העשרֵה המוקדמות.‏ אין ספק שדניאל ורעיו היו יוצאי דופן,‏ עילית צעירי ירושלים.‏

9.‏ מדוע אין כמעט ספק שהוריהם של דניאל ושלושת רעיו היו יראי אלוהים?‏

9 אין הכתוב מוסר מי היו הורי הנערים,‏ אך אין כמעט ספק שהם היו יראי אלוהים ולא הקלו ראש באחריותם המשפחתית.‏ בהתחשב בניוון המוסרי והרוחני שרווח בירושלים דאז,‏ בייחוד בקרב ’‏זרע המלוכה והפרתמים’‏,‏ ברור שתכונותיהם הטובות של דניאל ושלושת רעיו לא באו להם במקרה.‏ איזה שברון לב חשו בוודאי ההורים למראה בניהם הנלקחים לארץ רחוקה!‏ לוּ ידעו כיצד ישתלשלו הדברים,‏ היו גאים בהם עד מאוד.‏ מה חיוני שהורים יגדלו את ילדיהם ”‏במוסר יהוה ובתוכחתו”‏!‏ (‏אפסים ו׳:‏4‏)‏.‏

המערכה לחינוך מחדש

10.‏ מה למדו הנערים העברים,‏ ולאיזו מטרה?‏

10 מייד נפתחה המערכה לחינוך הגולים הצעירים מחדש.‏ נבוכדנאצר,‏ שרצה לוודא כי הנערים העברים ישתבְּצו וישתלבו בסדר הבבלי,‏ ציווה על סריסיו ”‏ללמדם ספר ולשון כשדים”‏ (‏דניאל א׳:‏4‏)‏.‏ אין מדובר בהשכלה רגילה.‏ האנציקלופדיה הבינלאומית הסטנדרטית למקרא (‏The International Standard Bible Encyclopedia)‏ מסבירה שהשכלה זו ”‏כללה את לימוד השוּמֵרית,‏ האכדית,‏ הארמית.‏.‏.‏ ולשונות אחרות,‏ וגם את לימוד הספרות הענפה שנכתבה בשפות אלה”‏.‏ ”‏הספרות הענפה”‏ התמקדה בהיסטוריה,‏ מתמטיקה,‏ אסטרונומיה ועוד.‏ אך ”‏לתכנים דתיים בתחומים אלה,‏ לניחוש העתיד וגם לאסטרולוגיה.‏.‏.‏ היה [‏בַּלימוד]‏ מקום נכבד”‏.‏

11.‏ אילו צעדים ננקטו כדי לוודא שהנערים יאמצו לעצמם את אורח־החיים של חצר המלוכה הבבלית?‏

11 כדי שהנערים העברים יאמצו לחלוטין את המנהגים והתרבות של חצר המלוכה הבבלית,‏ מינה ”‏להם המלך דבר יום ביומו מפת־בג המלך ומיין משתיו,‏ ולגדלם שנים שלוש,‏ ומקצתם [‏כלומר,‏ ובתום שנים אלה]‏ יעמדו לפני המלך”‏ (‏דניאל א׳:‏5‏)‏.‏ ”‏וישם להם שר הסריסים שמות.‏ וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עֲבֵד נגו”‏ (‏דניאל א׳:‏7‏)‏.‏ נהוג היה בימי המקרא לקרוא לאדם בשם חדש בעקבות מאורע חשוב בחייו.‏ יהוה שינה,‏ למשל,‏ את שמם של אברם ושרי לאברהם ושרה (‏בראשית י״ז:‏5,‏ 15,‏ 16‏)‏.‏ אם אדם שינה את שמו של אדם אחר,‏ היתה זו עדות ברורה לסמכותו או לשלטונו עליו.‏ כאשר נתמנה יוסף לאחראי על מזון מצרים,‏ קרא פרעה את שמו צָפְנַת פַּעְנֵחַ (‏בראשית מ״א:‏44,‏ 45‏;‏ השווה מלכים ב׳.‏ כ״ג:‏34;‏ כ״ד:‏17‏)‏.‏

12,‏ 13.‏ מדוע ניתן לומר ששינוי שמם של הנערים העברים היה ניסיון למוטט את אמונתם?‏

12 שינוי שמם של דניאל ושלושת רעיו העברים היה רב־משמעות.‏ הוריהם נתנו להם שמות הקשורים לעבודת יהוה.‏ ”‏דניאל”‏ פירושו ”‏שופטִי אל”‏.‏ ”‏חנניה”‏ פירושו ”‏חנן יהוה”‏.‏ אפשר שמשמעות השם ”‏מישאל”‏ היא ”‏מי כאל?‏”‏ ו”‏עזריה”‏ פירושו ”‏עָזר יהוה”‏.‏ אין ספק שהורי הנערים קיוו בכל לבם שבניהם יגדלו בהדרכתו של יהוה אלוהים ויהיו לעובדיו המסורים והנאמנים.‏

13 אך השמות החדשים שניתנו לארבעת העברים היו קשורים כולם באלי כזב,‏ מה שרמז שאלים אלה הביסו את אלוהי האמת.‏ איזה ניסיון ערמומי למוטט את אמונת הנערים!‏

14.‏ מה היתה משמעות שמותיהם החדשים של דניאל ושלושת רעיו?‏

14 שמו של דניאל הוסב לבלטשאצר,‏ ומשמעו ”‏שמור את המלך”‏.‏ זוהי כנראה צורה מקוצרת של תחינה לעזרה המופנית לאל בֵּל (‏מרדוך)‏,‏ ראש אלי בבל.‏ גם אם לא נבוכדנאצר הוא שבחר לדניאל את שמו,‏ היה הוא גאה לומר ששם זה ’‏כשם אלוהיו’‏ (‏דניאל ד׳:‏5‏)‏.‏ חנניה נקרא שדרך,‏ שלדעת בני סמכא הוא שם מורכב שהוראתו ”‏מצוות אקו”‏.‏ מעניין לציין כי אקו היה שמו של אל שומרי.‏ מישאל נקרא מישך (‏אולי מִישאַקוּ‏)‏,‏ שהוא כנראה סילוף מחוכם של ”‏מי כאל?‏”‏ ל”‏מי שווה לאקו?‏”‏ שמו הבבלי של עזריה היה עבד נגו שפירושו מן הסתם ”‏עבד של נגו”‏.‏ ”‏נגו”‏ הוא גרסה שונה של ”‏נבו”‏,‏ אל,‏ שעל שמו נקראו כמה ממלכי בבל.‏

נחושים להישאר נאמנים ליהוה

15,‏ 16.‏ לאילו סכנות נקלעו דניאל ורעיו,‏ ומה עשו בנידון?‏

15 השמות הבבליים,‏ תוכנית החינוך מחדש והתזונה המיוחדת,‏ כולם היו ניסיון לגרום לדניאל ושלושת רעיו לא רק להתבולל באורח החיים הבבלי,‏ אלא גם להרחיקם מיהוה אלוהיהם,‏ מהחינוך ומהרקע הדתי שלהם.‏ מה יעשו הנערים לנוכח כל הלחצים והפיתויים?‏

16 נאמר בהשראת אלוהים:‏ ”‏וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפתבג [‏במעדני]‏ המלך וביין משתיו”‏ (‏דניאל א׳:‏8‏)‏.‏ אומנם רק שמו של דניאל מוזכר,‏ אך בהמשך מתחוור ששלושת רעיו עמדו לצדו.‏ המילים ’‏וישם על לבו’‏ מלמדות כי ההדרכה,‏ שהקנו לדניאל הוריו ואנשים אחרים,‏ אכן חדרה ללבו.‏ חינוך דומה הנחה בוודאי גם את שלושת האחרים בהחלטותיהם.‏ הדבר מבליט עד כמה חשוב ללמד את ילדינו,‏ גם כשנראה שהם צעירים מלהבין (‏משלי כ״ב:‏6;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏

17.‏ מדוע סירבו דניאל ורעיו למזון המלך אך הסכימו להשתתף ביתר התוכניות?‏

17 מדוע סירבו הנערים העברים למעדנים וליין אך הסכימו להשתתף ביתר התוכניות?‏ השיקול של דניאל ”‏אשר לא יתגאל [‏ייטמא]‏”‏ מבהיר זאת.‏ החובה ללמוד ”‏ספר ולשון כשדים”‏ והשמות הבבליים אומנם מקוממים,‏ אך לא בהכרח יטמאו את האדם.‏ תן דעתך למקרה של משה שהתרחש כמעט אלף שנים קודם לכן.‏ משה היה נאמן ליהוה אף ש”‏לוּמד בכל חוכמת המצרִים”‏.‏ החינוך שקיבל מהוריו הקנה לו בסיס איתן.‏ בעקבות זאת,‏ ”‏כאשר גדל משה,‏ מתוך אמונה סירב להיקרא בן לבת פרעה ובחר להתענות עִם עַם אלוהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא”‏ (‏מעשי השליחים ז׳:‏22;‏ עברים י״א:‏24,‏ 25‏)‏.‏

18.‏ כיצד יכול היה מזון המלך לטמא את הנערים העברים?‏

18 כיצד יכול היה מזון המלך לטמא את הנערים?‏ ראשית,‏ בין המעדנים היו אולי מאכלים שאכילתם נאסרה בתורת משה.‏ הבבלים אכלו,‏ למשל,‏ חיות טמאות שלפי התורה אסור היה לבני ישראל לאוכלן (‏ויקרא י״א:‏1–31;‏ כ׳:‏24–26;‏ דברים י״ד:‏3–20‏)‏.‏ שנית,‏ הבבלים לא נהגו לשפוך את דם החיות השחוטות על הארץ לפני שאכלו את בשרן.‏ אכילת בשר על דמו היתה הפרה מוחלטת של חוק יהוה (‏בראשית ט׳:‏1,‏ 3,‏ 4;‏ ויקרא י״ז:‏10–12;‏ דברים י״ב:‏23–25‏)‏.‏ שלישית,‏ עובדי אלי הכזב נהגו להקריב את מזונם לאלילים ואחרי כן לאוכלו בסעודת קודש.‏ לעובדי יהוה אין כל חלק בכך!‏ (‏השווה קורינתים א׳.‏ י׳:‏20–22‏.‏)‏ זאת ועוד,‏ בכל גיל אין זה בריא להרבות באכילת מאכלים כבדים ובשתיית משקאות חריפים דבר יום ביומו,‏ כל שכן בצעירותנו.‏

19.‏ אילו צידוקים יכלו למצוא להם הנערים העברים,‏ אך מה עזר להם להגיע למסקנה הנכונה?‏

19 גם אם אדם יודע כיצד יש לנהוג,‏ נדרש ממנו אומץ רב יותר כדי לנהוג כשורה בשעת לחץ או פיתוי.‏ דניאל ושלושת רעיו יכלו לחשוב בלבם שהוריהם וידידיהם רחוקים ולא ייוודע להם מה הם עשו,‏ או שזה צו המלך,‏ לכן אין להם ברירה,‏ מחובתם לציית.‏ מלבד זאת,‏ אין ספק שנערים אחרים השתתפו בכך בחפץ לב וראו בזה זכות ולא קושי.‏ אך חשיבה מוטעית מעין זו יכלה להפילם בנקל למלכודת החטא במסתרים,‏ פח הלוכד צעירים רבים.‏ הנערים העברים ידעו ש”‏בכל מקום עיני יהוה”‏,‏ וש”‏את כל מעשה האלוהים יביא במשפט על כל נעלם,‏ אם טוב ואם רע”‏ (‏משלי ט״ו:‏3;‏ קהלת י״ב:‏14‏)‏.‏ הבה נפיק לקח מדרך פעולתם של צעירים נאמנים אלה.‏

אומץ והתמדה מניבים גמול

20,‏ 21.‏ איזו פעולה נקט דניאל,‏ ומה אירע בעקבות זאת?‏

20 דניאל שם על לבו לעמוד בפני השפעות משחיתות,‏ ופעל לפי החלטתו זו.‏ ”‏ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל”‏ (‏דניאל א׳:‏8‏)‏.‏ שים לב שהמילה ”‏ויבקש”‏ מעידה על פעולה ממושכת.‏ בדרך כלל דרושה התמדה כדי להצליח לעמוד בפיתויים או להתגבר על חולשות מסוימות (‏גלטים ו׳:‏9‏)‏.‏

21 במקרה של דניאל,‏ ההתמדה השתלמה.‏ ”‏ויתן האלוהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים”‏ (‏דניאל א׳:‏9‏)‏.‏ הכל הסתדר לבסוף.‏ אך לא מפני שדניאל ורעיו היו נאים ונבונים,‏ אלא עקב ברכת יהוה.‏ דניאל זכר בוודאי את המשל העברי:‏ ”‏בטח אל יהוה בכל לבֶּך ואל בינתך אל תישען.‏ בכל דרכיך דעהו,‏ והוא יישר אורחותיך”‏ (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ יישום עצה זו הניב גמול.‏

22.‏ מדוע היתה התנגדות שר הסריסים די מוצדקת?‏

22 בתחילה התנגד שר הסריסים:‏ ”‏ירא אני את אדוני המלך,‏ אשר מינה את מאכלכם ואת משתיכם.‏ אשר למה יראה את פניכם זועפים מן הילדים אשר כגילכם,‏ וחייבתם את ראשי למלך?‏”‏ (‏דניאל א׳:‏10‏)‏ טענתו ופחדיו היו מוצדקים.‏ המלך נבוכדנאצר לא היה מוחל על אי ציות,‏ ושר הסריסים הבין כי ’‏ראשו’‏ בסכנה אם לא ימלא אחר הוראותיו.‏ מה יעשה דניאל?‏

23.‏ כיצד גילה דניאל חוכמה ותבונה בדרך שפעל?‏

23 כאן באו לידי ביטוי חוכמתו ותבונתו.‏ דניאל הצעיר בוודאי נזכר במשל:‏ ”‏מענה רך ישיב חימה,‏ ודבר עצב יעלה אף”‏ (‏משלי ט״ו:‏1‏)‏.‏ הוא לא עמד על כך שימלאו את בקשתו פן יעורר זעם ויהפוך לקדוש מעונה,‏ אלא הניח לעניין.‏ ברגע המתאים פנה אל ”‏המלצר”‏,‏ כלומר אל השומר,‏ שהיה אולי מוכן לתת לנערים מעט יותר מרחב פעולה,‏ משום שלא נדרש לתת את הדין ישירות למלך (‏דניאל א׳:‏11‏)‏.‏

ההצעה לעשות ניסיון עשרה ימים

24.‏ איזה ניסיון הציע דניאל לעשות?‏

24 דניאל הציע לשומר לעשות ניסיון:‏ ”‏נס נא את עבדיך ימים עשרה,‏ ויתנו לנו מן הזֵרֹעִים ונאכלה ומים ונשתה.‏ ויֵרָאו לפניך מראינו ומראה הילדים האוכלים את פתבג המלך,‏ וכאשר תראה עשה עם עבדיך”‏ (‏דניאל א׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏

25.‏ מה כלול כנראה ב”‏זֵרֹעִים”‏ שאכלו דניאל ושלושת רעיו?‏

25 האם בתום עשרה ימים של ’‏זרועים ומים’‏ הם ייראו ”‏זועפים”‏,‏ דהיינו מדוכדכים,‏ בהשוואה לאחרים?‏ המילה ”‏זֵרֹעִים”‏ עניינה בעיקר בזרעונים,‏ כלומר ירקות וקטניות.‏ בתרגומי מקרא מסוימים היא תורגמה ל”‏קטניות”‏,‏ המוגדרות כ”‏צמחי תרבות כגון אפונה,‏ שעועית,‏ עדשים ופול שזרעיהם הם גרגירים.‏.‏.‏ [‏ה]‏משמשים למאכל”‏.‏ יש למדנים הסבורים שמן ההקשר ניתן להבין שתזונת הנערים לא הסתכמה בזרעונים אכילים.‏ ספר עיון מציין:‏ ”‏דניאל ורעיו ביקשו בעצם להחליף את המזון העשיר ומיני הבשר שעלו על שולחן המלך בתפריט ירקות פשוט שאכלו יתר העם”‏.‏ הירקות כללו כנראה מנות מזינות שבהן בצלים,‏ כְּרֵשָׁה,‏ מלונים,‏ מלפפונים,‏ עדשים,‏ שום ושעועית וכן לחם מקמח דגנים שונים.‏ אין ספק שאיש לא יראה בתפריט זה ’‏מנת רעב’‏.‏ נראה שהשומר הבין זאת.‏ ”‏וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה”‏ (‏דניאל א׳:‏14‏)‏.‏ ומה היתה התוצאה?‏

26.‏ מה קרה מקץ עשרת ימי הניסיון,‏ ומדוע?‏

26 ”‏ומקצת [‏בתום]‏ ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים האוכלים את פתבג המלך”‏ (‏דניאל א׳:‏15‏)‏.‏ אין לראות בזה ראיה לכך שצמחונוּת עדיפה על תפריט המכיל בשר.‏ עשרה ימים הם פרק זמן קצר להשגת תוצאות נראות לעין בכל תזונה שהיא,‏ אך לא ליהוה השם לו משהו למטרה.‏ ”‏ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה”‏,‏ נאמר בדבר־אלוהים (‏משלי י׳:‏22‏)‏.‏ ארבעת הנערים העברים שמו מבטחם ביהוה והאמינו בו,‏ והוא לא עזבם.‏ במקרה אחר,‏ מאות שנים אחרי כן,‏ לא בא מזון לפיו של ישוע המשיח במשך 40 יום.‏ על זאת ציטט את הכתוב בדברים ח׳:‏3‏:‏ ”‏לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם”‏.‏ המקרה של דניאל ורעיו הוא דוגמה קלאסית לכך.‏

חוכמה והשכֵּל במקום פתבג ויין

27,‏ 28.‏ כיצד היתה התזונה שבחרו דניאל ושלושת רעיו הכנה לקראת הקשיים שנכונו להם?‏

27 הניסיון ארך עשרה ימים בלבד,‏ אבל התוצאות היו משכנעות ביותר.‏ ”‏ויהי המלצר נושא את פתבגם ויין משתיהם ונותן להם זרעונים”‏ (‏דניאל א׳:‏16‏)‏.‏ לא דרוש לנו דמיון פורה במיוחד כדי לתאר לעצמנו מה היתה דעתם של יתר הנערים בתוכנית ההכשרה על דניאל ורעיו.‏ הם בוודאי חשבו שזה טיפשי מאוד לוותר מדי יום על סעודה דשנה מאת המלך בעבור ירקות.‏ אך ציפו לנערים העברים עוד מבחנים וניסיונות אדירים,‏ וכדי לעמוד בהם נדרשו להם צלילות־דעת ועירנות רבה ביותר.‏ אך מה שעתיד לעזור להם יותר מכל לעמוד במבחני אמונה אלה הם אמונתם וביטחונם ביהוה.‏ (‏השווה יהושע א׳:‏7‏.‏)‏

28 יהוה עמד לימין צעירים אלה,‏ וכראיה לכך קְרא את הכתוב:‏ ”‏והילדים האלה,‏ ארבעתם,‏ נתן להם האלוהים מדע והשכֵּל בכל ספר וחוכמה,‏ ודניאל הבין בכל חזון וחלומות”‏ (‏דניאל א׳:‏17‏)‏.‏ לא היה די בחוסן גופני ובבריאות כדי לעזור לנערים להתמודד עם הרגעים הקשים שנכונו להם.‏ ”‏כי תבוא חוכמה בלבך ודעת לנפשך יִנעם.‏ מזימה תשמור עליך,‏ תבונה תנצרכה.‏ להצילך מדרך רע”‏ (‏משלי ב׳:‏10–12‏)‏.‏ בסגולות אלה חנן יהוה את ארבעת הנערים הנאמנים כדי להכינם לקראת הבאות.‏

29.‏ כיצד עלה בידו של דניאל ’‏להבין בכל חזון וחלומות’‏?‏

29 נאמר כי ”‏דניאל הבין בכל חזון וחלומות”‏.‏ אין פירושו של דבר שהיו לדניאל כוחות טמירים.‏ מעניין לציין שאף שדניאל נחשב לאחד מגדולי הנביאים,‏ מעולם לא האצילה עליו הרוח לכתוב הצהרות כגון ”‏כה אמר אדני יהוה”‏ או ”‏כה אמר יהוה צבאות”‏ (‏ישעיהו כ״ח:‏16;‏ ירמיהו ו׳:‏9‏)‏.‏ אך רק בהשראת רוח־הקודש יכול היה דניאל להבין ולפרש חזונות וחלומות אשר גילו את מטרת יהוה.‏

לבסוף,‏ המבחן הגורלי

30,‏ 31.‏ כיצד הועילה לדניאל ורעיו דרך הפעולה שבחרו?‏

30 תמו להן שלוש שנות החינוך מחדש ועיצוב חזות הנערים.‏ המבחן הגורלי הגיע — ריאיון אישי עם המלך.‏ ”‏ולמקצת הימים אשר אמר המלך להביאם,‏ ויביאם שר הסריסים לפני נבוכדנצר”‏ (‏דניאל א׳:‏18‏)‏.‏ הגיעה השעה שארבעת הנערים ימסרו דין וחשבון.‏ האם תועיל להם דבקותם בחוקי יהוה והיבדלותם מאורחות הבבלים?‏

31 ”‏וידבר איתם המלך,‏ ולא נמצא מכולם כדניאל,‏ חנניה,‏ מישאל ועזריה;‏ ויעמדו לפני המלך”‏ (‏דניאל א׳:‏19‏)‏.‏ איזו הוכחה ניצחת לצדקת דרכם באותן שלוש שנים!‏ הם לא יצאו מדעתם כשהחליטו לדבוק בתזונה שציוו אמונתם ומצפונם.‏ נאמנות דניאל ורעיו ב’‏מעט’‏,‏ הניבה הרבה ברכות.‏ כל הצעירים שהשתתפו בתוכנית ההכשרה שאפו ’‏לעמוד לפני המלך’‏.‏ המקרא אינו מציין אם זכות זו נפלה רק בחלקם של ארבעת העברים.‏ מכל מקום,‏ נאמנותם אכן הניבה ”‏עֵקֶב [‏גמול]‏ רב”‏ (‏תהלים י״ט:‏12‏)‏.‏

32.‏ באיזה מובן נפלה בחלקם של דניאל,‏ חנניה,‏ מישאל ועזריה זכות גדולה מן הזכות לשרת בחצר המלך?‏

32 ”‏חזית איש מהיר במלאכתו?‏ לפני מלכים יתייצב”‏,‏ נאמר בכתבי־הקודש (‏משלי כ״ב:‏29‏)‏.‏ המלך נבוכדנאצר בחר בדניאל,‏ חנניה,‏ מישאל ועזריה להתייצב לפניו,‏ להיות מאנשי חצרו.‏ ניתן לראות כיצד יד יהוה מכוונת את השתלשלות העניינים כדי שבאמצעות נערים אלה,‏ ובמיוחד באמצעות דניאל,‏ ייוודעו היבטים חשובים של מטרתו.‏ אומנם היה זה כבוד להשתייך לחצר המלוכה של נבוכדנאצר,‏ אך לשמש כלי כה נפלא בידי מלך היקום,‏ יהוה,‏ נחשב לכבוד רב בהרבה.‏

33,‏ 34.‏ (‏א)‏ מדוע התרשם המלך מארבעת הנערים העברים?‏ (‏ב)‏ איזה לקח ניתן ללמוד מקורותיהם של ארבעת העברים?‏

33 עד מהרה הבין נבוכדנאצר כי ההשכל והחוכמה,‏ שבהם חנן יהוה את ארבעת הנערים העברים,‏ נעלים בהרבה על חוכמת יועציו וחכמיו.‏ ”‏וכל דבר חוכמת בינה אשר ביקש מהם המלך,‏ וימצאם עשר ידות על כל החרטומים [‏ו]‏האשפים אשר בכל מלכותו”‏ (‏דניאל א׳:‏20‏)‏.‏ וכי יש ספק בכך?‏ ה”‏חרטומים”‏ וה”‏אשפים”‏ הסתמכו על השכלה בבלית רוויה אמונות טפלות,‏ ואילו דניאל וחבריו נשענו על החוכמה אשר ממעל.‏ הרי אין מה להשוות,‏ הן אינן שקולות זו לזו.‏

34 השנים חלפו ודבר כמעט לא השתנה.‏ במאה הראשונה לספירה,‏ כאשר הפילוסופיה היוונית והחוק הרומי משלו בכיפה,‏ כתב השליח פאולוס בהשראת אלוהים:‏ ”‏כי חוכמת העולם הזה היא סכלות בעיני אלוהים,‏ שהרי כתוב:‏ ’‏לוכד חכמים בעורמם’‏.‏ ועוד:‏ ’‏יהוה יודע מחשבות אדם,‏ כי־המה הבל’‏.‏ על כן,‏ אל יתהלל איש בבני אדם”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ג׳:‏19–21‏)‏.‏ אנו,‏ החיים כיום,‏ צריכים לדבוק במה שלימדָנו יהוה ולא להסתנוור בנקל מן הברק והזוהר של העולם (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏15–17‏)‏.‏

נאמנים עד הקץ

35.‏ מה עוד מסופר על שלושת רעיו של דניאל?‏

35 אמונתם העזה של חנניה,‏ מישאל ועזריה מומחשת שוב בדרמתיות בדניאל ג׳‏‏,‏ שם מסופר על צלם הזהב שהקים נבוכדנאצר בבקעת דוּרָא ועל מבחן כבשן האש.‏ עברים יראי אלוהים אלה היו נאמנים ליהוה בוודאי עד יום מותם,‏ שהרי עליהם רמז השליח פאולוס כשכתב על מי ”‏אשר באמונה.‏.‏.‏ כיבו גבורת האש”‏ (‏עברים י״א:‏33,‏ 34‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ בכך הציבו מופת לעובדי יהוה,‏ צעירים כמבוגרים.‏

36.‏ איזו קריירה מזהירה היתה לדניאל?‏

36 ומה באשר לדניאל?‏ בפסוק החותם את הפרק הראשון נאמר:‏ ”‏ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך”‏.‏ ההיסטוריה מלמדת שכורש כבש את בבל בִּן לילה,‏ ב־539 לפה״ס.‏ ברור שבזכות השם שיצא לו ובזכות מעמדו הרם,‏ המשיך דניאל לשרת בחצרו של כורש.‏ בדניאל י׳:‏1 נאמר כי ”‏בשנת שלוש לכורש מלך פרס”‏,‏ גילה יהוה דבר חשוב לדניאל.‏ אם היה בשנות העשרֵה לחייו כשהוגלה בבלה ב־617 לפה״ס,‏ הרי שהיה כמעט בן מאה כשקיבל את החזון האחרון.‏ בהחלט קריירה ארוכה ומבורכת של שירות נאמן ליהוה!‏

37.‏ אילו לקחים ניתן להפיק מבחינת הפרק הראשון בספר דניאל?‏

37 הפרק הראשון בספר דניאל אינו מגולל רק את סיפור עמידתם של ארבעה נערים נאמנים במבחני אמונה.‏ הוא מראה שיהוה יכול להשתמש במי שהוא חפץ לביצוע מטרתו.‏ הכתוב מוכיח שאם יהוה מרשה לנו לעבור מה שנראה כאסון,‏ זה עשוי לשרת מטרה טובה.‏ הוא גם מספר לנו שהנאמן במעט יקצור גמול רב.‏

מה הבנת?‏

‏• מהו הרקע של דניאל ושלושת רעיו הצעירים?‏

‏• כיצד החינוך הטוב שקיבלו ארבעת הנערים העברים עמד למבחן בבבל?‏

‏• כיצד גמל יהוה לארבעת העברים על עמדתם האמיצה?‏

‏• אילו לקחים יכולים להפיק משרתי יהוה בני־זמננו מדניאל ושלושת רעיו?‏

‏[‏תמונה על כל העמוד בעמוד 30]‏

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף