פרק שנים־עשר
שליח אלוהים מחזק את ידי דניאל
1. כיצד התברך דניאל על שהתגשמות מטרת יהוה היתה חשובה לו?
התגשמות מטרת יהוה היתה חשובה מאוד לדניאל, ועל כך זכה לגמול רב. ניתנה לו נבואת 70 השבועים המרגשת, שדנה במועד ביאת המשיח. הוא גם זכה לראות בשיבת שארית עמו הנאמנה לארצה ב־537 לפה״ס, לקראת תום ”שנת אחת לכורש מלך פרס” (עזרא א׳:1–4).
2, 3. מדוע אפשר שדניאל לא שב לארץ יהודה עם שבי ציון?
2 דניאל לא היה בין השבים לארץ יהודה, אולי מפאת הקושי הכרוך בכך לאדם בגילו. לאלוהים היו עוד תוכניות לגבי שירותו של דניאל בבבל. חלפו להן שנתיים. ואז, ”בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל, אשר נקרא שמו בלטשאצר; ואמת הדבר, וצבא גדול. ובִין את הדבר, ובינה לו במראֶה” (דניאל י׳:1).
3 ”שנת שלוש לכורש” היא 536/535 לפה״ס. עברו יותר מ־80 שנה מאז הוגלה דניאל בבלה עם זרע המלוכה ובני אצולת יהודה (דניאל א׳:3). אם היה בראשית שנות העשרֵה לחייו בבואו בבלה, כעת היה כבן מאה, ולו עבר עשיר של שירות נאמן.
4. איזה תפקיד חשוב הועיד יהוה לדניאל חרף גילו הקשיש?
4 חרף גילו הקשיש של דניאל, תפקידו בשירות יהוה טרם הסתיים. אלוהים התכוון להכריז באמצעותו נבואה בעלת משמעות לטווח ארוך, נבואה הנוגעת לימינו וגם לעתיד. כדי להכין את דניאל למשימה זו ראה יהוה לנכון לעזור לו, לחזק את ידיו לקראת השירות המצפה לו.
סיבה לדאגה
5. אילו ידיעות הדאיגו כנראה את דניאל?
5 דניאל אומנם לא שב לארץ יהודה עם שבי ציון, אך התעניין במתרחש במולדתו האהובה. מידיעות שהגיעו אליו התברר לו שלא הכל כשורה שם. המזבח נבנה מחדש והונחו יסודות לבניית בית־המקדש בירושלים (עזרא פרק ג׳), אולם עמי הסביבה מתנגדים למלאכת הבנייה. הם חורשים מזימה נגד שבי ציון (עזרא ד׳:1–5). לדניאל סיבות רבות לדאגה.
6. מדוע היה דניאל מוטרד מן המצב ששרר בירושלים?
6 דניאל הכיר את נבואת ירמיהו (דניאל ט׳:2). הוא ידע שלבניית בית־המקדש בירושלים ולשיקום עבודת אלוהים האמיתית יש קשר הדוק עם מה שהועיד יהוה לעמו, ושיהיו בנייה ושיקום לפני ביאת המשיח המובטח. בחלקו של דניאל נפלה זכות נהדרת — הוא קיבל מיהוה את נבואת ’שבעים השבועים’, וממנה הבין כי המשיח יבוא 69 ”שבועים” לאחר צאת הצו להשיב ולבנות את ירושלים (דניאל ט׳:24–27). אולם, ירושלים עמדה בחורבותיה ובניית בית־המקדש הוקפאה, לכן אין זה מפליא אם דניאל חש רפיון ידיים, דכדוך ואם רוחו היתה נכאה.
7. מה עשה דניאל במשך שלושה שבועות?
7 הוא מספר: ”בימים ההם אני, דניאל, הייתי מתאבל שלושה שבועים ימים. לחם חמודות לא אכלתי, ובשר ויין לא בא אל פי, וסוֹך לא סכתי עד מלאֹת שלושת שבועים ימים” (דניאל י׳:2, 3). אבל וצום הנמשכים ”שלושה שבועים ימים”, דהיינו 21 יום, הם בהחלט ארוכים מן הרגיל. הללו הסתיימו כנראה ”ביום עשרים וארבעה לחודש הראשון” (דניאל י׳:4). יוצא מכך, שדניאל צם גם בימי חג הפסח, הנחוג בי”ד בניסן, הוא החודש הראשון, וגם בחג המצות הנמשך שבעה ימים.
8. באיזה מקרה כבר ביקש דניאל את הכוונת יהוה מעומק לבו, ומה קרה בעקבות זאת?
8 אין זו לדניאל הפעם הראשונה שהוא עושה כן. בעבר היה מוטרד לגבי התגשמות נבואת יהוה על 70 השנים שנועדו לעבור על ירושלים בשיממונה. ומה עשה אז? דניאל סיפר: ”ואתנה את פני אל אדנָי האלוהים, לבקש תפילה ותחנונים, בצום ושק ואפר”. יהוה ענה לתפילתו. הוא שלח לו את המלאך גבריאל ובפיו הודעה שעודדה את רוחו עד מאוד (דניאל ט׳:3, 21, 22). האם גם כעת ינקוט יהוה פעולה דומה, ויעודד את דניאל המשווע לעידוד?
חזון מעורר יראה
9, 10. (א) היכן היה דניאל כשקיבל את החזון? (ב) תאר את המראה שנגלה לדניאל בחזון.
9 דניאל אינו מתאכזב. ולדבריו, אלה הן קורותיו: ”הייתי על יד הנהר הגדול, הוא חידקל. ואשא את עיניי וארא והנה איש אחד לבוש בדים, ומותניו חגורים בכתם אוּפָז” (דניאל י׳:4, 5). חידקל הוא אחד מארבעת הנהרות שיצאו מגן־עדן (בראשית ב׳:10–14). בפרסית עתיקה נקרא החידקל טיגרה, ומכאן נגזר השם היווני טיגריס. חבל הארץ שבין הפרת והחידקל נקרא מסופוטמיה (ארם נהריים), שפירושה ”ארץ בין הנהרות”. עולה מכך שכאשר נראה לדניאל החזון, היה עדיין בבבל, אם לא בעיר עצמה אז לפחות בארץ בבל.
10 דניאל קיבל חזון מדהים. הוא נשא עיניו והאיש שנגלה אליו לא היה ככל האדם. וזו לשון תיאורו החי: ”גווייתו כתרשיש, ופניו כמראה ברק, ועיניו כלפידי אש, וזרועותיו ומרגלותיו כעין נחושת קלל, וקול דבריו כקול המון” (דניאל י׳:6).
11. כיצד השפיע החזון על דניאל ועל האנשים אשר היו עימו?
11 דניאל מספר ש’האנשים אשר היו עימו לא ראו את המראה’, למרות היותו כה בוהק. אבל מסיבה לא ברורה ”חרדה גדולה נפלה עליהם, ויברחו בהיחבא”, ודניאל נשאר לבדו על שפת הנהר. החזון או ”המראה הגדולה הזאת” היה כה מרשים, שהוא מספר: ”ולא נשאר בי כוח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כוח” (דניאל י׳:7, 8).
12, 13. על מה מעידים (א) לבוש השליח? (ב) מראהו?
12 הבה נבחן מקרוב את השליח שמראהו המרשים כה החריד את דניאל. הוא היה ”לבוש בדים, ומותניו חגורים בכתם אוּפָז”. לבושו של הכהן הגדול, האפוד והחושן, ולבושם של יתר כוהני ישראל היו עשויים אריג עדין ובהיר, שֵש מָשְזָר, ומקושטים זהב (שמות כ״ח:4–8; ל״ט:27–29). יוצא מכך שלבוש השליח מעיד על קדושתו ועל מעמדו הרם.
13 דניאל התמלא יראה מדמות השליח — ממראה גופו הנוצץ כאבן חן, מפניו הזורחות בברק מסמא, מעיניו החודרות כלפידי אש ומזרועותיו ורגליו החסונות והמבהיקות. אפילו קולו הרם עורר יראה. כל התיאור הזה מצייר ללא ספק דמות על־אנושית. ’האיש... לבוש הבדים’ הוא מלאך רם־דרג, ששירת לפני יהוה הקדוש וממנו קיבל את ההודעה שבפיו.a
”איש חמודות” מתחזק
14. לאיזו עזרה נזקק דניאל כדי לקבל את הודעת המלאך?
14 ההודעה שבפי מלאך יהוה לדניאל היתה חשובה ומורכבת, אך דניאל עדיין לא היה מוכן לה נפשית. הוא נזקק תחילה לעזרה כדי להתאושש ממצוקתו הפיזית והנפשית. המלאך האוהב הבין כנראה ללב דניאל, ולכן עזר לו ועודדו. הבה נקרא מה כותב דניאל על הקורות אותו.
15. כיצד עזר המלאך לדניאל?
15 ”וכשומעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פניי, ופניי ארצה”. מסתבר שמהחרדה והחשש היה דניאל שרוי בהלם וקהות חושים. כיצד עזר לו המלאך? ”והנה”, מספר דניאל, ”יד נגעה בי, ותניעני על ברכיי וכפות ידיי”. בנוסף לכך היו בפי המלאך דברי עידוד לנביא: ”דניאל, איש חמודות, הבן בדברים אשר אנוכי דובר אליך ועמוד על עָמדך, כי עתה שולחתי אליך”. היד התומכת ודברי הנחמה הפיחו בדניאל כוח. גופו אומנם ’הרעיד’, אך הוא קם על רגליו ו’עמד’ (דניאל י׳:9–11).
16. (א) מה מלמד שיהוה מזדרז להשיב על תפילות משרתיו? (ב) מדוע התעכב המלאך בדרכו להושיט עזרה לדניאל? (ראה גם מסגרת בעמודים 204, 205.) (ג) מה בא המלאך למסור לדניאל?
16 המלאך סיפר כי נשלח במיוחד כדי לחזק את דניאל. ”אל תירא, דניאל”, אמר המלאך, ”כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלוהיך נשמעו דבריך, ואני באתי בדבריך”. ואז הסביר מדוע התעכב: ”ושר מלכות פרס עומד לנגדי עשרים ואחד יום, והנה מיכאל, אחד השרים הראשונים, בא לעָזרני; ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס”. בעזרת מיכאל הצליח המלאך להשלים את שליחותו, להגיע לדניאל ובפיו ההודעה הבהולה: ”באתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים, כי עוד חזון לימים” (דניאל י׳:12–14).
17, 18. איזו עזרה קיבל דניאל בשנית, ומה עלה בידו לעשות בעקבות זאת?
17 דניאל לא התעודד מכך שהוא עומד לקבל הודעה מסקרנת, אלא להיפך. הכתוב מוסר: ”ובדברו עימי כדברים האלה, נתתי פניי ארצה ונאלמתי”. אך שליח אלוהים היה מוכן לעזור לו באהבה — בשנית. דניאל אמר: ”והנה כדמות בני אדם נוגע על שפתיי, ואפתח פי ואדברה”b (דניאל י׳:15, 16).
18 דניאל התחזק כשנגע המלאך בשפתיו. (השווה ישעיהו ו׳:7.) כששב אליו כושר הדיבור, סיפר דניאל למלאך על מצוקתו. ”אדוני, במראה נהפכו ציריי עלי, ולא עצרתי כוח. והֵיךְ יוכל עבד אדוני זה לדבר עם אדוני זה? ואני, מעתה לא יעמוד בי כוח, ונשמה לא נשארה בי” (דניאל י׳:16, 17).
19. כיצד נסתייע דניאל בשלישית, וכיצד זה השפיע עליו?
19 דניאל לא התלונן ולא תירץ את התנהגותו, אלא פשוט סיפר מה הרגיש, והמלאך קיבל את דבריו. משום כך סייע מלאך אלוהים לדניאל בשלישית. ”ויוסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני”, סיפר הנביא. לנגיעה ממריצה ומחזקת זו מוסיף המלאך דברי נוחם: ”אל תירא, איש חמודות. שלום לך. חזק וחזק”. זה בדיוק מה שהיה דרוש לדניאל, נגיעה אוהבת ודברי עידוד. וכיצד הם השפיעו עליו? דניאל אמר: ”וכדברו עימי התחזקתי ואומרה: ’ידבר אדוני, כי חיזקתני’”. כעת היה דניאל מוכן למשימה הקשה שלפניו (דניאל י׳:18, 19).
20. מדוע נדרש המלאך להתאמץ בביצוע שליחותו?
20 לאחר שחיזק את דניאל ועזר לו להתעשת, חוזר המלאך ומציין את מטרת שליחותו. ”הידעת למה באתי אליך? ועתה אשוב להילחם עם שר פרס. ואני יוצא והנה שר יוון בא. אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת, ואין אחד מתחזק עימי על אלה כי אם מיכאל, שרכם” (דניאל י׳:20, 21).
21, 22. (א) מה מלמדות קורותיו של דניאל על הדרך שבה נוהג יהוה במשרתיו? (ב) לאיזו מטרה חוזקו ידי דניאל?
21 מה אוהב ומתחשב הוא יהוה! הוא יודע מה היכולת והמגבלות של משרתיו, ונוהג בהם בהתאם. מחד, הוא מטיל עליהם משימות שידוע לו שהם מסוגלים לבצען, גם אם הם אינם סבורים כך. ומאידך, הוא מוכן להטות להם אוזן ולהושיט להם את העזרה הדרושה לביצוע המשימה. הבה נתמיד לעודד ולחזק ברוב אהבה את אחינו לאמונה כדוגמת יהוה, אבינו השמימי (עברים י׳:24).
22 הודעת הנחמה שבפי המלאך עודדה מאוד את דניאל. למרות גילו הוא התחזק, וכעת הוא מוכן לקבל ולכתוב עוד נבואה נפלאה לתועלתנו.
[הערות שוליים]
a אף שהמלאך עלום שם, נראה שמדובר באותו מלאך שקרא לגבריאל להסביר לדניאל את פשרו של החזון שנגלה לו. (השווה דניאל ח׳:2, 15, 16 עם דניאל י״ב:7, 8.) זאת ועוד, בדניאל י׳:13 נאמר שמיכאל, ”אחד השרים הראשונים”, יצא לעזרת מלאך זה. מכאן שלמלאך עלום שם זה יש ודאי הזכות לעבוד בכפיפה אחת עם גבריאל ומיכאל.
b ייתכן אומנם שהמלאך שדיבר עם דניאל הוא זה שנגע בשפתיו והפיח בו כוח, אך הניסוח אינו שולל את האפשרות שמלאך אחר, אולי אפילו גבריאל, עשה כן. בכל מקרה התוצאה זהה — מלאך אלוהים חיזק את דניאל.
מה הבנת?
• מדוע התעכב מלאך יהוה בדרכו להושיט עזרה לדניאל ב־536/535 לפה״ס?
• על מה העידו לבושו של מלאך אלוהים ומראהו?
• לאיזו עזרה נזקק דניאל, וכיצד עזר לו המלאך שלוש פעמים?
• איזו הודעה היתה בפי המלאך לדניאל?
[תיבה בעמודים 204, 205]
מלאכים־שומרים או שדים שליטים?
ניתן ללמוד רבות על המלאכים מן המסופר בדניאל. הספר מתאר את תפקיד המלאכים בביצוע דברו של יהוה ואת מאמציהם בביצוע המשימה.
מלאך אלוהים אמר כי בדרכו לדניאל עיכב אותו ”שר מלכות פרס”. הוא נאבק בו 21 יום, ורק לאחר ש”מיכאל, אחד השרים הראשונים” בא לעזרתו, הצליח שליח אלוהים להמשיך בדרכו. המלאך סיפר גם ששוב ייאלץ להילחם עם שר פרס ואולי גם עם ”שר יוון” (דניאל י׳:13, 20). אין זו משימה קלה, אפילו למלאך! אך מי היו שרי פרס ויוון?
נשים לב שתחילה נקרא מיכאל ”אחד השרים הראשונים” ו”שרכם” ובהמשך ”השר הגדול העומד על בני עמך”, עמו של דניאל (דניאל י׳:21; י״ב:1). מכאן שמיכאל הוא המלאך שמינה יהוה להדריך את עם ישראל במדבר (שמות כ״ג:20–23; ל״ב:34; ל״ג:2).
דברי התלמיד יהודה ש”מיכאל, שר המלאכים, ... רב עם השטן והתווכח על גוויית משה” תומכים במסקנה זו (יהודה 9). בזכות מעמדו, כוחו וסמכותו היה מיכאל ל”שר המלאכים”, כלומר למלאך הראשי או לראש המלאכים. ראוי ביותר אפוא, שמעמד רם זה מיוחס לישוע המשיח, בן האלוהים, ולו לבדו, גם לפני שירד אל הארץ וגם לאחר שעלה השמיימה (תסלוניקים א׳. ד׳:16; ההתגלות י״ב:7–9).
האם משתמע מכך שיהוה מְמנה מלאכים גם על אומות, כגון פרס ויוון, כדי לכוון את צעדיהן? ישוע המשיח, בן אלוהים, הצהיר גלויות: ”שר העולם הזה... בי אין לו מאומה”, וגם אמר: ”מלכותי איננה מן העולם הזה... מלכותי איננה מפה” (יוחנן י״ד:30; י״ח:36). השליח יוחנן אמר כי ”העולם כולו נתון ביד הרָשָע” (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). ברור שעמי העולם אינם נתונים ומעולם לא היו נתונים תחת שלטונם והכוונתם של אלוהים והמשיח. יהוה אומנם מרשה ל”רשויות השלטון” להתקיים ולהנהיג את ענייני הממשל על הארץ, אך אינו שם עליהם מלאכים (רומים י״ג:1–7). רק השטן, ”שר העולם הזה”, הוא ששם ’שרים’ על העמים. לא מדובר במלאכים־שומרים אלא בשדים. לפיכך, כוחות רוחניים רעים או ’שרים’ הם שמושכים בחוטים של שליטי אנוש והם שעומדים מאחורי הקלעים בסכסוכים לאומיים.
[תמונה על כל העמוד בעמוד 199]
[תמונה על כל העמוד בעמוד 207]