אֱהַב את מי שאוהב אלוהים

1–3.‏ (‏א)‏ איזו עובדה שאין להכחישה מציין המקרא?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל לבחור חברים שישפיעו עלינו לטובה?‏

בני אדם הם במובן מסוים כספוג;‏ הם נוטים לספוג פנימה את השפעות הסביבה.‏ אנו ממהרים לאמץ — אפילו מבלי משים — את הגישות,‏ הנורמות וקווי האופי של האנשים שאיתם אנו מרבים לבלות.‏

² המקרא מציין עובדה שאין להכחישה:‏ ”‏הולך את חכמים יחכם,‏ ורועה כסילים יֵרוֹע”‏ (‏משלי י״ג:‏20‏)‏.‏ הפסוק אינו מדבר על מגעים שטחיים.‏ הצירוף ”‏הולך את”‏ מורה על התרועעות ממושכת.‏a בהתייחסו לפסוק אומר ספר עיון מקראי:‏ ”‏הליכה עם מישהו מצביעה על יחסי אהבה וקרבה”‏.‏ ודאי תסכים שאנו נוטים לחקות את האנשים שאנו אוהבים.‏ אנו נקשרים אליהם רגשית,‏ ועל כן עשויה להיות להם השפעה מעצבת עלינו — לטוב או לרע.‏

³ כדי לעמוד באהבת אלוהים,‏ הכרחי הדבר שנחפש חברים שישפיעו עלינו לטובה.‏ כיצד ניתן לעשות כן?‏ הנוסחה פשוטה:‏ עלינו לאהוב את מי שאוהב אלוהים ולהתיידד עם ידידיו.‏ חבריך צריכים להיות אנשים שתכונותיהם הן התכונות שמחפש יהוה בידידיו.‏ צא וחשוב:‏ התוכל למצוא חברים טובים מהם?‏ הבה נבחן מה טיבם של האנשים שאוהב אלוהים.‏ אם עמדתו של יהוה בנושא תהיה ברורה לנו יהיה לנו קל יותר לבחור חברים טובים.‏

האנשים שאוהב אלוהים

4.‏ מדוע יש ליהוה הזכות להיות בררני בבחירת ידידיו,‏ ומדוע ראה באברהם ידידו?‏

⁴ יהוה בררני בבחירת ידידים,‏ וזו זכותו.‏ הרי הוא ריבון היקום,‏ והידידות עימו היא הזכות הגדולה מכול שיכולה ליפול בחלקו של אדם.‏ אם כן,‏ במי הוא בוחר לו לידידים?‏ יהוה קַרֵב אל מי שבוטחים בו ומאמינים בו באמונה שלמה.‏ ראה,‏ לדוגמה,‏ את אברהם שנודע באמונתו המופתית.‏ אב בשר ודם המתבקש להקריב את בנו לא יוכל אולי להעלות על הדעת מבחן אמונה גדול מזה.‏b למרות זאת,‏ מתוך אמונה שלמה ש’‏האלוהים יכול להקים את יצחק אפילו מעם המתים’‏,‏ היה אברהם מוכן להעלות את בנו לעולה (‏עברים י״א:‏17–19‏)‏.‏ על שום אמונתו וצייתנותו דיבר עליו יהוה בחיבה כ’‏אוהבו’‏ במובן ידידו (‏ישעיהו מ״א:‏8;‏ יעקב ב׳:‏21–23‏)‏.‏

5.‏ מה יחסו של יהוה כלפי מי שמצייתים לו בנאמנות?‏

⁵ יהוה מייחס חשיבות רבה לתכונות הנאמנות והצייתנות.‏ הוא אוהב את מי שהנאמנות אליו קודמת אצלם לכול (‏שמואל ב׳.‏ כ״ב:‏26‏)‏.‏ כפי שראינו בפרק א׳‏‏,‏ בני אדם הבוחרים לשמוע בקולו מתוך אהבה מסבים לו עונג רב.‏ ”‏את ישרים סודו [‏קרבה אינטימית]‏”‏,‏ נאמר במשלי ג׳:‏32‏.‏ כל העומדים נאמנה בדרישותיו של יהוה מקבלים ממנו הזמנה לבבית:‏ להתארח ב’‏אוהלו’‏,‏ כלומר,‏ לעובדו ולפנות אליו בתפילה ללא כל עכבות (‏תהלים ט״ו:‏1–5‏)‏.‏

6.‏ כיצד נוכל להראות שאנו אוהבים את ישוע,‏ ומה חש יהוה כלפי אוהבי בנו?‏

⁶ יהוה אוהב את אוהבי ישוע,‏ בנו יחידו.‏ ישוע אמר:‏ ”‏מי שאוהב אותי ישמור את דברי ואבי יאהב אותו;‏ גם נבוא אליו ונשכון אצלו”‏ (‏יוחנן י״ד:‏23‏)‏.‏ כיצד נוכל להראות את אהבתנו כלפי ישוע?‏ על־ידי כך שנשמור את מצוותיו,‏ כולל המצוות לבשר את הבשורה ולעשות תלמידים (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20;‏ יוחנן י״ד:‏15,‏ 21‏)‏.‏ דרך נוספת להוכיח את אהבתנו כלפי ישוע היא ’‏ללכת בעקבותיו’‏,‏ כלומר לחקות אותו,‏ הן בדיבור והן במעשים,‏ ולעשות כן כמיטב יכולתנו בתור בני אדם לא־מושלמים (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏21‏)‏.‏ ליבו של יהוה מתמלא שמחה לנוכח מאמציהם של משרתיו,‏ אשר אוהבים את בנו ומשתדלים להתנהג כדוגמתו.‏

7.‏ מדוע יהיה זה חכם מצידנו להתיידד עם ידידי יהוה?‏

⁷ אמונה,‏ נאמנות,‏ ציות ואהבה כלפי ישוע ודרכיו — אלה הן מבין התכונות שיהוה מחפש בידידיו.‏ כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו:‏ ’‏האם תכונות ודפוסי התנהגות אלו מאפיינים את חבריי הקרובים?‏ האם רכשתי לי ידידים מקרב ידידי יהוה?‏’‏ מן החוכמה לרכוש ידידים כאלה.‏ מי שמפתחים תכונות משיחיות ומבשרים את בשורת המלכות בקנאות יכולים להשפיע עלינו בצורה חיובית ולהניע אותנו לקיים את החלטתנו הנחושה,‏ ההחלטה להשביע את רצון אלוהים (‏ראה התיבה ”‏מהו חבר טוב‏”‏)‏.‏

למד מדוגמתם של דוד ויהונתן

8.‏ מה מרשים אותך לגבי היחסים בין (‏א)‏ נעמי ורות?‏ (‏ב)‏ שלושת העברים הצעירים?‏ (‏ג)‏ פאולוס וטימותיאוס?‏

⁸ בכתבי־הקודש ישנן דוגמאות רבות של אנשים אשר בחרו לעצמם חברים טובים ויצאו נשכרים מכך.‏ תוכל לקרוא על מערכות היחסים בין נעמי וכלתה רות,‏ בין שלושת העברים הצעירים שדבקו זה בזה בהיותם בבבל ובין פאולוס וטימותיאוס (‏רות א׳:‏16;‏ דניאל ג׳:‏17,‏ 18;‏ קורינתים א׳.‏ ד׳:‏17;‏ פיליפים ב׳:‏20–22‏)‏.‏ הבה נתמקד בדוגמה מרשימה נוספת:‏ הידידות בין דוד ליהונתן.‏

9,‏ 10.‏ מה היה הבסיס לידידות שנרקמה בין דוד ליהונתן?‏

⁹ המקרא מספר שלאחר שהרג דוד את גולית ’‏נקשרה נפש יהונתן בנפש דוד,‏ ויאהבהו יהונתן כנפשו’‏ (‏שמואל א׳.‏ י״ח:‏1‏)‏.‏ היה זה תחילתו של קשר ידידות בל יינתק,‏ שלמרות פער גילים משמעותי נמשך עד נפילת יהונתן בשדה הקרב (‏שמואל ב׳.‏ א׳:‏26‏)‏.‏c מה היה הבסיס לקשר האיתן שנוצר בין שני החברים הללו?‏

¹⁰ הקשר בין דוד ויהונתן נרקם על בסיס אהבתם לאלוהים ורצונם העז לשמור לו אמונים.‏ הרוחניות הייתה הגורם המאחד ביניהם,‏ וכל אחד ניחן בתכונות שחיבבוהו על רעהו.‏ אין ספק שיהונתן התרשם מאומץ ליבו ומקנאותו של דוד הצעיר אשר הגן לבלי חת על שם יהוה.‏ דוד ודאי הוקיר את יהונתן,‏ שהיה מבוגר ממנו,‏ על כך שתמך במסירות בסידורים שקבע יהוה ושחשב תחילה על טובתו של דוד ולא על טובתו הוא.‏ ראה,‏ למשל,‏ מה אירע כשהיה דוד בנקודת שפל בחייו:‏ הוא חי אז במדבר כפושע נמלט בניסיון להיסתר מזעמו של המלך המרושע שאול,‏ אביו של יהונתן.‏ בהפגנת נאמנות יוצאת מן הכלל נקט יהונתן יוזמה ו’‏הלך אל דוד לחזק את ידו באלוהים’‏ (‏שמואל א׳.‏ כ״ג:‏16‏)‏.‏ שווה בנפשך מה חש דוד כשחברו היקר בא והעניק לו תמיכה ועידוד!‏d

11.‏ מה אתה למד מדוגמתם של יהונתן ודוד בנושא הידידות?‏

¹¹ מה אנו למדים מדוגמתם של יהונתן ודוד?‏ מעל לכול,‏ אנו רואים שערכים רוחניים הם הגורם המשותף החשוב ביותר שצריך להתקיים בין חברים.‏ הקִרבה לאנשים הדומים לנו מבחינת אמונות וערכי מוסר ומבחינת השאיפה לשמור אמונים לאלוהים,‏ מאפשרת לנו לחלוק זה עם זה מחשבות,‏ רגשות וחוויות שיעודדו ויבנו אותנו (‏רומים א׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ חברים יראי אלוהים כאלה אנו מוצאים בקרב אחינו לאמונה.‏ אך האם זה אומר שכל מי שבא לאסיפות באולם המלכות מהווה חברה בונה?‏ לאו דווקא.‏

כיצד עלינו לבחור את חברינו הקרובים

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ מדוע עלינו להיות בררנים בבחירת חברים גם בקרב אחינו לאמונה?‏ (‏ב)‏ איזה קושי נוצר בקהילות במאה הראשונה לספירה,‏ ואילו אזהרות חריפות נתן פאולוס בעקבות זאת?‏

¹² גם בתוך הקהילה עלינו להיות בררנים ולבחור חברים שיבנו אותנו מבחינה רוחנית.‏ האם זה צריך להפתיע אותנו?‏ לא בהכרח.‏ כפי שלא כל פירותיו של עץ מבשילים באותו קצב,‏ כך יש משיחיים בקהילה שנדרש להם זמן רב יותר להגיע לבגרות רוחנית.‏ על כן,‏ בכל קהילה וקהילה אנו מוצאים משיחיים בשלבים שונים של צמיחה רוחנית (‏עברים ה׳:‏12 עד ו׳:‏3‏)‏.‏ כמובן,‏ אנו נוהגים בסבלנות עם החדשים או החלשים יותר,‏ מפני שברצוננו לעזור להם לגדול מבחינה רוחנית (‏רומים י״ד:‏1;‏ ט״ו:‏1‏)‏.‏

¹³ לפרקים מתעוררים בקהילה מצבים המחייבים אותנו לפקוח עין ולבחון מה טיבם של חברינו.‏ יש שאולי מתנהגים בצורה מפוקפקת.‏ אחרים מפתחים נטייה למרירות ולהתלוננות.‏ קושי דומה נוצר בקהילות במאה הראשונה לספירה.‏ הרוב אומנם היו נאמנים,‏ אך חלק מן המשיחיים לא התנהגו כשורה.‏ הואיל וחלק מחברי קהילת קורינתוס לא דבקו בתורות משיחיות מסוימות,‏ הזהיר השליח פאולוס את הקהילה:‏ ”‏אל תטעו:‏ חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏12,‏ 33‏)‏.‏ פאולוס הזהיר את טימותיאוס שאפילו בין בני האמונה עלולים להיות אחים שאינם מתנהגים בצורה מכובדת.‏ טימותיאוס התבקש ’‏לטהר עצמו מהם’‏,‏ כלומר,‏ לא לראות בהם חברים קרובים (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏20–22‏)‏.‏

14.‏ כיצד נוכל ליישם את העיקרון המונח ביסוד אזהרותיו של פאולוס בנושא ההתרועעות?‏

¹⁴ כיצד נוכל ליישם את העיקרון המונח ביסוד אזהרותיו של פאולוס?‏ על־ידי כך שנימנע מהתרועעות קרובה עם מישהו — בתוך הקהילה ומחוצה לה — העלול להפעיל עלינו השפעה משחיתה (‏תסלוניקים ב׳.‏ ג׳:‏6,‏ 7,‏ 14‏)‏.‏ עלינו להגן על בריאותנו הרוחנית.‏ זכור שאנו סופגים את הגישות ואת דפוסי ההתנהגות של ידידינו הקרובים.‏ כפי שלא ניתן להשרות ספוג בחומץ ולצפות שיהיה רווי מים,‏ אין אנו יכולים להתרועע עם אנשים בעלי השפעה שלילית ולצפות שנספוג דברים חיוביים (‏קורינתים א׳.‏ ה׳:‏6‏)‏.‏

15.‏ מה תוכל לעשות כדי למצוא חברים רוחניים בקהילה?‏

¹⁵ לשמחתנו,‏ קיימות אפשרויות רבות למצוא חברים טובים בקרב אחינו לאמונה (‏תהלים קל״ג:‏1‏)‏.‏ כיצד תוכל למצוא חברים רוחניים בקהילה?‏ בשעה שתפתח תכונות ודפוסי התנהגות הרצויים בעיני אלוהים,‏ יימשכו אליך ללא ספק אנשים בעלי חשיבה דומה.‏ במקביל לכך,‏ אולי יהיה עליך לנקוט צעדים מעשיים במאמץ לרכוש חברים חדשים.‏ (‏ראה התיבה ”‏כיצד רכשנו לעצמנו חברים טובים‏”‏.‏)‏ בחר באנשים שתכונותיהם דומות לאלו שברצונך לאמץ.‏ ’‏הרחב’‏ את המקום בלבבך,‏ כעצת המקרא,‏ וצור קשרי ידידות עם בני אמונתך בלי תלות בהבדלי גזע,‏ לאום או תרבות (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏13;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏17‏)‏.‏ אל תתרועע אך ורק עם בני גילך.‏ זכור שיהונתן היה מבוגר מדוד בשנים רבות.‏ מבוגרים רבים יכולים להעשיר את הידידות בנסיונם ובחוכמתם.‏

כשנוצרים קשיים

16,‏ 17.‏ אם אחינו לאמונה יפגע בנו,‏ מדוע אל לנו להתרחק מן הקהילה?‏

¹⁶ מאחר שכל חברי הקהילה שונים זה מזה באופי וברקע האישי,‏ עלולות להתעורר מדי פעם בעיות.‏ אחיך לאמונה עלול לומר או לעשות דבר מה שיפגע ברגשותיך (‏משלי י״ב:‏18‏)‏.‏ לפעמים הקשיים צצים בשל חיכוכים על רקע אישיותי,‏ או בגין אי־הבנות או חילוקי דעות.‏ האם בעיות אלו יהיו לנו למכשול וירחיקו אותנו מן הקהילה?‏ זה לא יקרה אם אנו אוהבים אהבה אמיתית את יהוה ואת מי שהוא אוהב.‏

¹⁷ בתור בוראנו ומכלכלנו,‏ ראוי יהוה לאהבתנו ולמסירותנו המוחלטת (‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏ בנוסף,‏ הקהילה שהוא רואה לנכון להשתמש בה ראויה לתמיכתנו המסורה ‏(‏עברים י״ג:‏17‏)‏.‏ לכן אם אחינו לאמונה פגע בנו או איכשהו אכזב אותנו,‏ לא נתרחק מן הקהילה כצעד מחאתי.‏ הרי לא יהוה הוא שפגע בנו.‏ אנו אוהבים את יהוה ולכן לעולם לא נרשה לעצמנו להפנות לו ולמשרתיו עורף!‏ (‏תהלים קי״ט:‏165‏)‏.‏

18.‏ (‏א)‏ מה נוכל לעשות לקידום השלום בקהילה?‏ (‏ב)‏ איזו תועלת תצמח לנו אם נחליט לסלוח כאשר יש לכך בסיס מוצדק?‏

¹⁸ אהבתנו כלפי אחינו לאמונה מניעה אותנו לקדם את השלום בקהילה.‏ יהוה אינו מצפה לשלמות מהאנשים שהוא אוהב,‏ ולכן אל לנו לצפות זאת מהם.‏ האהבה מאפשרת לנו להבליג על פגיעות קלות כי אנו זוכרים שכולנו לא־מושלמים וכולנו טועים (‏משלי י״ז:‏9;‏ פטרוס א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ האהבה מסייעת לנו ’‏לסלוח זה לזה’‏ (‏קולוסים ג׳:‏13‏)‏.‏ אין זה תמיד קל ליישם את העצה הזו.‏ אם נרשה לרגשות השליליים לגבור עלינו,‏ עלולה להתפתח בנו הנטייה לנטור טינה,‏ ואולי נחוש שבכעסנו אנו בצורה זו או אחרת מענישים את הצד הפוגע.‏ אך למעשה נטירת טינה מזיקה לנו.‏ אם נחליט לסלוח כאשר יש לכך בסיס מוצדק,‏ תצמח לנו תועלת רבה (‏לוקס י״ז:‏3,‏ 4‏)‏.‏ הדבר ישרה שלווה על שכלנו וליבנו,‏ ישמר את השלום השורר בקהילה,‏ ומעל לכול,‏ ינצור את יחסינו עם יהוה (‏מתי ו׳:‏14,‏ 15;‏ רומים י״ד:‏19‏)‏.‏

עת להתרחק

19.‏ אילו מצבים מחייבים אותנו להתרחק מאנשים מסוימים?‏

¹⁹ לעיתים אנו מתבקשים להתרחק מאדם שהיה חבר קהילה.‏ מצב כזה מתעורר במקרה שאח מפר את חוקי אלוהים ללא כל חרטה ומנודה מן הקהילה,‏ או במקרה שאח דוחה את האמונה ומלמד תורות כזב,‏ או במקרה שאח מחליט לנתק את עצמו מן הקהילה.‏ דבר־אלוהים מורה לנו מפורשות ש”‏לא להתערב”‏ עם אנשים כאלה (‏קורינתים א׳.‏ ה׳:‏11–13;‏ יוחנן ב׳.‏ 9–11‏)‏.‏e לפעמים קשה לנו מאוד להתרחק ממישהו שהיה פעם חבר שלנו או שיש בינינו קרבה משפחתית.‏ האם ננקוט עמדה איתנה ונַראה בזאת שהנאמנות ליהוה ולחוקי הצדק שלו חשובה לנו יותר מכול?‏ זכור שיהוה מייחס חשיבות רבה לתכונות הנאמנות והצייתנות.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ מדוע יש לראות בנידוי אמצעי אוהב?‏ (‏ב)‏ מדוע חיוני לבחור חברים בתבונה?‏

²⁰ הנידוי הוא לאמיתו של דבר אמצעי אוהב מטעם יהוה.‏ מדוע?‏ הרחקת חוטא חסר חרטה מן הקהילה מעידה על אהבה כלפי שמו הקדוש של יהוה וכלפי כל מה שהוא מייצג (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ הנידוי מגן על הקהילה.‏ חברי קהילה נאמנים מוגנים מהשפעתם המזיקה של חוטאים עיקשים,‏ ויכולים להמשיך בעבודת אלוהים בידיעה שבעולם מרושע זה הקהילה היא כחוף מבטחים (‏קורינתים א׳.‏ ה׳:‏7;‏ עברים י״ב:‏15,‏ 16‏)‏.‏ המוסר החריף הוא ביטוי של אהבה כלפי החוטא.‏ ייתכן שזהו בדיוק הזעזוע הדרוש לו על מנת להתעשת ולנקוט את הצעדים הנחוצים כדי לחזור אל יהוה (‏עברים י״ב:‏11‏)‏.‏

²¹ אין להתעלם מן העובדה שחברינו הקרובים יכולים להפעיל עלינו השפעה מעצבת חזקה.‏ חיוני אפוא לבחור חברים בתבונה.‏ אם נבחר לנו ידידים מקרב ידידיו של יהוה,‏ ואם נאהב את מי שאוהב אלוהים,‏ נקיף את עצמנו בחברים הכי טובים שיש.‏ מה שנספוג מהם יעזור לנו לחיות על־פי החלטתנו הנחושה,‏ ההחלטה להשביע את רצון יהוה.‏