פרק שישה־עשר
פעל למען עתידה הנצחי של משפחתך
1. איזו מטרה הועיד יהוה לתא המשפחתי?
כאשר איחד יהוה את אדם וחוה בברית הנישואין, הביע אדם את שמחתו בדברי השיר העברי המתועד הראשון (בראשית ב׳:22, 23). אולם, מטרת הבורא לא הסתכמה בגרימת עונג לילדיו האנושיים. הוא רצה שזוגות נשואים ומשפחות יעשו את רצונו. הוא אמר לזוג הראשון: ”פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ” (בראשית א׳:28). איזו משימה כבירה ועתירת גמול! מה מאושרים היו אדם וחוה וילדיהם העתידיים, אילו עשו את רצון יהוה בצייתנות מוחלטת!
2, 3. כיצד משפחות יכולות לנחול את מירב האושר כיום?
2 גם בימינו, משפחות העושות את רצון יהוה באחדות מאושרות יותר. השליח פאולוס כתב: ”החסידות [”המסירות לאלוהים”, ע״ח] מועילה בכל ובה הבטחה לחיים שבהווה ולחיים שלעתיד לבוא” (טימותיאוס א׳. ד׳:8). משפחה החיה חיי מסירות לאלוהים ושועה להדרכת יהוה הכתובה במקרא, תנחל אושר ב”חיים שבהווה” (תהלים א׳:1–3; קי״ט:105; טימותיאוס ב׳. ג׳:16). אפילו אם רק אחד מבני־המשפחה מיישם את עקרונות המקרא, המצב בבית טוב יותר.
3 ספר זה דן בעקרונות מקראיים רבים התורמים לאושרה של המשפחה. ודאי שמת לב שחלקם הופיעו בספר לא אחת. מדוע? משום שמונחות ביסודם אמיתות רבות־עוצמה, הפועלות לטובת הכל בתחומים שונים של חיי־המשפחה. משפחה המשתדלת ליישם עקרונות מקראיים אלו תיווכח שאכן יש במסירות לאלוהים ”הבטחה לחיים שבהווה”. הבה נסקור שוב ארבעה מעקרונות חשובים אלה.
ערכו של הריסון העצמי
4. מדוע ריסון עצמי הכרחי בנישואין?
4 שלמה המלך אמר: ”עיר פרוצה אין חומה, איש אשר אין מעצר לרוחו” (משלי כ״ה:28; כ״ט:11). החפץ בנישואין מאושרים חייב לדעת לשים ”מעצר לרוחו”, כלומר לגלות ריסון עצמי. כניעה לרגשות הרסניים, כמו כעס או תאווה לא־מוסרית, תגרום נזק שתיקונו יארך שנים — ואולי אף נזק בלתי־הפיך.
5. כיצד יכולים בני־אדם לא־מושלמים לטפח ריסון עצמי, ואילו ברכות ינבעו מכך?
5 כמובן, אף לא אחד מצאצאי אדם יכול לשלוט שליטה מלאה בבשרו הלא־מושלם (רומים ז׳:21, 22). עם זאת, ריסון עצמי הוא אחד מפירות הרוח (גלטים ה׳:22, 23). לפיכך, רוח אלוהים תניב בנו ריסון עצמי אם נבקש זאת בתפילה, ניישם את העקרונות המקראיים הקשורים לכך, וכן אם נתרועע עם מי שמגלים תכונה זו ונתרחק ממי שאינם עושים כן (תהלים קי״ט:100, 101, 130; משלי י״ג:20; פטרוס א׳. ד׳:7). קווי־פעולה אלה יעזרו לנו ’להתרחק מן הזנות’ גם לנוכח פיתוי (קורינתים א׳. ו׳:18). כך נתרחק מאלימות, נימנע מאלכוהוליזם או נתגבר עליו. כמו־כן, נוכל להגיב בקור־רוח רב יותר להקנטות ולמצבים קשים. הבה נלמד כולנו — לרבות הילדים — לטפח פרי רוח חיוני זה (תהלים קי״ט:1, 2).
השקפה נאותה בנושא הראשות
6. (א) מהו סדר הראשות שקבע אלוהים? (ב) מה על הבעל לזכור כדי שראשותו תביא לידי אושר במשפחה?
6 העיקרון החשוב השני הוא ההכרה בראשות. כך תיאר פאולוס את סדר הראשות הנכון: ”רצוני שתדעו כי ראש כל איש הוא המשיח, וראש האשה הוא האיש, וראש המשיח הוא אלוהים” (קורינתים א׳. י״א:3). משמע הדבר שהגבר עומד בראש המשפחה, האשה תומכת בו בנאמנות, והילדים סרים למָרות הוריהם (אפסים ה׳:22–25, 28–33; ו׳:1–4). אך שים לב שהראשות תביא לידי אושר, רק אם מפעילים אותה כראוי. בעלים המסורים לאלוהים יודעים כי ראשות אינה רודנות. הם מחקים את ישוע, ראשם. הגם שישוע נועד להיות ”לראש על כל”, הוא ”לא בא כדי שישרתוהו אלא כדי לשרת” (אפסים א׳:22; מתי כ׳:28). בדומה לכך, בהפעילו את ראשותו, המשיחי לא ידרוש טובת עצמו, אלא ידאג לענייניהם של אשתו וילדיו (קורינתים א׳. י״ג:4, 5).
7. אילו עקרונות מקראיים יעזרו לאשה למלא את התפקיד שהועיד לה אלוהים במשפחה?
7 מצִדה, אשה המגלה מסירות לאלוהים לא תתחרה בבעלה ולא תבקש למשול בו. היא תשמח לתמוך בו ולשתף פעולה עימו. המקרא מתייחס פעמים מספר לאיש כ”בעל” (מלשון בעלות) של האשה, ובכך מסיר כל ספק באשר לעובדת היותו ראש האשה (בראשית כ׳:3). במסגרת הנישואין, האשה כפופה ”לתורת הבעל” (רומים ז׳:2, גינ׳). עם זאת, המקרא מכנה אותה ”עזר כנגדו” (בראשית ב׳:20). היא מצטיינת בתכונות ובכישורים הנעדרים מבעלה ומעניקה לו את התמיכה הנדרשת (משלי ל״א:10–31). המקרא אומר שאשה היא גם ’חברה’, שותפה הפועלת לימין בעלה (מלאכי ב׳:14). עקרונות מקראיים אלו עוזרים לבעל ולאשה להעריך נכונה את תפקידיהם ולהתייחס איש אל רעהו בכבוד ובהוקרה כפי שיאה.
’הייה מהיר לשמוע’
8, 9. הסבר כמה מן העקרונות שיסייעו לכל בני־המשפחה לשפר את התקשורת ביניהם.
8 הספר הדגיש פעמים רבות את הצורך בתקשורת. מדוע? מכיוון שעניינים מתנהלים טוב יותר כשבני־אדם משוחחים ובאמת מקשיבים זה לזה. שוב ושוב הודגש שתקשורת היא דו־סטרית. התלמיד יעקב ביטא זאת בזה הלשון: ”יהא כל איש מהיר לשמוע, בלתי נחפז לדבר” (יעקב א׳:19).
9 חשוּב גם שנקפיד על אופן דיבורנו. דיבור נמהר, קנטרני או ביקורתי מאוד לא יתרום ליצירת תקשורת מוצלחת (משלי ט״ו:1; כ״א:9; כ״ט:11, 20). אפילו המילים עצמן נכונות, אם הן נאמרות באופן פוגע, שחצני או בחוסר רגישות, קרוב לוודאי שיזיקו יותר משיועילו. דברינו צריכים להיות דברים של טעם, ”מתובלים במלח” (קולוסים ד׳:6). יהיו מילותינו כ”תפוחי זהב במשכיות כסף” (משלי כ״ה:11). משפחות שלמדו לתקשר היטב עשו צעד גדול בדרך אל האושר.
תפקידה החיוני של האהבה
10. איזה סוג אהבה חיוני בנישואין?
10 המילה ”אהבה” הופיעה בספר חזור ושנֹה. הזוכר אתה לאיזה סוג אהבה התייחסנו בעיקר? אומנם האהבה הרומנטית (ביוונית אֶרוס) תופסת מקום נכבד בנישואין, ובנישואין מוצלחים חיבה עמוקה וידידות (ביוונית פילִיאה) משגשגות בין הבעל והאשה. אך חשובה אף מכל אלה היא האהבה הנקראת ביוונית אַגָפֶּה. אנו מטפחים אהבה זו כלפי יהוה וישוע וכלפי הרֵע (מתי כ״ב:37–39). יהוה רוחש אהבה מסוג זה לאנושות (יוחנן ג׳:16). מה נפלא שאנו יכולים להעניק אהבה כזו לבן־זוגנו ולילדינו! (יוחנן א׳. ד׳:19).
11. מהי תרומתה של האהבה לנישואין?
11 במסגרת הנישואין אהבה נעלה זו היא אכן ”קשר השלימות” (קולוסים ג׳:14). היא מקשרת בין בני־הזוג ומדרבנת אותם לפעול איש לטובת רעהו וכן לטובת הילדים. כשמשפחות נקלעות למצבים קשים, האהבה עוזרת להם להתמודד עימם באחדות. כאשר בני־הזוג מזדקנים, האהבה מסייעת בידם לתמוך זה בזה ולהמשיך להעריך איש את רעהו. ”האהבה... לא תדרוש טובת עצמה. ... היא תכסה על הכל, תאמין בכל, תקווה לכל ותסבול את הכל. האהבה לא תימוט לעולם” (קורינתים א׳. י״ג:4–8).
12. מדוע אהבתם של הבעל והאשה לאלוהים מחזקת את קשר הנישואין?
12 ברית הנישואין חזקה במיוחד אם היא מתבססת לא רק על האהבה בין בני־הזוג, אלא בראש ובראשונה על האהבה ליהוה (קהלת ד׳:9–12). מדוע? ובכן, השליח יוחנן כתב: ”זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו” (יוחנן א׳. ה׳:3). לכן, על הבעל והאשה לחנך את ילדיהם במסירות לאלוהים, לא רק מפני שהם אוהבים אותם מאוד, אלא גם מפני שזה צו מיהוה (דברים ו׳:6, 7). עליהם להתרחק מאי־מוסריות לא רק בשל אהבתם זה לזה, אלא בעיקר בשל אהבתם ליהוה, אשר ’ישפוט את הזונים והנואפים’ (עברים י״ג:4). גם אם אחד מבני־הזוג יוצר בעיות קשות בנישואין, האהבה ליהוה תניע את השני להמשיך ליישם את עקרונות המקרא. אשרי המשפחות שבהן האהבה ליהוה מחזקת את עבותות האהבה בין בני־המשפחה!
המשפחה העושה את רצון אלוהים
13. כיצד החלטה נחושה לעשות את רצון אלוהים תעזור לפרט להתמקד בדברים החשובים בֶּאמת?
13 חיי המשיחי נסובים על עשיית רצון יהוה (תהלים קמ״ג:10). זהו משמעה של מסירות אמיתית לאלוהים. עשיית רצון אלוהים עוזרת למשפחות להתמקד תמיד בדברים החשובים בֶּאמת (פיליפים א׳:9, 10, ע״ח). למשל, ישוע הזהיר: ”באתי לגרום פילוג בין איש לאביו, בין בת לאמה ובין כלה לחמותה, ויהיו אויבי איש אנשי ביתו” (מתי י׳:35, 36). בתואם עם אזהרתו של ישוע, רבים מהנוהים אחריו נרדפו על־ידי בני־משפחתם. איזה מצב עצוב וכואב! על כל פנים, קשרי משפחה אינם עולים בחשיבותם על אהבתנו ליהוה אלוהים ולישוע המשיח (מתי י׳:37–39). אם הפרט יחזיק מעמד חרף התנגדות משפחתו, אפשר שיחול שינוי בעמדת המתנגדים, בראותם את השפעתה החיובית של המסירות לאלוהים (קורינתים א׳. ז׳:12–16; פטרוס א׳. ג׳:1, 2). גם אם זה לא יקרה, שום טובה ארוכת־טווח לא תצמח מכך שתחדל לשרת את אלוהים בעטיה של התנגדות.
14. כיצד השאיפה לעשות את רצון אלוהים תעזור להורים לפעול לטובתם המירבית של ילדיהם?
14 עשיית רצון אלוהים עוזרת להורים להחליט החלטות נכונות. לדוגמה, בתרבויות מסוימות הורים נוטים לראות בילדיהם השקעה לעתיד בטוח וסומכים עליהם שידאגו להם בשנות זקנתם. אומנם זה צודק ויאה שילדים מבוגרים יטפלו בהוריהם הקשישים, אך אין בשיקולים אלה כדי לגרום להורים לעודד את ילדיהם לחומרנות. הורים המחנכים את ילדיהם להציב נכסים חומריים לפני עניינים רוחניים אינם פועלים לטובתם כלל ועיקר (טימותיאוס א׳. ו׳:9).
15. כיצד אבניקה, אמו של טימותיאוס, שימשה מופת להורים העושים את רצון אלוהים?
15 אבניקה, אמו של טימותיאוס, ידידו הצעיר של פאולוס, שימשה מופת בתחום זה (טימותיאוס ב׳. א׳:5). אף כי אבניקה היתה נשואה לאדם לא־מאמין, היא ולוֹאיס, סבתו של טימותיאוס, הצליחו לחנך את טימותיאוס לרדוף מסירות לאלוהים (טימותיאוס ב׳. ג׳:14, 15). כשהיה מבוגר דיו, הרשתה לו אבניקה לעזוב את הבית ולהשתתף בפעילות הכרזת המלכות כשותפו של פאולוס למסעות ההטפה (מעשי־השליחים ט״ז:1–5). עד כמה שמחה ודאי, כשבנה היה שליח למופת! מסירותו לאלוהים כמבוגר שיקפה היטב את החינוך שקיבל מגיל רך. אין ספק שאבניקה רוותה נחת ושמחה, כששמעה דיווחים על שירותו הנאמן של טימותיאוס, אף שסביר להניח כי חשה בחסרונו (פיליפים ב׳:19, 20).
המשפחה ועתידך
16. כבן, כיצד גילה ישוע דאגה נאותה, אך מה היתה מטרתו הראשונה במעלה?
16 ישוע גדל במשפחה יראת אלוהים, ובהתבגרו דאג לאמו כיאה לבן טוב (לוקס ב׳:51, 52; יוחנן י״ט:26). אולם, מטרתו הראשונה במעלה של ישוע היתה להגשים את רצון אלוהים, ולגביו כלל הדבר את סלילת הדרך לחיי־נצח למין האנושי. הוא עשה כן בהקריבו את חיי האנוש המושלמים שלו כקורבן עבור האנושות החוטאת (מרקוס י׳:45; יוחנן ה׳:28, 29).
17. בזכות נאמנותו של ישוע, אילו תקווֹת נפלאות נעשו אפשריות עבור עושי רצון אלוהים?
17 לאחר מותו של ישוע, הקימוֹ יהוה לתחייה שמימית ונתן לו סמכות רבה, ולבסוף המליכו כמלך במלכות השמימית (מתי כ״ח:18; רומים י״ד:9; ההתגלות י״א:15). קורבנו של ישוע איפשר לקבוצת אנשים להיבחר כשליטים השותפים לו במלכות זו. הוא גם נתן לשאר ישרי־הלב הזדמנות ליהנות מחיים מושלמים בכדור־הארץ שישוקם לתנאי גן־עדן (ההתגלות ה׳:9, 10; י״ד:1, 4; כ״א:3–5; כ״ב:1–4). אחת הזכויות הגדולות ביותר שיש לנו כיום היא לבשר בשורה נפלאה זו (מתי כ״ד:14).
18. איזו תזכורת ואיזה עידוד ניתנים הן למשפחות והן ליחידים?
18 כפי שהבהיר השליח פאולוס, חיי מסירות לאלוהים נושאים בחובם את ההבטחה שאנשים יוכלו לרשת את ברכות החיים ”שלעתיד לבוא”. בלי ספק, זוהי הדרך הטובה ביותר אל האושר! זכור, ”העולם עובר עם תאוותיו, אך העושה את רצון אלוהים עומד לעד” (יוחנן א׳. ב׳:17). לפיכך, ילדים והורים, בעלים ונשים וכן מבוגרים לא־נשואים עם או בלי ילדים, התאמצו לעשות את רצון יהוה. גם אם אתם נתונים בלחצים או נתקלים בקשיים איומים, לעולם אל תשכחו שאתם משרתי אלוהים חיים. לכן, מי יתן וישמחו מעשיכם את לב יהוה (משלי כ״ז:11). מי יתן והתנהגותכם תניב אושר עתה וחיי־נצח בעולם החדש העתיד לבוא!