פרק שני

ספר דניאל עומד למשפט

1,‏ 2.‏ באיזה מובן נמצא ספר דניאל על ספסל הנאשמים,‏ ומדוע חשוב לדעתך לבחון את ההוכחות שבידי ההגנה?‏

דמיין לך שאתה בבית־משפט שבו מתנהל משפט חשוב.‏ מישהו מואשם בהונאה,‏ והתובע מתעקש שהוא אשם.‏ אלא שלַּאיש שם טוב מימים ימימה.‏ הוא ידוע כאדם ישר.‏ האם לא תתעניין לשמוע מה הן הראיות שבידי ההגנה?‏

² המצב דומה כשמדובר בספר דניאל.‏ הכותב נודע ביושרו.‏ הספר שנקרא על שמו זוכה להערכה רבה זה אלפי שנים,‏ וטוען להיות היסטוריה מהימנה שנכתבה בידי דניאל,‏ נביא עברי בן המאות השביעית והשישית לפה״ס.‏ מכרונולוגיה מקראית מדויקת עולה כי הספר דן בתקופה מ־618 לפה״ס בערך ועד 536 לפה״ס,‏ השנה שבה נשלמה כתיבתו.‏ אלא שהספר על ספסל הנאשמים.‏ אנציקלופדיות וספרי עיון אחרים רומזים או טוענים בפה מלא כי הוא תרמית.‏

3.‏ מה מציינת האנציקלופדיה בריטניקה החדשה לגבי מהימנותו של ספר דניאל?‏

³ למשל,‏ האנציקלופדיה בריטניקה החדשה מודה כי ספר דניאל ”‏נחשב [‏בעבר]‏ להיסטוריה מהימנה שבו נבואות אמת”‏.‏ אלא שבמציאות,‏ לדברי בריטניקה,‏ ספר דניאל ”‏נכתב בתקופה מאוחרת יותר,‏ בעת משבר לאומי — כאשר היהודים נרדפו עד צוואר בידי אנטיוכוס ה־4 אפיפנס [‏מלך סוריה]‏”‏.‏ האנציקלופדיה מתארכת את הספר ל־167–164 לפה״ס,‏ וטוענת שכותבו אינו מנבא את העתיד,‏ אלא פשוט מציג ”‏מאורעות,‏ שמבחינתו הם בגדר היסטוריה,‏ כנבואות לְעתיד”‏.‏

4.‏ ממתי נתון ספר דניאל לשבט הביקורת,‏ ומה עורר ביקורת דומה במאות המאוחרות יותר?‏

⁴ מניין שאובים רעיונות אלה?‏ ספר דניאל אינו נתון לשבט הביקורת מהיום.‏ הדבר החל כבר במאה השלישית לספירה,‏ בפילוסוף פּוֹרְפִירְיוֹס.‏ כמו רבים באימפריה הרומית גם הוא חשש מן ההשפעה שצברה המשיחיות.‏ לכן כתב 15 ספרים שנועדו לקעקע דת ”‏חדשה”‏ זו.‏ ספרו השנים־עשר של פורפיריוס התמקד בספר דניאל והגדירוֹ כתרמית שנכתבה בידי יהודי במאה השנייה לפה״ס.‏ ספר דניאל עבר תחת שבט הביקורת גם במאות ה־18 וה־19.‏ לדעת מבקרי המקרא והשכלתנים לא ניתן לנבא נבואות או לחזות מראש את העתיד,‏ ולכן הפך דניאל למטרה החביבה עליהם.‏ הוא וספרו הועמדו בעצם למשפט.‏ מבקרי מקרא טוענים שברשותם שפע הוכחות שהספר לא נכתב בידי דניאל בימי גלות בבל,‏ אלא בידי אדם אחר מאות שנים מאוחר יותר.‏a כה נהוג להוקיע את הספר,‏ עד כי סופר אחד סִנגר עליו בספר שנקרא דניאל בגוב המבקרים (‏Daniel in the Critic’s Den)‏.‏

5.‏ מדוע שאלת מהימנותו של ספר דניאל כה חשובה?‏

⁵ היש בסיס עובדתי לטענותיהם הנחרצות של המבקרים או שהעובדות בידי ההגנה?‏ דברים חשובים מוטלים על כף המאזניים.‏ אין מדובר רק במוניטין שיצאו לספר קדום זה,‏ גם עתידנו כרוך בכך.‏ אם ספר דניאל הוא תרמית,‏ הרי שהבטחותיו לעתיד האנושות הן מילים נבובות ותו לא,‏ אך אם נבואותיו הן נבואות אמת,‏ בוודאי תשתוקק לדעת מה פירושן עבורנו.‏ כדי לברר זאת,‏ הבה נבחן כמה מההאשמות המוטחות בספר דניאל.‏

6.‏ איזו האשמה נשמעת לעתים לגבי ההיסטוריה שבספר דניאל?‏

⁶ תן דעתך למשל להאשמה שבאנציקלופדיה אמריקנה:‏ ”‏פרטים היסטוריים רבים מן התקופות הקדומות יותר [‏כגון ימי גלות בבל]‏ מוצגים באור מעוות מאוד”‏ בספר דניאל.‏ האומנם?‏ הבה נבחן,‏ אחד לאחד,‏ שלושה פרטים שלטענתם הם מוטעים.‏

המלך החסר

7.‏ (‏א)‏ מדוע עטו מבקרי המקרא על אזכור בלשאצר בספר דניאל כמוצאים שלל רב?‏ (‏ב)‏ מה עלה בסופה של הטענה כי בלשאצר הוא דמות בדויה ותו לא?‏

⁷ דניאל כתב כי בעת כיבוש בבל מָלך בעיר בלשאצר,‏ ”‏בנו”‏ של נבוכדנאצר (‏דניאל ה׳:‏1,‏ 11,‏ 18,‏ 22,‏ 30‏)‏.‏ זה זמן רב שפרט זה הוא כלי ניגוח בידי המבקרים,‏ שכן בלשאצר לא נזכר בשום מקור למעט המקרא,‏ ואילו נבונאיד,‏ יורשו של נבוכדנאצר,‏ ידוע כאחרון מלכי בבל לפי ההיסטוריונים הקדומים.‏ משום כך אמר פרדיננד הִיצִיג ב־1850 שאין ספק שבלשאצר הוא פרי דמיונו של הכותב.‏ אך האין הצהרתו של היציג פזיזה מדי לטעמך?‏ האם העובדה שמלך זה אינו מוזכר,‏ במיוחד בתקופה שהתעודות ההיסטוריות לגביה מועטות מאוד לכל הדעות,‏ מוכיחה מעל לכל ספק שהוא לא היה קיים?‏ מכל מקום,‏ ב־1854 נמצאו כמה גלילי חרס קטנים בחורבות העיר אוּר שבבבל העתיקה,‏ הלא היא דרום עירק של ימינו.‏ בַּכתובות בכתב היתדות מוזכרת תפילת המלך נבונאיד למען ”‏בֵּל־שַׁר־אֻצֻר,‏ בכורי”‏.‏ אפילו המבקרים נאלצו להודות:‏ זה הבלשאצר של ספר דניאל.‏

8.‏ כיצד הוכח שדניאל דייק כשתיאר את בלשאצר כמלך?‏

⁸ אך ממצא זה לא הניח את דעת המבקרים.‏ ”‏אין זה מוכיח דבר”‏,‏ כתב ה.‏ פ.‏ טלבוט,‏ אחד המבקרים.‏ הוא הקשה שאולי הבן שבכתובת הוא עולל,‏ ואילו דניאל מציג אותו כמלך.‏ אך שנה אחת בלבד לאחר שפרסם טלבוט את הערותיו אלה,‏ נתגלו לוחות נוספים בכתב היתדות,‏ ובהם מוזכר בלשאצר כמי שיש לו מזכירים ועובדי משק־בית.‏ ודאי שאין מדובר בעולל!‏ לוחות נוספים סתמו את הגולל בנושא כשדיווחו שנבונאיד נעדר מבבל כמה פעמים,‏ בכל פעם לשנים אחדות.‏ בלוחות הללו אף נרשם על נבונאיד כי בהיעדרויותיו ‏”‏הפקיד בידיו [‏בידי בכורו בלשאצר]‏ את המלוכה”‏ על בבל.‏ באותם פרקי זמן היה בלשאצר בעצם מלך,‏ שותף למלוכת אביו.‏b

9.‏ (‏א)‏ לְמה התכוון כנראה דניאל באומרו שבלשאצר הוא בן נבוכדנאצר?‏ (‏ב)‏ מדוע טועים המבקרים הטוענים שדניאל אפילו אינו רומז על קיומו של נבונאיד?‏

⁹ יש מבקרים שגם בזה אין די כדי לשכנעם.‏ הם מתרעמים על כך שהמקרא מכנה את בלשאצר בנו של נבוכדנאצר ולא בנו של נבונאיד.‏ חלקם עומדים על כך שדניאל אפילו אינו רומז על קיומו של נבונאיד.‏ אלא שבחינת הדברים מקעקעת שתי השגות אלה בזו אחר זו.‏ נבונאיד נשא כנראה לאשה את בתו של נבוכדנאצר.‏ יוצא מכך שבלשאצר הוא נכדו של נבוכדנאצר.‏ אין בלשון המקרא בעברית וגם לא בארמית מילים המגדירות ”‏סבא”‏ או ”‏נכד”‏ במובן המקובל כיום;‏ לעתים המילה ”‏בן־”‏ פירושה ”‏נכדו של”‏ ואפילו ”‏צאצאו של”‏.‏ (‏השווה מתי א׳:‏1‏.‏)‏ זאת ועוד,‏ הכתוב במקרא אינו שולל את האפשרות שבלשאצר הוא בנו של נבונאיד.‏ בלשאצר,‏ שנחרד מן הכתובת מבשרת הרעות שנכתבה על הקיר,‏ הציע ברוב ייאושו לכל מי שיפענח עבורו את הכתובת להיות השלישי בממלכה (‏דניאל ה׳:‏7‏)‏.‏ מדוע שלישי ולא שני?‏ ניתן להסיק מכך שהמקום הראשון והשני כבר היו מאוישים.‏ וכך אכן היה — הם אוישו בנבונאיד ובבלשאצר בנו.‏

10.‏ מדוע מיטיב ספר דניאל לתאר את בית המלוכה הבבלי מהיסטוריונים קדומים אחרים?‏

¹⁰ יוצא מכך שלא ניתן להוכיח שדניאל מציג את ההיסטוריה ”‏באור מעוות מאוד”‏ רק משום שהזכיר את בלשאצר.‏ להיפך,‏ אף שדניאל לא כתב את תולדות בבל,‏ היטיב לתאר את בית המלוכה הבבלי מהיסטוריונים קדומים כגון הרודוטוס,‏ כּסֶנופון ובֵּרוֹסוֹס.‏ מדוע הצליח דניאל לתעד עובדות שנעלמו מעיני האחרים?‏ משום שהוא חי בבבל.‏ ספרו הוא חיבור של עד־ראייה ולא של מתחזה שחי במאות מאוחרות יותר.‏

מי היה דריווש המדי?‏

11.‏ מי היה דריווש המדי,‏ לדברי דניאל,‏ אך מה נאמר לגביו?‏

¹¹ דניאל מספר שלאחר נפילת בבל,‏ עלה לשלטון המלך ”‏דריווש המדי”‏ (‏דניאל ו׳:‏1‏)‏.‏ שמו של דריווש המדי אינו מוזכר לא בממצאים הארכיאולוגיים ולא במקורות החילוניים.‏ לכן לטענת האנציקלופדיה בריטניקה החדשה דריווש הוא ”‏דמות בדויה”‏.‏

12.‏ (‏א)‏ מדוע אין זה נבון מצד מבקרי מקרא להכריז בפסקנות שדריווש המדי לא היה ולא נברא?‏ (‏ב)‏ מהי זהותו האפשרית של דריווש המדי,‏ ואיזו עדות תומכת בכך?‏

¹² יש למדנים שנזהרו יותר בדבריהם.‏ הלא גם בלשאצר נחשב פעם ל”‏דמות בדויה”‏.‏ אין ספק שכך יהיה גם במקרה של דריווש.‏ כבר נתגלו לוחות בכתב יתדות המעידים שכורש הפרסי לא החזיק בתואר ”‏מלך בבל”‏ מייד לאחר הכיבוש.‏ אחד החוקרים אומר:‏ ”‏מי שנשא בתואר ’‏מלך בבל’‏ לא היה כורש עצמו אלא מלך מטעם כורש”‏.‏ הייתכן שדריווש היה הכינוי המלכותי או התואר של שליט מָדִי חזק שבידיו הופקד השלטון על בבל?‏ יש טוענים שדריווש היה אולי איש ושמו גֻבַּרוּ,‏ שנתמנה בידי כורש למושל בבל.‏ ממקורות חילוניים עולה שהיתה בידי גֻבַּרוּ סמכות רבה.‏ לוח בכתב היתדות מציין כי הוא שׂם מושלים על בבל.‏ מעניין שלדברי דניאל מינה דריווש על ממלכת בבל 120 אֲחַשְדַּרְפְּנִים (‏דניאל ו׳:‏2‏)‏.‏

13.‏ מה הסיבה ההגיונית לכך שדריווש המדי מוזכר בספר דניאל אך אינו מוזכר בתעודות החילוניות?‏

¹³ עם הזמן עשויות להתגלות ראיות חותכות יותר שתזהינה מלך זה במדויק.‏ מכל מקום,‏ ’‏שתיקת’‏ הארכיאולוגיה בנושא אינה סיבה מוצדקת לכנות את דריווש ”‏דמות בדויה”‏,‏ וודאי שלא לבטל את ספר דניאל כולו כתרמית.‏ הרבה יותר הגיוני לראות בכתוב בדניאל עדותו של עד־ראייה,‏ עדות מפורטת יותר מן התעודות החילוניות שבידינו.‏

מלכות יהויקים

14.‏ מדוע אין כל סתירה בין דניאל וירמיהו לגבי מניין שנות מלכותו של יהויקים?‏

¹⁴ בדניאל א׳:‏1 נאמר:‏ ”‏בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה,‏ בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלים ויצר עליה”‏.‏ המבקרים מוצאים בפסוק זה טעם לפגם,‏ משום שהוא סותר לכאורה את דברי ירמיהו,‏ שאמר שהשנה הרביעית ליהויקים היתה השנה הראשונה למלכות נבוכדנאצר (‏ירמיהו כ״ה:‏1;‏ מ״ו:‏2‏)‏.‏ האם סתר דניאל את דברי ירמיהו?‏ מעט מידע נוסף והנושא מתברר על נקלה.‏ יהויקים הומלך לראשונה ב־628 לפה״ס בידי פרעה נכו,‏ אך לא היה אלא שליט בובה בידי מושל מצרי זה.‏ הדבר אירע כשלוש שנים לפני שנבוכדנאצר ירש את כיסא אביו בבבל ב־625 לפה״ס.‏ כעבור זמן קצר (‏ב־620 לפה״ס)‏ פלש נבוכדנאצר ליהודה והמליך את יהויקים למלך מטעם שלטון בבל (‏מלכים ב׳.‏ כ״ג:‏34;‏ כ״ד:‏1‏)‏.‏ ליהודי החי בבבל ”‏שנת שלוש למלכות יהויקים”‏ היא שנת מלכותו השלישית של יהויקים מטעם בבל.‏ ומנקודת מבט זו כתב דניאל.‏ ירמיהו,‏ לעומת זאת,‏ כתב מנקודת מבטם של היהודים שהתגוררו בירושלים,‏ ולכן התייחס למלכות יהויקים מן העת שבה המליכוֹ פרעה נכו.‏

15.‏ מדוע הטלת הדופי במניין השנים שבדניאל א׳:‏1 מבוססת על טיעון לוקה בחסר?‏

¹⁵ סתירה מדומה זו רק תומכת בעובדה שדניאל כתב את ספרו בהיותו גולה יהודי בבבל.‏ הטיעון הזה נגד ספר דניאל לוקה בחסר גם מהיבט נוסף.‏ זכור שלרשותו של מחבר ספר דניאל עמד ספר ירמיהו,‏ והוא אף התייחס אל הכתוב בו (‏דניאל ט׳:‏2‏)‏.‏ לוּ היה מחבר ספר דניאל מתחזה חכם,‏ כטענת המבקרים,‏ האם היה מסתכן בסתירת מקור מהימן מאוד כירמיהו — ועוד בפסוק הראשון של ספרו?‏ ודאי שלא!‏

פרטים מרשימים

16,‏ 17.‏ כיצד תומכים הממצאים הארכיאולוגיים בכתוב בדניאל על (‏א)‏ הצלם הדתי הענק שהקים נבוכדנאצר למטרת סגידה?‏ (‏ב)‏ התפארות נבוכדנאצר במפעלי הבנייה שלו בבבל?‏

¹⁶ הבה נעבור כעת מדרך השלילה לדרך החיוב.‏ ניתן דעתנו לפרטים נוספים בספר דניאל המעידים שהיה בידי הכותב מידע ממקור ראשון לגבי התקופה שעליה כתב.‏

¹⁷ הוכחה חותכת למהימנות הכתוב בדניאל היא בקיאותו בפרטים הקטנים על בבל הקדומה.‏ דניאל ג׳:‏1–6 מספר,‏ למשל,‏ שנבוכדנאצר הקים צלם ענק כדי שישתחוו לו הכל.‏ הארכיאולוגים מצאו ראיות נוספות שמלך זה רצה לעורר בעמו מעורבות רבה יותר בטקסים לאומיים ודתיים.‏ דניאל כותב גם על התפארותו של נבוכדנאצר במפעלי הבנייה הרבים שלו (‏דניאל ד׳:‏27‏)‏.‏ רק בימינו אימתו הארכיאולוגים את העובדה שנבוכדנאצר אכן יזם חלק ניכר ממפעלי הבנייה שהיו בבבל.‏ ומה באשר לרברבנותו?‏ במצוותו הוטבע שמו בלְבֵנים!‏ מבקרי ספר דניאל אינם מסוגלים להסביר כיצד יכול היה ה’‏נוכל’‏ מימי המכבים (‏167–63 לפה״ס)‏ לדעת על מפעלי בנייה אלה כארבע מאות שנה לאחר מכן,‏ ומאות שנים לפני שנתגלו עובדות אלה לארכיאולוגים.‏

18.‏ כיצד משקפות צורות הענישה השונות תחת שלטון בבל ותחת שלטון פרס את דיוק הכתוב בדניאל?‏

¹⁸ ספר דניאל חושף גם כמה הבדלים משמעותיים בין חוקי בבל ובין חוקי מדי ופרס.‏ לדוגמה,‏ שלושת רעיו של דניאל הושלכו אל כבשן האש כי סירבו להישמע לצו המלך ועברו על חוקי בבל.‏ דניאל הושלך לגוב האריות כמה עשרות שנים אחרי כן,‏ משום שמצפונו לא הרשה לו למלא אחר אחד מחוקי פרס (‏דניאל ג׳:‏6;‏ ו׳:‏8–10‏)‏.‏ יש שניסו לצייר את המקרה עם כבשן האש כאגדה.‏ אך ארכיאולוגים מצאו איגרת שמקורה בבבל הקדומה,‏ ובה מוזכרת במפורש צורת ענישה זו.‏ שלא כבבלים,‏ לַמדים ולפרסים היתה האש קדושה,‏ ולכן הם השתמשו באמצעי ענישה אכזריים אחרים.‏ משום כך גוב האריות אינו נשמע תמוה.‏

19.‏ על איזה הבדל חד בין משפט בבל ובין משפט מדי ופרס מצביע דניאל בבירור?‏

¹⁹ קיים הבדל חד נוסף.‏ דניאל מראה שנבוכדנאצר יכול היה לחוקק חוקים ולשנותם כאוות נפשו.‏ דריווש לא יכול היה לשנות את ”‏משפט מדי ופרס”‏,‏ גם לא את החוקים שהוא עצמו חוקק!‏ (‏דניאל ב׳:‏5,‏ 6,‏ 24,‏ 46–49;‏ ג׳:‏10,‏ 11,‏ 29;‏ ו׳:‏13–17‏)‏ ההיסטוריון ג׳ון ק.‏ וויטקום כותב:‏ ”‏ההיסטוריה הקדומה מאמתת הבדל זה בין בבל,‏ שבה היה המלך מעל לחוק,‏ ובין מדי ופרס,‏ שבה היה המלך כפוף לחוק”‏.‏

20.‏ אילו פרטים לגבי המשתה שעשה בלשאצר מעידים שדניאל הכיר את מנהגי בבל ממקור ראשון?‏

²⁰ הסיפור המרתק על משתה בלשאצר מפורט מאוד בדניאל ה׳‏‏.‏ המשתה החל כנראה באכילה עליזה ובשתייה מרובה,‏ שכן לא אחת מוזכר יין (‏דניאל ה׳:‏1,‏ 2,‏ 4‏)‏.‏ בתבליטי משתים דומים נראית רק שתיית היין.‏ יוצא אפוא שהיין היה מרכיב חשוב ביותר בחגיגות.‏ דניאל מזכיר שגם נשים השתתפו במשתה,‏ נשי המלך ופילגשיו (‏דניאל ה׳:‏3,‏ 23‏)‏.‏ ממצאים ארכיאולוגיים מאשרים שהיה זה ממנהגי בבל.‏ בימי המכבים לא היה עולה על הדעת,‏ לא אצל היהודים ולא אצל היוונים,‏ שנשים תצטרפנה לגברים במשתה.‏ זו אולי הסיבה שנוסחים קדומים של תרגום השבעים ליוונית משמיטים במתכוון את אזכור הנשים בדניאל.‏c אלא שה’‏נוכל’‏ שחיבר את ספר דניאל הרי אמור היה לחיות בתרבות הלניסטית (‏יוונית)‏ זו,‏ ואולי אף בעת כתיבתו של תרגום השבעים!‏

21.‏ מהו ההסבר ההגיוני ביותר לבקיאותו של דניאל בכל הקשור לימי הגלות ולמנהגי בבל?‏

²¹ לאור הפרטים הללו די קשה להבין מדוע מתארת בריטניקה את מחבר ספר דניאל כבעל ידע ”‏שטחי ולא מדויק”‏ בכל הקשור לגלות.‏ כיצד יכול היה נוכל,‏ שחי מאות שנים אחרי כן,‏ להיות כה בקיא במנהגים הקדומים של בבל ופרס?‏ זכור גם ששתי המעצמות שקעו זמן רב לפני המאה השנייה לפה״ס.‏ ברור שלא היו ארכיאולוגים באותם ימים;‏ ואשר ליהודים דאז,‏ בקיאות במנהגים זרים ובתרבויות נוכריות,‏ כלל לא היתה דבר שיש להתהדר בו.‏ רק דניאל הנביא,‏ עד־ראייה לזמנים ולמאורעות המתוארים,‏ יכול היה לכתוב את הספר המקראי הקרוי על שמו.‏

האם גורמים חיצוניים מוכיחים שדניאל הוא תרמית?‏

22.‏ מה טוענים המבקרים לגבי מקומו של ספר דניאל בקנון?‏

²² אחת ההשגות הרווחות ביותר לגבי ספר דניאל נוגעת למקומו בקנון של כתבי־הקודש.‏ הרבנים הקדומים חילקו את הספרים שבכתבי־הקודש העבריים לשלוש קבוצות:‏ תורה,‏ נביאים וכתובים,‏ ולא כללו את דניאל בקטגוריית ספרי הנביאים אלא בכתובים.‏ לטענת המבקרים משתמע מכך שספר דניאל לא היה בנמצא כשקובצו יתר ספרי הנביאים,‏ ומשום כך נכלל בכתובים,‏ שקובצו בתקופה מאוחרת יותר.‏

23.‏ כיצד התייחסו היהודים הקדומים לספר דניאל,‏ ומניין לנו?‏

²³ עם זאת,‏ לא כל חוקרי המקרא תמימי־דעים שהרבנים הקדומים חילקו את הקנון בחוסר גמישות שכזו או שהוציאו את ספר דניאל מן הנביאים.‏ אך גם אם הרבנים כללו את דניאל בכתובים,‏ האם זה מוכיח שהספר נכתב בתקופה מאוחרת יותר?‏ לא.‏ חוקרים בעלי שם מנו כמה סיבות אפשריות שאולי בגינן לא כללו הרבנים את דניאל בנביאים.‏ ייתכן שהם עשו כן מפני שתוכן הספר פגע ברגשותיהם או אולי מפני שלדעתם דניאל שונה מיתר הנביאים,‏ שהרי החזיק במשרה חילונית בארץ נכר.‏ מכל מקום,‏ מה שחשוב הוא שהיהודים הקדומים רחשו כבוד עמוק לספר דניאל והאמינו שהוא חלק איטגראלי של המקרא.‏ זאת ועוד,‏ מן הראיות עולה כי הקנון של התנ״ך נחתם הרבה לפני המאה השנייה לפה״ס.‏ תוספות מאוחרות יותר היו אסורות בתכלית,‏ ובכללן גם כמה ספרים שנכתבו במאה השנייה לפה״ס.‏

24.‏ כיצד משתמשים בספר החיצוני חוכמת בן סירא לניגוח ספר דניאל,‏ ומה מראה שטיעון זה משולל כל יסוד?‏

²⁴ אירוני שדווקא אחד הספרים המאוחרים יותר שנפסלו ולא נכללו בקנון,‏ הוא כלי ניגוח בספר דניאל.‏ מדובר בספר החיצוני חוכמת בן סירא,‏ ספרו של ישוע בן סירא,‏ שחובר כנראה ב־180 לפה״ס בקירוב.‏ המבקרים אוהבים לציין שדניאל אינו מוזכר ברשימת הצדיקים הארוכה שבספר זה.‏ אחד הטיעונים המקובלים ביותר עליהם הוא שדניאל לא נודע באותה עת.‏ אך שים לב,‏ רשימה זו גם אינה מזכירה את עזרא ומרדכי (‏שניהם גיבורים גדולים בעיני היהודים שחיו אחרי הגלות)‏,‏ את המלך הטוב יהושפט;‏ ומכל השופטים,‏ היא נוקבת רק בשמו של שמואל.‏d שמותיהם נעדרים מרשימה שמופיעה בספר חיצוני וכלל אינה מתיימרת להיות כוללנית.‏ האם זה מעיד שכל אותן דמויות בדויות?‏ הרי זה מגוחך!‏

עדות חיצונית התומכת בספר דניאל

25.‏ (‏א)‏ מה אמר יוסף בן מתתיהו שמעיד על מהימנות הכתוב בדניאל?‏ (‏ב)‏ כיצד מתיישבים דברי יוסף בן מתתיהו לגבי אלכסנדר הגדול והכתוב בספר דניאל עם המציאות ההיסטורית?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏ (‏ג)‏ כיצד תומכות הראיות הלשוניות בספר דניאל?‏ (‏ראה עמוד 26.‏)‏

²⁵ הבה נעבור שוב מדרך השלילה לדרך החיוב.‏ יש סבורים שאין ספר אחר בתנ״ך,‏ פרט לספר דניאל,‏ אשר מקורות כה רבים מאשרים את מהימנותו.‏ גם יוסף בן מתתיהו,‏ ההיסטוריון היהודי המפורסם,‏ מעיד על מהימנות הספר.‏ לדבריו,‏ אלכסנדר הגדול בא לירושלים במסגרת מלחמתו בפרס במאה הרביעית לפה״ס,‏ ושם הראו לו הכוהנים את ספר דניאל.‏ אלכסנדר הגיע למסקנה שהוא האיש המיועד המוזכר בנבואת דניאל כמי שצבאו ינצח את פרס.‏e המקרה קדם כמאה וחמישים שנה ל”‏תרמית”‏ שעליה מדברים המבקרים.‏ מובן שהמבקרים הוקיעו את יוסף בן מתתיהו על דבריו אלה ועל שציין כי חלק מנבואות דניאל אכן נתגשמו.‏ ברם,‏ כשם שהעיר ההיסטוריון ג׳וזף ד.‏ וילסון,‏ ”‏קרוב לוודאי ש[‏יוסף בן מתתיהו]‏ היה בקיא בדבר יותר מכל המבקרים בעולם”‏.‏

26.‏ כיצד תומכות מגילות ים המלח במהימנות ספר דניאל?‏

²⁶ מגילות ים המלח שנתגלו בארץ במערות קומראן תומכות אף הן במהימנות ספר דניאל.‏ מספר מפתיע של הממצאים שנתגלו בשנת 1952 הם מגילות וקטעים מספר דניאל.‏ הממצא הקדום ביותר תוארך לסוף המאה השנייה לפה״ס.‏ כבר אז,‏ במועד כה קדום,‏ היה הספר מפורסם וזכה להערכה רבה.‏ האנציקלופדיה המקראית המאוירת של זונדרוָאן (‏The Zondervan Pictorial Encyclopedia of the Bible)‏ מציינת:‏ ”‏יש לגנוז את הרעיון של תארוך ספר דניאל לימי המכבים ולוּ רק מן הסיבה שלא חלף די זמן בין מועד כתיבתו ובין מועד הופעת עותקיו בספריית כת דתית מימי המכבים”‏.‏

27.‏ מהי ההוכחה הקדומה ביותר שדניאל היה דמות ממשית ואדם ידוע שם בימי גלות בבל?‏

²⁷ מהימנותו של ספר דניאל מתאמתת גם על־ידי עדות קדומה ואמינה יותר:‏ עדותו של בן־דורו של דניאל,‏ יחזקאל הנביא.‏ גם יחזקאל שירת כנביא בימי גלות בבל,‏ והוא נוקב בשמו של דניאל כמה פעמים בסִפרו (‏יחזקאל י״ד:‏14,‏ 20;‏ כ״ח:‏3‏)‏.‏ אזכורים אלה מראים כי אפילו בימיו,‏ במאה השישית לפה״ס,‏ יצא לדניאל שם של אדם צדיק וחכם,‏ שראוי להזכירו לצד יראי אלוהים כגון נוח ואיוב.‏

העד הגדול מכל

28,‏ 29.‏ (‏א)‏ מהי ההוכחה המשכנעת ביותר למהימנות ספר דניאל?‏ (‏ב)‏ למה ראוי לקבל את עדות ישוע?‏

²⁸ לבסוף הבה נבחן את עדותו של גדול העדים למהימנות ספר דניאל — ישוע המשיח בכבודו ובעצמו.‏ ישוע הזכיר את ”‏דניאל הנביא”‏ ואת אחת מנבואותיו כשדיבר על אחרית הימים (‏מתי כ״ד:‏15;‏ דניאל י״א:‏31;‏ י״ב:‏11‏)‏.‏

²⁹ אם ’‏תיאוריית המכבים’‏ שהגו המבקרים נכונה,‏ לפנינו שתי אפשרויות:‏ או שישוע הלך שולל אחר מעשה נוכלוּת זה או שמעולם לא אמר את הדברים שמייחס לו מתי.‏ שני המקרים לא ייתכנו.‏ אם איננו יכולים לסמוך על ספר הבשורה של מתי,‏ איך נוכל לסמוך על יתר ספרי המקרא?‏ ואם נמחק משפטים אלה,‏ מאילו מילים בכתבי־הקודש נצטרך להתעלם בפעם הבאה?‏ השליח פאולוס כתב:‏ ‏”‏כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים,‏ ומועיל הוא להוראה.‏.‏.‏ לחינוך במעגלי צדק”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ לכן אם דניאל הוא מתחזה,‏ כן גם פאולוס!‏ האם ניתן היה להוליך את ישוע שולל?‏ לא.‏ הוא היה בשמים כשספר דניאל הועלה על הכתב.‏ ישוע אף אמר:‏ ”‏בטרם היות אברהם,‏ אני הוא”‏ (‏יוחנן ח׳:‏58‏)‏.‏ מכל מי שחי אי פעם,‏ ישוע הוא זה שניתן לשאול אותו על מהימנות ספר דניאל.‏ אך כל שאלה היא מיותרת שהרי כבר ראינו כי עדותו ברורה ביותר.‏

30.‏ איזו עדות נוספת נתן ישוע לאמיתות ספר דניאל?‏

³⁰ ישוע הוכיח את מהימנות ספר דניאל גם כשנטבל והפך למשיח:‏ הוא הגשים את נבואת דניאל על 69 שבועות של שנים (‏דניאל ט׳:‏25,‏ 26‏;‏ ראה פרק 11 בספר זה)‏.‏ גם אם ’‏תיאוריית המועד המאוחר’‏ של כתיבת הספר היתה נכונה,‏ הרי שכותב הספר ניבא את העתיד לפחות 200 שנה מראש.‏ ודאי שאלוהים לא היה מאציל מרוחו על נוכל כדי לנבא נבואות אמת בשם בדוי.‏ עדותו של ישוע מקובלת בהחלט על חסידיו של אלוהים.‏ גם אם כל המומחים וכל המבקרים בעולם היו קמים ופוסלים פה אחד את דניאל,‏ עדותו של ישוע מוכיחה כי טעות בידם,‏ שכן הוא ”‏העד הנאמן והאמיתי”‏ (‏ההתגלות ג׳:‏14‏)‏.‏

31.‏ מדוע מבקרי מקרא רבים עדיין אינם משוכנעים במהימנות ספר דניאל?‏

³¹ אבל,‏ אפילו עדות זו אינה מניחה את דעתם של מבקרי מקרא רבים.‏ אדם שבוחן את הנושא ביסודיות תוהה בוודאי אם אי־פעם יהיו לדעתם די ראיות משכנעות.‏ פרופסור מאוניברסיטת אוקספורד כתב:‏ ”‏כל עוד יוצאים מתוך הנחה ש’‏לא תיתכן נבואה על־טבעית’‏,‏ כל ניסיון להמציא תשובה להשגות נידון לכישלון”‏.‏ דעתם הקדומה מעוורת אפוא את עיניהם.‏ אך זו הבחירה שלהם וגם ההפסד שלהם.‏

32.‏ מה נכון לך בחקר ספר דניאל?‏

³² מה לגביך?‏ אם אתה רואה שאין כל סיבה של ממש לפקפק במהימנות ספר דניאל,‏ הרי שנכון לך מסע־תגליות מלהיב.‏ תגלה שסיפורי המעשה בספר דניאל מרגשים,‏ והנבואות מרתקות.‏ ואף חשוב מכך,‏ מפרק לפרק תתחזק אמונתך.‏ לא תתחרט אם תשית לבך לנבואות דניאל!‏

‏[‏הערות שוליים]‏

מה הבנת?‏

‏• במה מואשם ספר דניאל?‏

‏• מדוע השגות המבקרים לגבי ספר דניאל משוללות יסוד?‏

‏• אילו ראיות תומכות במהימנות הכתוב בדניאל?‏

‏• מהי ההוכחה המשכנעת ביותר למהימנות ספר דניאל?‏

‏[‏תיבה בעמוד 26]‏

ההיבט הלשוני

כתיבת ספר דניאל נשלמה בערך ב־536 לפה״ס.‏ הוא כתוב עברית וארמית,‏ ובו מילים בודדות ביוונית ובפרסית.‏ בְּליל לשונות זה אומנם יוצא דופן,‏ אך אינו יחיד במינו בכתבי־הקודש.‏ גם ספר עזרא כתוב עברית וארמית.‏ יש מבקרי מקרא העומדים על כך שאופן השימוש בלשונות אלה בדניאל מוכיח שכתיבתו נסתיימה אחרי 536 לפה״ס.‏ אחד מהם מצוטט בחוגים רחבים כאומר שאזכור המילים ביוונית מחייב מועד כתיבה מאוחר של הספר.‏ לטענתו,‏ העברית שבו מצביעה על מועד כתיבה מאוחר יותר,‏ אפילו עד כדי המאה השנייה לפה״ס,‏ והארמית אינה שוללת זאת.‏

אך לא כל הבלשנים תמימי־דעים.‏ יש בני סמכא האומרים כי העברית שבדניאל דומה לעברית שביחזקאל ובעזרא,‏ ושונה מזו שבספרים החיצוניים המאוחרים יותר,‏ כגון חוכמת בן סירא.‏ אשר לארמית שבדניאל,‏ תן דעתך לשתי תעודות ממגילות ים המלח.‏ גם הללו כתובות ארמית ומתוארכות למאות הראשונה והשנייה לפה״ס — מעט אחרי ה’‏תרמית’‏ המיוחסת לספר דניאל.‏ אולם החוקרים גילו הבדל מהותי בין הארמית שבתעודות אלה ובין הארמית שבדניאל,‏ ולכן יש טוענים כי ספר דניאל מוכרח להיות קדום במאות שנים מן העת שבה נכתב לטענת מבקריו.‏

ומה באשר ל”‏בעייתיוּת”‏ שבאזכור מילים יווניות בספר דניאל?‏ מתברר שחלקן הן בעצם מילים בפרסית ולא ביוונית!‏ המילים היחידות שעדיין סבורים שהן ביוונית הן שמותיהם של שלושה כלי נגינה.‏ האם משלוש מילים אלה עולה בהכרח שמועד כתיבת הספר מאוחר?‏ לא.‏ הארכיאולוגים גילו שלתרבות היוונית היתה השפעה רבה מאוד מאות שנים לפני שהיתה יוון למעצמת עולם.‏ יתרה מזו,‏ לוּ נכתב ספר דניאל במאה השנייה לפה״ס,‏ כאשר התרבות והשפה היוונית רווחו בעולם כולו,‏ האם היו בו רק שלוש מילים ביוונית?‏ סביר להניח שלא,‏ היו בו ודאי הרבה יותר.‏ לכן,‏ מן ההיבט הלשוני,‏ הראיות תומכות במהימנותו של ספר דניאל.‏

‏[‏תמונה על כל העמוד בעמוד 12]‏

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

לפי הכרוניקה של נבונאיד לכד צבא כורש את בבל ללא קרב

‏[‏תמונות בעמוד 21]‏

‏(‏למטה)‏ כתובת גליל מתוך מקדש בבלי המזכירה את שמות המלך נבונאיד ובנו בלשאצר

‏(‏למעלה)‏ בכתובת זו מתפאר נבוכדנאצר במפעלי הבנייה שלו

‏[‏תמונות בעמוד 22]‏

‏(‏מימין)‏ ”‏השירה האפית של נבונאיד”‏ מדווחת כי נבונאיד הפקיד את המלוכה בידי בכורו

‏(‏משמאל)‏ תעודה בבלית המתארת את פלישת נבוכדנאצר ליהודה