פרק שני
ספר דניאל עומד למשפט
1, 2. באיזה מובן נמצא ספר דניאל על ספסל הנאשמים, ומדוע חשוב לדעתך לבחון את ההוכחות שבידי ההגנה?
דמיין לך שאתה בבית־משפט שבו מתנהל משפט חשוב. מישהו מואשם בהונאה, והתובע מתעקש שהוא אשם. אלא שלַּאיש שם טוב מימים ימימה. הוא ידוע כאדם ישר. האם לא תתעניין לשמוע מה הן הראיות שבידי ההגנה?
2 המצב דומה כשמדובר בספר דניאל. הכותב נודע ביושרו. הספר שנקרא על שמו זוכה להערכה רבה זה אלפי שנים, וטוען להיות היסטוריה מהימנה שנכתבה בידי דניאל, נביא עברי בן המאות השביעית והשישית לפה״ס. מכרונולוגיה מקראית מדויקת עולה כי הספר דן בתקופה מ־618 לפה״ס בערך ועד 536 לפה״ס, השנה שבה נשלמה כתיבתו. אלא שהספר על ספסל הנאשמים. אנציקלופדיות וספרי עיון אחרים רומזים או טוענים בפה מלא כי הוא תרמית.
3. מה מציינת האנציקלופדיה בריטניקה החדשה לגבי מהימנותו של ספר דניאל?
3 למשל, האנציקלופדיה בריטניקה החדשה מודה כי ספר דניאל ”נחשב [בעבר] להיסטוריה מהימנה שבו נבואות אמת”. אלא שבמציאות, לדברי בריטניקה, ספר דניאל ”נכתב בתקופה מאוחרת יותר, בעת משבר לאומי — כאשר היהודים נרדפו עד צוואר בידי אנטיוכוס ה־4 אפיפנס [מלך סוריה]”. האנציקלופדיה מתארכת את הספר ל־167–164 לפה״ס, וטוענת שכותבו אינו מנבא את העתיד, אלא פשוט מציג ”מאורעות, שמבחינתו הם בגדר היסטוריה, כנבואות לְעתיד”.
4. ממתי נתון ספר דניאל לשבט הביקורת, ומה עורר ביקורת דומה במאות המאוחרות יותר?
4 מניין שאובים רעיונות אלה? ספר דניאל אינו נתון לשבט הביקורת מהיום. הדבר החל כבר במאה השלישית לספירה, בפילוסוף פּוֹרְפִירְיוֹס. כמו רבים באימפריה הרומית גם הוא חשש מן ההשפעה שצברה המשיחיות. לכן כתב 15 ספרים שנועדו לקעקע דת ”חדשה” זו. ספרו השנים־עשר של פורפיריוס התמקד בספר דניאל והגדירוֹ כתרמית שנכתבה בידי יהודי במאה השנייה לפה״ס. ספר דניאל עבר תחת שבט הביקורת גם במאות ה־18 וה־19. לדעת מבקרי המקרא והשכלתנים לא ניתן לנבא נבואות או לחזות מראש את העתיד, ולכן הפך דניאל למטרה החביבה עליהם. הוא וספרו הועמדו בעצם למשפט. מבקרי מקרא טוענים שברשותם שפע הוכחות שהספר לא נכתב בידי דניאל בימי גלות בבל, אלא בידי אדם אחר מאות שנים מאוחר יותר.a כה נהוג להוקיע את הספר, עד כי סופר אחד סִנגר עליו בספר שנקרא דניאל בגוב המבקרים (Daniel in the Critic’s Den).
5. מדוע שאלת מהימנותו של ספר דניאל כה חשובה?
5 היש בסיס עובדתי לטענותיהם הנחרצות של המבקרים או שהעובדות בידי ההגנה? דברים חשובים מוטלים על כף המאזניים. אין מדובר רק במוניטין שיצאו לספר קדום זה, גם עתידנו כרוך בכך. אם ספר דניאל הוא תרמית, הרי שהבטחותיו לעתיד האנושות הן מילים נבובות ותו לא, אך אם נבואותיו הן נבואות אמת, בוודאי תשתוקק לדעת מה פירושן עבורנו. כדי לברר זאת, הבה נבחן כמה מההאשמות המוטחות בספר דניאל.
6. איזו האשמה נשמעת לעתים לגבי ההיסטוריה שבספר דניאל?
6 תן דעתך למשל להאשמה שבאנציקלופדיה אמריקנה: ”פרטים היסטוריים רבים מן התקופות הקדומות יותר [כגון ימי גלות בבל] מוצגים באור מעוות מאוד” בספר דניאל. האומנם? הבה נבחן, אחד לאחד, שלושה פרטים שלטענתם הם מוטעים.
המלך החסר
7. (א) מדוע עטו מבקרי המקרא על אזכור בלשאצר בספר דניאל כמוצאים שלל רב? (ב) מה עלה בסופה של הטענה כי בלשאצר הוא דמות בדויה ותו לא?
7 דניאל כתב כי בעת כיבוש בבל מָלך בעיר בלשאצר, ”בנו” של נבוכדנאצר (דניאל ה׳:1, 11, 18, 22, 30). זה זמן רב שפרט זה הוא כלי ניגוח בידי המבקרים, שכן בלשאצר לא נזכר בשום מקור למעט המקרא, ואילו נבונאיד, יורשו של נבוכדנאצר, ידוע כאחרון מלכי בבל לפי ההיסטוריונים הקדומים. משום כך אמר פרדיננד הִיצִיג ב־1850 שאין ספק שבלשאצר הוא פרי דמיונו של הכותב. אך האין הצהרתו של היציג פזיזה מדי לטעמך? האם העובדה שמלך זה אינו מוזכר, במיוחד בתקופה שהתעודות ההיסטוריות לגביה מועטות מאוד לכל הדעות, מוכיחה מעל לכל ספק שהוא לא היה קיים? מכל מקום, ב־1854 נמצאו כמה גלילי חרס קטנים בחורבות העיר אוּר שבבבל העתיקה, הלא היא דרום עירק של ימינו. בַּכתובות בכתב היתדות מוזכרת תפילת המלך נבונאיד למען ”בֵּל־שַׁר־אֻצֻר, בכורי”. אפילו המבקרים נאלצו להודות: זה הבלשאצר של ספר דניאל.
8. כיצד הוכח שדניאל דייק כשתיאר את בלשאצר כמלך?
8 אך ממצא זה לא הניח את דעת המבקרים. ”אין זה מוכיח דבר”, כתב ה. פ. טלבוט, אחד המבקרים. הוא הקשה שאולי הבן שבכתובת הוא עולל, ואילו דניאל מציג אותו כמלך. אך שנה אחת בלבד לאחר שפרסם טלבוט את הערותיו אלה, נתגלו לוחות נוספים בכתב היתדות, ובהם מוזכר בלשאצר כמי שיש לו מזכירים ועובדי משק־בית. ודאי שאין מדובר בעולל! לוחות נוספים סתמו את הגולל בנושא כשדיווחו שנבונאיד נעדר מבבל כמה פעמים, בכל פעם לשנים אחדות. בלוחות הללו אף נרשם על נבונאיד כי בהיעדרויותיו ”הפקיד בידיו [בידי בכורו בלשאצר] את המלוכה” על בבל. באותם פרקי זמן היה בלשאצר בעצם מלך, שותף למלוכת אביו.b
9. (א) לְמה התכוון כנראה דניאל באומרו שבלשאצר הוא בן נבוכדנאצר? (ב) מדוע טועים המבקרים הטוענים שדניאל אפילו אינו רומז על קיומו של נבונאיד?
9 יש מבקרים שגם בזה אין די כדי לשכנעם. הם מתרעמים על כך שהמקרא מכנה את בלשאצר בנו של נבוכדנאצר ולא בנו של נבונאיד. חלקם עומדים על כך שדניאל אפילו אינו רומז על קיומו של נבונאיד. אלא שבחינת הדברים מקעקעת שתי השגות אלה בזו אחר זו. נבונאיד נשא כנראה לאשה את בתו של נבוכדנאצר. יוצא מכך שבלשאצר הוא נכדו של נבוכדנאצר. אין בלשון המקרא בעברית וגם לא בארמית מילים המגדירות ”סבא” או ”נכד” במובן המקובל כיום; לעתים המילה ”בן־” פירושה ”נכדו של” ואפילו ”צאצאו של”. (השווה מתי א׳:1.) זאת ועוד, הכתוב במקרא אינו שולל את האפשרות שבלשאצר הוא בנו של נבונאיד. בלשאצר, שנחרד מן הכתובת מבשרת הרעות שנכתבה על הקיר, הציע ברוב ייאושו לכל מי שיפענח עבורו את הכתובת להיות השלישי בממלכה (דניאל ה׳:7). מדוע שלישי ולא שני? ניתן להסיק מכך שהמקום הראשון והשני כבר היו מאוישים. וכך אכן היה — הם אוישו בנבונאיד ובבלשאצר בנו.
10. מדוע מיטיב ספר דניאל לתאר את בית המלוכה הבבלי מהיסטוריונים קדומים אחרים?
10 יוצא מכך שלא ניתן להוכיח שדניאל מציג את ההיסטוריה ”באור מעוות מאוד” רק משום שהזכיר את בלשאצר. להיפך, אף שדניאל לא כתב את תולדות בבל, היטיב לתאר את בית המלוכה הבבלי מהיסטוריונים קדומים כגון הרודוטוס, כּסֶנופון ובֵּרוֹסוֹס. מדוע הצליח דניאל לתעד עובדות שנעלמו מעיני האחרים? משום שהוא חי בבבל. ספרו הוא חיבור של עד־ראייה ולא של מתחזה שחי במאות מאוחרות יותר.
מי היה דריווש המדי?
11. מי היה דריווש המדי, לדברי דניאל, אך מה נאמר לגביו?
11 דניאל מספר שלאחר נפילת בבל, עלה לשלטון המלך ”דריווש המדי” (דניאל ו׳:1). שמו של דריווש המדי אינו מוזכר לא בממצאים הארכיאולוגיים ולא במקורות החילוניים. לכן לטענת האנציקלופדיה בריטניקה החדשה דריווש הוא ”דמות בדויה”.
12. (א) מדוע אין זה נבון מצד מבקרי מקרא להכריז בפסקנות שדריווש המדי לא היה ולא נברא? (ב) מהי זהותו האפשרית של דריווש המדי, ואיזו עדות תומכת בכך?
12 יש למדנים שנזהרו יותר בדבריהם. הלא גם בלשאצר נחשב פעם ל”דמות בדויה”. אין ספק שכך יהיה גם במקרה של דריווש. כבר נתגלו לוחות בכתב יתדות המעידים שכורש הפרסי לא החזיק בתואר ”מלך בבל” מייד לאחר הכיבוש. אחד החוקרים אומר: ”מי שנשא בתואר ’מלך בבל’ לא היה כורש עצמו אלא מלך מטעם כורש”. הייתכן שדריווש היה הכינוי המלכותי או התואר של שליט מָדִי חזק שבידיו הופקד השלטון על בבל? יש טוענים שדריווש היה אולי איש ושמו גֻבַּרוּ, שנתמנה בידי כורש למושל בבל. ממקורות חילוניים עולה שהיתה בידי גֻבַּרוּ סמכות רבה. לוח בכתב היתדות מציין כי הוא שׂם מושלים על בבל. מעניין שלדברי דניאל מינה דריווש על ממלכת בבל 120 אֲחַשְדַּרְפְּנִים (דניאל ו׳:2).
13. מה הסיבה ההגיונית לכך שדריווש המדי מוזכר בספר דניאל אך אינו מוזכר בתעודות החילוניות?
13 עם הזמן עשויות להתגלות ראיות חותכות יותר שתזהינה מלך זה במדויק. מכל מקום, ’שתיקת’ הארכיאולוגיה בנושא אינה סיבה מוצדקת לכנות את דריווש ”דמות בדויה”, וודאי שלא לבטל את ספר דניאל כולו כתרמית. הרבה יותר הגיוני לראות בכתוב בדניאל עדותו של עד־ראייה, עדות מפורטת יותר מן התעודות החילוניות שבידינו.
מלכות יהויקים
14. מדוע אין כל סתירה בין דניאל וירמיהו לגבי מניין שנות מלכותו של יהויקים?
14 בדניאל א׳:1 נאמר: ”בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה, בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלים ויצר עליה”. המבקרים מוצאים בפסוק זה טעם לפגם, משום שהוא סותר לכאורה את דברי ירמיהו, שאמר שהשנה הרביעית ליהויקים היתה השנה הראשונה למלכות נבוכדנאצר (ירמיהו כ״ה:1; מ״ו:2). האם סתר דניאל את דברי ירמיהו? מעט מידע נוסף והנושא מתברר על נקלה. יהויקים הומלך לראשונה ב־628 לפה״ס בידי פרעה נכו, אך לא היה אלא שליט בובה בידי מושל מצרי זה. הדבר אירע כשלוש שנים לפני שנבוכדנאצר ירש את כיסא אביו בבבל ב־625 לפה״ס. כעבור זמן קצר (ב־620 לפה״ס) פלש נבוכדנאצר ליהודה והמליך את יהויקים למלך מטעם שלטון בבל (מלכים ב׳. כ״ג:34; כ״ד:1). ליהודי החי בבבל ”שנת שלוש למלכות יהויקים” היא שנת מלכותו השלישית של יהויקים מטעם בבל. ומנקודת מבט זו כתב דניאל. ירמיהו, לעומת זאת, כתב מנקודת מבטם של היהודים שהתגוררו בירושלים, ולכן התייחס למלכות יהויקים מן העת שבה המליכוֹ פרעה נכו.
15. מדוע הטלת הדופי במניין השנים שבדניאל א׳:1 מבוססת על טיעון לוקה בחסר?
15 סתירה מדומה זו רק תומכת בעובדה שדניאל כתב את ספרו בהיותו גולה יהודי בבבל. הטיעון הזה נגד ספר דניאל לוקה בחסר גם מהיבט נוסף. זכור שלרשותו של מחבר ספר דניאל עמד ספר ירמיהו, והוא אף התייחס אל הכתוב בו (דניאל ט׳:2). לוּ היה מחבר ספר דניאל מתחזה חכם, כטענת המבקרים, האם היה מסתכן בסתירת מקור מהימן מאוד כירמיהו — ועוד בפסוק הראשון של ספרו? ודאי שלא!
פרטים מרשימים
16, 17. כיצד תומכים הממצאים הארכיאולוגיים בכתוב בדניאל על (א) הצלם הדתי הענק שהקים נבוכדנאצר למטרת סגידה? (ב) התפארות נבוכדנאצר במפעלי הבנייה שלו בבבל?
16 הבה נעבור כעת מדרך השלילה לדרך החיוב. ניתן דעתנו לפרטים נוספים בספר דניאל המעידים שהיה בידי הכותב מידע ממקור ראשון לגבי התקופה שעליה כתב.
17 הוכחה חותכת למהימנות הכתוב בדניאל היא בקיאותו בפרטים הקטנים על בבל הקדומה. דניאל ג׳:1–6 מספר, למשל, שנבוכדנאצר הקים צלם ענק כדי שישתחוו לו הכל. הארכיאולוגים מצאו ראיות נוספות שמלך זה רצה לעורר בעמו מעורבות רבה יותר בטקסים לאומיים ודתיים. דניאל כותב גם על התפארותו של נבוכדנאצר במפעלי הבנייה הרבים שלו (דניאל ד׳:27). רק בימינו אימתו הארכיאולוגים את העובדה שנבוכדנאצר אכן יזם חלק ניכר ממפעלי הבנייה שהיו בבבל. ומה באשר לרברבנותו? במצוותו הוטבע שמו בלְבֵנים! מבקרי ספר דניאל אינם מסוגלים להסביר כיצד יכול היה ה’נוכל’ מימי המכבים (167–63 לפה״ס) לדעת על מפעלי בנייה אלה כארבע מאות שנה לאחר מכן, ומאות שנים לפני שנתגלו עובדות אלה לארכיאולוגים.
18. כיצד משקפות צורות הענישה השונות תחת שלטון בבל ותחת שלטון פרס את דיוק הכתוב בדניאל?
18 ספר דניאל חושף גם כמה הבדלים משמעותיים בין חוקי בבל ובין חוקי מדי ופרס. לדוגמה, שלושת רעיו של דניאל הושלכו אל כבשן האש כי סירבו להישמע לצו המלך ועברו על חוקי בבל. דניאל הושלך לגוב האריות כמה עשרות שנים אחרי כן, משום שמצפונו לא הרשה לו למלא אחר אחד מחוקי פרס (דניאל ג׳:6; ו׳:8–10). יש שניסו לצייר את המקרה עם כבשן האש כאגדה. אך ארכיאולוגים מצאו איגרת שמקורה בבבל הקדומה, ובה מוזכרת במפורש צורת ענישה זו. שלא כבבלים, לַמדים ולפרסים היתה האש קדושה, ולכן הם השתמשו באמצעי ענישה אכזריים אחרים. משום כך גוב האריות אינו נשמע תמוה.
19. על איזה הבדל חד בין משפט בבל ובין משפט מדי ופרס מצביע דניאל בבירור?
19 קיים הבדל חד נוסף. דניאל מראה שנבוכדנאצר יכול היה לחוקק חוקים ולשנותם כאוות נפשו. דריווש לא יכול היה לשנות את ”משפט מדי ופרס”, גם לא את החוקים שהוא עצמו חוקק! (דניאל ב׳:5, 6, 24, 46–49; ג׳:10, 11, 29; ו׳:13–17) ההיסטוריון ג׳ון ק. וויטקום כותב: ”ההיסטוריה הקדומה מאמתת הבדל זה בין בבל, שבה היה המלך מעל לחוק, ובין מדי ופרס, שבה היה המלך כפוף לחוק”.
20. אילו פרטים לגבי המשתה שעשה בלשאצר מעידים שדניאל הכיר את מנהגי בבל ממקור ראשון?
20 הסיפור המרתק על משתה בלשאצר מפורט מאוד בדניאל ה׳. המשתה החל כנראה באכילה עליזה ובשתייה מרובה, שכן לא אחת מוזכר יין (דניאל ה׳:1, 2, 4). בתבליטי משתים דומים נראית רק שתיית היין. יוצא אפוא שהיין היה מרכיב חשוב ביותר בחגיגות. דניאל מזכיר שגם נשים השתתפו במשתה, נשי המלך ופילגשיו (דניאל ה׳:3, 23). ממצאים ארכיאולוגיים מאשרים שהיה זה ממנהגי בבל. בימי המכבים לא היה עולה על הדעת, לא אצל היהודים ולא אצל היוונים, שנשים תצטרפנה לגברים במשתה. זו אולי הסיבה שנוסחים קדומים של תרגום השבעים ליוונית משמיטים במתכוון את אזכור הנשים בדניאל.c אלא שה’נוכל’ שחיבר את ספר דניאל הרי אמור היה לחיות בתרבות הלניסטית (יוונית) זו, ואולי אף בעת כתיבתו של תרגום השבעים!
21. מהו ההסבר ההגיוני ביותר לבקיאותו של דניאל בכל הקשור לימי הגלות ולמנהגי בבל?
21 לאור הפרטים הללו די קשה להבין מדוע מתארת בריטניקה את מחבר ספר דניאל כבעל ידע ”שטחי ולא מדויק” בכל הקשור לגלות. כיצד יכול היה נוכל, שחי מאות שנים אחרי כן, להיות כה בקיא במנהגים הקדומים של בבל ופרס? זכור גם ששתי המעצמות שקעו זמן רב לפני המאה השנייה לפה״ס. ברור שלא היו ארכיאולוגים באותם ימים; ואשר ליהודים דאז, בקיאות במנהגים זרים ובתרבויות נוכריות, כלל לא היתה דבר שיש להתהדר בו. רק דניאל הנביא, עד־ראייה לזמנים ולמאורעות המתוארים, יכול היה לכתוב את הספר המקראי הקרוי על שמו.
האם גורמים חיצוניים מוכיחים שדניאל הוא תרמית?
22. מה טוענים המבקרים לגבי מקומו של ספר דניאל בקנון?
22 אחת ההשגות הרווחות ביותר לגבי ספר דניאל נוגעת למקומו בקנון של כתבי־הקודש. הרבנים הקדומים חילקו את הספרים שבכתבי־הקודש העבריים לשלוש קבוצות: תורה, נביאים וכתובים, ולא כללו את דניאל בקטגוריית ספרי הנביאים אלא בכתובים. לטענת המבקרים משתמע מכך שספר דניאל לא היה בנמצא כשקובצו יתר ספרי הנביאים, ומשום כך נכלל בכתובים, שקובצו בתקופה מאוחרת יותר.
23. כיצד התייחסו היהודים הקדומים לספר דניאל, ומניין לנו?
23 עם זאת, לא כל חוקרי המקרא תמימי־דעים שהרבנים הקדומים חילקו את הקנון בחוסר גמישות שכזו או שהוציאו את ספר דניאל מן הנביאים. אך גם אם הרבנים כללו את דניאל בכתובים, האם זה מוכיח שהספר נכתב בתקופה מאוחרת יותר? לא. חוקרים בעלי שם מנו כמה סיבות אפשריות שאולי בגינן לא כללו הרבנים את דניאל בנביאים. ייתכן שהם עשו כן מפני שתוכן הספר פגע ברגשותיהם או אולי מפני שלדעתם דניאל שונה מיתר הנביאים, שהרי החזיק במשרה חילונית בארץ נכר. מכל מקום, מה שחשוב הוא שהיהודים הקדומים רחשו כבוד עמוק לספר דניאל והאמינו שהוא חלק איטגראלי של המקרא. זאת ועוד, מן הראיות עולה כי הקנון של התנ״ך נחתם הרבה לפני המאה השנייה לפה״ס. תוספות מאוחרות יותר היו אסורות בתכלית, ובכללן גם כמה ספרים שנכתבו במאה השנייה לפה״ס.
24. כיצד משתמשים בספר החיצוני חוכמת בן סירא לניגוח ספר דניאל, ומה מראה שטיעון זה משולל כל יסוד?
24 אירוני שדווקא אחד הספרים המאוחרים יותר שנפסלו ולא נכללו בקנון, הוא כלי ניגוח בספר דניאל. מדובר בספר החיצוני חוכמת בן סירא, ספרו של ישוע בן סירא, שחובר כנראה ב־180 לפה״ס בקירוב. המבקרים אוהבים לציין שדניאל אינו מוזכר ברשימת הצדיקים הארוכה שבספר זה. אחד הטיעונים המקובלים ביותר עליהם הוא שדניאל לא נודע באותה עת. אך שים לב, רשימה זו גם אינה מזכירה את עזרא ומרדכי (שניהם גיבורים גדולים בעיני היהודים שחיו אחרי הגלות), את המלך הטוב יהושפט; ומכל השופטים, היא נוקבת רק בשמו של שמואל.d שמותיהם נעדרים מרשימה שמופיעה בספר חיצוני וכלל אינה מתיימרת להיות כוללנית. האם זה מעיד שכל אותן דמויות בדויות? הרי זה מגוחך!
עדות חיצונית התומכת בספר דניאל
25. (א) מה אמר יוסף בן מתתיהו שמעיד על מהימנות הכתוב בדניאל? (ב) כיצד מתיישבים דברי יוסף בן מתתיהו לגבי אלכסנדר הגדול והכתוב בספר דניאל עם המציאות ההיסטורית? (ראה הערת שוליים.) (ג) כיצד תומכות הראיות הלשוניות בספר דניאל? (ראה עמוד 26.)
25 הבה נעבור שוב מדרך השלילה לדרך החיוב. יש סבורים שאין ספר אחר בתנ״ך, פרט לספר דניאל, אשר מקורות כה רבים מאשרים את מהימנותו. גם יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון היהודי המפורסם, מעיד על מהימנות הספר. לדבריו, אלכסנדר הגדול בא לירושלים במסגרת מלחמתו בפרס במאה הרביעית לפה״ס, ושם הראו לו הכוהנים את ספר דניאל. אלכסנדר הגיע למסקנה שהוא האיש המיועד המוזכר בנבואת דניאל כמי שצבאו ינצח את פרס.e המקרה קדם כמאה וחמישים שנה ל”תרמית” שעליה מדברים המבקרים. מובן שהמבקרים הוקיעו את יוסף בן מתתיהו על דבריו אלה ועל שציין כי חלק מנבואות דניאל אכן נתגשמו. ברם, כשם שהעיר ההיסטוריון ג׳וזף ד. וילסון, ”קרוב לוודאי ש[יוסף בן מתתיהו] היה בקיא בדבר יותר מכל המבקרים בעולם”.
26. כיצד תומכות מגילות ים המלח במהימנות ספר דניאל?
26 מגילות ים המלח שנתגלו בארץ במערות קומראן תומכות אף הן במהימנות ספר דניאל. מספר מפתיע של הממצאים שנתגלו בשנת 1952 הם מגילות וקטעים מספר דניאל. הממצא הקדום ביותר תוארך לסוף המאה השנייה לפה״ס. כבר אז, במועד כה קדום, היה הספר מפורסם וזכה להערכה רבה. האנציקלופדיה המקראית המאוירת של זונדרוָאן (The Zondervan Pictorial Encyclopedia of the Bible) מציינת: ”יש לגנוז את הרעיון של תארוך ספר דניאל לימי המכבים ולוּ רק מן הסיבה שלא חלף די זמן בין מועד כתיבתו ובין מועד הופעת עותקיו בספריית כת דתית מימי המכבים”.
27. מהי ההוכחה הקדומה ביותר שדניאל היה דמות ממשית ואדם ידוע שם בימי גלות בבל?
27 מהימנותו של ספר דניאל מתאמתת גם על־ידי עדות קדומה ואמינה יותר: עדותו של בן־דורו של דניאל, יחזקאל הנביא. גם יחזקאל שירת כנביא בימי גלות בבל, והוא נוקב בשמו של דניאל כמה פעמים בסִפרו (יחזקאל י״ד:14, 20; כ״ח:3). אזכורים אלה מראים כי אפילו בימיו, במאה השישית לפה״ס, יצא לדניאל שם של אדם צדיק וחכם, שראוי להזכירו לצד יראי אלוהים כגון נוח ואיוב.
העד הגדול מכל
28, 29. (א) מהי ההוכחה המשכנעת ביותר למהימנות ספר דניאל? (ב) למה ראוי לקבל את עדות ישוע?
28 לבסוף הבה נבחן את עדותו של גדול העדים למהימנות ספר דניאל — ישוע המשיח בכבודו ובעצמו. ישוע הזכיר את ”דניאל הנביא” ואת אחת מנבואותיו כשדיבר על אחרית הימים (מתי כ״ד:15; דניאל י״א:31; י״ב:11).
29 אם ’תיאוריית המכבים’ שהגו המבקרים נכונה, לפנינו שתי אפשרויות: או שישוע הלך שולל אחר מעשה נוכלוּת זה או שמעולם לא אמר את הדברים שמייחס לו מתי. שני המקרים לא ייתכנו. אם איננו יכולים לסמוך על ספר הבשורה של מתי, איך נוכל לסמוך על יתר ספרי המקרא? ואם נמחק משפטים אלה, מאילו מילים בכתבי־הקודש נצטרך להתעלם בפעם הבאה? השליח פאולוס כתב: ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה... לחינוך במעגלי צדק” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). לכן אם דניאל הוא מתחזה, כן גם פאולוס! האם ניתן היה להוליך את ישוע שולל? לא. הוא היה בשמים כשספר דניאל הועלה על הכתב. ישוע אף אמר: ”בטרם היות אברהם, אני הוא” (יוחנן ח׳:58). מכל מי שחי אי פעם, ישוע הוא זה שניתן לשאול אותו על מהימנות ספר דניאל. אך כל שאלה היא מיותרת שהרי כבר ראינו כי עדותו ברורה ביותר.
30. איזו עדות נוספת נתן ישוע לאמיתות ספר דניאל?
30 ישוע הוכיח את מהימנות ספר דניאל גם כשנטבל והפך למשיח: הוא הגשים את נבואת דניאל על 69 שבועות של שנים (דניאל ט׳:25, 26; ראה פרק 11 בספר זה). גם אם ’תיאוריית המועד המאוחר’ של כתיבת הספר היתה נכונה, הרי שכותב הספר ניבא את העתיד לפחות 200 שנה מראש. ודאי שאלוהים לא היה מאציל מרוחו על נוכל כדי לנבא נבואות אמת בשם בדוי. עדותו של ישוע מקובלת בהחלט על חסידיו של אלוהים. גם אם כל המומחים וכל המבקרים בעולם היו קמים ופוסלים פה אחד את דניאל, עדותו של ישוע מוכיחה כי טעות בידם, שכן הוא ”העד הנאמן והאמיתי” (ההתגלות ג׳:14).
31. מדוע מבקרי מקרא רבים עדיין אינם משוכנעים במהימנות ספר דניאל?
31 אבל, אפילו עדות זו אינה מניחה את דעתם של מבקרי מקרא רבים. אדם שבוחן את הנושא ביסודיות תוהה בוודאי אם אי־פעם יהיו לדעתם די ראיות משכנעות. פרופסור מאוניברסיטת אוקספורד כתב: ”כל עוד יוצאים מתוך הנחה ש’לא תיתכן נבואה על־טבעית’, כל ניסיון להמציא תשובה להשגות נידון לכישלון”. דעתם הקדומה מעוורת אפוא את עיניהם. אך זו הבחירה שלהם וגם ההפסד שלהם.
32. מה נכון לך בחקר ספר דניאל?
32 מה לגביך? אם אתה רואה שאין כל סיבה של ממש לפקפק במהימנות ספר דניאל, הרי שנכון לך מסע־תגליות מלהיב. תגלה שסיפורי המעשה בספר דניאל מרגשים, והנבואות מרתקות. ואף חשוב מכך, מפרק לפרק תתחזק אמונתך. לא תתחרט אם תשית לבך לנבואות דניאל!
[הערות שוליים]
a יש מבקרים הנוקטים לשון מתונה יותר. אין הם מכנים את הספר תרמית, אלא טוענים שהשם דניאל היה הכינוי הספרותי של הכותב, כשם שספרים חיצוניים קדומים אחרים נכתבו תחת שמות בדויים. אולם, לדברי מבקר המקרא פרדיננד הִיצִיג, ”אין זה הדין לגבי ספר דניאל. אם הוא נכתב בידי [כותב] אחר, אז מדובר במסמך מזויף שמטרתו להונות את קוראיו, גם אם זה לטובתם”.
b נבונאיד לא היה בבבל כשזו נכבשה, לכן אין זה אלא הולם שבלשאצר מתואר כמלך הנוכחי של בבל. המבקרים מתפלפלים ואומרים כי בתעודות החילוניות בלשאצר אינו מכוּנה בתואר הרשמי מלך, אף־על־פי שמכתובות קדומות עולה שגם מושלים כונו מלכים בפי בני דורם.
c ק. פ. קייל, חוקר השפה העברית, כותב על דניאל ה׳:3: ”תרגום השבעים השמיט את אזכור הנשים גם בפסוק זה וגם בפסוק 23 בשל מנהג המקדונים, היוונים והרומאים”.
d לעומת זאת, נדמה שדווקא הרשימה שמופיעה בעברים פרק י״א, רשימה של גברים ונשים נאמנים שכתב השליח פאולוס בהשראת אלוהים, רומזת על מאורעות מספר דניאל (דניאל ו׳:17–25; עברים י״א:32, 33). אלא שגם רשימת השליח אינה מלאה. רבים, כגון ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל, אינם מוזכרים בה, אבל אין זה מוכיח שהללו לא היו קיימים.
e לדברי היסטוריונים יש בכך כדי להסביר מדוע נטה אלכסנדר חסד כה רב ליהודים, שהיו ידידי פרס משכבר הימים, אף שמגמת פניו היתה חיסול כל ידידי הפרסים.
מה הבנת?
• במה מואשם ספר דניאל?
• מדוע השגות המבקרים לגבי ספר דניאל משוללות יסוד?
• אילו ראיות תומכות במהימנות הכתוב בדניאל?
• מהי ההוכחה המשכנעת ביותר למהימנות ספר דניאל?
[תיבה בעמוד 26]
ההיבט הלשוני
כתיבת ספר דניאל נשלמה בערך ב־536 לפה״ס. הוא כתוב עברית וארמית, ובו מילים בודדות ביוונית ובפרסית. בְּליל לשונות זה אומנם יוצא דופן, אך אינו יחיד במינו בכתבי־הקודש. גם ספר עזרא כתוב עברית וארמית. יש מבקרי מקרא העומדים על כך שאופן השימוש בלשונות אלה בדניאל מוכיח שכתיבתו נסתיימה אחרי 536 לפה״ס. אחד מהם מצוטט בחוגים רחבים כאומר שאזכור המילים ביוונית מחייב מועד כתיבה מאוחר של הספר. לטענתו, העברית שבו מצביעה על מועד כתיבה מאוחר יותר, אפילו עד כדי המאה השנייה לפה״ס, והארמית אינה שוללת זאת.
אך לא כל הבלשנים תמימי־דעים. יש בני סמכא האומרים כי העברית שבדניאל דומה לעברית שביחזקאל ובעזרא, ושונה מזו שבספרים החיצוניים המאוחרים יותר, כגון חוכמת בן סירא. אשר לארמית שבדניאל, תן דעתך לשתי תעודות ממגילות ים המלח. גם הללו כתובות ארמית ומתוארכות למאות הראשונה והשנייה לפה״ס — מעט אחרי ה’תרמית’ המיוחסת לספר דניאל. אולם החוקרים גילו הבדל מהותי בין הארמית שבתעודות אלה ובין הארמית שבדניאל, ולכן יש טוענים כי ספר דניאל מוכרח להיות קדום במאות שנים מן העת שבה נכתב לטענת מבקריו.
ומה באשר ל”בעייתיוּת” שבאזכור מילים יווניות בספר דניאל? מתברר שחלקן הן בעצם מילים בפרסית ולא ביוונית! המילים היחידות שעדיין סבורים שהן ביוונית הן שמותיהם של שלושה כלי נגינה. האם משלוש מילים אלה עולה בהכרח שמועד כתיבת הספר מאוחר? לא. הארכיאולוגים גילו שלתרבות היוונית היתה השפעה רבה מאוד מאות שנים לפני שהיתה יוון למעצמת עולם. יתרה מזו, לוּ נכתב ספר דניאל במאה השנייה לפה״ס, כאשר התרבות והשפה היוונית רווחו בעולם כולו, האם היו בו רק שלוש מילים ביוונית? סביר להניח שלא, היו בו ודאי הרבה יותר. לכן, מן ההיבט הלשוני, הראיות תומכות במהימנותו של ספר דניאל.
[תמונה על כל העמוד בעמוד 12]
[תמונה בעמוד 20]
לפי הכרוניקה של נבונאיד לכד צבא כורש את בבל ללא קרב
[תמונות בעמוד 21]
(למטה) כתובת גליל מתוך מקדש בבלי המזכירה את שמות המלך נבונאיד ובנו בלשאצר
(למעלה) בכתובת זו מתפאר נבוכדנאצר במפעלי הבנייה שלו
[תמונות בעמוד 22]
(מימין) ”השירה האפית של נבונאיד” מדווחת כי נבונאיד הפקיד את המלוכה בידי בכורו
(משמאל) תעודה בבלית המתארת את פלישת נבוכדנאצר ליהודה