שיר 5
המשיח הציב לנו מופת
(רומים ה׳:8)
1. כֹּה אֲהָבָנוּ יָהּ,
טוּבוֹ לָנוּ הֶרְאָה;
שָׁלַח אֵלֵינוּ אֶת בְּנוֹ יַקִּירוֹ.
הוּא לֶחֶם הַחַיִּים,
בּוֹ אָנוּ נִזּוֹנִים,
שָׁלוֹם נִצְחִי נְקַבֵּל רַק דַּרְכּוֹ.
2. לִמֵּד בֶּן אֱלֹהִים
אֶת הַנֶּאֱמָנִים,
”הִתְפַּלְּלוּ כָּךְ: ’קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ,
תָּבוֹא נָא מַלְכוּתְךָ,
קַיֵּם אֶת רְצוֹנְךָ;
אֶת מְזוֹנֵנוּ תֵּן בְּחַסְדְּךָ’”.
3. אֶת דְּבַר הָאֵל לִמֵּד,
נִחֵם כָּל שֶׂה אוֹבֵד;
מִי שֶׁשָּׁמַע לוֹ מָצָא מְנוּחָה.
נִפְעַל לְלֹא לֵאוּת,
נִזְרַע זַרְעֵי מַלְכוּת;
נִקְצֹר אָז שֶׁפַע בְּרָכוֹת וְשִׂמְחָה.
(ראה גם מתי ו׳:9–11; יוח׳ ג׳:16; ו׳:31–51; אפ׳ ה׳:2.)