תשובות מתוך המקרא

כאשר שואלים אותנו על עיקרי אמונתנו,‏ אורח חיינו,‏ השקפתנו בנוגע לעניינים אקטואליים ותקוותנו לעתיד,‏ אנו משתדלים להשיב מתוך המקרא.‏ מדוע?‏ מכיוון שהוא דברו של אלוהים.‏ המקרא הוא הצור שממנו אנו חוצבים את עיקרי־אמונתנו.‏ אנו מבססים עליו את אורח חיינו.‏ הוא מעצב את השקפתנו על מאורעות העולם.‏ וכמו כן,‏ תקוותנו לעתיד מבוססת היטב על הבטחות המקרא שנכתבו בהשראה (‏טימ״ב ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏

אנו מודעים היטב לאחריות הכרוכה בשם שלנו.‏ אנו עדי־‏יהוה (‏יש׳ מ״ג:‏12‏)‏.‏ לכן איננו מבססים את תשובותינו על פילוסופיות של בני אדם,‏ אלא על מה שיהוה אומר בדברו שנכתב בהשראה.‏ זה נכון שלכל אחד מאיתנו דעות שונות,‏ אך אנו מניחים לדבר־אלוהים לעצב את השקפתנו מתוך שכנוע עמוק שהוא האמת.‏ כמובן,‏ המקרא מעניק לנו חופש לעשות את הישר בעינינו בתחומים רבים.‏ איננו רוצים לכפות על אחרים את העדפותינו האישיות,‏ אלא ללמדם את העקרונות שמתווים כתבי־הקודש.‏ כך אנו מאפשרים למאזינינו ליהנות כמונו מחופש בחירה.‏ כדוגמת השליח פאולוס,‏ רצוננו ”‏להביאם לידי ציות שבאמונה”‏ (‏רומ׳ ט״ז:‏26‏)‏.‏

ישוע המשיח מתואר בההתגלות ג׳:‏14 כ’‏עד נאמן ואמיתי’‏.‏ כיצד הוא השיב על שאלות והתמודד עם מצבים שונים?‏ לפעמים הוא נעזר במשלים שעוררו את חשיבתם של האנשים.‏ פעמים אחרות הוא ביקש לדעת כיצד השואל מבין פסוק מסוים.‏ ולעתים קרובות הוא ציטט פסוקים,‏ אמר אותם במילים שלו או התייחס אליהם בעקיפין (‏מתי ד׳:‏3–10;‏ י״ב:‏1–8;‏ לוקס י׳:‏25–28;‏ י״ז:‏32‏)‏.‏ במאה הראשונה נשמרו מגילות של כתבי־הקודש בעיקר בבתי־הכנסת.‏ אין כל עדות לכך שהיו לישוע מגילות משלו,‏ אך הוא הכיר את כתבי־הקודש על בוריים ופנה אליהם שוב ושוב כשלימד את הזולת (‏לוקס כ״ד:‏27,‏ 44–47‏)‏.‏ הוא בהחלט יכול היה לומר שתורתו לא נבעה מעצמו.‏ הוא אמר את מה ששמע מאביו (‏יוח׳ ח׳:‏26‏)‏.‏

אנו חפצים לחקות את המופת של ישוע.‏ לא שמענו אישית את אלוהים מדבר,‏ כפי שדיבר עם ישוע.‏ אך המקרא הוא דבר־אלוהים.‏ כאשר אנו מבססים את תשובותינו עליו,‏ תשומת הלב אינה מתמקדת בנו.‏ כך ברור לכל שאיננו מביעים דעה של אדם לא־מושלם,‏ אלא שגמלה בלבנו ההחלטה לתת לאלוהים לקבוע מהי האמת (‏יוח׳ ז׳:‏18;‏ רומ׳ ג׳:‏4‏)‏.‏

כמובן,‏ איננו מעוניינים אך ורק לפתוח פסוקים אלא ברצוננו לעשות זאת בדרך שתצמיח תועלת מירבית למאזין.‏ אנו רוצים שהוא יקשיב לדברינו בדעה בלתי משוחדת.‏ תוך התחשבות בגישת האדם,‏ תוכל להציג את נקודת המבט המקראית בדרך זו:‏ ”‏האינך מסכים שהדבר הקובע הוא מה שאלוהים אומר?‏”‏ או תוכל לומר:‏ ”‏האם ידעת שהמקרא דן בדיוק בשאלה זו?‏”‏ אם אתה משוחח עם מישהו שאינו רוחש כבוד למקרא,‏ ייתכן שתצטרך להציג את דבריך בגישה שונה במקצת.‏ אפשר לומר:‏ ”‏הרשה לי לחלוק עימך נבואה קדומה זו”‏.‏ או:‏ ”‏שים לב מה נאמר בספר בעל התפוצה הנרחבת ביותר בתולדות האדם.‏.‏.‏”‏

במקרים מסוימים אולי פשוט תזכיר פסוק במילים שלך.‏ אך אם אפשר,‏ עדיף לפתוח את המקרא עצמו ולהקריא ממנו ישירות.‏ אם מעשי לעשות כן,‏ הראה לאדם את הפסוק מתוך המקרא שלו.‏ לשימוש ישיר מעין זה במקרא יש לעתים קרובות השפעה עמוקה על אנשים (‏עב׳ ד׳:‏12‏)‏.‏

זקני־קהילה משיחיים נושאים באחריות מיוחדת להיעזר במקרא כאשר הם עונים על שאלות.‏ אחת הדרישות מזקן־קהילה היא שאח זה ’‏יחזיק בדבר המהימן אשר על־פי תורתנו’‏ (‏טיט׳ א׳:‏9‏)‏.‏ ייתכן שחבר בקהילה יחליט החלטות רציניות בחייו על־סמך עצות שקיבל מזקן־קהילה.‏ מה חשוב שעצות אלה יהיו מעוגנות בכתבי־הקודש!‏ זקן־קהילה שנוהג לייעץ כך יכול להשפיע על שיטת ההוראה של רבים אחרים.‏