הסבר נכון של הפסוקים

כאשר מלמדים,‏ אין די בקריאת פסוקים מן המקרא.‏ השליח פאולוס כתב לשותפו טימותיאוס:‏ ”‏הייה שקוד להתייצב נאמן לפני אלוהים — פועל לא ייבוש,‏ המחלק נכונה את דבר האמת”‏ (‏טימ״ב ב׳:‏15‏)‏.‏

כדי לעשות זאת,‏ יש להסביר את הפסוקים בהתאם למה שהמקרא מלמד.‏ לשם כך עלינו להביא בחשבון את ההקשר,‏ ולא רק להתמקד בביטויים המעניינים אותנו ולהוסיף רעיונות אישיים.‏ יהוה הזהיר בפי ירמיהו מפני נביאים אשר התיימרו לומר את דברי יהוה,‏ אך למעשה דיברו את ”‏חזון לבם”‏ (‏יר׳ כ״ג:‏16‏)‏.‏ השליח פאולוס הזהיר את המשיחיים לבל יטמאו את דבר־אלוהים בפילוסופיות אנוש.‏ הוא כתב:‏ ”‏סילקנו ידינו ממעשי הסתר המבישים;‏ אין אנו הולכים בדרכי מרמה ואיננו מסלפים את דבר־אלוהים”‏.‏ באותם ימים היו סוחרי־יין אשר נהגו במרמה ומהלו את יינותיהם כדי להגדיל את הכמות ולגרוף יותר רווחים.‏ איננו ’‏מוהלים’‏ את דבר־אלוהים בפילוסופיות אנוש.‏ ”‏אין אנו כמו הרבים העושים מסחר בדבר־אלוהים”‏,‏ הצהיר פאולוס,‏ ”‏אלא לנגד עיני אלוהים,‏ ביושר לב ומטעם אלוהים,‏ במשיח אנו מדברים”‏ (‏קור״ב ב׳:‏17;‏ ד׳:‏2‏)‏.‏

אפשר שתבחר לצטט פסוק כדי להבליט עיקרון מסוים.‏ יש במקרא שפע של עקרונות המספקים הדרכה מועילה ומאוזנת שעוזרת לנו להתמודד עם מצבים שונים (‏טימ״ב ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ אך עליך לוודא שההסבר שלך מדויק ושאינך מסלף את משמעות הפסוק ויוצק לתוכו רעיונות אישיים (‏תהל׳ צ״א:‏11,‏ 12;‏ מתי ד׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ הסבר הפסוק צריך לעלות בקנה אחד עם מטרתו של יהוה ולא לחרוג מכל מה שכתוב בדבר־אלוהים.‏

כדי ’‏לחלק נכונה את דבר האמת’‏ עלינו גם להבין את רוח הדברים שבמקרא.‏ אין הוא ”‏שוט”‏ שנעזרים בו כדי להצליף באחרים ולהפחיד אותם.‏ מורי דת אשר התנגדו לישוע ציטטו מן הכתובים,‏ אך התעלמו מן הדברים החשובים יותר — המשפט,‏ החסד והאמונה — דברים שאלוהים דורש (‏מתי כ״ב:‏23,‏ 24;‏ כ״ג:‏23,‏ 24‏)‏.‏ ישוע שיקף את אישיותו של אביו כאשר לימד את דבר־אלוהים.‏ הוא היה קנאי לאמת,‏ אך בה בעת גילה אהבה עמוקה לאנשים שאותם לימד.‏ עלינו להשתדל לחקות את דוגמתו (‏מתי י״א:‏28‏)‏.‏

כיצד נדע אם אנו מסבירים נכונה פסוק מסוים?‏ קריאה קבועה במקרא תסייע לנו בכך.‏ עלינו גם להוקיר את האמצעי שמאת יהוה — ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ — קבוצת משוחי־הרוח אשר דרכם הוא מספק מזון רוחני לבני האמונה (‏מתי כ״ד:‏45‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ לימוד אישי וגם נוכחות והשתתפות באסיפות הקהילה יעזרו לנו להפיק תועלת מן ההדרכה שמקנה אלוהים באמצעות כיתת העבד הנאמן והנבון.‏

אם הספר נימוקים מכתבי־הקודש יצא לאור בשפתך ולמדת להיעזר בו כהלכה,‏ לא יקשה עליך להשיג את ההדרכה הנחוצה כדי להסביר נכונה מאות פסוקים שאנו נוהגים להשתמש בהם בשירות.‏ אם בדעתך להסביר פסוק שאינו מוכר כל כך,‏ הצניעות תניע אותך לערוך את המחקר הדרוש כדי לחלק נכונה את דבר האמת (‏מש׳ י״א:‏2‏)‏.‏

הסבר ברור.‏ כאשר אתה מלמד אחרים,‏ הקפד שהם תמיד יבינו את הקשר בין הנושא הנידון ובין הפסוק שאתה קורא.‏ אם אתה מקדים שאלה לפסוק,‏ מאזיניך צריכים לראות איך אותו פסוק עונה עליה.‏ אם אתה נעזר בפסוק כדי לתמוך בהצהרה כלשהי,‏ ודא שהתלמיד מבין בבירור כיצד הפסוק מוכיח את הטענה.‏

בדרך כלל אין די בקריאת הפסוק,‏ ולו גם בהטעמה.‏ זכור שהאדם מן השורה אינו בקיא כל כך במקרא,‏ וסביר להניח שלא יקלוט את הרעיון רק מקריאה ראשונה.‏ לכן,‏ עליך להסב את תשומת הלב לקטע בפסוק שמתקשר באופן ישיר לנקודה הנידונה.‏

לשם כך עליך להתמקד על־פי־רוב במילות המפתח הקשורות באופן ישיר לרעיון שעומד על הפרק.‏ השיטה הפשוטה ביותר היא לומר שוב את המילים המבטאות את הרעיון.‏ כאשר אתה משוחח עם מישהו,‏ תוכל לשאול אותו שאלות שיסייעו לו לאתר את מילות המפתח.‏ בנאומים לפני קהל,‏ יש נואמים המעדיפים להשתמש במילים נרדפות או לחזור על הרעיון כדי להשיג את המטרה.‏ אולם,‏ אם בחרת בשיטה זו,‏ הקפד לא לטשטש את הקשר בין נוסח הפסוק ובין הנקודה הנידונה.‏

התמקדות במילות המפתח היא יסוד טוב.‏ כעת עליך להמשיך ולהסביר.‏ האם לפני שקראת את הפסוק הבהרת מדוע אתה משתמש בו?‏ אם כן,‏ הראה כיצד המילים שהדגשת מתייחסות למידע שהקהל ציפה לשמוע.‏ ציין בבירור את הקשר.‏ גם אם ההקדמה שלך לפסוק היתה קצרה ותמציתית,‏ בכל זאת עליך להוסיף הסבר כלשהו.‏

הפרושים שאלו את ישוע שאלה שנראתה כסוגייה קשה בעיניהם:‏ ”‏האם מותר לאיש לגרש את אשתו על כל דבר?‏”‏ ישוע ביסס את תשובתו על בראשית ב׳:‏24‏.‏ שים לב שהוא התמקד רק בחלק אחד של הפסוק,‏ ואז המשיך את ההסבר.‏ ישוע הצביע על העובדה שאיש ואשתו נעשים ”‏בשר אחד”‏ וסיים במסקנה:‏ ”‏לכן מה שחיבר האלוהים אל יפריד האדם”‏ (‏מתי י״ט:‏3–6‏)‏.‏

עד כמה יש להרחיב את הדיבור כדי להסביר היטב את הפסוק?‏ הדבר תלוי בהרכב הקהל ובחשיבותה היחסית של הנקודה.‏ השתדל תמיד לדבר בפשטות ובצורה ישירה.‏

הסבר בהיגיון את הפסוקים.‏ מעשי השליחים י״ז:‏2,‏ 3 מתייחס לשירותו של השליח פאולוס בתסלוניקי ומספר שהוא ’‏דרש מתוך הכתובים’‏.‏ כל משרתי יהוה צריכים להשתדל לפתח את היכולת לעשות כן.‏ לדוגמה,‏ פאולוס הצביע על עובדות הנוגעות לחייו ולשירותו של ישוע והראה שהללו נחזו מראש בתנ״ך.‏ לאחר מכן חתם את דבריו במסקנה נחרצת ואמר:‏ ”‏ישוע זה שאני מכריז לכם — הוא המשיח”‏.‏

כאשר כתב פאולוס אל העברים,‏ הוא חזר וציטט מהתנ״ך.‏ כדי להדגיש או להבהיר נקודה מסוימת,‏ הוא לעתים קרובות התמקד במילה אחת או בביטוי קצר והסביר את משמעותם (‏עב׳ י״ב:‏26,‏ 27‏)‏.‏ בעברים פרק ג׳‏‏,‏ ציטט פאולוס מתהלים צ״ה:‏7–11‏.‏ שים לב שהוא דן בהרחבה בשלוש נקודות מתוך קטע זה:‏ (‏1)‏ ההתייחסות ללב (‏עב׳ ג׳:‏8–12‏)‏,‏ (‏2)‏ חשיבות הביטוי ”‏היום”‏ (‏עב׳ ג׳:‏7,‏ 13–15;‏ ד׳:‏6–11‏)‏ ו־(‏3)‏ פשר ההצהרה:‏ ”‏אם יבואון אל מנוחתי”‏ (‏עב׳ ג׳:‏11,‏ 18,‏ 19;‏ ד׳:‏1–11‏)‏.‏ השתדל לנהוג כמותו כשאתה מייחס ומסביר כל פסוק.‏

שים לב באיזו יעילות הסביר ישוע בהיגיון את הכתובים לפי התיאור בלוקס י׳:‏25–37‏.‏ איש אחד,‏ בעל תורה,‏ שאל:‏ ”‏רבי,‏ מה עלי לעשות כדי לרשת חיי עולם?‏”‏ ישוע ביקש תחילה לשמוע את דעתו של האיש בנושא,‏ ולאחר מכן הדגיש עד כמה חשוב ליישם את הכתוב בדבר־אלוהים.‏ כאשר התברר שהאיש לא ממש הבין את הרעיון,‏ דיבר ישוע בהרחבה רק על מילה אחת מתוך הפסוק — ”‏רֵע”‏.‏ ישוע לא הסתפק בהגדרת המונח.‏ הוא השתמש במשל כדי לעזור לאיש להגיע למסקנה הנכונה בעצמו.‏

ניתן לראות בבירור שכאשר ענה ישוע על שאלות,‏ הוא לא רק ציטט את הפסוקים שנתנו תשובה ישירה וברורה.‏ הוא ניתח אותם לעומק וייחס אותם לשאלה שעמדה על הפרק.‏

כאשר הצדוקים קראו תיגר על תקוות התחייה,‏ הסב ישוע את תשומת לבם לקטע מסוים מתוך שמות ג׳:‏6‏.‏ אך הוא לא הסתפק בציטוט הפסוק,‏ אלא הסביר אותו בהיגיון כדי להראות בבירור שתחיית המתים היא חלק ממטרתו של אלוהים (‏מר׳ י״ב:‏24–27‏)‏.‏

אין ספק שהיכולת להסביר במדויק וביעילות את כתבי־הקודש תסייע לך רבות להיות מורה מיומן.‏