שיעור 50
מאמץ לגעת ללב
בנוסף למסירת עדות לאנשים, עליך גם להשתדל לגעת ללבם. הלב לעתים קרובות מוזכר במקרא בניגוד למה שהאדם מקרין כלפי חוץ. הלב הסמלי מתאר את פנימיותו של האדם — רגשותיו, כל מחשבותיו, מדוע הוא חושב בדרך מסוימת וכיצד מחשבות אלה משפיעות על מעשיו. זרע האמת נזרע בלב סמלי זה (מתי י״ג:19). כמו כן, הציות לאלוהים צריך לנבוע מהלב (מש׳ ג׳:1; רומ׳ ו׳:17).
כדי להגיע לעומק לבם של האנשים כשאתה מלמד, התמקד במטרות שלהלן: (1) נסה להבחין מה כבר משפיע על לבו של המאזין. (2) עזור לו לחזק תכונות חיוביות כגון אהבה ויראת אלוהים. (3) עודד אותו לנתח את מניעיו כדי שיוכל להשביע את רצון יהוה בכל התחומים.
גילוי חוש אבחנה. קיימות סיבות שונות לכך שאנשים עדיין לא מקבלים את האמת. ייתכן שבמהלך שיעור מקרא ביתי תצטרך לשרש דעה קדומה, להצביע על עובדות כדי לסתור רעיונות מוטעים שיש לתלמיד או אולי רק להציג הוכחות. שאל את עצמך: ’האם איש זה מבין שיש לו צרכים רוחניים כשאר בני האדם? באילו דברים הוא כבר מאמין? במה אין הוא מאמין? מדוע הוא הגיע למסקנות אלה? האם צריך לעזור לו להכניע רצונות ומאוויים כלשהם שאולי מונעים ממנו לקבל את האחריות הנלווית לידיעת האמת?’
אין זה תמיד קל לברר מדוע אנשים מאמינים בדברים מסוימים. ”מים עמוקים עצה בלב איש”, אומר משלי כ׳:5, ”ואיש תבונה יִדלנה”. תבונה היא היכולת לראות מתחת לפני השטח. לשם כך דרושים אבחנה חדה ואיכפתיות.
תקשורת אינה רק מילולית. נושא מסוים יכול לגרום לתלמיד לשנות את הבעת פניו או את טון דיבורו. אם אתה הורה, ודאי ידוע לך שאם ילדך אינו מתנהג כתמול שלשום, זה אולי אומר שגורמים חדשים משפיעים על חייו. אל תתעלם מסימנים אלה. הם מספקים לך הצצה אל עולמו הפנימי.
שאלות שנבחרו בקפידה יכולות לעזור לך לדלות את צפונות לבו של האדם. תוכל לשאול: ”מה דעתך על...?” ”מדוע אתה משוכנע ש...?” ”כיצד תגיב אם...?” עם זאת, הקפד לא להציף את האנשים בשאלות. אולי כדאי שתקדים לשאלות שלך ביטויים כמו, ”אפשר לשאול...?” אי אפשר לגלות בִּן לילה את הצפון בלב; הדבר מצריך מאמצים שקדניים. ברוב המקרים יהיה עליך לבנות יחסי אמון עם האדם במשך תקופה מסוימת לפני שהוא יפתח את סגור לבו לפניך. בכל זאת, עליך להקפיד לא לתת לבן שיחך הרגשה שאתה תוחב את האף לענייניו האישיים (פט״א ד׳:15).
יש לגלות חוש אבחנה גם באופן שבו אתה מגיב לנאמר. זכור שמטרתך היא להבין את האנשים כדי לדעת איזה מידע מקראי יכול להניע אותם לפעולה. אל תמהר להצביע על הטעויות בהשקפותיהם. תחת זאת, הייה ער לרגשות המסתתרים מאחורי המילים. כך תדע איך להגיב. כמו כן, התלמיד ירגיש שאתה מבין ללבו וקרוב לוודאי שהוא ישקול את דבריך בכובד ראש (מש׳ ט״ז:23).
אפשר במידה מסוימת לעורר אנשים לפעולה אפילו כשמדברים אל קבוצה גדולה. אם אתה שומר על קשר טוב עם הקהל, שם לב להבעות פנים וגם שואל שאלות רטוריות מעוררות מחשבה, סביר להניח שתקבל מושג מה על דעתם של המאזינים על דבריך. אם אתה מכיר היטב את היושבים בקהל, התייחס לנסיבות חייהם. הבא בחשבון את הגישה הכללית של הקהילה כשאתה מסביר את דבר־אלוהים (גל׳ ו׳:18).
עורר רגשות מועילים. לאחר שתבין במידה מסוימת במה מאמין האדם, במה הוא לא מאמין ומה הן הסיבות לכך, תוכל להמשיך ולפתח את השיחה על בסיס זה. לאחר שישוע קם לתחייה, הוא נגע ללבם של תלמידיו ’ופתר להם את הכתובים’ לאור דברים שהתרחשו זמן קצר לפני כן (לוקס כ״ד:32). כדאי שגם אתה תשתדל לקשר בין חוויות חייו של המאזין וכיסופיו לבין מה שהוא רואה בדבר־אלוהים. אפשר לדעת אם המידע נגע ללבו של התלמיד ביעילות כאשר הוא אומר בביטחון: ”זו האמת!”
כאשר אתה מבליט את טוב־לבו של יהוה, אהבתו, חסדו ואת צדקת דרכיו, אתה מסייע לתלמידיך לטפח אהבה לאלוהים. ואם תקדיש זמן כדי להצביע על המעלות שאלוהים רואה בהם כיחידים, תוכל לחזק את ביטחונם בכך שאפשר לטפח עימו קשר אישי. לשם כך ניתן לדון איתם בפסוקים כגון תהלים קל״ט:1–3, לוקס כ״א:1–4 ויוחנן ו׳:44 וגם לעזור להם להבין את עומק אהבתו של יהוה למשרתיו הנאמנים ואת הקשר ההדוק שיש לו עימם (רומ׳ ח׳:38, 39). הסבר שאלוהים אינו מתמקד אך ורק בטעויות שלנו, אלא שם לב לכל אורח חיינו, למסירותנו בעבודתו הטהורה ולאהבתנו לשמו (דה״ב י״ט:2, 3; עב׳ ו׳:10). הוא אפילו זוכר כל פרט קטן באישיותנו ובבוא השעה יעשה דבר נפלא וישיב לחיים את ”כל שוכני קבר” (יוח׳ ה׳:28, 29; לוקס י״ב:6, 7). הואיל ובני האדם נעשו בצלמו וכדמותו של אלוהים, דיון על תכונותיו לעתים קרובות פורט על המיתר הנכון בלבם (בר׳ א׳:27).
ניתן לגעת ללב גם כאשר עוזרים לפרט לאמץ את השקפתו של יהוה על אחרים. אין זה אלא הגיוני שאם אלוהינו דואג לנו מעומק לבו, הוא יתחשב גם באחרים ללא אפליה בשל הבדלי רקע, לאום או גזע (מה״ש י׳:34, 35). הבנה זו תספק לאדם בסיס מקראי איתן שיסייע לו לעקור מלבו שנאה ודעות קדומות. כך הוא יוכל לשמור על יחסי שלום עם הזולת בעודו לומד לעשות את רצון אלוהים.
רגש נוסף שעליך לעזור לאחרים לטפח הוא יראת אלוהים (תהל׳ קי״א:10; ההת׳ י״ד:6, 7). יראת כבוד עמוקה כזו כלפי אלוהים עשויה להניע אדם להשיג דברים שאולי אין באפשרותו לעשות בכוחות עצמו. דיון בפעליו מעוררי־היראה של אלוהים ובחסדו הרב יכול לעזור לאחרים לטפח יראה בריאה שתמנע מהם להמרות את פיו (תהל׳ ס״ו:5; יר׳ ל״ב:40).
עליך להבהיר למאזינים שאיכפת ליהוה מהתנהגותם. יש לו רגשות, והאופן שבו אנו מגיבים להדרכותיו יכול להעציב או לשמח אותו (תהל׳ ע״ח:40–42). הסבר לאנשים כיצד יכולה התנהגותם להשיב בדרך זו או אחרת על טענתו של השטן נגד אלוהים (מש׳ כ״ז:11).
עזור למאזיניך להבין שהציות לדרישותיו של אלוהים הוא לתועלתם (יש׳ מ״ח:17). דרך אחת לעשות זאת היא להסביר מה הן ההשלכות הפיסיות והרגשיות כתוצאה מכך שדוחים, ולו זמנית, את חוכמתו של אלוהים. הסבר כיצד החטא מרחיק אותנו מאלוהים, שולל מאחרים את ההזדמנות ללמוד מאיתנו את האמת או, לכל הפחות, עושה להם עוול (תסל״א ד׳:6). עזור למאזיניך להוקיר את הברכות שהם כבר זכו להן עקב כך ששמרו על חוקי אלוהים. העמק את הערכתם לעובדה שכאשר אנו הולכים בדרכיו של יהוה אנחנו חוסכים מעצמנו צרות רבות. אדם המאמין בחוכמה שיש באורחותיו של אלוהים דוחה בשאט נפש כל דרך המנוגדת להם (תהל׳ קי״ט:104). הציות לא מצטייר בעיניו כעול כבד מנשוא, אלא כדרך לכונן קשר אישי עם יהוה וכהזדמנות להביע את מסירותו ואהבתו כלפיו.
עזור לאחרים לבחון את עצמם. כדי שאנשים ימשיכו לגדול מבחינה רוחנית, עליהם להיות קשובים לרחשי לבם. הסבר להם איך המקרא עוזר בעניין זה.
הבהר למאזיניך שהמקרא אינו מתעד רק חוקים, עצות, מאורעות היסטוריים ונבואות. הוא גם מגלה לנו את מחשבותיו של אלוהים. יעקב א׳:22–25 משווה את דבר־אלוהים למראה. תגובתנו למסר המקראי ולדרך שבה יהוה מגשים את מטרותיו חושפת את הטמון בלבנו. כך המקרא מגלה מה אלוהים, ’בוחן הלִבּוֹת’, חושב עלינו (מש׳ י״ז:3). עודד את מאזיניך לזכור זאת. הפצר בהם להרהר בדברים שאלוהים סיפק לנו מעל דפי המקרא ובשינויים שאולי עליהם לערוך כדי להשביע את רצונו בצורה מלאה יותר. עזור להם להבין שקריאת המקרא מסייעת להם ללמוד מהי השקפתו של יהוה על ”מחשבות הלב וכוונותיו” ולערוך את השינויים הדרושים בחייהם בהתאם להדרכת אלוהים (עב׳ ד׳:12; רומ׳ ט״ו:4).
יש תלמידי מקרא שאולי רוצים לפעול בהתאם למה שהם לומדים, אך חוששים ממה שיחשבו עליהם. אולי הם מתמודדים עם תאוות בשר עזות. ייתכן שהם מנסים להביא צידוקים שיאפשרו להם לשרת את אלוהים ובו בזמן לדבוק בהתנהגות של העולם. הצבע על הסכנות שבגישה הססנית זו (מל״א י״ח:21). הפצר בהם להתפלל לאלוהים ולבקש ממנו שיבחן ויצרוף את לבם (תהל׳ כ״ו:2; קל״ט:23, 24).
הראה להם שיהוה מבין את המאבק המתחולל בקרבם ושהמקרא מסביר את המתרחש בחייהם (רומ׳ ז׳:22, 23). עזור להם להישמר מנטיות הלב הלא מושלם ולא להניח להן להכריע אותם (מש׳ ג׳:5, 6; כ״ח:26; יר׳ י״ז:9, 10).
עודד כל אחד מן המאזינים לבדוק מה מניע אותו לעשות דברים. למד אותו לשאול את עצמו: ’למה אני רוצה לעשות את זה? האם זה יוכיח ליהוה שאני באמת מוקיר את כל מה שהוא עשה למעני?’ השתדל לחזק את ביטחונו בכך שיחסים טובים עם יהוה הם הנכס היקר ביותר שאפשר להשיג.
עזור לקהל שלך להבין היטב את המשמעות של שירות ’מכל הלב’ ליהוה (לוקס י׳:27). כוונת הדבר היא שכל רגשותיהם, רצונותיהם ומניעיהם יעלו בקנה אחד עם דרכיו של יהוה. לפיכך, למד את מאזיניך לא רק לנתח את מה שהם עושים, אלא גם את מה שהם מרגישים לגבי דרישותיו של אלוהים ואת מניעיהם בשירותו (תהל׳ ל״ז:4). כאשר תלמידיך שמים לב שעליהם להשתפר בתחומים מסוימים, עודד אותם להתפלל ליהוה: ”יַחֵד לבבי ליראה שמך” (תהל׳ פ״ו:11).
תלמיד שמפתח קשר אישי וקרוב עם יהוה, מציית לו מתוך אמונה ולא משום שאתה מאיץ בו לעשות כן. הוא בעצמו ’בוחן ונוכח מה רצוי בעיני האדון’ (אפ׳ ה׳:10; פיל׳ ב׳:12). ציות זה הנובע מן הלב מסב ליהוה עונג רב (מש׳ כ״ג:15).
זכור שיהוה הוא זה שרואה ללבם של האנשים, מושך אותם אליו ועוזר להם לטפח קשר עימו (מש׳ כ״א:2; יוח׳ ו׳:44). אנחנו רק משתפים פעולה עימו (קור״א ג׳:9). ”אלוהים כמו מפציר באמצעותנו” (קור״ב ה׳:20; מה״ש ט״ז:14). יהוה אינו מכריח איש לקבל את האמת. אך כאשר אנו משתמשים בכתבי־הקודש, הוא יכול לגרום למאזינים להבין שזו התשובה לשאלותיהם או המענה לתפילותיהם. זכור זאת כל אימת שאתה מלמד אחרים ובקש מיהוה בכנות שידריך אותך ויעזור לך (דה״א כ״ט:18, 19; אפ׳ א׳:16–18).