”תושבים ארעיים” מאוחדים בעבודת האמת
”בני נכר איכריכם וכורמיכם. ואתם, כוהני יהוה תיקראו” (יש׳ ס״א:5, 6).
1. מהי השקפתם של חלק מהאנשים על זרים, ומדוע השקפה זו אינה מוצדקת?
כפי שאוזכר במאמר הקודם, יש שמשתמשים במילה ”זר” בדרך פוגענית המצביעה על בוז ואף על סלידה מוחלטת. יהיה זה חוסר כבוד מצד אדם להחשיב בני עם אחר לנחותים מתושבי ארצו. זאת ועוד, גישה זו משקפת בורות מסוימת. החוברת גזעי האנושות (The Races of Mankind) מציינת: ”גזעי האנושות הם מה שהמקרא אומר שהם — אחים”. פעמים רבות אחים שונים זה מזה, אך הם בכל זאת אחים.
2, 3. מהי השקפתו של יהוה בנוגע לזרים?
2 כמובן, ללא תלות במקום מגורינו, חיים בקרבנו זרים. כך היה מאז ומתמיד. הדבר נכון גם במקרה של בני ישראל, אשר באמצעות ברית התורה נהנו מיחסים מיוחדים עם יהוה אלוהים. זכויותיהם של הנוכרים שחיו בקרבם היו מוגבלות במידת מה, אולם בני ישראל נדרשו להתייחס אליהם בדרך מכובדת והוגנת. איזו דוגמה מצוינת עבורנו! אין מקום למשוא פנים או לדעות קדומות בקרב המשיחיים האמיתיים. מדוע? השליח פטרוס אמר: ”כעת אני באמת מבין שאלוהים אינו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה את הטוב והישר רצוי לפניו” (מה״ש י׳:34, 35).
3 בני הנכר בישראל הקדומה הפיקו תועלת מיחסיהם הקרובים עם בני ישראל מלידה. הדבר המחיש מהי השקפתו של יהוה בעניין. כעבור שנים התייחס השליח פאולוס להשקפה זו כששאל בנוגע ליהוה: ”שמא הוא אלוהי היהודים בלבד? האין הוא גם אלוהי הגויים? כן, גם אלוהי הגויים הוא” (רומ׳ ג׳:29; יואל ג׳:5).
4. מדוע ניתן לומר שאין זרים בקרב ”ישראל השייכים לאלוהים”?
4 באמצעות הברית החדשה החליפה קהילת המשיחיים המשוחים את עם ישראל בתור האומה שעימה רקם אלוהים יחסים מיוחדים. לכן היא מכונה ”ישראל השייכים לאלוהים” (גל׳ ו׳:16). וכפי שהסביר פאולוס, באומה חדשה זו ”אין יווני או יהודי, אין מילה או היעדר מילה, אין זר, אין סקיתי, אין עבד ואין בן חורין — אלא המשיח הוא הכול ובכול” (קול׳ ג׳:11). לכן במובן מסוים איש לא נועד להיחשב לזר בקהילה המשיחית.
5, 6. (א) איזו שאלה עשויה להתעורר בנוגע לכתוב בישעיהו ס״א:5, 6? (ב) מי הם ”כוהני יהוה” ו’בני הנכר’ המוזכרים בפי ישעיהו? (ג) מה משותף לשתי הקבוצות?
5 מצד שני, מישהו עשוי להצביע על פרק ס״א בספר ישעיהו, המכיל נבואה המתגשמת בקהילה המשיחית. פסוק 6 באותו פרק מזכיר את מי שישרתו בתור ”כוהני יהוה”. עם זאת, פסוק 5 מזכיר ”בני נכר” שישתפו פעולה עם אותם ’כוהנים’ ויעבדו לצידם. כיצד יש להבין נבואה זו?
6 אנו מבינים שאותם ”כוהני יהוה” הם המשיחיים המשוחים שיש להם חלק ”בתחייה הראשונה” ואשר ”יהיו כוהניהם של אלוהים ושל המשיח, וימלכו עימו במהלך אלף השנים” (ההת׳ כ׳:6). בנוסף, ישנם משיחיים נאמנים רבים המחזיקים בתקווה ארצית. הללו אומנם שותפיהם לעבודה של מי שישרתו בשמיים ונמצאים עימם בקשר קרוב, אך במובן סמלי הם נחשבים לזרים. הם תומכים בשמחה ב”כוהני יהוה” ועמלים לצידם; הם כביכול משרתים בתור ’איכריהם וכורמיהם’. ואכן, הם עוזרים לטפח פרי רוחני לתהילת אלוהים על־ידי כך שהם כביכול מגדלים וקוצרים אנשים. הן המשוחים והן ’הכבשים האחרים’ מוצאים ואז רועים באהבה אנשים כנים החפצים לשרת את אלוהים לנצח נצחים (יוח׳ י׳:16).
”תושבים ארעיים” בדומה לאברהם
7. באיזה מובן דומים המשיחיים כיום לאברהם ולנאמנים אחרים מימי קדם?
7 כפי שצוין במאמר הקודם, המשיחיים האמיתיים נחשבים לזרים, או לתושבים ארעיים, בעולמו המרושע של השטן. בהיבט זה הם דומים לנאמנים מימי קדם — לרבות אברהם — שכונו ”זרים ותושבים ארעיים בארץ” (עב׳ י״א:13). תהא אשר תהא התוחלת שבה אנו מחזיקים, יש לנו הזכות ליהנות מאותם היחסים שהיו לאברהם עם יהוה. יעקב מסביר ש”’אברהם האמין ביהוה, ואמונתו נחשבה לו לצדקה’, והוא זכה להיקרא ’ידיד יהוה’” (יעקב ב׳:23).
8. איזו הבטחה ניתנה לאברהם, ומה הוא חש בנוגע להתגשמותה?
8 אלוהים הבטיח שבאמצעות אברהם וצאצאיו יתברכו כל משפחות הארץ — ולא רק אומה אחת. (קרא בראשית כ״ב:15–18.) אברהם המשיך להאמין בביטחון בהתגשמות הבטחה זו של אלוהים, אף־על־פי שהתגשמותה עוד הייתה רחוקה. במהלך מרבית חייו נדד אברהם עם משפחתו ממקום למקום. במשך כל אותו זמן שמר אברהם על ידידותו עם יהוה.
9, 10. (א) כיצד נוכל לחקות את דוגמתו של אברהם? (ב) איזו הזמנה אנו מושיטים לזולת?
9 אף שלא ידע כמה זמן יהיה עליו לחכות עד שיזכה לראות את תקוותו מתגשמת, אהבתו ומסירותו של אברהם ליהוה לעולם לא דעכו. הוא נשאר ממוקד בתקווה זו, ולא התיישב בארץ זו או אחרת במטרה להפוך לתושב קבע (עב׳ י״א:14, 15). יהיה זה נבון מצידנו אם נחקה את דוגמתו של אברהם ונחיה חיים פשוטים, מבלי להיות טרודים מדי בנוגע לנכסים חומריים, למעמדות חברתיים או לקריירה. למה לנסות לנהל חיים ”נורמליים” בעולם שבקרוב יגיע אל קצו? למה להיקשר יתר על המידה לדברים שהם רק זמניים? כפי שהיה נכון במקרה של אברהם, מצפה לנו משהו טוב בהרבה. אנו מוכנים להוחיל בסבלנות עד אשר תתגשם תקוותנו (קרא רומים ח׳:25).
האם תמשיך, בדומה לאברהם, להתמקד בהתגשמות הבטחות אלוהים?
10 יהוה ממשיך להזמין אנשים מקרב כל העמים להתברך באמצעות זרע אברהם. ”כוהני יהוה” המשוחים וכן הכבשים האחרים ’בני הנכר’ מושיטים הזמנה זו בלמעלה מ־600 שפות לאנשים ברחבי העולם.
התעלה מעל לגבולות לאומיים
11. מה ציין שלמה לגבי אנשי כל העמים?
11 בחנוכת המקדש ב־1026 לפה״ס ציין שלמה שאנשי כל העמים יהללו גם הם את יהוה, וזאת בהתאם להבטחתו של יהוה לאברהם. שלמה אמר בתפילה כנה: ”גם אל הנוכרי אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך. כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרועך הנטויה, ובא והתפלל אל הבית הזה. אתה תשמע [מן] השמיים, מכון שבתך, ועשית ככל אשר יקרא אליך הנוכרי, למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל” (מל״א ח׳:41–43).
12. מדוע נתפסים עדי־יהוה בעיני חלק מהאנשים כמוזרים או כ”זרים”?
12 אדם זר הוא בעיקרו של דבר אדם בן ארץ אחרת המתגורר בארץ לא לו. הגדרה זו מיטיבה לתאר את עדי־יהוה. נאמנותם נתונה בראש ובראשונה לממשלה שמימית, מלכות אלוהים שבהנהגת המשיח. לכן הם שומרים על ניטרליות מוחלטת בעניינים פוליטיים, אף־על־פי שהם נתפסים בעיני חלק מהאנשים כחריגים ומוזרים בהשוואה לחברה המודרנית.
איש מהם אינו נחשב לזר בעיני יהוה
13. (א) מדוע ניתן לומר שפעמים רבות המונח ”זר” הוא רק עניין של השקפה? (ב) האם מטרתו המקורית של יהוה כללה את המושג ”זר”? הסבר.
13 זרים מזוהים פעמים רבות על־ידי מאפיינים מסוימים הנפוצים בקרב קבוצת המיעוט שלהם. למשל, ניתן לזהותם על־פי שפתם, מנהגיהם, מאפייניהם הפיזיים וסגנון או צורת הלבוש שלהם. יחד עם זאת, הדברים שיש להם במשותף עם כל יתר בני האדם — ללא קשר ללאום — משמעותיים יותר מכל המאפיינים הללו. לכן, לאמיתו של דבר, אדם נחשב לזר רק משום שהוא שונה מאחרים במובנים מסוימים. כאשר אנו לומדים להתעלות מעל לאותם הבדלים ממשיים או מדומים, המילה ”זר” מאבדת כמעט לחלוטין את משמעותה. אם בכדור־הארץ היו רק גוף פוליטי אחד או ממשלה אחת, איש לא היה נחשב לזר במובן הפוליטי של המילה. למעשה, מטרתו המקורית של יהוה הייתה שכל בני האדם יהיו מאוחדים כמשפחה אחת תחת שלטון אחד — השלטון שלו. האם ייתכן שכיום אנשים מקרב כל האומות ברחבי העולם יחיו בתנאים כאלו?
14, 15. מה למדו עדי־יהוה להוקיר כקבוצה?
14 בעולמנו האנוכיי והלאומני עד כמה מרענן למצוא אנשים אשר מסוגלים להתעלות מעל לגבולות לאומיים. כמובן, אין זה תמיד קל להתגבר על דעות קדומות. טד טרנר, מייסד רשת השידור סי־אן־אן, מספר על עבודתו לצד מספר אנשים מוכשרים ממדינות שונות: ”הייתה זו חוויה מדהימה לפגוש את האנשים הללו. עם הזמן הפסקתי לראות בבני מדינות אחרות ’זרים’, והבנתי שכולנו אזרחי כוכב הלכת הזה. התחלתי להתייחס למילה ’זר’ כאל מילה פוגענית וקבעתי חוק בחברת סי־אן־אן לפיו אין להשתמש במילה זו בשידור או בשיחות במשרד. במקום זאת, היה על כולם להשתמש במילה ’בינלאומי’”.
15 עדי־יהוה הם היחידים ברחבי העולם שאימצו כקבוצה את דרך חשיבתו של אלוהים. הם למדו לראות דברים מנקודת מבטו של יהוה, וכך מתאפשר להם להתעלות נפשית ורגשית מעל למחסומים לאומיים. במקום להתייחס לבני קבוצות לאומיות אחרות בחוסר אמון, בחשדנות או אף בשנאה גלויה, הם למדו להוקיר את מגוון המאפיינים והיכולות של קבוצות אלו ולראות את היופי שבכך. האם חשבת פעם על הישג זה ועל התועלת שהפקת כתוצאה מכך במגעיך עם אחרים?
עולם ללא זרים
16, 17. כיצד עשויה התגשמותן של הנבואות בההתגלות ט״ז:16 ובדניאל ב׳:44 להשפיע עליך אישית?
16 בקרוב כל האומות בנות זמננו יילחמו בישוע המשיח ובצבאותיו השמימיים במלחמה הסופית נגד שלטון אלוהים, מלחמה ’הנקראת בעברית הר מגידון’ (ההת׳ ט״ז:14, 16; י״ט:11–16). לפני למעלה מ־500,2 שנה ניבא הנביא דניאל בהשראת אלוהים מה תהיה אחריתן של ממשלות האדם המתנגדות למטרתו של אלוהים. הוא כתב: ”בימי המלכים האלה יקים אלוהי השמיים מלכות שלא תיחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה ותשים להן קץ והיא תקום לעולם” (דנ׳ ב׳:44).
17 התוכל לשער בנפשך כיצד תשפיע עליך אישית התגשמות נבואה זו? הגבולות הלאומיים שיצר האדם, אשר במובן מסוים הופכים כל אחד כיום לזר, יהיו נחלת העבר. בעולם החדש עדיין יהיו בינינו הבדלים בהופעתנו החיצונית או במאפיינינו הפיזיים הטבעיים, אולם הם פשוט ימחישו את המגוון המדהים המצוי בבריאתו של אלוהים. תוחלת נפלאה זו צריכה להניע את כולנו להמשיך להלל ולכבד כמיטב יכולתנו את בוראנו, יהוה אלוהים.
האם אתה מצפה בכליון עיניים לזמן שבו ייעלמו הגבולות הלאומיים שיצר האדם והמושג ”זר” יהיה נחלת העבר?
18. אילו התפתחויות אחרונות מראות שניתן להתעלות מעל למושג ”זר”?
18 האם זה מופרך להאמין ששינוי גלובלי כזה אפשרי? כלל וכלל לא. להיפך, הגיוני לחלוטין להאמין שכך אכן יקרה. כבר עכשיו איבדה המילה ”זר” חלק ניכר מהמשמעות שלה בקרב עדי־יהוה, אשר אינם מייחסים כמעט כל חשיבות ללאום. למשל, לאחרונה מספר סניפים קטנים יחסית של עדי־יהוה מוזגו על מנת לפשט את מלאכת ההשגחה ולשפר את יעילות הכרזת הבשורה הטובה על המלכות (מתי כ״ד:14). כל עוד דרישות החוק התירו זאת, מחסומים לאומיים כלל לא היוו גורם משפיע בתהליך המיזוג. זוהי הוכחה גלויה נוספת לכך שישוע המשיח, המלך שמינה יהוה בצדק, מבטל מחסומים שיצר האדם ושבקרוב הוא ’ישלים את נצחונו’! (ההת׳ ו׳:2).
19. מה מתאפשר בזכות שפת האמת הטהורה?
19 עדי־יהוה משתייכים למדינות רבות, ועל כן הם דוברים מגוון רב של שפות. עם זאת, הם משתדלים להעלות על נס את שפת האמת הטהורה. הדבר יוצר קשר של אחדות בל יינתק. (קרא צפניה ג׳:9.) הם מהווים משפחה בינלאומית שאומנם חיה בסדר העולמי המרושע של ימינו, אך נבדלת ממנו. משפחה מאוחדת זו היא רק טעימה ממה שמצפה לנו בעולם העתיד לבוא — עולם ללא זרים. כל מי שיחיו אז, ללא יוצא מן הכלל, יודו בפה מלא באמיתות הדברים שצוטטו בתחילת המאמר: ”גזעי האנושות הם מה שהמקרא אומר שהם — אחים” (גזעי האנושות).