דבר יהוה חי
נקודות בולטות מספר בראשית (חלק א׳)
השם ”בראשית” הולם את הספר המספר כיצד נוצר היקום, כיצד הוכנה הארץ למגורי אנוש וכיצד התיישב בה האדם. משה כתב את הספר במדבר סיני, וסביר להניח שהשלים אותו ב־1513 לפה״ס.
ספר בראשית פותח בפנינו חלון אל העולם שלפני המבול, ומתאר מה אירע אחרי המבול וכיצד נהג יהוה אלוהים באברהם, יצחק, יעקב ויוסף. מאמר זה ידון בנקודות בולטות מבראשית א׳:1 עד י״א:9, עד התקופה שבה החל יהוה לבוא במגע עם אברהם.
העולם שלפני המבול
(בראשית א׳:1 עד ז׳:24)
המילה ”בראשית” הפותחת את הספר מחזירה אותנו מיליארדי שנים אחורה. המאורעות בששת ’ימי’ הבריאה, כלומר בפרקי זמן של פעלי בריאה מיוחדים, מתוארים כפי שהיו נראים לעיני בן אנוש אילו היה ניצב במהלכם על פני האדמה. בסוף היום השישי ברא אלוהים את האדם. אף שגן עדן אבד במהרה בגין מריו של האדם, הניח יהוה יסוד לתקווה. הנבואה הראשונה במקרא מדברת על ”זרע” אשר יבטל את השלכות החטא וימחץ את ראש השטן.
במהלך 600,1 השנים שחלפו מאז, עלה בידי השטן להרחיק מאלוהים את כל האנושות למעט קומץ נאמנים, כגון הבל, חנוך ונוח. קין רצח את אחיו הצדיק הבל. ”אז הוחל לקרוא בשם יהוה”, כפי הנראה באופן שחילל את שמו. כהד לרוח האלימה ששררה בימים ההם, חיבר למך שיר ובו תיאר כיצד הרג בחור צעיר, לכאורה לשם הגנה עצמית. המצב הלך והחמיר כאשר מלאכים ממרים מקרב בני האלוהים לקחו נשים מבנות האדם והולידו ענקים בעלי אגרוף שנקראו נפילים. למרות זאת, נוח הנאמן בנה תיבה, הזהיר בעוז רוח את בני דורו מן המבול וניצל עם בני משפחתו.
תשובות לשאלות מקראיות:
א׳:16 — כיצד יצר אלוהים אור ביום הראשון אם המאורות נעשו אך ורק ביום הרביעי? המילה ”ויעש” בפסוק 16 אינה זהה למילה ”ברא” על הטיותיה השונות בבראשית פרק א׳ פסוקים 1, 21, 27. ”השמים” ובכללם המאורות נבראו זמן רב בטרם החל היום הראשון. אלא שהאור לא הגיע אל פני כדור־הארץ. ביום הראשון ’היה אור’, משום שהאור המפוזר חדר מבעד לשכבת העננים ונראה על פני האדמה. ומאחר שכדור־הארץ סובב סביב צירו נוצרו חילופי היום והלילה (בראשית א׳:1–3, 5). למתבונן מכדור־הארץ נותרו מקורות האור סמויים מן העין. אך בתקופת הבריאה הרביעית התחולל שינוי בולט. השמש, הירח והכוכבים החלו ”להאיר על הארץ” (בראשית א׳:17). אלוהים ’עשה’ אותם במובן זה שכעת ניתן היה להבחין בהם מכדור־הארץ.
ג׳:8 — האם דיבר יהוה ישירות אל אדם הראשון? המקרא מגלה שאלוהים דיבר אל בני אדם בדרך כלל באמצעות מלאכים (בראשית ט״ז:7–11; י״ח:1–3, 22–26; י״ט:1; שופטים ב׳:1–4; ו׳:11–16, 22; י״ג:15–22). דוברו הראשי של יהוה היה בנו יחידו ונקרא ”הדבר” (יוחנן א׳:1). קרוב לוודאי שאלוהים דיבר אל אדם וחוה דרך ”הדבר” (בראשית א׳:26–28; ב׳:16; ג׳:8–13).
ג׳:17 — באיזה מובן קוללה האדמה, ולכמה זמן? האדמה קוללה במובן שמאותו רגע ואילך יהיה קשה מאוד לעבד אותה. צאצאי אדם סבלו מקללת האדמה ומן הקוץ והדרדר שהצמיחה. כביטוי לכך דיבר למך, אביו של נוח, על ”עִצבון ידינו מן האדמה אשר אֵרְרָה [קילל] יהוה” (בראשית ה׳:29). לאחר המבול בירך יהוה את נוח ואת בניו והורה להם למלא את הארץ (בראשית ט׳:1). רק אז ככל הנראה הוסרה הקללה שהטיל אלוהים על האדמה (בראשית י״ג:10).
ד׳:15 — כיצד שָׂם יהוה ’אות לקין’? המקרא אינו מציין שאות או סימן הותוו בדרך כלשהי בגופו של קין. האות היה מן הסתם צו רשמי ידוע שכולם מילאו אחריו וששימש לו הגנה מפני נקמת דם.
ד׳:17 — את מי נשא קין לאישה? אדם הראשון ’הוליד בנים ובנות’ (בראשית ה׳:4). קין נשא אפוא לאישה את אחת מאחיותיו או אולי את אחת מאחייניותיו. מאוחר יותר אסרה תורת משה נישואין בין אח לאחות (ויקרא י״ח:9).
ה׳:24 — מאיזו בחינה ”לקח” אלוהים את חנוך? חנוך היה כנראה בסכנת מוות, אבל אלוהים לא הניח לאויביו להתעלל בו. ’חנוך לוּקח בלי לראות מוות’, כתב השליח פאולוס (עברים י״א:5). אין זה אומר שאלוהים לקח אותו לחיות בשמים. ישוע היה הראשון שעלה השמיימה (יוחנן ג׳:13; עברים ו׳:19, 20). ייתכן שבמילים ’חנוך לוּקח בלי לראות מוות’ התכוון פאולוס שאלוהים הכניס אותו לטרנס נבואי ושם קץ לחייו בעודו שרוי במצב זה. כך לא סבל חנוך ולא ”ראה מוות” בידי אויביו.
ו׳:6 — באיזה מובן ’ניחַם’ יהוה כי עשה את האדם? המילה ’ניחם’ מורה על שינוי בעמדה או בכוונה. יהוה מושלם ועל כן לא שגה בהחלטה לברוא את המין האנושי. אך הוא שינה את עמדתו ביחס לדור המבול הזדוני. אלוהים הפך מבורא בני אדם למשמידם משום שרשעתם עוררה את זעמו. העובדה כי נותרו ניצולים מעידה כי אלוהים ניחם אך ורק על מי שנעשו לרשעים (פטרוס ב׳. ב׳:5, 9).
ז׳:2 — על מה התבססה ההבחנה בין החיות הטהורות ללא־טהורות? ההבחנה היתה ביחס להקרבת קורבנות ולא בין המותרים באכילה לאסורים באכילה. קודם למבול נאסר על בני האדם לאכול בשר. המושגים ”טהור” ו”טמא” באשר לסוגי מזונות חלו אך ורק במסגרת תורת משה, ואיבדו מתוקפם כשהוסרה התורה (מעשי השליחים י׳:9–16; אפסים ב׳:15). סביר שנוח ידע אילו בהמות ראויות לשמש קורבן ליהוה. מייד עם צאתו מן התיבה, ”ויבן נוח מזבח ליהוה, ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח” (בראשית ח׳:20).
ז׳:11 — מניין באו מי המבול? ב”יום” הבריאה השני, בפרק הזמן בו נוצר ”הרקיע”, היו מים ”מתחת לרקיע” ומים ”מעל לרקיע” (בראשית א׳:6, 7). המים אשר ”מתחת לרקיע” הם המים שעוד קודם לכן כיסו את פני הארץ. ואילו המים אשר ”מעל” היו כמויות לחות עצומות שנמצאו הרחק מעל הקרקע ויצרו ”תהום רבה”. מים אלה ניתכו ארצה בימי נוח.
לקחים עבורנו:
א׳:26. הואיל ונבראנו בצלם אלוהים, טבועה בנו היכולת לגלם את תכונות אלוהים. עלינו להשתדל לטפח תכונות כגון אהבה, רחמים, נדיבות, טוב לב וסבלנות ולחקות את בוראנו.
ב׳:22–24. הנישואין הם מוסד שכונן אלוהים. קשר הנישואין הוא קשר קדוש ובל יינתק, ובמסגרתו הבעל משמש ראש המשפחה.
ג׳:1–5, 16–23. אושרנו תלוי בהכרה בריבונות יהוה.
ג׳:18, 19; ה׳:5; ו׳:7; ז׳:23. יהוה תמיד עומד בדיבורו.
ד׳:3–7. יהוה שעה למנחתו של הבל מפני שהבל היה איש אמונה צדיק (עברים י״א:4). ואילו קין הסגיר במעשיו חוסר אמונה. מעשיו היו רעים, ונשאו חותם של קנאה, שנאה ורצח (יוחנן א׳. ג׳:12). בנוסף, קין ככל הנראה לא הקדיש מחשבה מרובה למנחתו ופעל כלאחר יד. האין זה ראוי שנקריב ליהוה זבחי תודה בלב שלם בליווי גישה נאותה והתנהגות הולמת?
ו׳:22. אף שנדרשו שנים רבות לבניית התיבה, נוח עשה בדיוק כפי שציווה עליו אלוהים. תודות לכך, ניצלו נוח ומשפחתו מן המבול. יהוה מדבר אלינו דרך דברו הכתוב ומנחה אותנו דרך ארגונו. יהיה זה לתועלתנו להקשיב ולציית לו.
ז׳:21–24. יהוה אינו משמיד צדיק עם רשע.
האנושות נכנסת לעידן חדש
(בראשית ח׳:1 עד י״א:9).
בחלוף העולם שקדם למבול נכנסה האנושות לעידן חדש. מאז הותר לבני האדם לאכול בשר אך הם נצטוו להימנע מדם. יהוה נתן את הסכמתו להטיל עונש מוות על רצח וכונן את ברית הקשת בענן כאות לכך שלא יהיה עוד מבול. שלושת בני נוח היו לאבות הגזע האנושי כולו, אך נינו נמרוד הפך ל”גיבור ציד לפני [נגד] יהוה”. במקום להתפזר על פני כדור־הארץ, החליטו בני האדם לבנות עיר ששמה בבל ומגדל כדי לעשות לעצמם שם. יהוה סיכל את מזימתם: הוא בלל את שפתם והפיצם על פני כל הארץ.
תשובות לשאלות מקראיות:
ח׳:11 — אם מי המבול החריבו את העצים, מניין מצאה היונה עלה זית? קיימות שתי אפשרויות. מאחר שעץ הזית ניחן בכושר עמידות רב, ייתכן שהעץ שרד מתחת למים במשך מספר חודשים. כאשר קלו המים, חזר העץ להימצא על פני היבשה ולהצמיח עלים. האפשרות השנייה היא שהעלה שנשאה היונה אל נוח נתלש מנצר רענן יחסית שצמח אחרי שנסוגו מי המבול.
ט׳:20–25 — מדוע קילל נוח את כנען? קרוב לוודאי שכנען עשה מעשה מגונה כלשהו בסבו נוח. חם, אבי כנען, היה עד לכך, אך במקום לפעול למניעת הדבר, הלך והפיץ את הסיפור ברבים. לעומת זאת, שני בניו האחרים של נוח, שם ויפת, כיסו את ערוות אביהם. על כך בורכו, ואילו כנען קולל וחם סבל מן הקלון שהומט על בנו.
י׳:25 — כיצד ”נפלגה” הארץ בימי פֶּלֶג? פלג חי בין 2269 ל־2030 לפה״ס. ”בימיו” גרם יהוה לפילוג גדול: הוא בלל את שפתם של בוני בבל והפיצם על פני כל הארץ (בראשית י״א:9). על כן, ”הארץ [כלומר, אוכלוסיית הארץ] נפלגה” בימי פלג.
לקחים עבורנו:
ט׳:1; י״א:9. שום מזימה שזומם האדם אינה יכולה לסכל את מטרת יהוה.
י׳:1–32. שתי רשימות היוחסין המובאות לפני פרשת המבול ואחריה — פרקים ה׳ ו־י׳ — מראות את הקשר בין המין האנושי כולו לאדם הראשון דרך שלושת בני נוח. אשורים, כשדים, עִברים, ארמים וכמה שבטים ערבים נמנים עם צאצאי שם. אתיופים, מצרים, כנענים וכמה שבטים אפריקנים וערבים שייכים לשושלת חם. והעמים ההודו־אירופיים מוצאם מיפת. כל בני האדם קשורים זה לזה וכולם נולדים שווים בעיני אלוהים (מעשי השליחים י״ז:26). אמת זו צריכה להשפיע על האופן שבו אנו רואים אחרים ונוהגים בהם.
דבר־אלוהים פועל
החלק הראשון של ספר בראשית מציג את התיאור המדויק והבלעדי של ראשית תולדות המין האנושי. מתוך דפים אלו מתבררת לנו המטרה שלשמה ברא אלוהים את האדם. עד כמה מעודד לראות ששום פעולת אנוש, כדוגמת מאמצי נמרוד, אינה יכולה למנוע את התגשמותה!
בעודך קורא את פרקי המקרא השבועיים כהכנה לבית־הספר לשירות התיאוקרטי, כדאי לך לדון בחומר המובא תחת הכותרות ”תשובות לשאלות מקראיות”. כך תבין חלק מן הקטעים הקשים. מן ההערות שמתחת לכותרות ”לקחים עבורנו” תיווכח בתועלת שתפיק מקריאת המקרא השבועית. במקרים מסוימים יכולות הערות אלו לשמש בסיס לנאום צורכי הקהילה באסיפת השירות. דבר־יהוה אכן חי ופועל (עברים ד׳:12).