יהוה תמיד עושה את הנכון
”צדיק יהוה בכל דרכיו” (תהלים קמ״ה:17).
1. כיצד אתה מגיב כאשר מסיקים לגביך מסקנה מוטעית, ואיזה לקח אפשר ללמוד מכך?
האם קרה פעם שמישהו הסיק מסקנה מוטעית ואולי מתח ביקורת על מעשיך או הטיל ספק במניעיך מבלי שהיו בידיו כל העובדות? אם כן, סביר להניח שנפגעת, ובצדק. מכך אפשר ללמוד לקח חשוב: מוטב שלא להסיק מסקנות נמהרות כשאין ברשותנו התמונה המלאה.
2, 3. כיצד יש המגיבים לפרשות מקראיות שאינן מכילות מספיק פרטים על מנת להשיב על כל שאלה, ומה אומר לנו המקרא על יהוה?
2 טוב נעשה אם נזכור את הלקח הזה בכל הקשור להסקת מסקנות ביחס ליהוה אלוהים. מדוע? משום שישנן פרשות מסוימות במקרא שבמבט ראשון נראות תמוהות. ייתכן מאוד שפרשות אלו — אולי מעשים שעשו עובדי אלוהים או משפטי עבר של אלוהים — אינן מכילות מספיק פרטים על מנת להשיב על כל שאלותינו. למרבה הצער, יש שמשמיעים קול מחאה לנוכח פרשות אלו ואף מטילים ספק בצדקת אלוהים. ואולם, המקרא אומר לנו כי ”צדיק יהוה בכל דרכיו” (תהלים קמ״ה:17). דברו מבטיח לנו כי אין הוא ’מרשיע’, כלומר, עושה רֶשע (איוב ל״ד:12; תהלים ל״ז:28). אם כן, תאר לעצמך מה חש אלוהים לנוכח המסקנות המוטעות שמסיקים לגביו!
3 כעת נדון בחמש סיבות לכך שעלינו לקבל ברוח טובה את משפטי יהוה. אחר כך, בהתחשב בסיבות אלו נבחן שתי פרשות מקראיות שיש המתקשים להבינן.
מדוע לקבל ברוח טובה את משפטי יהוה?
4. מדוע עלינו לבחון את מעשי אלוהים בצניעות? המחש זאת בעזרת דוגמה.
4 ראשית, מאחר שיהוה, להבדיל מאיתנו, יודע את כל העובדות הרלוונטיות, עלינו לבחון את מעשיו בצניעות. נמחיש זאת בעזרת דוגמה: שווה בנפשך ששופט בעל רקורד מרשים של החלטת החלטות הוגנות, נותן פסק דין במשפט כלשהו. מה תחשוב על מי שמבלי לדעת את כל העובדות ושאינו מבין את החוקים לאשורם, מותח ביקורת על החלטת השופט? יהיה זה טיפשי לחרוץ דעה בנושא כלשהו ללא מידע מלא בעניינו (משלי י״ח:13). על אחת כמה וכמה טיפשי הדבר שבני אדם בשר ודם יטיחו ביקורת ב”שופט כל הארץ”! (בראשית י״ח:25).
5. מה אל לנו לשכוח כאשר אנו קוראים במקרא על ביצוע משפטי אלוהים כנגד דמויות מסוימות?
5 סיבה שנייה לכך שעלינו לקבל את משפטי אלוהים היא שבשונה מבני אדם, אלוהים מסוגל לראות ללבב (שמואל א׳. ט״ז:7). דברו אומר: ”אני, יהוה, חוקר לב, בוחן כליות, ולתת לאיש כדרכיו, כפרי מעלליו” (ירמיהו י״ז:10). לפיכך, כאשר אנו קוראים במקרא על משפטי אלוהים כנגד דמויות מסוימות, בל נשכח שעיניו הרואות כול, מביאות בחשבון את המחשבות, המניעים והכוונות הנסתרים שאינם מוזכרים בדברו (דברי הימים א׳. כ״ח:9).
6, 7. (א) כיצד הוכיח יהוה שהוא דַבֵק באמות מידותיו הצודקות וההוגנות גם במחיר אישי כבד? (ב) מה עלינו לזכור אם נקרא משהו במקרא שגורם לנו לתהות אם אלוהים פעל בצדק או בצורה הנכונה?
6 והנה סיבה שלישית לכך שאל לנו להרהר אחר משפטי אלוהים: הוא דַבֵק באמות מידותיו ההוגנות גם במחיר אישי כבד. ראה את הדוגמה שלהלן. בתיתו את בנו ככופר לישועת עושי רצונו מן החטא והמוות, עמד יהוה באמות המידה הצודקות וההוגנות שלו (רומים ה׳:18, 19). בכל אופן, יהוה ודאי התנסה בכאב גדול מאין כמוהו בראותו את בנו סובל ומת על עמוד ההוקעה. מה אנו לומדים מכך על אלוהים? באשר ל”פדות שבמשיח ישוע”, המקרא אומר שהדבר נעשה כדי ”להראות את הצדקה של אלוהים” (רומים ג׳:24–26). בתרגום אחר לאנגלית נאמר ברומים ג׳:25: ”להראות שאלוהים תמיד עושה את הנכון והצודק” (New Century Version). הצעדים מרחיקי הלכת שנקט יהוה על מנת לספק את הכופר מעידים על כך ש”הנכון והצודק” בעלי חשיבות עליונה בעיניו.
7 לכן, אם אנו קוראים משהו במקרא שגורם לנו לתהות אם אלוהים פעל בצדק או בדרך הנכונה, חשוב שנזכור את העובדה הבאה: מתוך נאמנותו לאמות מידותיו ביחס לצדקה ולמשפט, לא חשך יהוה את בנו שלו ממוות בייסורים. האם יתפשר על אמות מידה אלו בעניינים אחרים? האמת היא שיהוה לעולם אינו מפר את אמות מידותיו הצודקות וההוגנות. על כן, יש לנו די והותר סיבות להיות משוכנעים שהוא עושה תמיד את הנכון והצודק (איוב ל״ז:23).
8. מדוע יהיה זה חוסר עקביות מצד בני האדם להעלות על הדעת שהצדק וההגינות נעדרים מיהוה?
8 תן דעתך לסיבה הרביעית לכך שעלינו לקבל ללא פקפוק את משפטי יהוה: יהוה ברא את האדם בצלמו (בראשית א׳:27). אם כן, בני האדם ניחנים בתכונות אלוהיות, ובכלל זה חוש הצדק. יהיה זה חוסר עקביות אם בשל חוש הצדק המפעם בנו, נעלה על הדעת שתכונה זו נעדרת איכשהו מיהוה. אם פרשה מקראית כלשהי מטרידה את מנוחתנו, עלינו לזכור שמפאת החטא התורשתי, חוש הצדק שלנו לוקה בחסר. יהוה אלוהים, אשר נבראנו בצלמו, מושלם בהגינותו ובצדקתו (דברים ל״ב:4). יהיה זה מגוחך לחשוב שבני האדם צודקים והוגנים יותר מאלוהים! (רומים ג׳:4, 5; ט׳:14).
9, 10. מדוע אין יהוה מחויב להסביר או להצדיק את מעשיו בפני בני האדם?
9 סיבה חמישית לכך שיש לקבל את משפטי יהוה היא שאלוהים ”עליון על כל הארץ” (תהלים פ״ג:19). בתור שכזה, אין הוא מחויב להסביר או להצדיק את מעשיו בפני בני האדם. הוא היוצר הגדול, ואנו כחומר בידיו המתגבש לכלים. זכותו לעשות בנו ככל העולה על רוחו (רומים ט׳:19–21). מי אנו — כלי חרס בידיו — שנפקפק בהחלטותיו או במעשיו? כאשר טעה איוב בפירוש יחסו של אלוהים לבני האדם, תיקן אותו יהוה ושאל: ”האף תפר משפטי? תרשיעני למען תצדק?” לאחר שבא לכלל הכרה כי דבריו נאמרו בלא בינה, הביע איוב חרטה (איוב מ׳:8; מ״ב:6). בל נעשה את אותה טעות ונטיל דופי באלוהים!
10 ברור אפוא, שיש לנו סיבות טובות להאמין כי יהוה תמיד עושה את הנכון. על בסיס נקודת מוצא זו להבנת דרכי יהוה, נבחן שתי פרשות מקראיות שיש המתקשים להבינן. הראשונה קשורה למעשיו של אחד מעובדי אלוהים, והשנייה עניינה בעונש שהטיל אלוהים עצמו.
מדוע הציע לוט את בנותיו לאספסוף זועם?
11, 12. (א) ספר מה אירע כאשר שלח אלוהים לסדום שני מלאכים בגוף בשר ודם. (ב) אילו שאלות עולות מתוך פרשה זו?
11 בפרק י״ט של ספר בראשית מסופר על מה שאירע כאשר שלח אלוהים לסדום שני מלאכים בגוף בשר ודם. לוט עמד על כך שהאורחים ילונו בצל קורתו. והנה בלילה הקיף את הבית אספסוף של גברים מקרב אנשי העיר ודרש במפגיע שהאורחים יוצאו אליו למטרות לא־מוסריות. לוט ניסה להניא את האספסוף מכוונתו, אך ללא הועיל. מתוך כוונה להגן על אורחיו, אמר: ”אל נא, אַחַי, תָּרֵעו. הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש. אוציאה נא אתהן אליכם, ועשו להן כטוב בעיניכם. רק לאנשים האל אל תעשו דבר, כי על כן באו בצל קורתי”. תחינתו נפלה על אוזניים ערלות, והאנשים עמדו לשבור את הדלת. לבסוף, היכו המלאכים את ההמון המטורף בסנוורים (בראשית י״ט:1–11).
12 מטבע הדברים פרשה זו מעלה שאלות. יש התוהים: ’כיצד העז לוט להציע את בנותיו לאספסוף שטוף זימה כדרך להגן על אורחיו? האם לא היה זה מעשה פסול ואף פחדני?’ בהתחשב בפרשה זו, מדוע הניעה רוח אלוהים את פטרוס לכנות את לוט ”צדיק”? האם פעל לוט כרצוי בעיני אלוהים? (פטרוס ב׳. ב׳:7, 8) הבה ננתח את הפרשה לבל נסיק מסקנה מוטעית.
13, 14. (א) באיזו עובדה יש להכיר ביחס למעשיו של לוט המתוארים במקרא? (ב) מניין לנו שלוט לא נהג בפחדנות?
13 ראשית, יש להכיר בעובדה שבמקום לאשר או לגנות את מעשיו של לוט, המקרא פשוט מציג את השתלשלות האירועים. כמו כן, המקרא אינו מציין בפנינו אילו מחשבות חלפו בראשו של לוט ומה הניע אותו לפעול כפי שפעל. כאשר יחזור ב’תחיית הצדיקים’, הוא יוכל אולי לספק פרטים (מעשי השליחים כ״ד:15).
14 לוט היה רחוק מלהיות פחדן. הוא נקלע למצב קשה. באומרו לאספסוף כי האורחים ’באו בצל קורתו’, הדגיש לוט כי הוא רואה חובה לעצמו לספק להם הגנה ומחסה. אך זה לא היה קל. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו מדווח כי תושבי סדום ”נהגו בזדון כלפי הבריות והיו חוטאים לאלוהים... ושונאים אורחים”. הוא מוסיף כי הם נטמאו במעשי סדום. אך לוט לא נרתע מן ההמון רווי השנאה. אדרבה, הוא יצא אל אותם גברים נרגזים וניסה לדבר אל לבם. הוא אף ’סגר את הדלת אחריו’ (בראשית י״ט:6).
15. מדוע ניתן לומר שייתכן שלוט פעל מתוך אמונה?
15 יש שיקשו, ’מדוע הציע לוט את בנותיו לאספסוף?’ במקום להניח שמניעיו היו שליליים, מדוע שלא נשקול אפשרויות אחרות? קודם כול, ייתכן שלוט פעל מתוך אמונה. מהי הכוונה? אין ספק שהוא ידע כיצד הגן יהוה על שרה, אשת דודו אברהם. כזכור, בשל יופיה הרב ביקש ממנה אברהם להציגו כאחיה, לבל יהרגו אותו כדי לקחת אותה לאישה.a לאחר מכן, נלקחה שרה לבית פרעה. אך יהוה התערב ומנע מפרעה לחלל את כבודה (בראשית י״ב:11–20). ייתכן שלוט האמין שבנותיו יזכו להגנה דומה. מעניין לציין שיהוה אכן התערב באמצעות מלאכיו, והנשים הצעירות יצאו ללא פגע.
16, 17. (א) באיזו דרך אפשרית ניסה לוט לזעזע או לבלבל את אנשי סדום? (ב) יהיו שיקוליו של לוט אשר יהיו, במה נוכל להיות בטוחים?
16 והנה אפשרות אחרת. סביר להניח שלוט ניסה גם לזעזע או לבלבל את הגברים. אולי דימה בנפשו שההמון לא יחשוק בבנותיו בשל תאוותם ההומוסקסואלית של תושבי סדום (יהודה 7). בנוסף לכך, הנשים היו מאורשות לאנשי העיר, וייתכן מאוד שקרובי משפחה, ידידים או שותפים לעסקים של חתניו לעתיד היו בתוך ההמון (בראשית י״ט:14). לוט אולי קיווה שבזכות קשרים אלו ייחלצו חלק מן הגברים להגנת בנותיו. אספסוף חצוי יהיה פחות מסוכן.b
17 יהיו אשר יהיו שיקוליו ומניעיו של לוט, נוכל להיות בטוחים בדבר אחד: מאחר שיהוה תמיד עושה את הנכון, הייתה לו ודאי סיבה טובה להחשיב את לוט ל”צדיק”. ואם לשפוט לפי התנהגותו של האספסוף אחוז הטירוף בסדום, הניתן לפקפק בצידוק המוחלט שיש לעונש שהטיל יהוה על אנשיה של אותה עיר מושחתת? (בראשית י״ט:23–25)
מדוע המית יהוה את עֻזא?
18. (א) מה אירע כאשר ניסה דוד להעביר את הארון לירושלים? (ב) איזו שאלה עולה ממקרה זה?
18 פרשה נוספת שאולי נראית תמוהה קשורה לנסיונו של דוד להעביר את ארון הברית לירושלים. התיבה הונחה בעגלה שאותה הובילו עֻזא ואחיו. הכתוב מוסר: ”ויבואו עד גורן נכון. וישלח עֻזא אל ארון האלוהים, ויֹאחז בו כי שמטו הבקר. ויחר אף יהוה בעוזה ויכהו שם האלוהים על השַל [חילול הקודש] וימות שם עם ארון האלוהים”. כעבור מספר חודשים נעשה ניסיון שני להעביר את הארון בדרך שקבע אלוהים, כלומר, על כתפיהם של לוויים מבני קהת, והמשימה הוכתרה בהצלחה (שמואל ב׳. ו׳:6, 7; במדבר ד׳:15; ז׳:9; דברי הימים א׳. ט״ו:1–14). יש שישאלו: ’מדוע הגיב יהוה בחומרה כזו? הרי עֻזא בסך הכול ניסה להציל את הארון’. כדי שלא נסיק מסקנות מוטעות, כדאי שניתן דעתנו למספר פרטים מועילים.
19. מדוע חלילה ליהוה מעשות עוול?
19 עלינו לזכור שחלילה ליהוה מעשות עוול (איוב ל״ד:10). יהיה זה בלתי אוהב מצידו, וידוע לנו מתוך לימוד המקרא בכללותו כי ”האלוהים הוא אהבה” (יוחנן א׳. ד׳:8). יתר על כן, כתבי־הקודש מספרים כי ’צדק ומשפט הם מכון כיסאו’ של אלוהים (תהלים פ״ט:15). הייתכן אפוא שיהוה יעשה עוול? כך הוא יערער את אושיות ריבונותו.
20. מאילו סיבות צפוי היה שעֻזא יכיר את החוקים הנוגעים לארון הברית?
20 עֻזא היה צריך לזכור את התורה. התיבה סימלה את נוכחות יהוה. התורה ציינה מפורשות כי אסור לאנשים בלתי מורשים לגעת בה, והזהירה חד משמעית כי מפר החוק צפוי לעונש מוות (במדבר ד׳:18–20; ז׳:89). לפיכך, אסור היה להקל ראש בהעברת ארון הקודש ממקום למקום. עֻזא היה ככל הנראה לוי (אך לא כהן), ולכן צפוי שהכיר היטב את התורה. נוסף על כך, שנים קודם לכן הועבר הארון לבית אביו למשמרת (שמואל א׳. ו׳:20 עד ז׳:1). הוא נותר שם במשך 70 שנה עד אשר החליט דוד להעבירו. לכן, סביר להניח שעוד מילדותו הכיר עֻזא את החוקים הנוגעים לארון הברית.
21. מדוע חשוב לזכור במקרה של עֻזא שיהוה רואה את מניעי הלב?
21 כאמור, יהוה רואה ללבב. מאחר שמעשהו של עֻזא מתואר במקרא כחילול הקודש, ייתכן שיהוה ראה מניע אנוכיי כלשהו שאינו נחשף בסיפור המעשה. שמא היה עֻזא אדם עז מצח הנוטה לחרוג מגבולות המותר? (משלי י״א:2) האם הובלת הארון לעיני כול, הארון שמשפחתו שמרה בפרטיות, גרמה לו להיות מנופח מחשיבות עצמית? (משלי ח׳:13) האם עד כדי כך חסרה לו אמונה והוא חשב שידו של יהוה קצרה מייצוב התיבה הקדושה שסימלה את נוכחותו? כך או כך, אנו סמוכים ובטוחים שיהוה פעל נכונה. הוא קרוב לוודאי ראה משהו בלבו של עֻזא שגרם לו להעניש אותו בו במקום (משלי כ״א:2).
בסיס מוצק לביטחון
22. כיצד ניכרת חוכמת יהוה בעובדה שדברו משמיט מדי פעם פרטים מסוימים?
22 חוכמת יהוה שאין שני לה ניכרת בעובדה שדברו משמיט מדי פעם פרטים מסוימים. כך מקנה לנו יהוה את ההזדמנות להראות שאנו בוטחים בו. מכל האמור לעיל, האין זה ברור שיש לנו סיבות מוצקות לקבל ברוח טובה את משפטי יהוה? כאשר אנו לומדים את דבר־אלוהים ביושר לב ובראש פתוח, מצטבר אצלנו מידע רב שדי בו כדי לשכנע אותנו שיהוה תמיד עושה את הנכון והצודק. לפיכך, אם פרשות מקראיות כלשהן מעוררות שאלות שאין לנו עליהן מיידית תשובות מפורשות, נהיה נא בטוחים במאת האחוזים שיהוה נהג כשורה.
23. באיזה ביטחון נוכל להחזיק ביחס לפעולות שיעשה יהוה בעתיד?
23 נוכל להחזיק בביטחון דומה ביחס לפעולות שיעשה יהוה בעתיד. אנו בטוחים שכאשר יוציא אלוהים לפועל את משפטו בצרה הגדולה הממשמשת ובאה, הוא לא ’יִסְפֶּה צדיק עם רשע’ (בראשית י״ח:23). אהבתו לצדק לעולם לא תרשה לו לעשות כן. כמו כן, בטוחים אנו ללא סייג שבעולם החדש העומד בפתח, ישביע אלוהים את כל צרכינו בדרך הטובה ביותר שיש (תהלים קמ״ה:16).
[הערות שוליים]
a חששו של אברהם לא היה מופרך, שכן בפפירוס קדום מסופר על אחד הפרעונים אשר בשליחותו תפסו חמושים אישה יפה והרגו את בעלה.
b לטיעונים נוספים, ראה המצפה מ־1 בספטמבר 1980 עמ׳ 16.
האם אתה זוכר?
• מאילו סיבות עלינו לקבל ברוח טובה את משפטי יהוה?
• מה יעזור לנו להימנע ממסקנה מוטעית ביחס לכך שלוט הציע את בנותיו לאספסוף זועם?
• אילו גורמים יכולים לעזור לנו להבין מדוע המית יהוה את עֻזא?
• באיזה ביטחון נוכל להחזיק ביחס לפעולות שיעשה יהוה בעתיד?