הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
© 2024 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
3–9 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | משלי ג׳
בטח ביהוה
אעיבפ מאמר 14 §4, 5
משלי ג׳:5, 6 — ”על הבנתך אל תישען”
”בטח ביהוה בכל ליבך”. אדם שבוטח באלוהים פועל לפי דרכו. אנחנו צריכים לבטוח באלוהים בצורה מלאה, בכל ליבנו. במקרא המילה ”לב” בדרך כלל מתארת את הפנימיות של האדם, כלומר את הרגשות, את המניעים, את המחשבות ואת הגישות שלו. מכאן שביטחון באלוהים בלב שלם אינו מסתכם רק ברגשות. זוהי בחירה שאנו מקבלים מתוך שכנוע עמוק שבוראנו יודע מה הכי טוב בשבילנו (רומים י״ב:1).
”על הבנתך אל תישען”. אנחנו צריכים לבטוח באלוהים כי אנחנו לא יכולים לסמוך על הראייה המוגבלת שלנו. אם נישען רק על עצמנו או נאפשר לרגשות שלנו להכתיב את דרכנו, אנו עלולים לקבל החלטות שבהתחלה ייראו נכונות אבל בסופו של דבר יובילו לתוצאות גרועות (משלי י״ד:12; ירמיהו י״ז:9). חוכמתו של אלוהים נעלה פי כמה וכמה משלנו (ישעיהו נ״ה:8, 9). לכן אם חוכמתו תנחה אותנו, ננחל הצלחה בחיים (תהלים א׳:1–3; משלי ב׳:6–9; ט״ז:20).
אעיבפ מאמר 14 §6, 7
משלי ג׳:5, 6 — ”על הבנתך אל תישען”
”בכל דרכיך שים ליבך אליו”. אנחנו רוצים לברר מהי השקפתו של אלוהים בכל תחום משמעותי בחיינו ולפני קבלת כל החלטה חשובה. כדי לקבל את הדרכתו, אנחנו צריכים להתפלל אליו ולפעול לפי מה שאנחנו קוראים בדברו, המקרא (תהלים כ״ה:4; טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17).
”הוא יישר את אורחותיך”. אלוהים עוזר לנו לחיות לפי הסטנדרטים שלו (משלי י״א:5). כך הוא מיישר את דרכנו ועוזר לנו להימנע מבעיות מיותרות וליהנות מחיים מאושרים יותר (תהלים י״ט:7, 8; ישעיהו מ״ח:17, 18).
הפ 76 §4
המשך להתקדם
אדם שהתמודד עם נסיבות רבות בחייו עלול לחשוב: ’התנסיתי במצב כזה בעבר. אני יודע מה לעשות’. האם יהיה זה נבון לחשוב כך? משלי ג׳:7 מזהיר: ”אל תהי חכם בעיניך”. הניסיון שרכשנו אכן יכול לתת לנו ראייה רחבה יותר של הגורמים שיש להביא בחשבון במצבים שונים בחיים. אך אם אנו מתקדמים רוחנית, ניסיון חיינו ישפיע על שכלנו ולבנו, ויזכיר לנו בכל עת שאנו זקוקים לברכת יהוה כדי להצליח. אם כן, התקדמותנו אינה נמדדת בעומדנו בפני מצבים שונים תוך ביטחון עצמי, אלא כאשר אנו פונים ברצון ליהוה ומבקשים ממנו שידריך את חיינו. היא מתגלה בביטחון בכך שדבר אינו קורה ללא רשותו של יהוה ובשמירה על יחסי אמון לבביים עם אבינו השמימי.
פנינים רוחניות
מ06 9/15 17 §7
נקודות בולטות מספר משלי
ג׳:3. עלינו להוקיר את החסד והאמת ולהראותם בפומבי כמחרוזת יקרה. עלינו גם לחקוק את התכונות הללו על לבנו, זאת אומרת להפוך אותם לחלק בלתי נפרד מאישיותנו.
10–16 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | משלי ד׳
”נצור ליבך”
מ19.01 15 §4
כיצד תוכל לנצור את ליבך?
4 במשלי ד׳:23 המילה ’לב’ מתייחסת לאדם הפנימי או לאדם הנסתר. במילים אחרות, המילה ’לב’ מצביעה על מחשבותינו, רגשותינו, מניעינו ורצונותינו האישיים. הכוונה היא למי שאנו באמת בתוך תוכנו, ולא רק למה שאנו משדרים כלפי חוץ.
מ19.01 17 §10, 11
כיצד תוכל לנצור את ליבך?
10 אם ברצוננו להצליח לנצור את ליבנו, עלינו לזהות סכנות ולפעול במהרה כדי להגן על עצמנו. המילה ”נצור” במשלי ד׳:23 מזכירה לנו את תפקידו של השומר. בימיו של שלמה המלך עמדו שומרים על המשמר בחומות העיר והשמיעו אזהרה אם הבחינו בסכנה קרבה. אם נדמיין תמונה זו, יסייע לנו הדבר להבין מה עלינו לעשות כדי לעצור בעד השטן מלהשחית את חשיבתנו.
11 בימי קדם עבדו השומרים בשיתוף פעולה הדוק עם שוערי העיר (שמ״ב י״ח:24–26). יחדיו הם סייעו בהגנה על העיר ודאגו שהשערים ייסגרו בכל פעם שהתקרב אויב (נחמ׳ ז׳:1–3). מצפוננו המודרך על־פי המקרא יכול לשמש כשומר עבורנו ולהזהיר אותנו כשהשטן מנסה לפלוש לליבנו — במילים אחרות, כאשר הוא מנסה להשפיע על מחשבותינו, רגשותינו, מניעינו או רצונותינו. בכל פעם שמצפוננו משמיע אזהרה, עלינו להקשיב לו ולסגור כביכול את השער.
מ19.01 18 §14
כיצד תוכל לנצור את ליבך?
14 כדי לנצור את ליבנו, עלינו לא רק לסגור אותו בפני השפעות פסולות, אלא גם לפתוח אותו להשפעות חיוביות. חשוב שוב על הדוגמה של עיר מוקפת חומות. השוער אומנם סגר את שערי העיר כדי למנוע פלישת אויב, אך בזמנים אחרים פתח את השערים כדי לאפשר כניסת מזון ואספקות אחרות. אילו השערים לעולם לא היו נפתחים, יושבי העיר היו גוועים ברעב. באופן דומה, עלינו לפתוח בקביעות את ליבנו להשפעת חשיבתו של אלוהים.
מ12 5/1 32 §2
”נצור ליבך!”
מדוע עלינו לנצור את ליבנו הסמלי? בהשראת אלוהים שלמה המלך כתב: ”מכל משמר נצור ליבך, כי ממנו מקורות החיים” (משלי ד׳:23). איכות חיינו בהווה ותקוותנו לחיות לנצח בעתיד תלויות במצבו של ליבנו הסמלי, מכיוון שאלוהים רואה מה טמון בליבנו (שמואל א׳. ט״ז:7). אלוהים מגבש את דעתו עלינו לפי מי שאנחנו בתוך תוכנו, לפי ה”אדם הפנימי אשר בסתר הלב” (פטרוס א׳. ג׳:4).
פנינים רוחניות
מ21.08 8 §4
האם אתה מוכן לחכות ליהוה?
4 במשלי ד׳:18 נאמר ש”אורח הצדיקים הוא כאור בוקר זוהר ההולך ומתבהר עד צוהרי היום”. המילים האלה מתארות היטב את הדרך שבה יהוה חושף את מטרתו בפני משרתיו — בהדרגה. אולם ניתן לייחס את הפסוק בצורה נרחבת יותר לאופן שבו משיחי מתקדם מבחינה רוחנית. צמיחה רוחנית היא לא משהו שאפשר לזרז, שהרי זה תהליך שמצריך זמן. אם נלמד בשקדנות את העצות שאנחנו מקבלים דרך דבר־אלוהים וארגונו וניישם אותן, נטפח בהדרגה אישיות משיחית. אנחנו גם נגדל בידע שלנו על אלוהים. שים לב איך ישוע המחיש את הנקודה הזאת.
17–23 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | משלי ה׳
התרחק מאי־מוסריות מינית
מ00 7/15 29 §1
טוהר מוסרי בעולם לא־מוסרי
במשל מתוארת החוטאת כ”זרה” — זונה. המילים שבהן היא משתמשת כדי לפתות את קורבנה מתוקות כדבש ורכות משמן זית. האין זה נכון שרוב הגישושים המיניים מתחילים בצורה כזו? ראה, לדוגמה, את מה שקורה לאֶמי, מזכירה מושכת בת 27. היא מספרת: ”יש גבר אחד בעבודה שבכל הזדמנות מרעיף עלי תשומת לב ושבחים. זה נחמד ששמים לב אליך. אבל ברור לי שהוא מתעניין בי אך ורק מבחינה מינית, ואינני מתכוונת ליפול בפח”. דברי החנופה של המפתה או המפתָה הם בדרך כלל נעימים לאוזן, אלא אם מבחינים בטיבם האמיתי. לשם כך, עלינו להשתמש בכושר החשיבה שלנו.
מ00 7/15 29 §2
טוהר מוסרי בעולם לא מוסרי
התוצאות של המעשה הלא־מוסרי מרות כלענה וחדות כחרב פיות — הן מייסרות וקטלניות. התנהגות זו מובילה פעמים רבות לייסורי מצפון, היריון לא־רצוי או מחלת מין. ומה לגבי הכאב הרגשי העז שנגרם לבן הזוג הנבגד? די במעשה בגידה אחד כדי לפעור פצעים עמוקים לכל החיים. כן, האי־מוסריות סופה כאב.
מ00 7/15 29 §5
טוהר מוסרי בעולם לא מוסרי
עלינו להתרחק ככל האפשר מהשפעתם של אנשים לא־מוסריים. למה לנו להקשיב למוסיקה קלוקלת, לצפות בבידור מושחת ולהיחשף לחומר פורנוגרפי? (משלי ו׳:27; קורינתים א׳. ט״ו:33; אפסים ה׳:3–5). עד כמה אווילי יהיה מצדנו למשוך את תשומת לבם בהתנהגות פלרטטנית או בלבוש לא־צנוע! (טימותיאוס א׳. ד׳:8; פטרוס א׳. ג׳:3, 4).
פנינים רוחניות
מ00 7/15 29 §7
טוהר מוסרי בעולם לא מוסרי
שלמה מדגיש כאן את מחירה הכבד של האי־מוסריות. ניאוף וביזיון הולכים יד ביד. האין זה משפיל לשמש אך ורק כאמצעי לסיפוק צרכיו המיניים של אדם זה או אחר? האין זה מעיד על חוסר כבוד עצמי לקיים יחסי־מין מחוץ למסגרת הנישואין?
24–30 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | משלי ו׳
מה נוכל ללמוד מהנמלה?
ע05 9/8 4 §1, 2
תפקיד שיתוף הפעולה בטבע
אלה הן רק דוגמאות ספורות מני רבות המציגות עבודת צוות בעולם החי הסובב אותנו. תמיכה הדדית ניכרת בכל רמות החיים, החל מחיידקים וכלה באדם, בין מינים דומים ובין מינים שונים. לפני אלפי שנים בחן שלמה המלך את עולם הטבע. הוא עקב אחר הנמלה הפשוטה וכתב: ”לך אל הנמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם. אשר אין לה קצין, שוטר ומושל. תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה” (משלי ו׳:6–8).
הנמלים הן דוגמה מושלמת לשיתוף פעולה, חריצות וסדר. הן על־פי־רוב עובדות יחדיו כדי לסחוב הביתה עצמים הגדולים מהן פי כמה וכמה. נמלים מסוגים שונים אף מסייעות לנמלים פצועות או תשושות השייכות לאותה מושבה לחזור אל הקן. בהתחשב במאפיינים הללו, אין פלא ששלמה בחר בנמלים כמודל לחיקוי עבורנו.
מ00 9/15 26 §3, 4
שמור על שמך הטוב
האין זה מן הראוי שגם אנו נהיה חרוצים כמו הנמלים? עבודה קשה ומאמצים להשתפר בעבודתנו יועילו לנו בין אם משגיחים עלינו ובין אם לאו. עלינו לעשות את מיטבנו בבית־הספר, במקום העבודה ובפעילויות רוחניות. כשם שהנמלה מפיקה תועלת מחריצותה, רוצה אלוהים ’שנראה טוב בכל עמלנו’ (קהלת ג׳:13, 22; ה׳:17). מצפון נקי וסיפוק אישי הם פרי העבודה הקשה (קהלת ה׳:11).
שלמה מנסה בשתי שאלות רטוריות לעורר את העצל מעצלותו: ”עד מתי עצל תשכב? מתי תקום משנתך?” ואז מחקה אותו שלמה ומוסיף: ”מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב. ובא כמְהַלֵך [נווד] ראשך [עונייך], ומחסורך כאיש מגן” (משלי ו׳:9–11). בעודו שוכב פרקדן מתנפל עליו העוני במהירות כשודד דרכים, והמחסור תוקף אותו כאיש חמוש. שדות העצל מתמלאים עד מהרה בקִמשונים [עשבים שוטים] ובחרולים [סרפדים] (משלי כ״ד:30, 31). עסקיו מתמוטטים בִּן לילה. כמה זמן ימשיכו להעסיק עובד בטלן? וכיצד יכול תלמיד עצלן לצפות להצלחה בלימודים?
פנינים רוחניות
מ00 9/15 27 §4
שמור על שמך הטוב
שבע קטגוריות בסיסיות אלה מקפלות בתוכן כמעט את כל סוגי החטאים. ”עיניים רמות” ו”לב חורש מחשבות אוון” הם חטאים הנעשים במחשבה. ”לשון שקר” ו’עד שקר המפיח כזבים’ הם חטאים הנעשים בדיבור. ”ידיים שופכות דם נקי” ו”רגליים ממהרות לרוץ לרעה” הם מעשים מרושעים. ומה ששנוא על יהוה במיוחד הוא אדם הנהנה לחרחר מריבות בין בני אדם, שאילולא כן היו ביחסי שלום. העלייה משש לשבע מרמזת שהרשימה אינה מלאה, שכן בני אדם עושים עוד ועוד מעשים רעים.
31 במרס עד 6 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים | משלי ז׳
הימנע ממצבים שעלולים להוביל לחטא
מ00 11/15 29 §5
”שמור מצוותיי וֶחְיֵה”
בחלון שדרכו מביט שלמה החוצה יש אשנב — מדובר כנראה במסגרת עשויית לייסטים ועליה פיתוחים מרהיבי עין. שעות הדמדומים חולפות, וחשכת הליל מתפשטת ברחובות. עיניו קולטות צעיר פגיע במיוחד. בהיעדר תבונה, או חוש הבחנה חד, הוא מוגדר כחסר לב. סביר להניח שהוא מודע לאופי השכונה שאליה הוא נכנס ולמה שעלול לקרות לו שם. הצעיר קרב אל ’פינתה’, השוכנת בדרך לביתה. מי היא האשה? מה היא זוממת?
מ00 11/15 30 §4–6
”שמור מצוותיי וֶחְיֵה”
שפתיה חלקות. היא מעיזה פניה ומדברת בביטחון. כל מוצא פיה מחושב היטב כדי לפתות את הבחור. באומרה כי זבחה את זבחי השלמים ושילמה את נדריה, היא מעמידה פני צדיקה ורומזת שאין לה שום בעיה רוחנית. זבחי השלמים בבית המקדש בירושלים היו מורכבים מבשר, סולת, שמן ויין (ויקרא י״ט:5, 6; כ״ב:21; במדבר ט״ו:8–10). הואיל והמקריב יכול היה ליטול מזבח השלמים לעצמו ולבני משפחתו, רומזת האשה שיש הרבה מה לאכול ולשתות בביתה. הרמז ברור: הבחור יבלה שם בנעימים. היא טוענת שהיא יצאה מביתה במיוחד לקראתו. זה נשמע כל כך מרגש אם מאמינים לסיפור הזה. ”זה נכון שהיא יצאה כדי לחפש מישהו”, אומר חוקר מקרא אחד, ”אבל האם היא באמת חיפשה במיוחד את הבחור המסוים הזה? רק טיפש — כמוהו כנראה — יבלע את הפיתיון”.
לאחר שהילכה עליו את קסמה בלבושה, במילותיה המחניפות, במגע חיבוקה ובטעם שפתיה, המפתה מגייסת לשירותה את חוש הריח. היא אומרת: ”מרבדים רבדתי עַרְשי, חטוּבות [אריגים ססגוניים], אֵטון מצרים. נַפְתִי [זילפתי על] משכָּבי מוֹר, אֲהָלים וקינמון” (משלי ז׳:16, 17). היא הציעה את מיטתה בבדי פשתן ססגוניים שיובאו ממצרים ובישמה אותה בריחות ניחוח של מור, אהלים וקינמון.
”לכה, נִרוֶוה דוֹדים עד הבוקר”, היא מוסיפה, ”נתעלסה באֳהבים”. אין זו הזמנה לארוחה זוגית נינוחה. היא מבטיחה לו יחסי מין מהנים. הבחור רואה בזה הזדמנות הרפתקנית ומסעירה! כדי להמשיך לפתותו היא אומרת: ”כי אין האיש בביתו; הלך בדרך מרחוק. צרור הכסף לקח בידו. ליום הכֵּסֶא [כשהירח מלא] יבוא ביתו” (משלי ז׳:18–20). היא מבטיחה לו שאין להם ממה לפחד, משום שבעלה יצא לנסיעה עסקית ואינו צפוי לחזור בקרוב. באיזו מיומנות היא מוליכה את הצעיר שולל! ”הִטַתוּ [מתעה אותו] בְּרוב לִקְחָה [בדברי השכנוע הרבים שלה], בחלק שפתיה תדיחנו” (משלי ז׳:21). רק אדם בשיעור קומתו של יוסף יכול להדוף פיתוי כה חזק (בראשית ל״ט:9, 12). האם צעיר זה מסוגל לעשות כן?
מ00 11/15 31 §2
”שמור מצוותיי וֶחְיֵה”
הצעיר אינו עומד בפיתוי. הוא מתעלם מכל שיקול דעת והולך אחריה ”כשור אל טבח”. כשם שאדם הנתון בשלשלאות ברזל אינו יכול לחמוק מעונשו, כך מובל הצעיר אל החטא. אין הוא מבחין בסכנה עד אשר ”יפַלַח חֵץ כְּבֵדו”, כלומר, יפצע פצעי מוות. המוות עלול להיות ממשי עקב מחלת מין קטלנית. הפציעה עלולה אף להוביל למותו הרוחני — ”בנפשו הוא”. הוא עומד לחטוא חטא חמור לאלוהים. כל חייו יושפעו מכך במידה רבה. הוא ממהר אל מותו כציפור אל פח!
פנינים רוחניות
מ00 11/15 29 §1
”שמור מצוותיי וֶחְיֵה”
”קָשְרֵם [את מצוותיי] על אצבעותיך, כַּתְבֵם על לוח לבֶּך” (משלי ז׳:3). כשם שהאצבעות בולטות לנגד העיניים וחיוניות לביצוע פעולות שונות, כן גם הלקחים הנלמדים מחינוך מקראי והידע המקראי שרוכשים צריכים לשמש כתזכורת תמידית וכמורה דרך בכל מה שאנו עושים. עלינו לכתוב אותם על לוח לבנו ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מאיתנו.
7–13 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים | משלי ח׳
הקשב לחוכמתו של ישוע
בל 131 §7
”אני אוהב את האב”
7 בפסוק 22 החוכמה אומרת: ”יהוה יצר אותי כראשית דרכו, מפעלו הראשון מימי קדם”. לא ייתכן שהכוונה כאן רק לחוכמה, כי תכונה זו מעולם לא ’נוצרה’. לא הייתה לה נקודת התחלה מכיוון שיהוה היה קיים מאז ומתמיד, ותמיד הוא ניחן בחוכמה (תהלים צ׳:2). אולם בנו של אלוהים הוא ”בכור כל בריאה”, מכאן שהוא נוצר, כלומר הייתה לו נקודת התחלה; הוא היה הדבר הראשון שיהוה ברא (קולוסים א׳:15). כפי שמתואר במשלי, בן אלוהים היה קיים לפני הארץ והשמיים. וכדוברו של אלוהים, הוא היה התגלמות מושלמת של חוכמת יהוה (יוחנן א׳:1).
בל 131, 132 §8, 9
”אני אוהב את האב”
8 מה עשה בן אלוהים לאורך כל התקופה הארוכה שבה היה בשמיים לפני שבא לכדור הארץ? בפסוק 30 נאמר שהוא היה לצד אלוהים כ”רב־אומן”. למה הכוונה? קולוסים א׳:16 מבהיר: ”באמצעותו נבראו כל יתר הדברים בשמיים ובארץ, ... כל יתר הדברים נבראו באמצעותו ולמענו”. מכאן שיהוה ברא באמצעות בנו את כל שאר הדברים — היצורים בתחום הרוחני, היקום האדיר, כדור הארץ, מגוון הצומח והחי וכן נזר הבריאה: בני האדם. במובן מסוים אפשר לדמות את שיתוף הפעולה בין האב לבנו לשיתוף הפעולה בין אדריכל לבנאי, או קבלן, שתפקידו להוציא לפועל את התכנון של האדריכל. כשאנו מתפעלים ממאפייני הבריאה השונים, אנו למעשה נותנים את הקרדיט ליהוה, האדריכל האדיר (תהלים י״ט:1). אולם איננו שוכחים גם את שיתוף הפעולה הממושך והנפלא בין הבורא לישוע, רב־האומן שלו.
9 כאשר שני אנשים לא־מושלמים עובדים זה לצד זה, לפעמים קשה להם להסתדר. לא כך עם יהוה ובנו. ישוע עבד במשך עידנים לצד אביו ואמר: ”שמחתי לפניו בכל עת” (משלי ח׳:30). הוא נהנה מחברתו של אביו, ושניהם שמחו לעבוד יחד. עם הזמן הבן הפך להיות דומה יותר ויותר לאביו, ושיקף היטב את תכונותיו. אין פלא שהקשר ביניהם הפך להיות כל כך חזק! אפשר לומר בצדק שמדובר בקשר האהבה הקדום והחזק ביותר ביקום כולו.
מ09 4/15 31 §14
הוקר את ישוע — דוד הגדול יותר ושלמה הגדול יותר
14 כמובן, רק אדם אחד עלה על שלמה בחוכמתו. היה זה ישוע המשיח, אשר אמר על עצמו שהוא ”גדול משלמה” (מתי י״ב:42). ישוע אמר ”דברי חיי עולם” (יוח׳ ו׳:68). למשל, בדרשת ההר הוסיף פרטים על העקרונות העומדים מאחורי כמה ממשלי שלמה. שלמה תיאר מספר דברים המסבים אושר למשרתי יהוה (מש׳ ג׳:13; ח׳:32, 33; י״ד:21; ט״ז:20). ישוע הדגיש שאושר אמיתי נובע מדברים הקשורים לעבודת יהוה ולהתגשמות הבטחות אלוהים. הוא אמר: ”אשרי עניי הרוח [”המודעים לצורכּם הרוחני”, ע״ח], כי להם מלכות השמיים” (מתי ה׳:3). אלו המיישמים את העקרונות הטמונים בהוראתו של ישוע קרבים אל יהוה, ’מקור החיים’ (תהל׳ ל״ו:10; מש׳ כ״ב:11; מתי ה׳:8). המשיח הוא התגלמות ”חוכמת אלוהים” (קור״א א׳:24, 30). בתור המלך המשיח יש לישוע ”רוח חוכמה” (יש׳ י״א:2).
פנינים רוחניות
ע 14/5 16
האם תשמע את קול החוכמה?
▪ המקרא ”הוא הספר בעל התפוצה הנרחבת ביותר בהיסטוריה”, נאמר באנציקלופדיית וורלד בוק (אנג׳). ”אין שני לו במספר התרגומים ובמספר השפות שאליהן תורגם”. המקרא קיים כיום, בשלמותו או בחלקו, בכ־600,2 שפות וזמין ללמעלה מ־90 אחוז מאוכלוסיית העולם.
▪ החוכמה קוראת בקול בדרך נוספת. במתי כ״ד:14 נאמר: ”בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים, ואחרי כן יבוא הקץ [של הסדר העולמי הנוכחי]”.
14–20 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים | משלי ט׳
היה חכם ואל תדחה עצות
מ22.02 9 §4
”הקשב לדברי החכמים”
4 האמת היא שלפעמים קשה לנו מאוד לקבל עצות ישירות. אנחנו עלולים אפילו להיעלב. למה? אומנם אין לנו בעיה להודות שאנחנו לא־מושלמים, אבל לפעמים קשה לנו לקבל עצה כשמישהו מצביע על מגרעת ספציפית שיש לנו. (קרא קהלת ז׳:9.) אנחנו עלולים לנסות להצדיק את עצמנו, להטיל ספק במניעים של האדם שנתן לנו עצה או להיפגע מהדרך שבה הוא נתן אותה. אולי אפילו נהיה ביקורתיים כלפי האדם עצמו ונחשוב: ’באיזו זכות הוא מייעץ לי? גם לו יש פגמים!’ ואם אנחנו לא מרוצים מהעצה שקיבלנו, אנחנו עלולים להתעלם ממנה או לחפש במקום אחר את מה שהיינו רוצים לשמוע.
מ22.02 12 §12–14
”הקשב לדברי החכמים”
12 מה יעזור לנו להישמע לעצות? אנחנו צריכים להיות ענווים ולזכור שאנחנו רחוקים משלמות ושלפעמים אנחנו עלולים להתנהג בטיפשות. כפי שראינו קודם לכן, לאיוב הייתה השקפה שגויה. אבל בהמשך הוא תיקן את החשיבה שלו ויהוה בירך אותו על זה. למה? משום שאיוב היה עניו. הוא הראה זאת כשנשמע לתיקון שאליהוא נתן לו, אפילו שאליהוא היה הרבה יותר צעיר ממנו (איוב ל״ב:6, 7). ענווה תעזור גם לנו ליישם תיקון, אפילו אם אנחנו חושבים שאנחנו לא אמורים לקבל אותו או אם האדם שנותן לנו אותו צעיר מאיתנו. זקן קהילה מקנדה אומר: ”אנחנו לא רואים את עצמנו כפי שאחרים רואים אותנו, אז איך נוכל להתקדם אם אף אחד לא ייתן לנו עצות?” כל אחד מאיתנו צריך להשתפר בטיפוח פרי הרוח ובביצוע השירות המשיחי (קרא תהלים קמ״א:5).
13 ראה בעצות ביטוי לאהבה של אלוהים. יהוה רוצה את הטוב ביותר עבורנו (מש׳ ד׳:20–22). כשהוא נותן לנו עצות באמצעות דברו, פרסום שמבוסס על המקרא או אח בוגר לאמונה, הוא מראה שהוא אוהב אותנו. ”הוא עושה כן לתועלתנו”, נאמר בעברים י״ב:9, 10.
14 התמקד בתוכן, ולא באופן שבו ניתנה העצה. לפעמים אולי נרגיש שהעצה שקיבלנו לא ניתנה בדרך הטובה ביותר. כמובן, כל מי שנותן עצות צריך להתאמץ כך שיהיה לצד השני כמה שיותר קל לקבל את העצה (גל׳ ו׳:1). אבל אם אנחנו אלה שמקבלים את העצה, חשוב שנתמקד במסר, גם אם אנחנו חושבים שהעצה הייתה יכולה להינתן בדרך טובה יותר. נוכל לשאול את עצמנו: ’גם אם אני לא אוהב את הדרך שבה ניתנה העצה, האם יש אמת במה שנאמר? האם אני יכול להביט מעבר למגרעות של מי שנתן את העצה ולהפיק תועלת מהעצה עצמה?’ זה יהיה חכם ללמוד מכל עצה ועצה שאנחנו מקבלים (מש׳ ט״ו:31).
מ01 5/15 30 §1, 2
’בחוכמה יִרְבּוּ ימינו’
תגובתו של החכם לתוכחה הפוכה מזו של הלץ. שלמה אומר: ”הוכַח לחכם ויֶאֶהָבֶך. תן לחכם ויחכם עוד” (משלי ט׳:8, 9). החכם יודע ש”כל מוסר בעת בואו אינו נחשב לשמחה כי אם לעצב, אבל אחרי כן יתן פרי שלום וצדקה למתחנכים בו” (עברים י״ב:11). התוכחה אומנם כואבת, אך למה לנו להשיב באותו מטבע או להתבצר בעמדתנו אם יש בה כדי להחכים אותנו?
”הודע [תן דעת] לצדיק ויוסֶף לקח” (משלי ט׳:9). איש אינו חכם או מבוגר מכדי ללמוד. משמח מאוד לראות שאפילו קשישים מקבלים את האמת ומקדישים את חייהם ליהוה. אל נאבד את הצמא לידע ואל נחדל להשתמש בכושר החשיבה.
מ01 5/15 30 §5
’בחוכמה יִרְבּוּ ימינו’
זו אחריותנו האישית להשקיע את המאמצים הדרושים לרכישת חוכמה. להדגשת נקודה זו אומר שלמה: ”אם חכמתָּ, חכמתָּ לךְ; ולַצְתָּ, לבדךָ תשא” (משלי ט׳:12). החכם מחכים לתועלתו, והלץ אשם לבדו בסבלותיו. ואכן, את אשר נזרע נקצור. אם כן, הבה ’נקשיב לחוכמה’ (משלי ב׳:2).
פנינים רוחניות
מ06 9/15 17 §5
נקודות בולטות מספר משלי
ט׳:17 — מה הם ”מים גנובים” ומדוע ”ימתָקו”? המקרא קושר את ההנאה מיחסי מין במסגרת הנישואין לשתיית מים מרעננים מבאר. לפיכך, מים גנובים מסמלים יחסי מין לא־מוסריים הנעשים בסתר (משלי ה׳:15–17). המחשבה לא להיתפס מקנה למים את מתיקותם המדומה.
21–27 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים | משלי י׳
איך נוכל להעשיר את חיינו?
מ01 7/15 24 §8 עד 25 §2
’ברכות לצדיק’
הצדיק מבורך גם בדרך אחרת. ”ראש עושה כף רמייה, ויד חרוצים תעשיר. אוגר בקיץ בן משכיל; נרדם בקציר בן מביש” (משלי י׳:4, 5).
חשובים במיוחד הם דברי המלך לקוצרים. בעונת הקציר אסור להירדם, אלא לעבוד בחריצות שעות ארוכות. זו עת של דחיפות.
ישוע דיבר בפסוקים שלהלן על קציר של בני אדם ולא של תבואה. הוא אמר אל תלמידיו: ”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים. לכן התפללו אל אדון הקציר [יהוה אלוהים] שישלח פועלים לקצירו” (מתי ט׳:35–38). בשנת 2000 נכחו בטקס הזיכרון למות ישוע יותר מ־14 מיליון איש — למעלה מכפליים ממספר עדי־יהוה. מי יכול אפוא להכחיש שהשדות ”לבנים הם ובשלים לקציר”? (יוחנן ד׳:35) עובדי האל האמיתיים מבקשים מן האדון שישלח פועלים נוספים, ובו בזמן משקיעים כל מאמץ במלאכת עשיית התלמידים בהתאם לתפילותיהם (מתי כ״ח:19, 20). ויהוה אכן מברך את מאמציהם. במרוצת שנת 2000 נטבלו יותר מ־000,280 איש. גם הם משתדלים להיות מורי דבר־אלוהים. הבה נשתתף כמיטב יכולתנו במלאכת עשיית התלמידים וכך נטעם מן השמחה והסיפוק שבעונת הקציר.
מ01 9/15 24 §3, 4
צעד ’באורח מֵישרים’
שלמה מצביע על חשיבות הצדקה. הוא אומר: ”הון עשיר קרית עוזו [עיר בצורה]. מחיתַת [אסון] דלים רֵישם [עניותם]. פעולת צדיק לחיים; תבואת רָשע לחטאת” (משלי י׳:15, 16).
העושר יכול לשמש הגנה מפני מצבים בלתי צפויים, כפי שעיר בצורה מעניקה ליושביה ביטחון מה. העוני עלול להיות הרסני לנוכח התפתחויות מפתיעות (קהלת ז׳:12). אולם, ייתכן שהמלך החכם רומז על הסכנה הכרוכה בעושר ובעוני כאחד. העשיר נוטה לשים את מלוא מבטחו בעושרו מתוך הנחה שנכסיו הם ”כחומה נשגבה” (משלי י״ח:11). העני עלול להחזיק בדעה המוטעית שמפאת עוניו אפסו כל תקוותיו. וכך שניהם אינם עושים לעצמם שם טוב לפני אלוהים.
בנ–340 1
ברכות
יהוה מברך את בני האדם. ”ברכת יהוה היא תעשיר, והוא אינו מוסיף לה כאב” (משל י׳:22). יהוה מברך את מי שרצויים בעיניו בדרכים שונות: הוא מעניק להם הגנה, שגשוג, הדרכה והצלחה, ומספק את צורכיהם לתועלתם.
פנינים רוחניות
מ06 5/15 30 §18
אשרי האיש המתהלך בתומו
18 ”ברכת יהוה” היא שמצמיחה שגשוג רוחני למשרתיו, ומובטח לנו ש”לא יוסיף עצב עימה” (משלי י׳:22). אם כן, מדוע חסידי אלוהים רבים עוברים נסיונות וקשיים המסבים להם כאב וסבל רב? הקשיים והמצוקות פוקדים אותנו משלוש סיבות עיקריות (א) הנטייה המקננת בנו לעשות את הרע (בראשית ו׳:5; ח׳:21; יעקב א׳:14, 15). (ב) השטן ושדיו (אפסים ו׳:11, 12). (ג) העולם המרושע (יוחנן ט״ו:19). אלוהים אומנם מרשה שיקרו לנו דברים רעים, אך אין הוא הגורם להם. למעשה, ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלמה יורדת ממעל מאת אבי האורות אשר כל שינוי וכל צל חילוף אין בו” (יעקב א׳:17). ברכת יהוה אינה מלוּוה בעצב וכאב.
28 באפריל עד 4 במאי
אוצרות מדבר־אלוהים | משלי י״א
אל תגיד את זה!
מ02 5/15 26 §4
’דרך התמים ישרה’
לתומת הישרים ולרשעתם של עושי הרע נודעת השפעה גם על אנשים אחרים. ”בפה חָנֵף [כופר] ישחית רעהו”, אומר מלך ישראל, ”ובדעת צדיקים יֵחָלֵצוּ” (משלי י״א:9). מי יחלוק על כך שדברי השמצה, רכילות מזיקה, ניבולי פה ופטפוטי סרק מסבים נזק לזולת? מאידך, מוצא פיו של האדם הצדיק הוא טהור, מחושב ומתחשב. הוא נחלץ בעזרת דעת משום שתומתו מעניקה לו את הכלים להוכיח שמקטרגיו משקרים.
מ02 5/15 27 §2, 3
’דרך התמים ישרה’
תושבי עיר המתהלכים ביושר תורמים לשלום ולשמחה ובונים את רעיהם. לכן העיר תרוּם — תשגשג. מי שפיהם מלא השמצות, עלבונות ורוע גורמים לתסיסה, לאומללות, לפילוגים ולצרות. זה נכון במיוחד אם אותם אנשים נמצאים בעמדות השפעה. עירם מתאפיינת באי־סדר, בשחיתות ובהידרדרות מוסרית ואולי כלכלית.
העיקרון במשלי י״א:11 תקף באותה מידה כיום לגבי משרתי יהוה המתרועעים יחד בקהילותיהם, שאותן ניתן להמשיל לערים. קהילה שפועלים בה אנשים רוחניים — אנשי יושרה שתומתם מנחה אותם — היא קבוצה של אנשים שמחים, פעילים ומועילים המסבים כבוד לאלוהים. יהוה מברך את הקהילה והיא עולה כפורחת מבחינה רוחנית. פה ושם ישנם מעטים שאולי ממורמרים, לא מרוצים, ביקורתיים ומתלוננים על הדרך שבה מתנהלים דברים. הללו דומים ל’שורשים פורי מרירות’ שעלולים להתפשט ולהרעיל אחרים שאולי בהתחלה היו טהורים (עברים י״ב:15). אנשים אלה בדרך כלל שואפים לסמכות רבה יותר ולהשגת עמדות מפתח. הם מפיצים שמועות על אי־צדק, אפליה אתנית או דברים דומים הקיימים כביכול בקהילה או אצל זקני־הקהילה. אכן, פיהם עלול ליצור פילוגים בקהילה. האין זה נבון שנאטום את אוזנינו לדבריהם ונשתדל להיות אנשים רוחניים המקדמים שלום ואחדות בקהילה?
מ02 5/15 27 §5
’דרך התמים ישרה’
מה רב הנזק שיכול לגרום אדם ”חסר לב”, איש חסר תבונה! לשונו הבלתי מרוסנת מוציאה דיבה או משמיצה. זקני־הקהילה חייבים לגדוע השפעה מזיקה זו באיבה. האיש הנבון, בניגוד לאדם ”חסר לב”, יודע מתי להחריש. במקום למעול באמון, הוא מכסה על דבר. איש תבונות מודע לכך שלשון בלתי מרוסנת עלולה להסב נזקים כבדים ולכן הוא ”נאמן רוח”. הוא נאמן לאחיו לאמונה ואינו מגלה סודות שעלולים לסכן אותם. אכן, אנשי יושרה כאלה הם ברכה לקהילה.
פנינים רוחניות
ע20.1 11, תיבה
איך להתמודד עם מתח
”להביס את המתח בעזרת טוב לב”
’איש חסד [אדם טוב] גומל נפשו [מיטיב עם עצמו], ואכזרי עוכר שארו [פוגע בעצמו]’ (משלי י״א:17).
בספר להתגבר על סטרס (Overcoming Stress) יש פרק הנקרא ”להביס את המתח בעזרת טוב לב”. לדברי מחבר הספר, ד״ר טים קנטופר, כשאדם נוהג באחרים בטוב לב, הוא למעשה משפר את בריאותו ומעלה את רמת האושר שלו. לעומת זאת, אדם נוקשה או אכזרי מביא על עצמו אומללות כי הוא גורם לאחרים להתרחק ממנו.
דרך נוספת להפחית את הסטרס בחיינו היא לעשות חסד גם עם עצמנו. לדוגמה, לא נציב לעצמנו דרישות נוקשות או לא מציאותיות, ולא נזלזל בעצמנו או נמעיט בערכנו. במקרא נאמר: ”ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא י״ט:18).