שיר 134
ילדים הם פיקדון מאלוהים
(תהלים קכ״ז:3–5)
1. כְּשֶׁאָדָם הוֹפֵךְ לְאַבָּא
וְאִשָּׁה זוֹכָה לָלֶדֶת אֶת בְּנָהּ,
יֵשׁ בְּיָדָם אוֹצָר רַב עֵרֶךְ,
וְהוּא שַׁיָּךְ גַּם לִיהֹוָה.
בְּנָם הָאָהוּב הִנּוֹ מַתָּת אֵל,
הֵן הוּא מְקוֹר חַיִּים וְאַהֲבָה.
וְלַהוֹרִים מַתְוֶה הוּא דֶּרֶךְ;
לָהֶם נוֹתֵן הוּא חָכְמָה רַבָּה.
(פזמון)
אוֹצָר קָדוֹשׁ נִתַּן לִשְׁנֵיכֶם;
חַיֵּי אָדָם כֹּה יְקָרִים.
לְטוֹבָתוֹ תָּמִיד חַנְּכוּהוּ
עַל־פִּי מוּסַר הָאֱלֹהִים.
2. כָּל דְּבָרָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ
שֶׁיִּהְיוּ הֵם בִּתְחִלָּה עַל לִבְּכֶם.
בִּנְכֶם, בִּתְּכֶם, לָהֶם הוֹרוּ זֹאת;
זֶה תַּפְקִידְכֶם, מְשִׂימַתְכֶם.
בְּלֶכְתְּכֶם אִתָּם בַּדֶּרֶךְ,
דַּבְּרוּ אִתָּם, נַצְּלוּ כָּל הִזְדַּמְּנוּת.
כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ אוּלַי יַחְלִיטוּ
לִדְבֹּק בַּדֶּרֶךְ כָּךְ בִּמְסִירוּת.
(פזמון)
אוֹצָר קָדוֹשׁ נִתַּן לִשְׁנֵיכֶם;
חַיֵּי אָדָם כֹּה יְקָרִים.
לְטוֹבָתוֹ תָּמִיד חַנְּכוּהוּ
עַל־פִּי מוּסַר הָאֱלֹהִים.
(ראה גם דב׳ ו׳:6, 7; אפ׳ ו׳:4; טימ״א ד׳:16.)