שיר 132
ויהיו לבשר אחד
(בראשית ב׳:23, 24)
1. אַתְּ כָּאן אִתִּי, פֹּה לְצִדִּי;
לֹא אֶהְיֶה יוֹתֵר לְבַדִּי.
יַחְדָּו נִחְיֶה כָּל יָמֵינוּ —
אַתְּ לִי; אַתָּה שֶׁלִּי.
פֶּלֶא בְּרִיאָה, בָּאת מִקִּרְבִּי;
עֵזֶר מֻשְׁלָם, בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי.
מוּל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,
לָעַד מְאֻחָדִים;
הוּא יַרְעִיף עָלֵינוּ אֶת טוּבוֹ;
יַחַד נִשָּׁאֵר
תָּמִיד בְּאַהֲבָתוֹ.
אֲנִי שֶׁלָּךְ; וְאַתָּה לִי;
זֶהוּ נִדְרִי; זוֹ הַבְטָחָתִי.
כֵּן, יָד בְּיָד עִם בּוֹרְאֵנוּ
נִצְעַד בְּאַהֲבָה לָעַד.
(ראה גם בר׳ כ״ט:18; קהלת ד׳:9, 10; קור״א י״ג:8.)