מדוע יבוא הקץ על דתות העולם
”צאו ממנה, עמי, פן תשתתפו בחטאותיה ופן תקבלו ממכותיה” (ההתגלות י״ח:4).
1. (א) באיזה מובן נפלה ”בבל הגדולה”? (ב) כיצד השפיע מאורע זה על עדי־יהוה?
”נפלה בבל הגדולה”! אכן, מנקודת־מבטו של יהוה, המעצמה העולמית של דתות־הכזב נפלה. הדבר נכון מאז 1919, כאשר שארית אחיו של המשיח יצאו מן ההשפעה של הנצרות, חלק עיקרי של בבל המיסטית. עקב כך, הם היו חופשיים לגנות את דת־הכזב ולהכריז על שלטון הצדק של אלוהים באמצעות מלכות המשיח. במרוצת המאה הנוכחית, עדים נאמנים של יהוה חשפו את גיבוב הדתות שהשטן מפעיל כבובות על חוטים, כדי להתעות ”את כל תבל” (ההתגלות י״ב:9; י״ד:8; י״ח:2).
כיצד נפלה ”בבל הגדולה”?
2. מהו מצבן הנוכחי של דתות העולם?
2 אולם, אפשר שמישהו ישאל, ’כיצד ייתכן שבבל נפלה, כאשר נראה שהדתות פורחות בארצות כה רבות?’ טוענים כי לדתות הקתוליות והאיסלאם יותר ממיליארד מאמינים כל אחת. הפרוטסטנטיות עדיין משגשגת בארצות אמריקה, כאשר כנסיות ובתי־תפילה חדשים צצים כפטריות אחרי הגשם. מאות מיליונים מקיימים את הפולחן של דתות הבודהיזם וההינדואיזם. ברם, באיזו מידה יש לדת השפעה חיובית על מעשיהם של מיליארדים אלה? האם היא מנעה מהקתולים והפרוטסטנטים להרוג איש את רעהו בצפון אירלנד? האם היא הביאה שלום אמיתי בין היהודים והמוסלמים במזרח־התיכון? האם היא הובילה לאחדות בין ההינדים והמוסלמים בהודו? וזה לא כבר, האם היא מנעה מן הסרבים שהם נוצרים אורתודוקסים, הקרואטים שהם קתולים והבוסנים שהם מוסלמים, לבצע ”טיהור אתני”, ביזה, מעשי אונס ולטבוח אלה את אלה? פעמים רבות דת היא רק תווית, מעטה שעוביו כקליפת־השום המתקלף על נקלה בהפעלת הלחץ הקל ביותר (גלטים ה׳:19–21; השווה יעקב ב׳:10, 11).
3. מדוע אלוהים שופט את הדתות?
3 מנקודת־מבטו של אלוהים, תמיכת ההמונים בדת אינה משנה עובדה אחת שאין מנוס ממנה — אלוהים שופט את כל הדתות. בבל הגדולה, כשם שמעידות תולדותיה, ראויה להרשעה ”כי הגיעו חטאותיה עד השמים וזכר אלוהים את פשעיה” (ההתגלות י״ח:5). בלשון נבואית, כתב הושע: ”כי רוח יזרעו, וסופתה יקצורו”. כל דתות־הכזב בעולם השייכות לשטן תשלמנה מחיר מלא על כפירתן באלוהים, באהבתו, בשמו ובבנו (הושע ח׳:7; גלטים ו׳:7; יוחנן א׳. ב׳:22, 23).
עליך לבחור
4, 5. (א) באילו תנאים אנו חיים כיום? (ב) אילו שאלות תובעות מענה?
4 אנו חיים בשלהי ”אחרית הימים”, וכמשיחיים אמיתיים אנו נאבקים כדי לשרוד ב”זמנים קשים” אלה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). משיחיים אמיתיים הם תושבים ארעיים בעולם של השטן, המשקף בעצם את אישיותו המושחתת של רוצח, שקרן ומלשין (יוחנן ח׳:44; פטרוס א׳. ב׳:11, 12; ההתגלות י״ב:10). אנו מוקפים באלימות, מרמה, הונאה, שחיתות, ואי־מוסריות גסה. העקרונות נרמסים. נהנתנות ותועלתנות הן הסיסמה. יתרה מזו, במקרים רבים הכמורה העלימה עין משחיתות, כשהפחיתה מחומרת הגינוי המקראי הברור בדבר ההומוסקסואליות, הזנות והניאוף. לכן מתעוררת השאלה, האם אתה תומך בפולחן כזב ומוחל עליו, או שמא אתה משתתף באופן פעיל בעבודת־אלוהים האמיתית? (ויקרא י״ח:22; כ׳:13; רומים א׳:26, 27; קורינתים א׳. ו׳:9–11).
5 זוהי עת הניפוי. לכן כיום, יותר מתמיד יש לנו סיבה להבדיל בין פולחן הכזב ובין עבודת־אלוהים האמיתית. מה היו מעשיהן של הנצרות וכתותיה, אשר הפכו אותן לכה ראויות לגנאי? (מלאכי ג׳:18; יוחנן ד׳:23, 24).
אשמת דתות־הכזב
6. כיצד הפרה הנצרות את נאמנותה למלכות אלוהים?
6 אף שמיליונים בנצרות מתפללים דרך־קבע את תפילת האדון, שבה הם מבקשים את בואה של מלכות אלוהים, הם תומכים בשקדנות בכל צורה של ביטוי פוליטי, למעט השלטון התיאוקרטי. לפני מאות שנים, חשמנים בכנסייה הקתולית, כגון הקרדינלים רִישֶלְייֶה, מַזַרֶן וגם ווּלְזִי, פעלו גם כמדינאים, כשרי ממשל.
7. כיצד חשפו עדי־יהוה את פניה של כמורת הנצרות לפני יותר מחמישים שנה?
7 לפני יותר מחמישים שנה, בספרון ששמו דת קוצרת סופה, עדי־יהוה חשפו את מעורבותה של הנצרות בפוליטיקה.a הדברים הללו תקפים כאז כן גם כיום: ”מבחינה כנה של התנהגות הכמורה של כל כת עולה כי מנהיגי־הדת של כל ’הנצרות’ מגלים עניין רב ונוטלים חלק בפוליטיקה של ’העולם המרושע הנוכחי’, ואף בוחשים בקלחת העולמית”. אותם ימים, העדים מתחו ביקורת קשה על האפיפיור פִּיוּס ה־12 עקב ההסכמים שחתם עם היטלר הנאצי (1933) ועם פרנקו הפשיסטי (1941), וכמו־כן על חילופי נציגים דיפלומטיים עם יפן התוקפנית במרס 1942, חודשים מועטים בלבד לאחר ההתקפה הידועה לשמצה על נמל פרל הרבור. האפיפיור לא שעה לאזהרת יעקב: ”מפירי נאמנות, האינכם יודעים כי ידידות עם העולם היא איבה לאלוהים? לפיכך, מי שרוצה להיות ידיד לעולם הופך לאויב אלוהים” (יעקב ד׳:4).
8. באיזה אופן הכנסייה הקתולית מעורבת בפוליטיקה כיום?
8 מה המצב כיום? האפיפיורות עודה מעורבת בפוליטיקה, הן באמצעות כמורתה והן באמצעות נציגיה מקרב צאן־מרעיתה. האפיפיורים האחרונים סמכו ידיהם על האומות המאוחדות כשנאמו בפני זיוף מעשה ידי־אדם זה שנועד להביא שלום עולמי. אחת ההוצאות האחרונות של L’Osservatore Romano (האוסרבטורה רומנו), עיתון רשמי מטעם הוותיקן, הכריזה כי שבעה דיפלומטים חדשים, ”שגרירי הכס הקדוש”, הציגו את תעודותיהם בפני ”האב הקדוש”. התוכל לדמיין לעצמך את ישוע ופטרוס מעורבים בחילופים דיפלומטיים מעין אלה? כשהיהודים רצו להמליך את ישוע, סירב ואמר שמלכותו אינה מן העולם הזה (יוחנן ו׳:15; י״ח:36).
9. מדוע נוכל לומר שהפרוטסטנטים וכתותיהם אינם טובים מעמיתיהם הקתולים?
9 האם המנהיגים הפרוטסטנטים טובים מעמיתיהם הקתולים? בארצות־הברית, רבות מן הכתות הפרוטסטנטיות השמרניות, וכמוהן גם המורמונים, מזוהים עם זרם פוליטי מסוים. ’הקואליציה הנוצרית’ מעורבת עמוקות בפוליטיקה של ארה״ב. כמרים פרוטסטנטים אחרים מזדהים מפורשות עם זרם פוליטי שונה. יש השוכחים שבארצות־הברית מדינאים, כגון פט רוברטסון וג׳סי ג׳קסון, גם היו או עודם ”כמרים”, בדומה לחבר הפרלמנט הבריטי איאן פייזלי מצפון אירלנד. כיצד הם יכולים כלל להצדיק את עמדותיהם? (מעשי־השליחים י׳:34, 35; גלטים ב׳:6).
10. איזו הצהרה ברורה ניתנה בשנת 1944?
10 כשם שהספרון דת קוצרת סופה שאל בשנת 1944, אנו שואלים כיום: ”היכול ארגון כלשהו לבוא בברית עם רשויות העולם ולהשתחל בפועל אל תוך העניינים הפוליטיים של העולם כדי להפיק תועלת מהעולם הזה ולבקש את הגנתו... להיות קהילת אלוהים או לייצג את המשיח ישוע עלי־אדמות? ... ברור וגלוי, כל אנשי הדת המציבים להם מטרות משותפות עם מלכויות העולם אינם יכולים לייצג את מלכות אלוהים שבראשות המשיח ישוע”.
הרוח שגילה קין שוררת בדתות־הכזב
11. כיצד חיקו דתות־הכזב את דוגמתו של קין?
11 במרוצת ההיסטוריה, דתות־כזב גילו את הרוח הרצחנית שהיתה לקין, שהרג את הבל אחיו. ”בזה ייוודעו ילדי האלוהים וילדי השטן: כל מי שאינו עושה צדקה איננו מאלוהים, וכן מי שאינו אוהב את אחיו. הן זהו דבר הבשורה אשר שמעתם מראשית, שנאהב איש את רעהו; לא כקין אשר היה מן הרע והרג את אחיו. ומדוע הרגו? מפני שמעשיו היו רעים, אך מעשי אחיו מעשי צדק”. כשהוא מגלה חוסר סובלנות כלפי עבודת־אלוהים הטהורה והרצויה של אחיו, קין פנה לאלימות — למפלט האחרון של אלה שחסר להם מענה הגיוני (יוחנן א׳. ג׳:10–12).
12. איזו עדות יש למעורבות הדתות במלחמות ובמאבקים?
12 על־פי העובדות, האם יש יסוד להאשמת דתות־הכזב? בספר Preachers Present Arms (מטיפים מדגלים נשק) המחבר כתב: ”בתולדות החברה האנושית, ... שני כוחות תמיד חברו יחדיו בברית כפולה. הללו הם מלחמה ודת. כמו־כן, בין כל דתות העולם הגדולות... אין ולו דת אחת כה מסורה ל[מלחמה] כ[נצרות]”. לפני שנים מספר, העיתון סאן של ואנקובר, קנדה, ציין: ”זוהי אולי חולשתן של כל הדתות המימסדיות, שהכנסייה נושאת עינה אל הדגל. ... באיזו מן המלחמות לא טענו שאלוהים נמצא בכל צד של המיתרס?” אפשר שראית עדות לכך בכנסייה מקומית כלשהי. לעתים קרובות מדי, דגלים לאומיים מקשטים את המזבח. תחת איזה דגל אתה סבור שישוע צעד? דבריו נשמעו שוב ושוב במרוצת הדורות: ”מלכותי איננה מן העולם הזה”! (יוחנן י״ח:36).
13. (א) כיצד דתות־הכזב גילו אוזלת־יד באפריקה? (ב) איזה סימן־זיהוי למשיחיות נתן ישוע?
13 כתות הנצרות אינן מלמדות את צאן־מרעיתן את האמת על אהבת אחים אמיתית. במקום זאת, הן מניחות להבדלים על רקע לאומי, שבטי ואתני לפלג את שורותיהן. דיווחים מעידים כי ידה של הכמורה הקתולית והאנגליקנית היתה בפילוג שהוביל לרצח־העם שהתחולל ברואנדה על רקע שבטי. העיתון ניו־יורק טיימס דיווח: ”מעשי הטבח ברואנדה גרמו לקתולים רבים לחוש שראשי הכנסייה מעלו באמונם. פעמים רבות, הכנסייה התפלגה על רקע הבדלים אתניים בין ההוטו והטוצי”. עיתון זה ציטט כומר מרינולי שאמר: ”בשנת 1994, הכנסייה נחלה כישלון חרוץ ברואנדה. במובן מסוים, תושבי רואנדה רבים פסלו את הכנסייה. היא איבדה כליל את אמינותה”. מה רב הניגוד בין הדברים הללו לדברי ישוע: ”בזאת יֵדעו הכל שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:35).
14. מה מלמדת ההיסטוריה על מעשיהן של דתות לא־נוצריות?
14 הדתות העיקריות האחרות המרכיבות את בבל הגדולה לא הציבו דוגמה טובה יותר. הטבח האיום שהתחולל בעת חלוקת הודו בשנת 1947, מוכיח שהדתות העיקריות באיזור לא גילו סובלנות דתית. אלימות קהילתית ממושכת בהודו מאשרת את העובדה שרוב האנשים לא השתנו. אין תימה שכתב־העת אינדיה טוּדיי מסיק: ”דת היתה הסיסמה שבשמה נתבצעו הפשעים הזוועתיים ביותר... היא שחררה את הרסן להתפרצות של אלימות רבה והיא מהווה כוח הרסני ביותר”.
”פרדוקס מדהים”
15. מהו מצב הדת בעולם המערבי?
15 אפילו פרשנים חילוניים ציינו את כשלון הדת לשכנע, לטעת ערכים אמיתיים ולמנוע את התפשטות החילוניות. זְבּיגנייב בז׳זינסקי, לשעבר יועץ הביטחון הלאומי של ארה״ב, כתב בספרו Out of Control (ללא־שליטה): ”זהו פרדוקס מדהים, שנצחונה הגדול ביותר של הטענה ’אלוהים חדל להתקיים’ לא הושג במדינות ששלטונן מרקסיסטי... אלא במדינות המערב החופשיות והדמוקרטיות, שתרבותן טיפחה אדישות מוסרית. בקרב הללו, זו עובדה שהדת חדלה לשמש ככוח חברתי חשוב”. הוא המשיך ואמר: ”האחיזה של הדת בתרבות האירופאית נחלשה מאוד, וכיום אירופה — במידה רבה אף יותר מאמריקה — היא חברה חילונית ביסודה”.
16, 17. (א) איזו עצה נתן ישוע באשר למנהיגי־הדת של ימיו? (ב) איזה עיקרון מועיל ציין ישוע באשר לפרי?
16 מה אמר ישוע על מנהיגי־הדת היהודים של ימיו? ”הסופרים והפרושים יושבים על כיסא משה [ללמד תורה]. לכן כל אשר יאמרו לכם עשו ושימרו, אך כמעשיהם אל תעשו, כי אומרים הם ואינם עושים”. אכן, אין כל חידוש בקיומה של צביעות דתית (מתי כ״ג:2, 3).
17 פריין של דתות־הכזב מרשיע אותן. הכלל שקבע ישוע כה מתאים: ”כל עץ טוב עושה פרי טוב והעץ הנשחת עושה פרי רע. עץ טוב איננו יכול לעשות פרי רע ועץ נשחת איננו יכול לעשות פרי טוב. כל עץ שאינו עושה פרי טוב כורתים אותו ומשליכים אותו לתוך האש. לכן בפירותיהם תכירו אותם” (מתי ז׳:17–20).
18. כיצד היתה צריכה הנצרות לשמור על טוהר בשורותיה?
18 לו כתות הנצרות היו מפעילות במסירות את אמצעי המשמעת המשיחי, היינו נידוי או ניתוק אדם מן הקהילה, על שום כל המעשים הרעים שמבצעים אלה הטוענים להיות חבריה, מה היה קורה? מה היה עולה בגורלם של כל השקרנים, הזונים, הנואפים, ההומוסקסואלים, הרמאים, הפושעים, סוחרי הסמים והמכורים לסמים, וחברי הפשע המאורגן? ללא ספק, בשל פירותיה הבאושים של הנצרות, היא אינה אלא ראויה להשמדה מאת אלוהים (קורינתים א׳. ה׳:9–13; יוחנן ב׳. 10, 11).
19. אילו הודאות נאמרו לגבי ההנהגה הדתית?
19 האסיפה הכללית של הכנסייה הפרסביטֶרית בארצות־הברית הודתה: ”אנו עומדים בפני משבר איום הן בממדיו והן בהשפעותיו... 10 עד 23 אחוזים מחברי הכמורה בכל רחבי האומה מטרידים מינית חברי קהילה, לקוחות, עובדים וכדומה, או מקיימים עימם מגע מיני”. איש־עסקים אמריקני סיכם היטב את הנושא: ”מוסדות דתיים לא הצליחו להעביר הלאה את הערכים ההיסטוריים שלהם, ובמקרים רבים הם הפכו לחלק מהבעיה”.
20, 21. (א) אילו דברי גינוי השמיעו ישוע ופאולוס בנוגע לצביעות? (ב) אילו שאלות טרם זכו למענה?
20 דברי הגינוי של ישוע נגד הצביעות הדתית נכונים כאז כן כיום: ”צבועים! היטב ניבא עליכם ישעיהו באומרו: ’העם הזה בשפתיו כיבדוני ולבו ריחק ממני. ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה’” (מתי ט״ו:7–9). דברי פאולוס לטיטוס מתארים גם הם את המצב בימינו: ”הם מצהירים שהם יודעים את אלוהים, אך במעשיהם כופרים בו; נתעבים הם וסרבנים, ולא יצלחו לשום מעשה טוב” (טיטוס א׳:16).
21 ישוע אמר שאם עיוור מדריך עיוור, שניהם יפלו לבור (מתי ט״ו:14). האם תרצה לבוא אל קצך עם בבל הגדולה? או שמא תחפוץ להתהלך באורח מישור בעיניים פקוחות וליהנות מברכת יהוה? השאלות הניצבות בפנינו הן: איזו דת, אם בכלל, מניבה פרי המשקף יראת אלוהים? כיצד נוכל לזהות את עבודת־האלוהים האמיתית הרצויה לפניו? (תהלים קי״ט:105).
[הערת שוליים]
a יצא לאור מטעם .Watchtower Bible and Tract Society of New York, Inc בשנת 1944; כיום אזל.
האם אתה זוכר?
◻ מהו מעמדה של בבל הגדולה בפני אלוהים?
◻ מהו היסוד להאשמת דתות־הכזב?
◻ כיצד דתות־הכזב מגלות את הרוח שהיתה לקין?
◻ לדברי ישוע, על־פי איזה עיקרון ניתן לשפוט כל דת?
[תמונה בעמוד 13]
במרוצת ההיסטוריה, מנהיגי־דת התערבו בפוליטיקה
[תמונה בעמוד 15]
הקרדינל מַזַרֶן
הקרדינל רִישֶלְייֶה
הקרדינל ווּלְזִי
כמרים אלה היו גם מדינאים רבי־עוצמה
[שלמי תודה]
הקרדינל וולזי: מתוך הספר The History of Protestantism (כרך 1). הקרדינל רישלייה והקרדינל מזרן: מתוך הספר Ridpath’s History of the World (כרכים 5 ו־6 בהתאמה)