המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • ע00 5/‏8 עמ׳ 5–8
  • הייתכן שאירופה תתאחד?‏

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • הייתכן שאירופה תתאחד?‏
  • עורו!‏ — 2000
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • צעדים לקראת מטבע אחיד
  • עוד ענייני כספים
  • מדינות חדשות מתדפקות על דלת האיחוד האירופי
  • תרעומת,‏ לאומנות ואבטלה
  • מי עומד בראש?‏
  • אֵירוֹ — מטבע חדש ליבשת עתיקה
    עורו!‏ — 1999
  • אירופה מאוחדת — עניין כל כך חשוב?‏
    עורו!‏ — 2000
  • חוסר ביטחון — מגיפה עולמית
    עורו!‏ — 1998
  • מחדשות העולם
    עורו!‏ — 1999
ראה עוד
עורו!‏ — 2000
ע00 5/‏8 עמ׳ 5–8

הייתכן שאירופה תתאחד?‏

אם קשה לך להאמין שאירופה מתכוונת ברצינות להתאחד,‏ כל שעליך לעשות הוא לחצות כמה מגבולותיה הפנימיים.‏ אנשים כיום נהנים מחופש תנועה בתחומי האיחוד האירופי.‏ בא הקץ לזמן המתנה ממושך במעברי הגבול.‏ המטיילים מרוצים כמובן — אולם אין הם היחידים שמפיקים תועלת מהסדר זה.‏ כיום קל לאזרחי מדינות האיחוד האירופי ללמוד,‏ לעבוד ולפתוח בתי־עסק היכן שחשקה נפשם בתחומי האיחוד.‏ הדבר מביא להתפתחות כלכלית באזורים העניים יותר של מדינות האיחוד.‏

הקלוּת שבה ניתן לחצות גבולות מהווה שינוי משמעותי.‏ האם עלינו להסיק מכך שאירופה כבר מאוחדת ושאין כל מכשולים בדרך לאיחוד?‏ להיפך,‏ המכשולים הולכים ונערמים וחלקם די מרתיעים.‏ אולם בטרם ניגע בנושא זה,‏ הבה נבחן את אחד הצעדים הגדולים לקראת האיחוד שנעשו עד היום.‏ כך נוכל להבין טוב יותר מדוע אנשים טיפחו תקוות כה רבות לגבי איחוד.‏

צעדים לקראת מטבע אחיד

תחזוקת הגבולות היא עניין יקר.‏ עלות חוקי המכס בין 15 המדינות החברות באיחוד האירופי הסתכמה בעבר בכ־12 מיליארד אירו בשנה.‏ מטבע הדברים,‏ תרם המצב החדש בגבולות אירופה לצמיחה כלכלית.‏ אם נביא בחשבון את 370 מיליון התושבים בתחום האיחוד האירופי שיכולים לעבור בחופשיות מארץ לארץ בתחומי אותו שוק משותף,‏ ברי לנו שהפוטנציאל הכלכלי יוצא מן הכלל.‏ אילו תנאים איפשרו התקדמות שכזו?‏

בפברואר 1992 עשו ראשי־ממשלות צעד גדול בדרך לאיחוד.‏ הם חתמו על אמנת האיחוד האירופי הקרויה אמנת מַסטריכט.‏ אמנה זו הניחה את היסוד להקמת שוק משותף באירופה,‏ בנק מרכזי ומטבע אחיד.‏ ברם היה צורך בצעד חשוב נוסף:‏ ביטול תנודות שערי החליפין.‏ שהרי שער החליפין של מחר עשוי לשנות לגמרי את תוצאת העסקאות שמתבצעות היום.‏

מכשול זה בדרך לאיחוד הוסר עם הקמת האיחוד הכלכלי והמוניטרי (‏EMU)‏ והשקת האירו כמטבע אחיד.‏ עלויות שערי החליפין בוטלו,‏ ובתי־העסק אינם צריכים להגן על עצמם מפני תנודות שערים קיצוניות.‏ התוצאה היא הורדת העלויות העסקיות וצמיחת הסחר הבינלאומי.‏ הדבר עשוי להוביל ליצירת מקומות עבודה נוספים ולהגדלת ההשקעות,‏ וזאת לתועלת הכל.‏

הקמת הבנק המרכזי של אירופה ב־1998 היתה צעד חשוב נוסף לקראת הנהגת מטבע אחיד.‏ בנק עצמאי זה הממוקם בפרנקפורט שבגרמניה מחזיק בריבונות מוניטרית על הממשלות החברות בו.‏ הבנק שואף לשמור על אינפלציה נמוכה בתחומי איחוד המטבע המורכב מ־11 מדינות,‏a וכן לייצב את תנודות השערים בין האירו,‏ הדולר והיֶן.‏

בתחום הפיננסי חלה התקדמות ניכרת בכיוון האיחוד.‏ ואולם,‏ תחום זה מדגים גם הוא את הפער העמוק שקיים עדיין בין מדינות אירופה.‏

עוד ענייני כספים

למדינות העניות יותר באיחוד האירופי יש השגות משלהן.‏ לטענתן,‏ המדינות העשירות יותר באיחוד אינן חולקות עימן נתח הולם ממשאביהן.‏ כל המדינות החברות אינן מתכחשות לצורך להציע לשותפותיהן העניות יותר תמיכה כלכלית נוספת.‏ מצד שני,‏ המדינות העשירות סבורות שיש להן סיבות טובות להשתהות.‏

קח לדוגמה את גרמניה.‏ נהיר כי התלהבותה של מדינה זו לממן את האיחוד האירופי פגה כעת,‏ משעליה לשאת בעול כלכלי כבד משלה.‏ עלות איחוד גרמניה המזרחית עם גרמניה המערבית היתה אדירה — כמעט מאה מיליארד דולר בשנה,‏ הווי אומר רבע מתקציב המדינה!‏ התפתחויות אלה הקפיצו את החוב הלאומי של גרמניה לסכומי עתק,‏ עד כדי כך שהיא נאלצה לעשות מאמצים עליונים לעמוד בדרישות לחברוּת באיחוד המוניטרי האירופי.‏

מדינות חדשות מתדפקות על דלת האיחוד האירופי

בטווח הקצר,‏ חסידי המטבע האחיד מקווים שמדינות האיחוד אשר עדיין לא הצטרפו לאיחוד המוניטרי יתגברו על המכשולים לפני שנת 2002,‏ השנה שבה מטבעות ושטרות האֵירו אמורים להחליף את המטבעות האירופיים הנוכחיים.‏ אם בריטניה,‏ דנמרק ושבדיה היו מסירות את התנגדותן,‏ גם תושביה היו מחליפים את השטרלינג,‏ הקרונֶה והקרונָה באירו.‏

ובינתיים,‏ שש מדינות אירופיות נוספות מתדפקות על דלתו של האיחוד האירופי:‏ אסטוניה,‏ הונגריה,‏ סלובניה,‏ פולין,‏ צ׳כיה וקפריסין.‏ עוד חמש מדינות ממתינות לתורן:‏ בולגריה,‏ לטביה,‏ ליטא,‏ סלובקיה ורומניה.‏ ההצטרפות שלהן תעלה ביוקר.‏ לפי אומדנים,‏ בשנים 2000 עד 2006 יצטרך האיחוד האירופי להנפיק 80 מיליארד אירו כדי לתמוך בעשר המצטרפות החדשות ממזרח אירופה.‏

עם זאת,‏ ההון שעל החברות החדשות לגייס כדי לעמוד בדרישות ההצטרפות לאיחוד האירופי גדול פי כמה מהסיוע שיקבלו ממנו.‏ הונגריה,‏ למשל,‏ תצטרך להוציא 12 מיליארד אירו על פיתוח כבישים ומסילות ברזל.‏ צ׳כיה תצטרך להוציא יותר מ־4.‏3 מיליארד אירו על טיהור מים,‏ ופולין תחויב להשקיע 3 מיליארד אירו בהפחתת פליטת הגופרית.‏ למרות כל זאת,‏ המועמדות סבורות שהיתרונות גדולים מההוצאות.‏ קודם כל,‏ הסחר בינן למדינות האיחוד יתפתח.‏ אך המועמדות יצטרכו לעמוד בתור לזמן מה.‏ לפי סקרי דעת קהל,‏ יש לקבל לחיק האיחוד אומות חדשות רק לאחר שהארגון יסדיר את ענייני הכספים שלו.‏

תרעומת,‏ לאומנות ואבטלה

למרות כל המאמצים שנעשו למען אחדות רבה יותר,‏ ההתפתחויות ביבשת אירופה מעוררות דאגה גם באירופה וגם מחוצה לה.‏ כמו כן קיימת אי נוחות רבה באשר לאופן יישוב סכסוכים אתניים,‏ כמו אלה שמשסעים את חבל הבלקן — קודם המלחמה בבוסניה ולאחר מכן העימות בקוסובו.‏ לא אחת מתעוררים חילוקי דעות בין האומות החברות באיחוד האירופי באשר לאופן ההתייחסות לסכסוכים באירופה ומחוצה לה.‏ האיחוד האירופי אינו פדרציה של מדינות ואין לו מדיניות חוץ משלו,‏ ולכן לא אחת משפיעים אינטרסים לאומיים על החלטותיו.‏ ללא ספק,‏ אינטרסים לאומיים מהווים מכשול אדיר בדרך ל’‏ארצות־הברית של אירופה’‏.‏

באירופה קיימת בעיה לוחצת נוספת — שיעור אבטלה גבוה.‏ בממוצע,‏ 10 אחוזים מכוח העבודה מובטלים.‏ מכאן נובע שליותר מ־16 מיליון איש אין תעסוקה.‏ במדינות רבות,‏ צעירים,‏ המהווים כמעט רבע מאוכלוסיית האיחוד האירופי,‏ עשו מאמצים כבירים למצוא עבודה אך העלו חרס בידם.‏ אין פלא אפוא שרבים סבורים שהמאבק באבטלה ההמונית באירופה הוא האתגר החשוב ביותר שלה!‏ עד כה,‏ המאמצים לערוך רפורמה בשוק העבודה לא הניבו פרי.‏

ורשימת המכשולים הנערמים בדרכו של האיחוד טרם נסתיימה.‏

מי עומד בראש?‏

הריבונות נותרה המשוכה הקשה ביותר להשגת אירופה מאוחדת.‏ על המדינות החברות להגיע להסכמה באשר למידת הוויתור שלהן על ריבונות לאומית.‏ מטרת האיחוד האירופי היא להקים צורת שלטון על־לאומי.‏ לה מונד מציין שאם לא יצליחו להקימו,‏ יהווה השימוש באירו רק ”‏ניצחון ארעי”‏.‏ לכמה מן המדינות החברות קשה לעכל את הרעיון שעליהן לוותר על סמכויות שלטוניות.‏ לדוגמה,‏ מנהיג של אחת האומות החברות באיחוד האירופי הצהיר שמדינתו ”‏נולדה להנהיג את האומות,‏ לא להשתרך בעקבותיהן”‏.‏

בצדק חוששות המדינות הקטנות יותר שבטווח הארוך תשתלטנה המדינות הגדולות על העניינים ותסרבנה לקבל החלטות הנוגדות את האינטרסים שלהן.‏ המדינות הקטנות תוהות,‏ למשל,‏ כיצד יוחלט באילו מדינות יוקמו המרכזים של סוכנויות האיחוד.‏ זוהי החלטה חשובה,‏ משום שסוכנויות האיחוד יספקו מקומות עבודה רבים במדינות שיפתחו לפניהן את דלתן.‏

לנוכח מכשולים מרתיעים אלה המעיבים על האיחוד — פער כלכלי,‏ מלחמות,‏ אבטלה ולאומנות — רעיון איחוד אירופה נראה אולי מאכזב.‏ אך לאמיתו של דבר,‏ הושגה התקדמות יוצאת מן הכלל.‏ קשה עדיין לומר בוודאות איזו התקדמות צפויה.‏ הבעיות המטרידות את מי שמנסים לאחד את אירופה הן,‏ על פי רוב,‏ אותן הבעיות שעימן מתמודדות כל ממשלות אנוש.‏

האם יהא זה אפשרי אי־פעם להקים ממשלה שתפתור בעיות כמו סכסוכים אתניים,‏ אבטלה המונית,‏ עוני ומלחמות?‏ האם מציאותי לחשוב שייתכן עולם שבו יחיו אנשים באחדות מלאה?‏ אפשר שתופתע מן התשובה לשאלות אלו,‏ המופיעה במאמר הבא.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

a המדינות:‏ אוסטריה,‏ איטליה,‏ אירלנד,‏ בלגיה,‏ גרמניה,‏ הולנד,‏ לוקסמבורג,‏ ספרד,‏ פורטוגל,‏ פינלנד וצרפת.‏ מסיבות אלו ואחרות לא הצטרפו לרשימה בריטניה,‏ דנמרק,‏ יוון ושבדיה.‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

קבלו את האֵירו!‏

המטבעות והשטרות הלאומיים שבשימוש היום במדינות האיחוד האירופי לא ייעלמו לפני 2002,‏ אולם כבר עתה נסחר האירו בעסקאות שאינן על בסיס מזומנים.‏ מעבר זה למטבע חדש הוא משימה בנקאית כבירה.‏ אולם כעת נקבעו שערי החליפין בין המטבעות הלאומיים של המדינות החברות ובין האירו.‏ האירו מופיע גם בפירוט שערי המניות בבורסות.‏ על תוויות המחיר של מוצרים בהרבה חנויות ובתי־עסק מופיע האירו לצד המטבע המקומי.‏

סחר מסוג זה דורש שינויים דרסטיים — במיוחד עבור האוכלוסייה הקשישה,‏ שלא תוכל עוד להשתמש במטבעות המוכרים לה — מרק גרמני,‏ פרנק או לירטה.‏ יהא צורך לערוך שינויים גם בקופות רושמות ובכספומטים.‏ כדי שהמעבר יהיה חלק ככל האפשר,‏ אורגנו מבצעי הסברה רשמיים שמטרתם ליידע את האנשים בנוגע להכנסת האירו לשימוש.‏

אף שעדיין לא הוסרו כל המכשולים,‏ האירו כבר בדרך.‏ תהליך הטבעת המטבעות והדפסת השטרות כבר החל,‏ ואין זו משימה קלה,‏ בלשון המעטה.‏ אפילו במדינה קטנה כמו הולנד,‏ שאוכלוסייתה מונה כ־15 מיליון תושבים,‏ המִטבעות ובתי־הדפוס יצטרכו לעבוד שלוש שנים ברציפות כדי לייצר 8.‏2 מיליארד מטבעות ו־380 מיליון שטרות כסף עד ה־1 בינואר 2002.‏ אם היו עורמים את כל השטרות החדשים הללו לערימה אחת,‏ היא היתה מגיעה לגובה של כ־20 קילומטר!‏

‏[‏תיבה בעמוד 7]‏

‏”‏התמוטטות אירופה?‏”‏

בתחילת 1999 ספג הוועד המנהל של האיחוד האירופי מהלומה כמעט קטלנית.‏ הוועד הואשם בהונאה,‏ שחיתות ומשוא פנים.‏ הוקמה ועדת חקירה כדי לבדוק אם יש בסיס להאשמות.‏ החקירה נמשכה שישה שבועות,‏ שבמהלכם חשפה הוועדה אצל הוועד המנהל מעשי הונאה וניהול כושל.‏ אולם ועדת החקירה לא מצאה כל ראיות לכך שחברי הוועד קיבלו טובות הנאה.‏

במרס 1999,‏ לאחר פרסום דו״ח הוועדה,‏ הגישו את התפטרותם כל חברי הוועד המנהל,‏ צעד שהיה בלתי צפוי.‏ הדבר הוביל למשבר קשה לאיחוד האירופי.‏ כתב־העת טיים כינה אותו ”‏התמוטטות אירופה”‏.‏ רק ימים יגידו כיצד ישפיע המשבר על התקדמות איחודה של אירופה.‏

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

כעת קל בהרבה לחצות גבולות באירופה

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

הבנק המרכזי של אירופה בפרנקפורט שבגרמניה נוסד ב־1998

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף