מחדשות העולם

הרוצחים הקטלניים ביותר

‏”‏בהיקף כלל עולמי,‏ מחלות הנגרמות מווירוסים,‏ מחיידקים ומטפילים הן עדיין גורם המוות מספר אחת”‏,‏ מציין העיתון פרנקפוּרטר אלגימַיינה זוֹנטַגְסְצייטוּנג‏.‏ בעטיין של שלוש מחלות בלבד — איידס,‏ מלריה ושחפת — ”‏יש כמה מאות מיליונים שנדבקים מדי שנה,‏ ומספר המתים מהן מגיע לכמעט 10 מיליון איש”‏.‏ העיתון מסביר:‏ ”‏באמצע המאה ה־20,‏ היו מומחים רבים משוכנעים שמחלות מידבקות יהיו בקרוב נחלת העבר.‏ מכל מקום,‏ מאז התפרצות מחלת האיידס,‏ מחלת ’‏הפרה המשוגעת’‏ ומחלת הפה והטלפיים שפרצה לאחרונה,‏ היה ברור כשמש שהסכנה מצד חיידקים מידבקים הן לאדם והן לבעלי החיים היא עדיין בגדר מציאות מרה.‏ .‏.‏.‏ במקומות שונים ברחבי העולם,‏ הופיעו במפתיע וירוסים וחיידקים מסוכנים ביותר”‏.‏ אף שבדרך כלל הסיבה לכך היא טבעם של המיקרו־אורגניזמים עצמם,‏ סגנון החיים של בני האדם והתנהגותם תורמים את חלקם להופעתם והתפשטותם של מחוללי מחלות אלה.‏

גניבת כלי קודש

‏”‏למרות החקיקה הנוקשה,‏ לא חלה ירידה בגניבת כלי קודש ובסחר בהם באירופה”‏,‏ נאמר בעיתון הקתולי הצרפתי לה קרוֹאה.‏ החפצים הגנובים כוללים צלבים,‏ רהיטים,‏ כלי זהב וכסף,‏ פסלים,‏ ציורים ואפילו מזבחות.‏ לדברי מועצת המוזיאונים הבינלאומית,‏ בשנים האחרונות נגנבו בצ׳כיה בין 000,‏30 ל־000,‏40 פריטים,‏ ויותר מ־000,‏88 באיטליה.‏ צרפת,‏ שיש בה 87 קתדראלות,‏ מהווה גם היא פרצה הקוראת לגנב.‏ בין השנים 1907 ו־1996 נגנבו ממוסדות דתיים בצרפת כ־000,‏2 פריטים שנחשבים ”‏מונומנטים היסטוריים”‏,‏ ופחות מ־10 אחוז מהם הושבו למקומם.‏ קשה לשלוט בגניבה,‏ במיוחד משום שהגישה לכנסיות קלה ובדרך כלל הן אינן מאובטחות כראוי.‏

מפלס המים המסוכן בלונדון

בלונדון ”‏נחפרים חורי קידוח כדי לשאוב את המים המאיימים להציף [‏את העיר]‏ מלמטה”‏,‏ מוסר אקונומיסט.‏ פני מי התהום עלו כעת ל־40 מטר מתחת לכיכר טרפלגר.‏ בתחילת המאה הקודמת נמדדו פני מי התהום בכיכר בזמן שהתעשייה הפיקה מיליוני ליטרים מים,‏ ונמצא שעומקם 93 מטר מתחת לגובה פני הקרקע.‏ המים עולים בקצב של כ־3 מטרים לשנה,‏ והדבר עלול לסכן את רשת הרכבות התחתיות של לונדון,‏ את כבלי החשמל התת־קרקעיים המתפרשים לאורך קילומטרים,‏ ואת יסודותיהם של רבים מהבניינים בעיר.‏ מעריכים כי יהא צורך לחפור כ־50 חורי קידוח.‏ ”‏על־פי אומדנים של האגודה לאיכות הסביבה,‏ נשאבים כ־50 מיליון ליטר [‏10 מיליון גלונים]‏ מים מדי יום מתחת ללונדון”‏,‏ נאמר בכתב העת,‏ אולם יהא צורך להכפיל את הכמות בתוך עשר שנים לייצוב המפלס.‏

‏”‏לא כל כך מיוחדים,‏ אחרי הכל”‏

‏”‏לאחרונה קיבלנו שיעור חסר תקדים בענווה”‏,‏ מציין כתב העת ניו סיינטיסט.‏ ”‏בשעה שאנו טופחים לעצמנו על השכם על הישגינו החשובים בפענוח הגנום האנושי,‏ מתברר לנו מתוך הגנום עצמו שאנחנו לא כל כך מיוחדים,‏ אחרי הכל.‏ מסתבר שמספר הגנים שלנו הוא רק פי חמישה מזה של חיידק,‏ פי שלושה מזה של תולעת ובערך כפול מזה של זבוב”‏.‏ זאת ועוד,‏ ”‏כ־40 אחוז מהגנים שלנו דומים לאלו של תולעים עגולות,‏ 60 אחוז דומים לאלו של זבובי הפירות ו־90 אחוז דומים לאלו של עכברים”‏.‏ הבנת הגנום האנושי גם משנה את דעתנו בנושא הגזעים,‏ אומר כתב העת.‏ שני אנשים עשויים להיות דומים זה לזה מבחינה חיצונית ולהיות בני אותו גזע,‏ אך מבחינה גנטית להיות שונים זה מזה בהרבה משני אנשים המשתייכים לקבוצות אתניות שונות בתכלית.‏ לואיג׳י קבאלי־ספורצה מאוניברסיטת סטנפורד אומר:‏ ”‏ההבדלים בין אנשים מאותם גזעים הם כה גדולים,‏ עד כי מגוחך לחשוב שהגזעים שונים זה מזה,‏ או שבכלל קיים המונח גזע”‏.‏

תעשיית הפורנוגרפיה

‏”‏הפורנוגרפיה היא עסק גדול יותר מהכדורגל האמריקני,‏ הכדורסל וכדור הבסיס המקצועיים גם יחד.‏ הסכומים שאנשים באמריקה מוציאים על פורנוגרפיה בשנה גבוהים ממה שהם מוציאים על כרטיסי קולנוע ועל כל אומנויות הבימה גם יחד”‏,‏ מציין המגזין ניו־יורק טיימס.‏ ”‏מעריכים כי עסקי הפורנו בארצות־הברית מגלגלים בין 10 ל־14 מיליארד דולר בשנה,‏ אם מביאים בחשבון גם את רשתות הפורנו בטלוויזיה ואת הסרטים בתשלום בכבלים ודרך לוויין,‏ את אתרי האינטרנט,‏ ערוצי פורנו בבתי מלון,‏ שיחות אירוטיות,‏ אביזרי מין וגם.‏.‏.‏ מגזינים”‏.‏ המאמר מוסיף ואומר:‏ ”‏בהיקף של 10 מיליארד דולר,‏ הפורנו כבר אינו מופע צדדי ביחס לבידור העיקרי,‏ כמו למשל תעשיית הצגות ברודווי שגורפת 600 מיליון דולר — הוא הבידור העיקרי”‏.‏ אשתקד לדוגמה,‏ לעומת 400 הפקות של סרטים בהוליווד הפיקה תעשיית הפורנוגרפיה 000,‏11 סרטי וידיאו ”‏למבוגרים בלבד”‏ בכמויות מסחריות.‏ ברם,‏ רק אמריקנים מעטים יהיו מוכנים להודות שהם צופים בסרטים הללו.‏ ”‏אין שום ביזנס כמו הפורנו ביזנס”‏,‏ אומר טיימס.‏ ”‏פורנו הוא ה’‏שוֹאוּ’‏ היחיד שאין איש צופה בו,‏ אך למרבה הפלא לעולם אינו יורד מן הבמה”‏.‏

הוותיקן מקטין את עוצמת הרדיו

‏”‏רדיו הוותיקן הסכים לקצץ בשידוריו בתגובה לחששות שנשקפת סכנה לבריאות הציבור בשל משדרי הרדיו רבי העוצמה שהוא מפעיל”‏,‏ מוסר המגזין ניו סיינטיסט.‏ זמן השידור בגלים בינוניים יקוצץ למחצית,‏ ועוצמת האותות המשודרים תפחת.‏ התחנה משדרת את שידוריה היומיים ב־60 שפות ברחבי העולם ובמגוון תדרים.‏ עם הקמת 33 האנטנות של תחנת הרדיו לפני יובל שנים,‏ הן מוקמו באיזור מחוץ לרומא שאוכלוסייתו היתה דלילה.‏ כיום חיים באיזור כ־000,‏100 איש,‏ וקיים החשש כי השידורים רבי העוצמה אחראים למקרי הלאוקמיה שם.‏ לתחנה זו אין תחנות מימסר בחו”‏ל להגברת האותות המשודרים.‏ לאחר שאיטליה קבעה סטנדרטים חדשים לרמות קרינה ב־1998,‏ נתבקש הוותיקן להפחית את עוצמת השידור של תחנת הרדיו שלו.‏ בוותיקן הכחישו שהתחנה מסכנת את בריאות הציבור,‏ וטענו שלממשלת איטליה אין כל סמכות על הוותיקן שהוא מדינה עצמאית.‏ אך למרות זאת נפלה ההחלטה להפחית את עוצמת השידור ”‏כמחווה של רצון טוב”‏,‏ מדווח ניו סיינטיסט.‏

מים בבקבוקים לעומת מי ברז

‏”‏מים בבקבוקים הם כל כך פופולריים,‏ עד כי קיימות בעולם כולו יותר מ־700 חברות שונות למילוי מים”‏,‏ מוסר ניו־יורק טיימס.‏ ברם,‏ ”‏במקרים רבים ההבדל היחידי בין בקבוקי מים יקרים לבין מי ברז הוא האריזה”‏.‏ כפי שמציינת הקרן העולמית להגנה על הטבע (‏WWF)‏,‏ ”‏במדינות רבות מים שנמכרים בבקבוקים אינם בטוחים או בריאים יותר ממי ברז,‏ ומחירם גבוה עד פי 000,‏1 מהם”‏.‏ יתרונו של השימוש במי ברז אינו רק חיסכון בכסף אלא גם שמירה על הסביבה,‏ משום שמדי שנה יש צורך ב־5.‏1 מיליון טון פלסטיק לייצור בקבוקי המים,‏ ו”‏כימיקלים רעילים הנפלטים בתהליכי הייצור והשמדת הבקבוקים משחררים גזים העלולים לשנות את מזג האוויר”‏.‏ לדברי ד״ר בּיקשַם גוּג׳ה,‏ העומד בראש התוכנית הבינלאומית בנושא מים מתוקים בקרן WWF,‏ ”‏באירופה ובארה״ב נקבעו יותר תקנים למי ברז מאלו המיושמים בתעשיית המים בבקבוקים”‏.‏

מיפוי אלכסנדריה העתיקה

לאחר חמש שנים של חפירות וסריקות שבוצעו מתחת למים,‏ מופתה אלכסנדריה העתיקה בשלימותה.‏ במפה ניתן לראות את מיקומם של ארמונות הפרעונים,‏ המספנות והמקדשים.‏ הארכיאולוג הצרפתי פרנק גודיאו וצוותו נעזרו בשרטוטים המבוססים על מידע מצוללנים ועל סריקות אלקטרוניות של העיר השקועה במים.‏ התוצאות היו מפתיעות.‏ ”‏זמן קצר לאחר הסריקות האלקטרוניות הראשוניות של הנמל,‏ ראינו שהטופוגרפיה של הרבעים העתיקים של אלכסנדריה היתה שונה בתכלית ממה שהנחנו עד כה”‏,‏ מספר גודיאו.‏

‏”‏האם אתה מאמין בקיום מלאכים?‏”‏

השאלה שלהלן,‏ שהועלתה בפני יותר מ־500 תושבי קוויבֶּק,‏ נענתה בחיוב על־ידי 66 אחוז מהנסקרים.‏ כפי שדווח במגזין הקנדי לה ז׳ורנל דה מונטריאל,‏ אחד החוקרים מייחס את התפשטות האמונה בעל־טבעי לא רק להשפעת הדת הקתולית,‏ אלא גם להשפעה בודהיסטית חזקה במחוז.‏ אף על פי כן,‏ הסוציולוג מרטין ז׳ופרו מופתע מכך שרק שליש מהנסקרים מאמינים שקיים שטן.‏ ”‏הדבר המדאיג”‏,‏ הוא אומר,‏ ”‏הוא הפוזיטיביוּת.‏ אנחנו מאמינים בקיומם של מלאכים אבל לא של השטן.‏ אנו מתעלמים מהשלילי”‏.‏