מרחץ אדים — אז והיום

במשך אלפי שנים נהנו תרבויות שונות ממרחצאות אדים.‏ בין סוגי מרחצאות האדים הרבים ניתן לכלול את האִינִיפִּי של האינדיאנים מצפון אמריקה,‏ הבָּנְיָה של הרוסים,‏ החמאם של הטורקים והמוּשִיבּוֹרוֹ של היפנים.‏

בתי המרחץ ברומא העתיקה כללו אף הם חדר חום וחדר הזעה.‏ בין המרחצאות הרומיים היפים והמפוארים ביותר שנתגלו בחפירות נמנים המרחצאות של קַרַקָלה,‏ אשר השתרעו על שטח של 110 דונם ויכלו להכיל 600,‏1 מתרחצים.‏

אנו מזמינים אותך לבחון שני סוגים של בתי מרחץ הפעילים עד עצם היום הזה.‏ הראשון הוא הטמסקאל המקסיקני והשני הוא הסאונה הפינית,‏ שלאחר שתקרא עליה ייתכן מאוד שתרצה לרחוץ בה!‏

הטמסקאל

בתקופה הקדם־ספרדית השתמשו האצטקים,‏ הזפוטקים,‏ המיסטקים והמאיה בטמסקאל המקסיקני למטרות רפואיות ולטיהור,‏ כמו טקסי בגרות,‏ לידה,‏ קבורה של קרובי משפחה וטקסים שבטיים נוספים.‏ המילה טמסקאל נגזרת מהמילה טמסקאלי שבלשון נֵהוּאַטְל,‏ אשר משמעה ”‏בית מרחץ”‏.‏ הטמסקאל היה מבנה מלבני או מעוגל עשוי לבני טיט ובעל תקרה קמורה.‏ בתוכו היו מחממים אבנים וולקניות,‏ וכל אימת שהיו משליכים עליהן צמחי מרפא כמו רוזמרין ואיקליפטוס,‏ היו נוצרים אדים.‏ על הרוחץ היו מצליפים בעדינות בעזרת צמחים בעלי ערך דתי או סגולות רפואיות,‏ והטקס היה מסתיים בהתזת מים קרים על גופו.‏

הנזירים הספרדים נלחמו נגד נוהג זה מכיוון שלדידם לא היה זה הולם ששני המינים יתרחצו יחד.‏ למרות זאת,‏ הטמסקאל שרד והוא עדיין בשימוש באזורים מסוימים במקסיקו,‏ בעיקר לשם רחצה,‏ שיכוך מחלות או התאוששות לאחר לידה.‏ הדבר גם תורם לשימור המסורות הדתיות של הטמסקאל כחלק מהמורשת הארצית של מקסיקו.‏

הסאונה הפינית

הסאונה הפינית היא אולי מרחץ האדים המוכר ביותר.‏ למעשה,‏ ”‏סאונה”‏ היא מילה בפינית.‏ הסאונה קיימת כבר 000,‏2 שנה בערך.‏ הסאונות הראשונות היו מורכבות מגומות באדמה שכוסו בצורה גסה ובמרכזן או בפינה ניצב בור אש.‏ לאחר מכן,‏ החלו להופיע במאה ה־12 לספירה בקתות סאונה שהיו ממוקמות בחיק הטבע.‏

בפינלנד של היום ניתן למצוא בכל בית ממוצע סאונה המקושטת בפנלים עשויים מעץ,‏ ומחוממת באופן חשמלי או באמצעות עצי הסקה.‏ סאונות הפועלות בשיטת הסקה עדיין נפוצות בבקתות ובאזורים כפריים.‏ התנורים,‏ בין אם הם מחוממים בחשמל ובין אם בעצי הסקה,‏ מכוסים בשכבת אבנים.‏ הרוחצים מעלים את רמת הלחות על־ידי התזת מים בעזרת מצקת על האבנים החמות.‏ הבדל ניכר בין הסאונה הפינית לבין הסאונה הרומית או הטורקית הינו שהסאונה הפינית בדרך כלל מצופה ומרוהטת בעץ.‏ הואיל והעץ אינו מהטובים שבמוליכי החום,‏ המתרחצים יכולים ליהנות מטמפרטורה גבוהה מבלי לחשוש שמא ייכוו מהספסלים,‏ מהמעקים או מהקירות.‏

הסאונה היא חלק כה מהותי בתרבות הפינית,‏ ועל־פי ההערכות יש סאונה אחת לכל שלושה פינים.‏ רוב הפינים רוחצים בסאונה בערך אחת לשבוע.‏ בחופשות הקיץ שלהם,‏ על־פי־רוב בקרבת אגם כלשהו,‏ רבים רוחצים בסאונה כמעט מדי יום!‏ בדרך כלל,‏ המתרחצים רוחצים לסירוגין בסאונה החמה ובמים הקרים של האגם.‏ עבור אלה הנהנים מהריטואל של חום וקור במשך כל השנה,‏ ממוקמות שפע סאונות ליד מקורות מים קפואים,‏ ובמעטה הקרח יש פתח המיועד לטבילות מהירות במים.‏

התועלת הבריאותית של מרחץ האדים

זה זמן רב נחשבים הפינים לחסידי הסאונה בשל יתרונותיה הבריאותיים.‏ פתגם פיני אומר:‏ ”‏הסאונה היא התרופה של האדם העני”‏.‏ ואכן,‏ מעבר להיותה מקום רחצה,‏ הסאונה שימשה גם מעין בית חולים וגם מחלקת יולדות עד המאה ה־19.‏

רחצה ממוצעת בסאונה נמשכת בין 10 ל־15 דקות בחום שנע בין 80 ל־100 מעלות צלסיוס.‏ רבים נוהגים לחזור שוב ושוב לסאונה לאותם פרקי זמן,‏ כאשר בין לבין הם נחים או מתקלחים.‏ החום מאיץ את זרימת הדם,‏ נקבוביות העור נפתחות ופסולת כמו חומצת חלב מופרשת,‏ כך שהגוף מתנקה ומסלק רעלים.‏ יש שרוחצים לעתים קרובות בסאונה לאחר פעילות גופנית משום שהיא מקלה על כאבים ומסייעת בטיפול באלרגיות,‏ התקררויות וכאבי דלקת פרקים.‏ למרות שקיימות דעות מנוגדות בנוגע ליתרונותיה הבריאותיים,‏ חסידיה הנלהבים של הסאונה מסבירים כי היא יוצרת תחושה של רוגע,‏ קלילות וניקיון.‏ יש המעדיפים ללכת לסאונה בסוף היום בשל סגולותיה המשככות והמרגיעות.‏ אחרים מוצאים שחילופי החום והקור משיבי נפש,‏ ולכן מעדיפים להיכנס לסאונה במהלך היום.‏a

הסאונות הופכות היום לפופולריות יותר מאי פעם בכל רחבי העולם,‏ במיוחד בבתי מלון ובמועדוני ספורט.‏ אך כאן יש להוסיף מילת אזהרה:‏ למרבה הצער,‏ בכמה מדינות המונח ”‏סאונה”‏ משמש כשם כיסוי למכוני ליווי.‏ לכן,‏ ודא כי הסאונה שאתה הולך אליה היא סאונה אמיתית שתכליתה הגונה.‏

בחלק מהמקומות הסאונות אינן מתופעלות כראוי.‏ לדוגמה,‏ אם בתנור מסוים אין מספיק אבנים ומתיזים עליו מים,‏ הדבר עלול לגרום לנחשול אדים מהיר שגורם לתחושת אי־נוחות.‏ כמו כן,‏ המים עלולים לטפטף על האש או על גוף החימום החשמלי ולגרום נזק לתנור.‏ לכן,‏ ודא תמיד כי ממלאים אחר הוראות היצרן ושהסאונה נקייה ומאווררת כראוי.‏ אם יש לך גישה לסאונה העומדת בדרישות הללו,‏ ייתכן כי תרצה לנסות מרחץ אדים ישן־חדש זה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 23]‏

עצות לרחצה בסאונה

● הימנע משתיית אלכוהול ואכילת ארוחות כבדות לפני הרחצה.‏

● התקלח לפני כן.‏

● שב על מגבת.‏

● זכור שככל שהספסל נמוך יותר,‏ כך הטמפרטורה קרירה יותר.‏

● התאם את רמת הלחות הרצויה על־ידי התזת כמויות קטנות של מים על האבנים שעל התנור.‏

● אל תשתתף בתחרויות שבהן רוחצים מתחרים זה בזה מי מחזיק מעמד לאורך זמן רב יותר בטמפרטורות גבוהות מאוד או בישיבה ממושכת מדי בסאונה.‏

● סיים במקלחת קרה.‏

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

המרחצאות הרומיים של קרקלה

‏[‏שלמי תודה]‏

באדיבות James Grout/ Soprintendenza Archeologica di Roma

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

מרחץ אדים בסגנון ”‏טמסקאל”‏