מנקודת המבט המקראית

האם שימוש באמצעי מניעה פסול מבחינה מוסרית?‏

מה דעתך?‏ האם אין זה ראוי שזוג נשוי ישתמש באמצעי מניעה?‏ סביר להניח שתשובתך תתבסס על אמונתך הדתית.‏ הכנסייה הקתולית מלמדת שכל פעולה שמטרתה מניעת היריון ”‏רעה מיסודה”‏.‏ עיקרי האמונה הקתוליים דוגלים ברעיון שכל מגע מיני בין בני זוג נשואים חייב לאפשר התעברות.‏ מכאן שהכנסייה הקתולית רואה באמצעי מניעה ”‏דבר פסול מבחינה מוסרית”‏.‏

רבים מתקשים להסכים עם השקפה זו.‏ מאמר בנושא שפורסם בכתב העת Pittsburgh Post-Gazette ציין ש”‏יותר משבעים וחמישה אחוז מהקתולים בארצות־הברית סבורים שהכנסייה צריכה להתיר שימוש באמצעי מניעה מלאכותיים.‏ .‏.‏.‏ ומיליונים מתעלמים מהאיסור מדי יום”‏.‏ אחת מהם,‏ לינדה,‏ אם לשלושה,‏ מודה שהיא משתמשת באמצעי מניעה,‏ אבל אומרת:‏ ”‏אין לי שום ייסורי מצפון”‏.‏

איזו עמדה מציג דבר־אלוהים בנושא?‏

החיים יקרים

חייו של ילד יקרים בעיני אלוהים,‏ אפילו בשלבי ההתפתחות המוקדמים ביותר.‏ דוד המלך כתב בהשראת רוח הקודש:‏ ”‏תסוכני [‏תגן עליי]‏ בבטן אמי.‏ .‏.‏.‏ גולמי [‏עובר בראשית התהוותו]‏ ראו עיניך,‏ ועל ספרך כולם ייכתבו”‏ (‏תהלים קל״ט:‏13,‏ 16‏)‏.‏ מרגע ההתעברות נוצרים חיים חדשים,‏ ותורת משה הראתה שאדם שפגע בעובר עלול היה לעמוד לדין.‏ למעשה,‏ שמות כ״א:‏22,‏ 23 מציין שאם אישה הרה או העובר שברחמה היו נפצעים פצעי מוות בעקבות תגרה בין שני אנשים,‏ חובה היה להביא את המקרה בפני שופטים.‏ השופטים שקלו את הנסיבות ואת מידת הכוונה,‏ אבל העונש על כך עלול היה להיות ”‏נפש תחת נפש”‏,‏ או חיים תמורת חיים.‏

עקרונות אלו רלוונטיים לאמצעי מניעה מכיוון שחלק מהשיטות למניעת היריון גורמות להפלה.‏ שיטות אלו אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות אלוהים הנוגעים לקדושת החיים.‏ אולם רוב אמצעי המניעה אינם גורמים להפלה.‏ מה לגבי שימוש באמצעים אלו למניעת היריון?‏

בשום מקום אין המקרא מצווה על המשיחיים ללדת.‏ אלוהים אמר לזוג הראשון ולמשפחתו של נוח:‏ ”‏פרו ורבו ומילאו את הארץ”‏.‏ אבל הוראה זו לא נאמרה שוב למשיחיים (‏בראשית א׳:‏28;‏ ט׳:‏1‏)‏.‏ היות שכך,‏ זוגות נשואים יכולים להחליט בעצמם אם להקים משפחה,‏ כמה ילדים ללדת,‏ ומתי להביא אותם לעולם.‏ כמו כן,‏ כתבי־הקודש אינם פוסלים שימוש באמצעי מניעה.‏ לכן,‏ מנקודת ההשקפה המקראית,‏ ההחלטה אם להשתמש באמצעי מניעה שאינם גורמים להפלה נתונה לשיקולם האישי של הבעל והאישה.‏ מדוע,‏ אם כן,‏ אוסרת הכנסייה הקתולית שימוש באמצעי מניעה?‏

חוכמת אנוש לעומת חוכמת אלוהים

מקורות קתוליים מסבירים שבמאה השנייה לספירה אימצו הנוצרים לראשונה חוק סְטוֹאי שלפיו,‏ המטרה החוקית הבלעדית לקיום יחסי מין בין בני זוג היא העמדת צאצאים.‏ השיקולים שעמדו מאחורי מדיניות זו היו פילוסופיים ולא מקראיים.‏ הם לא התבססו על חוכמת אלוהים,‏ אלא על חוכמת אנוש.‏ פילוסופיה זו המשיכה להתקיים לאורך הדורות והורחבה על־ידי תיאולוגים קתולים שונים.‏a אולם מטבע הדברים,‏ עיקר אמונה זה הוביל לרעיון שיחסי מין לשם הנאה בלבד נחשבים לחטא,‏ ולפיכך,‏ קיום יחסי מין המוציאים מכלל אפשרות העמדת צאצאים פסול מבחינה מוסרית.‏ אבל זה לא מה שמלמדים כתבי־הקודש.‏

ספר משלי מתאר בשפה פיוטית את השמחה היכולה לנבוע מקיום יחסי מין הולמים בין בעל ואישה:‏ ”‏שתה מים מבּוֹרֶךָ,‏ ונוזלים מתוך בארך.‏ .‏.‏.‏ יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך.‏ איילת אהבים ויעלת חן,‏ דדיה ירווך בכל עת,‏ באהבתה תשגה [‏תהיה בשכרון חושים]‏ תמיד”‏ (‏משלי ה׳:‏15,‏ 18,‏ 19‏)‏.‏

יחסי מין בין בעל ואישה הם מתנה שאותה העניק אלוהים לא רק לשם העמדת צאצאים.‏ יחסי מין גם מאפשרים לבני הזוג הנשואים לבטא רוך וחיבה זה כלפי זה.‏ לכן אם בני זוג מחליטים להימנע מהיריון על־ידי שימוש באמצעי מניעה,‏ זוהי החלטה אישית ואל לאיש לשפוט אותם (‏רומים י״ד:‏4,‏ 10–13‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם שאלת את עצמך.‏.‏.‏

◼ האם יש משהו בלתי מוסרי בקיום יחסי מין בין בעל ואישה?‏ (‏משלי ה׳:‏15,‏ 18,‏ 19‏)‏.‏

◼ מה על המשיחיים לזכור כאשר הם משתמשים באמצעי מניעה?‏ (‏שמות כ״א:‏22,‏ 23‏)‏.‏

◼ מה צריכה להיות השקפתם של אחרים על זוג נשוי המשתמש באמצעי מניעה?‏ (‏רומים י״ד:‏4,‏ 10–13‏)‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 11]‏

אלוהים אמר לזוג הראשון ולמשפחתו של נוח:‏ ”‏פרו ורבו ומילאו את הארץ”‏.‏ אבל הוראה זו לא נאמרה שוב למשיחיים