עין ג׳לוד — נקודת מפנה בהיסטוריית העולם

פרשים אכזריים יצאו ממונגוליה בהמוניהם והחריבו עד היסוד כל עיר שסירבה להיכנע להם.‏ בפברואר 1258 שפכו המונגולים את חמתם על העיר בגדד ופרצו את חומותיה.‏ הרצח והביזה נמשכו שבוע.‏ המונגולים הטילו אימה על העולם האיסלאמי כולו.‏a

המונגולים המשיכו לנוע מערבה,‏ ובינואר 1260 הנחיתו על העיר חַלַבּ שבסוריה מהלומה דומה לזו שספגה בגדד.‏ במרס של אותה שנה פתחה דמשק את שעריה בפני המונגולים ונכנעה.‏ זמן קצר לאחר מכן,‏ השתלטו המונגולים על הערים שכם ועזה.‏

הוּלַגוּ,‏ הגנרל המונגולי,‏ דרש מהסולטן אל־מט’‏פר סיף אל־דין קוּטוּז,‏ שליטה המוסלמי של מצרים,‏ להיכנע גם הוא.‏ הוּלַגוּ איים שאם יסרב לדרישתו,‏ מצרים תשלם על כך מחיר כבד.‏ לכוחותיו של הוּלַגוּ היה יתרון מספרי על צבא מצרים,‏ שמנה 000,‏20 חיילים,‏ ביחס של 15 ל־1.‏ ”‏העולם המוסלמי עמד בפני השמדה”‏,‏ אומר נַזִיר אחמד,‏ פרופסור להיסטוריית האיסלאם.‏ מה יעשה הסולטן קוטוז?‏

קוטוז והממלוכים

קוטוז היה מַמְלוּךְּ,‏ עבד ממוצא טורקי.‏ הממלוכים שימשו קודם לכן כחיילים עבדים בשירות הסולטנים הָאַיּוּבִּיִּים של קהיר.‏ אולם ב־1250 הדיחו עבדים אלו את אדוניהם והפכו לשליטי מצרים.‏ בהמשך,‏ בשנת 1259,‏ תפס קוטוז,‏ שהיה בעצמו חייל עבד לשעבר,‏ את רסן השלטון והפך לסולטן.‏ הוא היה לוחם מיומן ולא הייתה לו כל כוונה להיכנע ללא קרב.‏ עם זאת,‏ נראה היה כי סיכוייו להביס את המונגולים קלושים.‏ אבל אז החלה סדרת אירועים שעתידה הייתה לשנות את פני ההיסטוריה.‏

לאוזני הוּלַגוּ הגיעו ידיעות על מותו של מֶנגקוֹ,‏ הח’‏אן המונגולי הגדול,‏ במונגוליה הרחוקה.‏ הוּלַגוּ,‏ שצפה שיפרוץ מאבק על השלטון בארץ מולדתו,‏ נסוג יחד עם מרבית צבאו.‏ הוא הותיר מאחור בין 000,‏10 ל־000,‏20 לוחמים — מספר שלדעתו היה אמור להספיק להשלמת כיבוש מצרים.‏ קוטוז הבחין בתפנית שחלה לטובתו והחליט שמדובר בהזדמנות פז להביס את הפולשים.‏

אולם בין המצרים למונגולים ישב אויב נוסף של המוסלמים — כוחות הצלבנים שהגיעו לארץ ישראל במטרה לכבוש את ”‏ארץ הקודש”‏ בשם הנצרות.‏ קוטוז ביקש מהם מעבר חופשי ואת אישורם לקנות אספקה על מנת להילחם במונגולים על אדמת ארץ ישראל.‏ הצלבנים נענו לבקשתם.‏ אחרי הכול,‏ קוטוז היה תקוותם היחידה של הצלבנים לסלק מן האזור את המונגולים,‏ שהיוו איום משמעותי לא רק על המוסלמים,‏ אלא גם על הצלבנים.‏

כך נסללה הדרך לקראת העימות המכריע בין הממלוכים לבין המונגולים.‏

עין ג׳לוד בארץ ישראל

העימות בין כוחות הממלוכים לבין כוחות המונגולים אירע בספטמבר 1260 בעין ג׳לוד שבעמק יזרעאל.‏ מעריכים כי עין ג׳לוד שוכנת בקרבת העיר הקדומה מגידו.‏b

ההיסטוריון רשיד אל־דין מוסר כי הממלוכים הובילו את המונגולים למארב במגידו.‏ קוטוז החביא את מרבית חיל הפרשים שלו בגבעות הסובבות את העמק וציווה על כוח קטן לנוע קדימה במטרה להצית מתקפה מונגולית.‏ המונגולים סברו שהם רואים לנגד עיניהם את הצבא הממלוכי בשלמותו,‏ ולכן הסתערו קדימה.‏ אז סגר עליהם קוטוז את המלכודת.‏ הוא הורה ליתר היחידות לצאת בדהירה ממקום מסתורם ולהתקיף את הצבא המונגולי מן האגפים.‏ הצבא הפולש הובס.‏

היה זה הפסדם הראשון של המונגולים מאז פרצו את גבולות ארצם והחלו במסע כיבושיהם מערבה 43 שנה קודם לכן.‏ אף כי סדר גודל הכוחות שהיו מעורבים בקרב עין ג׳לוד היה קטן יחסית,‏ קרב זה נחשב לאחד הקרבות החשובים ביותר בהיסטוריה.‏ הוא מנע את השמדתם של המוסלמים,‏ ניפץ את התפיסה לפיה המונגולים בלתי מנוצחים ואיפשר לצבא הממלוכי להשתלט מחדש על שטחים שאיבד.‏

השלכות הקרב בעין ג׳לוד

המונגולים שבו לאזור סוריה וארץ ישראל מספר פעמים,‏ אך הם מעולם לא היוו עוד איום על מצרים.‏ צאצאיו של הוּלַגוּ התיישבו בפרס,‏ התאסלמו ועם הזמן הפכו לפטרוני התרבות האיסלאמית.‏ שטחיהם נודעו בשם האילח’‏אנים הפרסיים (‏אילח’‏אן משמעו ”‏ח’‏אן כפוף”‏)‏.‏

אך קוטוז לא נהנה מניצחונו זמן רב,‏ שכן הוא נהרג בידי אויביו זמן קצר לאחר מכן.‏ בין יריביו נמנה בַּיְבַּרְס ה־1,‏ הסולטן הראשון ששלט על ממלכת מצרים וסוריה המאוחדת.‏ רבים רואים בשליט זה מייסדו האמיתי של המשטר הממלוכי.‏ ממלכתו החדשה,‏ שנוהלה היטב והתאפיינה בעושר רב,‏ התקיימה כ־250 שנה עד שבאה אל קיצה ב־1517.‏

במהלך תקופה זו גירשו הממלוכים את הצלבנים מארץ הקודש,‏ עודדו את המסחר והתעשייה,‏ קידמו את האומנויות ובנו בתי־חולים,‏ מסגדים ובתי־ספר.‏ תחת שלטונם הפכה מצרים למרכזו המובהק של העולם המוסלמי.‏

קרב עין ג׳לוד לא הטביע את חותמו רק על המזרח התיכון.‏ הייתה לו גם השפעה מכרעת על התרבות המערבית.‏ ”‏אילו היו מצליחים המונגולים לכבוש את מצרים,‏ הם אולי היו יכולים,‏ לאחר שובו של הוּלַגוּ,‏ להמשיך לאורך צפון אפריקה עד למיצרי גיברלטר”‏,‏ אומר כתב העת Saudi Aramco World‏.‏ מאחר שבאותו זמן כבר הגיעו המונגולים עד פולין,‏ הם היו יכולים ללכוד את אירופה במעין מלקחיים ענקיים.‏

‏”‏האם בנסיבות הללו היה מתרחש הרנסנס באירופה?‏”‏ שואל כתב העת.‏ ”‏העולם כיום יכול היה להיראות שונה בתכלית”‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏מפה בעמוד 12]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

דמשק

סוריה

הר תבור

עמק יזרעאל

עין ג׳לוד (‏ליד מגידו)‏

שכם

ירושלים

עזה

מצרים

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

אתר העיר הקדומה מגידו

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

העימות בין כוחות הממלוכים לבין כוחות המונגולים אירע בספטמבר 1260 בעין ג׳לוד שבעמק יזרעאל

‏[‏שלמי תודה]‏

Pictorial Archive (Near Eastern History) Est.

‏[‏תמונה בעמוד 14]‏

שרידי שכם הקדומה וברקע חלק משכם של ימינו