צעדי מפתח לחיי משפחה מאושרים
כיצד לתקשר עם בני נוער מתבגרים?
”בעבר היה קל לשוחח עם בני, אבל עכשיו כשהוא בן 16, קשה לי ולבעלי לדעת מה עובר לו בראש. הוא מסתגר בחדרו ובקושי מדבר איתנו!” (מרים, מקסיקו).
”היו שנים שילדיי רצו לשמוע כל מילה שיצאה מפי. הם הקשיבו לדבריי בשקיקה. היום הם בגיל העשרה, ולדעתם אני מנותק מעולמם” (סקוט, אוסטרליה).
אם ילדך בגיל ההתבגרות סביר להניח שאתה מזדהה עם ההורים שצוטטו לעיל. ייתכן כי בעבר הייתה התקשורת בינך לבין ילדך כתנועה בכביש דו־סיטרי, וכעת נדמה שיש מחסומים ב”כביש”. ”בילדותו נהג בני להמטיר עליי שאלות”, אומרת אנג׳לה מאיטליה. ”עכשיו אני זו שצריכה ליזום שיחה, אם אינני עושה זאת, יכולים לחלוף ימים שלמים מבלי שננהל שיחה של ממש”.
בדומה לאנג׳לה, אפשר שגם אתה שמת לב לכך שילדך, שבעבר התבטא בחופשיות, השתנה ונהפך למתבגר מצוברח ומרוחק. כל מאמציך לנהל שיחה נתקלים בתשובות לקוניות. ”איך עבר עליך היום?” אתה שואל את בנך. ”בסדר”, הוא עונה בקוצר רוח. ”מה קרה היום בבית־הספר?” את שואלת את בתך. ”שום דבר”, היא עונה במשיכת כתפיים. אתה מנסה להמשיך בשיחה ושואל: ”למה התשובות שלך כל כך קצרות?” אך נתקל בשתיקה מוחלטת.
למותר לציין שיש בני נוער שאין להם שום בעיה להשמיע את קולם, אך מה שיש להם לומר זה לא מה שהוריהם רוצים לשמוע. ”’תעזבי אותי בשקט’ היה המשפט הקבוע שאמרה בתי בכל פעם שביקשתי ממנה לעשות משהו”, נזכרת עדנה מניגריה. רמון ממקסיקו שם לב שדבר דומה קורה לו עם בנו בן ה־16. ”כמעט כל יום אנחנו מתווכחים”, הוא מספר. ”בכל פעם שאני מבקש ממנו לעשות משהו, הוא ממציא תירוצים כדי להתחמק מזה”.
הניסיון לתקשר עם מתבגר שאינו מוכן לשתף פעולה מעמיד את סבלנות ההורה במבחן. המקרא מכיר בכך שקשה להוציא דברים אל הפועל בהיעדר שיחה גלוית לב (משלי ט״ו:22). ”כשאני לא יודעת מה עובר לבני בראש, זה כל כך מרגיז אותי שבא לי לצרוח”, מודה אנה, אם חד־הורית מרוסיה. מדוע דווקא בשלב שבו התקשורת היא כה חיונית נדמה שהצעירים, וההורים, מאבדים את היכולת לתקשר?
זיהוי המחסומים בתקשורת
תקשורת אינה מסתכמת רק בשיחות סתמיות. ישוע אמר כי ’מתוך השופע בלב מדבר הפה’ (לוקס ו׳:45). מכאן שתקשורת טובה מאפשרת לנו ללמוד מאחרים ולהיפתח בפניהם. ובזה מתקשים המתבגרים, כי עם הגיעם לגיל ההתבגרות אפילו הילדים החברותיים ביותר עלולים להפוך פתאום לביישנים ושתקנים. מומחים מציינים כי מתבגרים בדרך כלל חשים שהם כל הזמן ניצבים מול קהל דמיוני ונתונים תחת אורות זרקורים מסנוורים. במקום להתייצב מול ה”אורות” הבלתי סלחניים, נוטים בני נוער ”להוריד את המסך” ולסגת לתוך עולם פרטי משלהם שאליו מתקשים ההורים להיכנס.
מחסום נוסף בתקשורת הוא החתירה של המתבגר לעצמאות. אין מנוס מכך — ילדך גדל וחלק מתהליך זה כרוך בהתנתקות מן המשפחה. אין זה אומר שילדך מוכן לעזוב את הקן, שהרי מבחינות רבות הוא זקוק לך כעת יותר מתמיד. אך תהליך הניתוק מתחיל מספר שנים לפני הבגרות. בגיל ההתבגרות מעדיפים צעירים רבים לעשות חושבים בעצמם לפני שהם חושפים את מחשבותיהם בפני אחרים.
אולם ייתכן שהם אינם כה קנאים לפרטיותם בחברת בני גילם. אם ממקסיקו, ששמה ג׳סיקה, שמה לב לכך. ”כשבתי הייתה צעירה יותר, היא תמיד פנתה אליי כשהיו לה בעיות”, היא מספרת. ”עכשיו היא פונה לחברותיה”. אם כך מתנהג ילדך, אל תסיק מכך שהוא ”פיטר” אותך מתפקידך כהורה. ההיפך הוא הנכון, גם אם בני נוער יאמרו אחרת, מסקרים עולה כי הם מייחסים חשיבות רבה יותר לעצות הוריהם מאשר לעצות חבריהם. כיצד תוכל אפוא לשמור על אפיקי תקשורת פתוחים?
צעדי מפתח להצלחה — לפרוץ את המחסומים
דמיין לרגע שאתה נוהג בכביש ארוך וישר. לאורך קילומטרים רבים לא נדרשת לעשות שינויים משמעותיים בכיוון הנסיעה. אך לפתע יש פנייה חדה, וכדי להישאר על הכביש אין לך ברירה אלא לסובב את ההגה. הדבר נכון גם לגבי ילדך המתבגר. ייתכן שבמשך מספר שנים לא נדרשו שינויים גדולים באופן שבו תקשרת עם ילדך, אולם כעת חלה תפנית חדה בחייו ועליך לשנות את ”כיוון הנסיעה” ולהתאים את סגנון התקשורת שלך לנסיבות. שאל את עצמך את השאלות הבאות:
▪ ’האם ברגע שילדי מוכן להיפתח אליי, אני מוכן להתפנות אליו?’ במקרא נאמר: ”תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבוּר על אופניו [בעיתו]” (משלי כ״ה:11). כפי שמבהיר הפסוק, במקרים רבים העיתוי הוא המפתח. נמחיש זאת בעזרת דוגמה: החקלאי אינו יכול להקדים או לדחות את עונת הקציר. אין לו ברירה אלא לעשות כמיטב יכולתו בעת הקציר. ייתכן שבזמנים מסוימים יהיה לילדך המתבגר נוח יותר לדבר. אל תחמיץ את ההזדמנות הזו. ”פעמים רבות נהגה בתי לבוא לחדרי בלילה, ונשארה לפעמים למשך שעה שלמה”, אומרת פרנסיס, אם חד־הורית מאוסטרליה. ”אינני טיפוס של לילה, ולכן זה לא היה קל עבורי, אבל בשעות המאוחרות הללו דיברנו על הכול”.
נסו את העצה הבאה: אם ילדך אינו שש לשוחח, עשו משהו ביחד — צאו להליכה או לסיבוב ברכב, שחקו במשחק או בצעו עבודה כלשהי בבית. הזדמנויות לא־רשמיות כאלו לא אחת מקילות על הצעירים לשפוך את ליבם.
▪ ’האם אני מנסה לזהות את המסר המסתתר מאחורי המילים?’ באיוב י״ב:11 נאמר: ”הלוא אוזן מילין תבחן, וחיך אוכל יטעם לו?” כעת יותר מתמיד, עליך ’לבחון’ את דבריו של ילדך. בני נוער נוטים לצאת באמירות מוקצנות. לדוגמה, בנך עשוי לומר: ”אתה תמיד מתייחס אליי כמו אל ילד קטן!” או ”אתה אף פעם לא מקשיב לי!” במקום להיתפס לאי־דיוקים שבדבריו, כמו המילים ”תמיד” ו”אף פעם”, הבן שהוא אינו מתכוון לכך פשוטו כמשמעו. למשל, כשהוא אומר ”אתה תמיד מתייחס אליי כמו אל ילד קטן” אולי בכוונתו לומר ”אני מרגיש שאתה לא בוטח בי”, ובמילים ”אתה אף פעם לא מקשיב לי” אפשר שכוונתו לומר ”אני רוצה לספר לך מה אני באמת מרגיש”. נסה לזהות את המסר המסתתר מאחורי המילים.
נסו את העצה הבאה: כשילדך המתבגר יוצא בהצהרה תקיפה, תוכל לומר לו משהו כמו: ”אני רואה שאתה נסער, ואני רוצה לשמוע את מה שיש לך לומר. ספר לי למה אתה חושב שאני מתייחס אליך כמו אל ילד”. לאחר מכן הקשב לו מבלי להיכנס לדבריו.
▪ ’האם אני מנסה ללחוץ על ילדי לדבר וכך למעשה משבש שלא במתכוון את ערוצי התקשורת?’ במקרא כתוב: ”לעושי שלום פרי הצדק נזרע בשלום” (יעקב ג׳:18). בדיבורך ובהתנהגותך עליך ליצור אווירה של ”שלום”, כדי שלילדך יהיה קל יותר להביע את עצמו. זכור שאתה אמור לעמוד לצידו של ילדך. לכן בזמן שאתם משוחחים על נושא כלשהו נסה שלא לנהוג כתובע העושה הכול כדי לערער את אמינותו של עד בבית משפט. האן, אב מקוריאה, אומר: ”הורה נבון אינו מעיר הערות כגון, ’מתי תתבגר כבר?’ או ’כמה פעמים כבר אמרתי לך...?’”. ”לאחר שעשיתי כמה טעויות כאלו, שמתי לב שבניי התרגזו לא רק מהאופן שבו דיברתי אליהם, אלא גם ממה שאמרתי”.
נסו את העצה הבאה: אם בתך אינה עונה לשאלותייך, נסי שיטה אחרת. לדוגמה, במקום לשאול אותה איך עבר עליה היום, ספרי לה איך עבר עלייך היום וחכי לתגובה. על מנת לדעת מה דעתה בנושא כלשהו, שאלי שאלות שאינן מעמידות אותה באור הזרקורים. למשל, מה חברתה חושבת על העניין. ואז שאלי מה היא הייתה מייעצת לחברתה.
אין זו משימה בלתי אפשרית לתקשר עם בני נוער מתבגרים. שנה את סגנון התקשורת שלך בהתאם לצורך. שוחח עם הורים אחרים שנחלו הצלחה בתחום זה (משלי י״א:14). כשאתה מנסה לתקשר עם ילדך הייה ”מהיר לשמוע, בלתי נחפז לדבר וקשה לכעוס” (יעקב א׳:19). מעל לכול, לעולם אל תחדל לעשות את המאמץ הדרוש לגידול ילדיך ”במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:4).
שאל את עצמך...
▪ אילו שינויים חלו בילדי מאז הגיעו לגיל ההתבגרות?
▪ כיצד אוכל לשפר את כישוריי התקשורתיים?
[תיבה בעמוד 12]
עצות מפי הורים
”בני מתבטא בחופשיות רבה יותר כשאנחנו בחברת אחרים. אז מאוחר יותר, כשאנחנו לבד, אני ממשיכה לשוחח איתו על הנושאים שעליהם דיברנו קודם לכן” (אנג׳לה, איטליה).
”שמנו לב שהבנות נוטות להיפתח אלינו אם אנחנו קודם כול משבחים אותן ואומרים להן כמה אנחנו אוהבים אותן” (דוניזטי, ברזיל).
”שוחחתי עם כמה מבוגרים שחונכו על־פי עקרונות המקרא ושאלתי אותם איך הם הרגישו בגיל העשרה ואיך הוריהם סייעו להם לעבור את גיל ההתבגרות. למדתי מהם הרבה” (דוֹן, בריטניה).
[תמונה בעמוד 12]