יהוה עונה לתפילה היוצאת מעומק הלב
”ויֵדעו כי אתה שמך יהוה; לבדך עליון על כל הארץ” (תהל׳ פ״ג:19).
1, 2. מה נגע לליבם של רבים, ואילו שאלות ראוי שנשאל?
לפני כמה שנים נחרדה אישה אחת מאסון שקרה בשכונתה. היא הייתה בת למשפחה קתולית ולכן ביקשה את עזרת הכומר המקומי, אך הוא לא היה מוכן אפילו לדבר איתה. היא התפללה לאלוהים: ”אני לא מכירה אותך... אבל אני יודעת שאתה קיים. תן לי בבקשה להכיר אותך!” זמן קצר לאחר מכן ביקרו אצלה עדי־יהוה, ניחמו אותה ולימדו אותה את מה שהשתוקקה לדעת. בין היתר הסבירו לה שלאלוהים יש שם פרטי, יהוה, והדבר נגע מאוד לליבה. ”לא ייאמן!” אמרה, ”זה האל שייחלתי להכיר מאז שהייתי ילדה קטנה!”
2 רבים התנסו בחוויה דומה. חלק גדול מהם ראו לראשונה את שם יהוה בתהלים פ״ג:19: ”ויֵדעו כי אתה שמך יהוה; לבדך עליון על כל הארץ”. אולם האם אי פעם שקלת מהו הרקע לכתיבת מזמור פ״ג? אילו מאורעות יגרמו לכולם להכיר בכך שיהוה הוא אלוהי האמת לבדו? איזה מסר טמון במזמור הזה עבורנו כיום? נבחן כעת את השאלות הללו.a
קשירת קשר נגד עַם יהוה
3, 4. מי כתב את מזמור פ״ג, ואיזה איום מתואר בו?
3 בתחילת מזמור פ״ג נאמר: ”מזמור לאסף”. סביר להניח שמחבר המזמור היה צאצא של אסף הלוי, מוזיקאי בולט מימי המלך דוד. במזמור מפציר המשורר ביהוה שינקוט פעולה כדי להעלות על נס את ריבונותו ולפרסם את שמו. המזמור ודאי נכתב לאחר מות שלמה. מניין לנו? מפני שבימי מלכותם של דוד ושלמה, היה מלך צוֹר ידיד ישראל. עד לכתיבת המזמור כבר הספיקו תושבי צור לפנות עורף לעם ישראל ולחבור לאויביו.
4 המשורר מונה עשר אומות שעשו יד אחת להשמיד את עם אלוהים. האויבים הללו שכנו סביב ישראל, והמזמור מונה את שמותיהם: ”אוהלי אֱדום וישמעאלים, מואב והַגְרים, גְבָל ועמון ועמלק, פלשת עִם יושבי צוֹר. גם אשור נלווה עימם” (תהל׳ פ״ג:7–9). לאיזה מאורע היסטורי התייחס המשורר? יש הסוברים כי המזמור נוגע לקואליציה שיצרו העמונים, המואבים ויושבי הר שעיר במתקפתם נגד ישראל בימי יהושפט (דה״ב כ׳:1–26). לשיטתם של אחרים, המזמור מדבר על העוינות האופיינית שספג עם ישראל מצד שכניו לאורך ההיסטוריה.
5. איזו תועלת מפיקים המשיחיים כיום ממזמור פ״ג?
5 כך או כך, ברור כי המזמור נכתב ברוח יהוה אלוהים בעת שנשקפה סכנה לעמו. המזמור גם מהווה מקור עידוד למשרתי אלוהים כיום, אשר לאורך השנים ניצבו בפני מתקפות בלתי פוסקות מצד אויבים שהיו נחושים להשמידם. אין ספק שהמזמור יחזק גם אותנו בעתיד הקרוב כשיאסוף גוג ממגוג את כוחותיו בניסיון אחרון לחסל את כל העובדים את אלוהים ברוח ובאמת (קרא יחזקאל ל״ח:2, 8, 9, 16).
נושא בעל חשיבות עליונה
6, 7. (א) מה ביקש המשורר בתפילה בתחילת מזמור פ״ג? (ב) מה עמד בראש מעייניו של המשורר?
6 הקשב למשורר המבטא את רגשותיו בתפילה: ”אלוהים, אל דומי לךְ; אַל תֶחֱרַשׁ ואַל תשקוט אֵל. כי הנה אויביך יֶהמָיוּן [סוערים], ומְשנְאיך נשאו ראש. על עמך יערימו סוד... כי נועצו לב יחדיו, עליך ברית יכרותו” (תהל׳ פ״ג:2–4, 6).
7 מה עמד בראש מעייניו של המשורר? הוא ודאי היה מודאג מאוד לגבי בטחונו האישי ובטחונה של משפחתו, אך נושא תפילתו היה החרפה הבאה על שם יהוה והסכנה שנשקפה לעם שנשא את שמו. מן הראוי שכולנו נחקה את דוגמת המשורר ונשמור על השקפה מאוזנת, ובד בבד נחזיק מעמד בימיו האחרונים והקשים של עולם ישן זה (קרא מתי ו׳:9, 10).
8. מדוע קשרו העמים קשר נגד עם ישראל הקדום?
8 משורר המזמור מצטט את אויבי עם ישראל הקדום: ”לכו ונכחידם מגוי, ולא ייזכר שֵם ישראל עוד” (תהל׳ פ״ג:5). העמים הללו שנאו את עמו הנבחר של אלוהים שנאת מוות! אך הייתה להם סיבה נוספת לחבור יחדיו נגד עם ישראל. הם חמדו את אדמות ישראל והתרברבו: ”נִירֲשָה לנו את נאות אלוהים” (תהל׳ פ״ג:13). האם מתרחש כיום דבר דומה? בהחלט.
”נווה קודשך”
9, 10. (א) מה היה נווה קודשו של אלוהים בעבר? (ב) מאילו ברכות נהנות כיום השארית המשוחה ו’הצאן האחרות’?
9 בעת המקראית כונתה הארץ המובטחת נווה קודשו של אלוהים. זכור את שירת הניצחון ששרו בני ישראל לאחר ששוחררו ממצרים: ”נָחיתָ בחסדך עַם זוּ גאלתָ. נֵהלת בעוזך אל נווה קודשך” (שמ׳ ט״ו:13). מאוחר יותר הוקמו בַּ’נווה’ מקדש ובו מערכת כהונה, ועיר בירה, ירושלים, ובה מלכים מזרע דוד שישבו על כיסא יהוה (דה״א כ״ט:23). בצדק כינה ישוע את ירושלים ”קריית מלך רב” (מתי ה׳:35).
10 ומה לגבי ימינו? בשנת 33 לספירה הוקם עם חדש — ”ישראל השייכים לאלוהים” (גל׳ ו׳:16). עם זה, המורכב מאחיו המשוחים של ישוע המשיח, השלים את המשימה שבה בסופו של דבר כשל עם ישראל הגשמי — להעיד על שם אלוהים (יש׳ מ״ג:10; פט״א ב׳:9). יהוה הבטיח להם את אותה ההבטחה שנתן לעם ישראל הקדום: ”והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם” (קור״ב ו׳:16; וי׳ כ״ו:12). ב־1919 הביא יהוה את שארית ”ישראל השייכים לאלוהים” לכדי מעמד רצוי בעיניו, ובאותה עת, הם ירשו ”ארץ” — תחום פעילות רוחני שבו הם נהנים מגן עדן רוחני (יש׳ ס״ו:8). מאז שנות ה־30 מצטרפים אליהם מיליוני אנשים מן ’הצאן האחרות’ (יוח׳ י׳:16). האושר והשפע הרוחני של המשיחיים בעת המודרנית מהווים הוכחה משכנעת לצדקת ריבונות יהוה. (קרא תהלים צ״א:1, 2.) עד כמה מכעיס הדבר את השטן!
11. מה ממשיכה להיות מטרתם העיקרית של אויבי אלוהים?
11 כיום, במהלך עת הקץ, מעורר השטן את נציגיו הארציים לצאת נגד השארית ה־משוחה ובני לווייתה, אנשי הצאן האחרות. הדבר קרה במערב אירופה תחת שלטון הנאצים ובמזרח אירופה תחת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות. הדבר קרה גם בארצות רבות אחרות, ויקרה שוב בייחוד במהלך המתקפה הסופית של גוג ממגוג. באותה מתקפה יהיו מתנגדים חמדנים שאולי ישתלטו על רכושם ונכסיהם של משרתי יהוה, ממש כפי שקרה בעבר. עם זאת, מטרתו העיקרית של השטן הייתה מאז ומתמיד לחסל אותנו כעם, כך שהשם שהעניק לנו אלוהים לא ייזכר עוד. מהי תגובת יהוה להתרסה כזאת נגד ריבונותו? חזור אל דברי המשורר.
ערובה לנצחונו של יהוה
12–14. על אילו שני נצחונות היסטוריים ליד העיר מגידו כותב משורר התהלים?
12 שים לב שהמשורר מאמין באמונה שלמה כי יהוה מסוגל לסכל את מזימותיהם של העמים האויבים. הוא קושר בין שני נצחונות מכריעים של בני ישראל על אויביהם ליד מגידו העתיקה החולשת על בקעת מגידו. בקיץ ניתן לראות את ערוצו היבש של נחל קישון מתפתל לאורך הבקעה. לאחר גשמי החורף הכבדים מציפים המים את המקום. אולי זו הסיבה שהנחל נקרא גם ”מי מגידו” (שופ׳ ד׳:13; ה׳:19).
13 כ־15 קילומטרים ממול למגידו ומעבר לבקעה ניצבת גבעת המורֶה שבה נאספו יחדיו בימי השופט גדעון צבאותיהם של המדיינים, העמלקים ובני קדם (שופ׳ ז׳:1, 12). צבאו של גדעון צומצם ומנה 300 גברים בלבד, אך בעזרת יהוה הביסו את כוחות האויב הרבים. כיצד? הם נשמעו להנחיית אלוהים וכיתרו בלילה את מחנה האויב כשבידיהם כדי חרס ובהם מוסתרים לפידים בוערים. בהינתן האות מפי גדעון, שברו אנשיו את הכדים וחשפו את הלפידים. באותו רגע תקעו בשופרות וקראו בקול גדול: ”חרב ליהוה ולגדעון!” מהומה נזרעה בקרב אויביהם, והם החלו להרוג זה את זה; הניצולים נמלטו אל עבר הירדן המזרחי. בינתיים הצטרפו עוד גברים מבני ישראל למרדף אחר האויב. בסך הכול הומתו 000,120 חיילי אויב (שופ׳ ז׳:19–25; ח׳:10).
14 מעבר לבקעת מגידו וכשישה קילומטרים מצפון לגבעת המורה עומד הר תבור. מספר שנים לפני המלחמה שניהל גדעון, נאספו על ההר הזה, בפיקודו של השופט ברק, 000,10 לוחמים מקרב עם ישראל. הם יצאו למלחמה נגד סיסרא, שר צבאו של יבין, מלך חצור הכנעני. הצבא הכנעני היה מצויד ב־900 מרכבות שעל גלגליהן הורכבו להבי ברזל ארוכים וקטלניים שהסתובבו עם תנועת הגלגלים. כשהתאגדו חיילי ישראל הדלים בנשק על הר תבור, התפתה צבא סיסרא להתקדם אל הבקעה. ”ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה”. יש להניח כי ירד לפתע גשם זלעפות שהציף את נחל קישון וגרם למרכבות לשקוע בבוץ הכבד. כל חיילי סיסרא הומתו בידי בני ישראל (שופ׳ ד׳:13–16; ה׳:19–21).
15. (א) מה מבקש המשורר מיהוה בתפילה? (ב) מה מזכיר לנו שמה של מלחמתו הסופית של אלוהים?
15 המשורר מבקש מיהוה לעשות דבר דומה לעמים שאיימו על קיומו של עם ישראל. הוא מתפלל: ”עשה להם כמדיין, כסיסרא, כיָבִין בנחל קישון. נשמדו בעין דֹאר [עין דור], היו דומן לאדמה” (תהל׳ פ״ג:10, 11). מעניין לציין שמלחמתו הסופית של אלוהים נגד עולם השטן נקראת הר מגידון (מגידו). השם מזכיר לנו את הקרבות הדרמטיים שהתרחשו סמוך למגידו. נצחונותיו של יהוה במלחמות קדומות אלו נוטעות בנו את הביטחון בנצחונו הוודאי במלחמת הר מגידון (ההת׳ ט״ז:13–16).
התפלל להצדקת ריבונותו של יהוה
16. כיצד פני המתנגדים כיום ’מתמלאים קלון’?
16 לאורך ”אחרית הימים” מסכל יהוה את כל המאמצים שתכליתם להשמיד את משרתיו (טימ״ב ג׳:1). הדבר הוא לבושתם של המתנגדים. הכתוב בתהלים פ״ג:17 מצביע על כך באומרו: ”מלא פניהם קלון, ויבקשו שמך, יהוה”. בארצות רבות נכשלים המתנגדים כישלון חרוץ במאמציהם לסכור את פיהם של עדי־יהוה. בארצות הללו משמשות נאמנותם ועמידתם האיתנה של עובדי האל האמיתי עדות לישרי הלב, ורבים ’מבקשים את שם יהוה’. במספר ארצות שבהן נרדפו עדי־יהוה באכזריות יש כיום עשרות אלפי — ואף מאות אלפי — משיחיים מאושרים המהללים את יהוה. איזה ניצחון ליהוה! וכמה מביש הדבר את אויביו! (קרא ירמיהו א׳:19).
17. בפני איזה מצב מכריע ניצבת האנושות, ואילו מילים נזכור בקרוב?
17 אנו יודעים, כמובן, שהמאבק בעיצומו. אנחנו, מצידנו, נמשיך לבשר את הבשורה הטובה — אפילו לשונאינו (מתי כ״ד:14, 21). עם זאת, בקרוב לא תהיה עוד למתנגדים ההזדמנות לשוב בתשובה ולהיוושע. קידוש שם יהוה עולה פי כמה וכמה בחשיבותו על ישועת האדם. (קרא יחזקאל ל״ח:23.) כשיחברו עמי העולם במטרה להשמיד את משרתי אלוהים, כפי שניבא המקרא, נזכור את המילים הבאות שאמר המשורר בתפילתו: ”יבושו וייבהלו עדי עד, ויחפרו [ייכלמו] ויאבֵדו” (תהל׳ פ״ג:18).
18, 19. (א) מה מצפה למתנגדיה הנחושים של ריבונות יהוה? (ב) כיצד משפיעה עליך העובדה שבקרוב יצדיק יהוה אחת ולתמיד את ריבונותו?
18 סוף משפיל מצפה למתנגדיה הנחרצים של ריבונות יהוה. דבר־אלוהים מוסר כי ’אלה שאינם נשמעים לבשורה’ — ושמסיבה זו יושמדו בהר מגידון — ייענשו בעונש של ”אבדון עולם” (תסל״ב א׳:7–9). השמדת האויבים והינצלותם של משרתי יהוה האמיתיים יוכיחו חד־משמעית שיהוה הוא אלוהי האמת לבדו. בעולם החדש לא יישכח הניצחון הגדול הזה. המתים שיוקמו ’בתחיית הצדיקים והרשעים’ יִלמדו על נצחונו הנאדר של יהוה (מה״ש כ״ד:15). בעולם החדש יהיו הם עדים לראיות משכנעות שמן החוכמה להיכנע לריבונות יהוה, והענווים שביניהם ישתכנעו עד מהרה שיהוה הוא אלוהי האמת לבדו.
19 איזה עתיד נפלא מועיד אבינו האוהב שבשמיים למשרתיו הנאמנים! המשורר התפלל ליהוה ואמר: ”ויחפרו ויאבדו [אויביך]. ויֵדעו כי אתה שמך יהוה; לבדך עליון על כל הארץ” (תהל׳ פ״ג:18, 19). אין ספק שבוער בך הרצון להתפלל ליהוה שיענה בקרוב לתפילת המשורר אחת ולתמיד!
[הערת שוליים]
התוכל להסביר?
• באילו נסיבות היו בני ישראל כשנכתב מזמור פ״ג?
• מה עמד בראש מעייניו של מחבר מזמור פ״ג?
• מי מהווים מטרה לעוינות השטן כיום?
• כיצד יענה יהוה לתפילה שבתהלים פ״ג:19 אחת ולתמיד?
[מפה בעמוד 15]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
כיצד הקרבות שנערכו ליד מגידו העתיקה נוגעות לעתידנו?
נחל קישון
חֲרוֹשֶת
הר הכרמל
עמק יזרעאל
מגידו
תַּעְנַך
הר הגלבוע
עין חרוד
גבעת המורֶה
עין דור
הר תבור
כינרת
נהר הירדן
[תמונה בעמוד 12]
מה הניע את משורר התהלים לכתוב תפילה מעומק הלב?