נצור לבך ועמוד בתומתך
”מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים” (משלי ד׳:23).
1–3. (א) כיצד יש המעידים על זלזול בתומתם? הבא דוגמה. (ב) מדוע חשוב לבחון את ערך התום?
הציור נראה אולי מיושן וייתכן שלא התאים לשאר הרהיטים בבית. כך או כך, בעליו לא ראה בו כל צורך, והציור עשה את דרכו לשוק הפשפשים ועליו נקוב המחיר 29 דולר. אך בחלוף מספר שנים נאמד ערכו בקרוב למיליון דולר! התברר שמדובר ביצירת מופת נדירה. תאר לעצמך מה חש בעליו לשעבר שהמעיט בערכו של האוצר שהיה בידיו!
2 כך קורה לעתים לתכונת התום, כלומר לטוהר המוסרי של האדם. רבים כיום אינם מייחסים ערך רב לתומתם. יש שרואים בתכונה זו מושג מיושן שאינו מתאים לסגנון החיים המודרני. לכן, הם ”מוכרים” אותה בזול. יש שמוותרים על תומתם בעבור רגעים ספורים של הנאה מינית. אחרים מקריבים אותה בתקווה להשיג מעמד חשוב בעיני חבריהם או בעיני בני המין השני (משלי י״ג:20).
3 לרבים מתחוור מאוחר מדי עד כמה יקר היה הנכס שאיבדו. זהו במקרים רבים אובדן טרגי. המקרא ממשיל את פרי האי־מוסריות לרעל ’מר כלענה’ (משלי ה׳:3, 4). בצל האווירה המושחתת של ימינו, כיצד תוכל להוקיר את תומתך ולא לאבד אותה? נתמקד בשלושה צעדים אפשריים.
נצור לבך
4. מהו הלב הסמלי, ומדוע עלינו לנוצרו?
4 כדי לא לאבד את תומתנו עלינו בראש ובראשונה לנצור את לבנו. המקרא אומר: ”מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים” (משלי ד׳:23). מהו ’הלב’? לא מדובר כאן באיבר פיסי. הלב בפסוק סמלי. זהו האדם הפנימי הכולל את מחשבותיך, רגשותיך ומניעיך. המקרא מציין: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך” (דברים ו׳:5). ישוע אמר שזו המצווה הראשונה במעלה (מרקוס י״ב:29, 30). ברור שערכו של הלב לא יסולא בפז, וכדאי לנוצרו.
5. כיצד יכול הלב להיות יקר ערך ומסוכן גם יחד?
5 עם זאת, המקרא מוסיף ואומר כי ”עקוֹב [בוגדני] הלב מכול ואנוש הוא” (ירמיהו י״ז:9). כיצד עלול הלב להיות בוגדני ולהעמיד אותנו בסכנה? לדוגמה, מכונית היא כלי יקר ערך ועשויה אף להציל חיים במקרה חירום. אך אם הנהג אינו שולט ברכבו ואינו אוחז תמיד בהגה, עלולה המכונית להפוך בנקל לנשק קטלני. מן המשל לנמשל: אם לא תנצור את לבבך, תהיה נתון לחסדיהם של כל תשוקה ודחף פנימיים, וחייך עלולים לסטות ממסלולם ולבוא לידי אסון. דבר־אלוהים אומר: ”בוטח בלבו הוא כסיל, והולך בחוכמה הוא יימלט” (משלי כ״ח:26). כדי להתהלך בחוכמה ולחמוק מאסון עליך להשתמש בדבר־אלוהים כמדריך, כפי שבודקים במפה לפני שיוצאים לדרך (תהלים קי״ט:105).
6, 7. (א) מהי קדושה, ומדוע חשובה היא למשרתי יהוה? (ב) מניין לנו שבני אדם לא־מושלמים יכולים לשקף את קדושת יהוה?
6 לבנו אינו נוטה מטבעו אל דרכי התום. עלינו לכוון אותו לשם. אחת הדרכים לעשות כן היא להרהר בערכו האמיתי של התום. תכונה זו קשורה קשר הדוק לקדושה, שמשמעה ניקיון, טוהר והיבדלות מחטא. הקדוּשה היא תכונה בעלת ערך המהווה חלק מטבעו של יהוה אלוהים. מאות פסוקים במקרא קושרים תכונה זו ליהוה. למעשה, המקרא מציין ש’הקודש [שייך] ליהוה’ (שמות כ״ח:36). אך מה לתכונה נעלה זו ולנו, בני אדם לא־מושלמים?
7 בדברו מורה לנו יהוה: ”קדושים תהיו כי קדוש אני” (פטרוס א׳. א׳:16). מסתבר אפוא, שאנו יכולים לחקות את קדושת יהוה; להיות נקיים לפניו ולשמור על תומתנו. לכן כאשר אנו נמנעים מכל דבר טמא, ממעשים מושחתים, אנו חותרים אל זכות נשגבת ומרגשת, הזכות לשקף תכונה יפה המאפיינת את האל העליון (אפסים ה׳:1). בל נחשוב שזכות זו אינה בהישג יד, שהרי יהוה אדון חכם וסביר שלעולם אינו דורש מאיתנו יותר מכפי יכולתנו (תהלים ק״ג:13, 14; יעקב ג׳:17). אמת, לא קל לשמור על תום רוחני ומוסרי. עם זאת, השליח פאולוס ציין כי ”התמימות [היא]... עם המשיח” (קורינתים ב׳. י״א:3, דל’). האין אנו חבים למשיח ולאביו כל מאמץ לשמור על תומתנו המוסרית? ככלות הכול, הם העניקו לנו אהבה יותר מכפי שנוכל אי פעם להשיב להם (יוחנן ג׳:16; ט״ו:13). אנו רואים זאת לזכות לחיות חיים נקיים ומוסריים וכך להביע הכרת טובה. אם כך נִראה את תומתנו, היא תהיה יקרה לנו ואנו ננצור את לבנו.
8. (א) כיצד נוכל לזון את לבנו הסמלי? (ב) מה אופי שיחותינו מגלה עלינו?
8 המזון שאנו אוכלים נוצר אף הוא את לבנו. עלינו לזון דרך קבע את שכלנו ואת לבנו במזון רוחני בריא ולהתמקד בבשורת המלכות (קולוסים ג׳:2). התמקדות זו צריכה לבוא לידי ביטוי גם בשיחות שאנו מנהלים. אם אנו ידועים כמי שנוהגים לשוחח על נושאים גשמיים ולא־מוסריים, מעיד הדבר במידת מה על מצב לבנו (לוקס ו׳:45). נהיה נא מוכרים כמי שמשוחחים על נושאים רוחניים ובונים (אפסים ה׳:3). כדי לנצור את לבנו, עלינו להתרחק מסכנות חמורות. נדון בשתיים מהן.
נוסו מן הזנות
9–11. (א) מדוע מי שמתעלמים מן העצה שבקורינתים א׳. ו׳:18 מגבירים את הסיכון להיות מעורבים באי־מוסריות חמורה? המחש זאת בעזרת דוגמה. (ב) ממה נימנע אם ננוס מן הזנות? (ג) איזו דוגמה טובה הציב לנו איוב הנאמן?
9 בהשראת יהוה כתב השליח פאולוס עצות מסוימות שעזרו לרבים לנצור את לבבם ולא לאבד את תומתם. פאולוס אמר: ”נוסו מן הזנות” (קורינתים א׳. ו׳:18, דל’). שים לב שפאולוס לא הסתפק במילים ”הימנעו מן הזנות”. המשיחיים נדרשים לעשות יותר. עלינו לברוח ממעשים לא־מוסריים, כפי שבורחים מאיום ממשי על חיינו. אם נתעלם מעצה זו, יגבר הסיכון שנהיה מעורבים באי־מוסריות חמורה ונאבד את חסד אלוהים.
10 נמחיש זאת בעזרת דוגמה: אֵם רוחצת ומלבישה את בנה הקטן לקראת אירוע חשוב. הוא מבקש לשחק בחוץ לפני שהמשפחה נוסעת, והיא מסכימה — בתנאי אחד: ”אל תתקרב לשלולית. אם תתלכלך, תקבל עונש”. חולפות מספר דקות, והיא רואה את בנה מהלך על קצה השלולית. הוא לא מכוסה בוץ — עדיין. אבל, הוא מתעלם מן האזהרה שלא להתקרב לשלולית, וזה רק שאלה של זמן עד שיקרה משהו (משלי כ״ב:15). בני נוער ומבוגרים רבים עושים את אותה טעות, ואין להם במה להצטדק. מה הכוונה?
11 בימים אלו, בשעה שכל כך הרבה אנשים נכנעים ”לתשוקות בזויות”, צומחת תעשייה שלמה סביב קידום יחסי מין לא־מוסריים (רומים א׳:26, 27). מגפת הפורנוגרפיה פושטת בכתבי עת, בספרים, בסרטי וידיאו ובאינטרנט. קשה לומר שמי שמחליטים להיחשף לתמונות הללו, נסים מן הזנות. הם משתעשעים בה, מהלכים על הקצה ומתעלמים מאזהרת המקרא. במקום לנצור את לבם, הם מרעילים אותו בתמונות חיות שרק לאחר שנים ארוכות יימחו מן הזיכרון (משלי ו׳:27). הבה נלמד מאיוב הנאמן, אשר כרת ברית — הסכם רשמי — עם עיניו שלא לחשוף אותן לכל דבר העלול לפתותו למעשים רעים (איוב ל״א:1). זו בהחלט דוגמה ראויה לחיקוי!
12. כיצד יכולים זוגות משיחיים ’לנוס מן הזנות’ בתקופת החיזורים?
12 מן ההכרח ’לנוס מן הזנות’ בייחוד בתקופת החיזורים. זו צריכה להיות תקופה משמחת ומלאת תקווה וציפייה, אך יש צעירים שמכערים אותה בשעשועים לא־מוסריים. בכך הם שוללים זה מזה את היסוד הטוב מכול לנישואין מוצלחים — יחסים המושתתים על אהבה בלתי אנוכית, על ריסון עצמי ועל ציות ליהוה אלוהים. בחור ובחורה משיחיים עשו מעשים לא־מוסריים בתקופת החיזורים. לאחר שנישאו, הודתה האישה שהמצפון ייסר אותה ואף השבית את שמחת כלולותיה. היא מתוודה: ”ביקשתי מיהוה פעמים רבות שיסלח לי, אבל אפילו אחרי שבע שנים המצפון עדיין מייסר אותי”. חיוני שמי שמבצעים חטאים כאלו יפנו לעזרת זקני־הקהילה (יעקב ה׳:14, 15). זוגות משיחיים רבים נוהגים בתבונה ונמנעים מן הסכנות הללו בתקופת החיזורים (משלי כ״ב:3). הם מרסנים את מגעי החיבה ביניהם, נעזרים במלווים ומקפידים להימנע מלהיות לבד במקומות מבודדים.
13. מדוע משיחיים צריכים שלא לרקום קשרים רומנטיים עם אדם שאינו משרת את יהוה?
13 משיחיים הרוקמים קשרים רומנטיים עם מי שאינם משרתים את יהוה צפויים לבעיות קשות. הרי כיצד תוכל לחבור לאדם שאינו אוהב את יהוה אלוהים? חשוב מאוד שמשיחיים יירתמו לעול אחד אך ורק עם מי שאוהבים את יהוה ומכבדים את ערכי התום שלו. דבר־אלוהים קורא לנו: ”אל תירתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים; כי איזו שותפות לצדקה עם עוולה? ומה רעות יש לאור עם חושך?” (קורינתים ב׳. ו׳:14).
14, 15. (א) איזו דעה מוטעית קיימת בנושא משמעות המילה ”זנות”? (ב) אילו מעשים מקפלת בתוכה המילה ”זנות”, וכיצד יכולים המשיחיים ’לנוס מן הזנות’?
14 גם לידע תפקיד חשוב. לא ניתן לנוס מן הזנות אם לא יודעים להגדירה בבירור. יש בעולם שאימצו לעצמם דעה מוטעית באשר למשמעות המילה ”זנות”. רבים מעלים בדעתם שהם יכולים לספק את דחפיהם המיניים מחוץ למסגרת הנישואין כל עוד הם נמנעים מיחסי מין מלאים. אפילו מוסדות רפואיים מכובדים המעוניינים להפחית את שיעור ההיריונות הלא־רצויים בקרב בני הנוער, מעודדים את הצעירים להתנהגות מינית פסולה שאינה מסתיימת בהיריון. זו עצה מטעה ומצערת. מניעת היריון מחוץ לנישואין אינה שקולה לשמירת התום, וההגדרה המדויקת של ה”זנות” אינה כה צרה או מצומצמת.
15 למילה פורניאה, המילה היוונית המתורגמת ל”זנות”, טווח משמעות רחב. היא נוגעת ליחסי מין בין אנשים שאינם נשואים זה לזה ומתמקדת בשימוש בלתי ראוי באיברי המין. פורניאה מקפלת בתוכה מין אוראלי, מין אנאלי וחיכוך איבר מין של אדם שני, כמו במעשה אוננות, במטרה להגיע לפורקן — מעשים הנעשים על־פי־רוב בבתי בושת. מי שסבורים שמעשים אלו אינם ”זנות” מרמים את עצמם והם נפלו קורבן לאחת ממלכודות השטן (טימותיאוס ב׳. ב׳:26). יתרה מזו, שמירת התום אינה מצטמצמת אך ורק להימנעות ממעשה זנות. כדי ’לנוס מן הזנות’, חובה עלינו להתרחק מכל צורה של טומאה מינית וזימה (התנהגות נלוזה) העלולה להידרדר לחטא חמור של פורניאה (אפסים ד׳:19). זו הדרך לשמור על תומתנו.
רחק מסכנות הפלרטוט
16. באילו נסיבות יש מקום להתנהגות רומנטית, ואיזו דוגמה מקראית ממחישה זאת?
16 כדי לשמור על תומתנו, עלינו להיזהר מסכנה נוספת, פלרטוט. יש הטוענים בכל תוקף שפלרטוט הוא קו פעולה תמים, בלתי מזיק ומהנה בין אנשים משני המינים. ראוי להודות שהתנהגות רומנטית היא דבר ראוי בעיתו. יצחק ורבקה נצפו ’מצחקים’ יחדיו, וניכר היה שהם לא אח ואחות (בראשית כ״ו:7–9). הם היו בעל ואישה. מגעי החיבה ביניהם היו במקומם. לא כן הדבר בהתנהגות פלרטטנית.
17. מהו פלרטוט, וכיצד ניתן לרסן את הבעיה?
17 את הפלרטוט ניתן להגדיר כגילוי עניין רומנטי ללא כוונה רצינית להתחתן. בני אדם הם יצורים מורכבים, ומשום כך קיימות אינספור דרכים לפלרטט, וחלקן מחוכמות מאוד (משלי ל׳:18, 19). אם כן, כללי ברזל אינם המענה הנכון לבעיה. יש צורך בדבר נעלה בהרבה — בחינה עצמית כנה ויישום קפדני של עקרונות המקרא.
18. מה דוחף אנשים לפלרטט, ומדוע הפלרטוט מזיק?
18 רובנו נודה בכנות שעניין רומנטי מצד בן המין השני מחמיא לנו. זה טבעי. אך האם אנו מפלרטטים כדי לעורר עניין כזה — כדי ללטף את האגו שלנו או כדי ליצור תגובה דומה אצל השני? אם כן, האם חשבנו על הכאב שאנו עלולים לגרום? במשלי י״ג:12 נאמר: ”תוחלת ממושכה מחלה לב”. אם אנו מפלרטטים עם מישהו בכוונה תחילה, אין אנו יודעים בדיוק כיצד הוא יושפע מכך. הוא עלול לטפח ציפיות לחיזורים ואולי גם לנישואין. האכזבה הצפויה עלולה לשבור את רוחו (משלי י״ח:14). זה אכזרי לשחק במכוון ברגשותיהם של אחרים.
19. כיצד עלול הפלרטוט לסכן את נישואיו של המשיחי?
19 חשוב במיוחד להישמר שלא לפלרטט עם אנשים נשואים. הבעת עניין רומנטי באדם נשוי (או אדם נשוי המביע עניין במישהו שאינו שותפו לנישואין) נחשבת להתנהגות פסולה. למרבה הצער, היו משיחיים נשואים שהחזיקו בדעה המוטעית שאין רע בפיתוח רגשות רומנטיים כלפי בני המין השני מחוץ לנישואין. יש המתנים באוזני ”הידיד” הזה את דאגותיהם הכמוסות או אפילו משתפים אותו במחשבות פרטיות שאותן אין הם חולקים עם בן זוגם לנישואין. עקב כך, הרגשות הרומנטיים פורחים ונוצרת תלות רגשית המערערת ואף ממוטטת את קשרי הנישואין. כדאי שמשיחיים נשואים יזכרו את אזהרתו הנבונה של ישוע בנושא הניאוף — הוא מתחיל בלב (מתי ה׳:28). הבה ננצור את לבנו ונימנע ממצבים העלולים להוביל לאסון.
20. כיצד עלינו לראות את תומתנו?
20 אמת, אין זה קל לשמור על תומה בעולמנו הלא־מוסרי. אך זכור שיהיה לך קל יותר פי כמה לעמוד בתומתך מאשר לזכות בה מחדש. כמובן, יהוה ’מרבה לסלוח’ ובכוחו לטהר את מי שמתחרטים באמת ובתמים על חטאיהם (ישעיהו נ״ה:7). אך יהוה אינו חוסך ממי שעשו מעשים לא־מוסריים את פרי מעלליהם. התוצאות עלולות ללוות אותך למשך שנים ואפילו לכל החיים (שמואל ב׳. י״ב:9–12). עשה כל מאמץ לנצור את לבך ולשמור על תומתך. ראה במעמדך הנקי והטהור לפני יהוה אלוהים כאוצר יקר — ולעולם אל תאבדהו!
מהי תשובתך?
• מהי תומה, ומדוע היא כה חשובה?
• כיצד נוכל לנצור את לבנו?
• כיצד עלינו לנוס מן הזנות?
• מדוע יש להימנע מפלרטוט?
[תמונה בעמוד 11]
מכונית עלולה להיות כלי מסוכן אם לא נוהגים בה כראוי
[תמונות בעמוד 12]
מה עלול לקרות אם נתעלם מאזהרות?
[תמונה בעמוד 13]
חיזורים טהורים משמחים את בני הזוג ומסבים כבוד לאלוהים