קוראים שואלים
מדוע עדי־יהוה אינם עושים שימוש פולחני בצלמים ובפסלים?
בכל רחבי העולם הינדים, בודהיסטים, קתולים וחברי הכנסייה האורתודוקסית רואים בשימוש בפסלים, בצלמים או באיקונות חלק חשוב מפולחנם. באזורים שונים באפריקה, סוגדים התושבים לפסלי עץ או אבן אשר על־פי האמונה שוכנים בהם אלים או רוחות של אלים.
לעומת זאת, עדי־יהוה אינם עושים שימוש בצלמים או באיקונות במסגרת עבודת האל. אם תבקר במקומות שבהם הם מתאספים, הקרויים בפיהם אולמי מלכות, לא תמצא שם איקונות של ”קדושים” או פסלים של ישוע או מרים.a מדוע? שים לב מה יש למקרא לומר בנושא זה.
מה דרש אלוהים מבני ישראל?
לאחר ששיחרר את בני ישראל ממצרים, נתן להם יהוה אלוהים הוראות ברורות באשר לצורת הפולחן הרצויה בעיניו. בדיבר השני נאמר: ”לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנוכי יהוה אלוהיך אל קנא” (שמות כ׳:4, 5).
בדיוק בזמן שבו נתן אלוהים את עשרת הדיברות למשה, עשו בני ישראל עגל זהב, ככל הנראה כמנהג המצרים שסגדו לבעלי חיים. הם לא העניקו לפסל שם של אל מצרי, אלא שייכו אותו לעבודת יהוה (שמות ל״ב:5, 6). כיצד הגיב אלוהים? אפו חרה במי שסגדו לפסל, ומשה השמיד את הפסל (שמות ל״ב:9, 10, 19, 20).
מאוחר יותר הרחיב יהוה אלוהים את הדיבר השני. ביד משה הזכיר לבני ישראל שאל להם לעשות לעצמם ”פסל, תמונת כל סמל, תבנית זכר או נקבה, תבנית כל בהמה אשר בארץ. תבנית כל ציפור כנף אשר תעוף בשמיים. תבנית כל רומש באדמה, תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ” (דברים ד׳:15–18). ברור אפוא שנאסר על בני ישראל לעשות שימוש בפסלים מכל צורה וסוג שהוא בעבודת האל.
למרות זאת, עם הזמן שקע העם בעבודת אלילים. כדי לתקנם, שלח יהוה נביאים שהזהירו מפני העונש שעמד להתרגש עליהם בעוון עבודת אלילים (ירמיהו י״ט:3–5; עמוס ב׳:8). העם בכללותו התעלם מאזהרות אלוהים. לכן ב־607 לפה״ס הרשה יהוה לבבלים להחריב את ירושלים ולהגלות את העם (דברי הימים ב׳. ל״ו:20, 21; ירמיהו כ״ה:11, 12).
במה האמינו המשיחיים בני המאה הראשונה?
הנוכרים שהצטרפו לקהילה המשיחית במאה הראשונה לספירה לא המשיכו לעשות שימוש פולחני בפסלים. תן דעתך לדברים שאמר דֶמֶטְריוּס, צורף שייצר פסלים באפסוס, על פעילות הבישור של השליח פאולוס: ”חברים, אתם יודעים כי מהמלאכה הזאת יש לנו רווח. ואתם רואים ושומעים שלא רק באפסוס אלא כמעט בכל אסיה שאול [פאולוס] הזה שכנע והדיח המון רב באומרו שאלים מעשי ידיים אינם אלים” (מעשי השליחים י״ט:25, 26).
הדברים שאמר פאולוס במו פיו עולים בקנה אחד עם ההאשמות שהשמיע דמטריוס. בפנותו אל היוונים באתונה, אמר פאולוס: ”אין אנו צריכים לחשוב שהאלוהות דומה לזהב או לכסף או לאבן, פסילי אומנות ופרי מחשבת אדם. אלוהים אומנם התעלם מעתות הבערות, אך כעת הוא מצווה על כל בני אדם בכל מקום לחזור בתשובה” (מעשי השליחים י״ז:29, 30). באותו עניין, באיגרתו אל התסלוניקים שיבח אותם פאולוס במילים: ”פניתם מן האלילים לאלוהים” (תסלוניקים א׳. א׳:9).
לא רק פאולוס אלא גם השליח יוחנן הזהיר את המשיחיים מפני שימוש פולחני בפסלים. בסוף המאה הראשונה, אמר להם יוחנן נחרצות: ”הישמרו לכם מן האלילים” (יוחנן א׳. ה׳:21).
עדי־יהוה נשמעים להנחיות הברורות של אלוהים באשר לשימוש בפסלים ובצלמים מכל סוג שהוא במסגרת עבודתם אותו. הם מקבלים את דבריו של יהוה אלוהים אשר אמר: ”אני יהוה, הוא שמי; וכבודי לאחר לא אתן, ותהילתי לפסילים” (ישעיהו מ״ב:8).
[הערת שוליים]
a במספר אולמי מלכות ישנם ציורים של דמויות מקראיות. אולם ציורים אלה משמשים כקישוט ולא כאיקונות. עדי־יהוה אינם מתפללים לציורים אלה או סוגדים להם ואינם כורעים ברך לפניהם.
[קטע מוגדל בעמוד 31]
”אני יהוה, הוא שמי; וכבודי לאחר לא אתן, ותהילתי לפסילים” (ישעיהו מ״ב:8).