כיצד למצוא שמחה במתת הרווקות?
”הם נישאו וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה”. כך מסתיימים הרבה סיפורי ילדים, ומסר דומה מועבר גם בסרטים וספרים רומנטיים: האושר המיוחל מגיע רק אחרי החתונה. מלבד זאת, ברוב התרבויות מופעלים לחצים עזים על צעירים להתחתן. ”אנשים גורמים לך להרגיש שהמטרה היחידה של בחורה צעירה היא להתחתן”, אמרה דבי כשהייתה באמצע שנות ה־20 לחייה. ”הם נותנים לך את המסר שהחיים מתחילים רק אחרי החתונה”.
אדם רוחני אינו רואה את המצב בצורה כזו נחרצת, במונחים של שחור ולבן. אף־על־פי שהנישואין בעם ישראל הקדום היו הנורמה המקובלת, המקרא מזכיר גם רווקים ורווקות שנהנו מחיים מספקים מאוד. יש משיחיים בימינו שחיים חיי רווקות מתוך בחירה, ואילו רבים אחרים נשארים רווקים מפאת הנסיבות. כך או כך, שאלה חשובה אחת נותרת בעינה: כיצד יכול המשיחי להצליח את דרכו כרווק?
ישוע לא התחתן, והחלטה זו מובנת בהתחשב במשימה שהוטלה עליו. הוא אמר לתלמידיו שגם חלק מן ההולכים בעקבותיו ’יקבלו’ את הרווקות (מתי י״ט:10–12). בכך הראה ישוע שכדי להצליח ברווקות, עלינו לקבל את אורח החיים הזה, או לתת לו מקום, בשכלנו ובליבנו.
האם עצתו של ישוע תקפה רק לגבי מי שבוחרים במכוון בחיים של רווקות על מנת להתמקד כל כולם בתפקידים בשירות אלוהים? (קור״א ז׳:34, 35) לא בהכרח. יש למשל משיחיים שאולי היו רוצים להתחתן אך אינם מוצאים כעת שותף או שותפה מתאימים לנישואין. ”לא מזמן קרה שמישהו מהעבודה, לא אחד מעדי־יהוה, הפתיע אותי בהצעת נישואין”, אמרה אנה, אחות רווקה בשנות ה־30 לחייה. ”איכשהו זה החמיא לי, אבל מהר מאוד דיכאתי את הרגש הזה כי אני רוצה להתחתן רק עם אדם שיעזור לי לקרוב אל יהוה”.
הרצון להינשא ”באדון” עוזר לאחיות רבות כדוגמת אנה להחליט שלא להתחתן עם לא־מאמין (קור״א ז׳:39; קור״ב ו׳:14).a מתוך כבוד להדרכותיו של אלוהים, הן מחליטות להישאר רווקות, לפחות לעת עתה. כיצד יוכלו להצליח בכך?
השתדל להתמקד בהיבטים החיוביים
כדי לקבל מצב שנראה לא הכי אידיאלי, הרבה תלוי בגישה הנכונה. ”אני נהנית ממה שיש לי ולא חולמת על מה שאין לי”, אומרת כרמן, אחות רווקה בשנות ה־40 לחייה. מובן שלפעמים נתקפים בדידות או תסכול. אבל הידיעה שרבים באגודת האחים הבינלאומית נמצאים במצבים דומים יכולה לעודד אותנו להמשיך קדימה בביטחון. יהוה מסייע לרבים להצליח בחייהם כרווקים ולהתמודד עם קשיים מסוגים אחרים (פט״א ה׳:9, 10).
אחים ואחיות משיחיים רבים גילו גם צד חיובי ברווקות. ”אני חושבת שהסוד לאושר טמון ביכולת ליהנות מן הצדדים החיוביים של כל מצב נתון”, אומרת אסתר, אחות רווקה באמצע שנות ה־30 לחייה. ”אני מאמינה שאם אבקש תחילה את ענייני המלכות, כנשואה או כרווקה, יהוה לא ימנע ממני שום דבר טוב”, מוסיפה כרמן (תהל׳ פ״ד:12). ”אולי החיים שלי לא נראים בדיוק כמו שציפיתי, אבל אני מאושרת ואני בטוחה שאמשיך להיות מאושרת”.
רווקים מימי המקרא
בת יפתח לא תכננה להישאר רווקה, אך הנדר שנדר אביה חייב אותה לשרת במשכן מימי נעוריה והלאה. המשימה הלא־מתוכננת ודאי שינתה את תוכניותיה האישיות וגם עמדה בסתירה לרגשותיה הטבעיים. היא התאבלה במשך חודשיים כאשר התחוור לה שלא תינשא ולא תקים משפחה. למרות זאת, היא השלימה עם נסיבותיה החדשות ושירתה ברצון במשכן למשך כל שארית חייה. מדי שנה נהגו בנות ישראל לשבח אותה על רוח ההקרבה העצמית שגילתה (שופ׳ י״א:36–40).
בימי ישעיהו היו סריסים שככל הנראה הצרו על מצבם. המקרא אינו מציין את הסיבה לכך שהיו מסורסים. מתוקף מצבם, נמנע מהם להיות חברים מן המניין בקהל ישראל והם גם לא יכלו להינשא ולהביא ילדים (דב׳ כ״ג:2). עם זאת, יהוה הבין לליבם ושיבח את צייתנותם המסורה לבריתו. הוא הבטיח להם ”יד” זיכרון ו”שם עולם” בביתו. במילים אחרות, הוענקה לאותם סריסים נאמנים תקווה ודאית לזכות לחיי נצח תחת שלטונו של המשיח ישוע. יהוה לעולם לא ישכח אותם (יש׳ נ״ו:3–5).
נסיבותיו של ירמיהו היו שונות בתכלית. אחרי שמינה אותו כנביא, הורה אלוהים לירמיהו להישאר רווק בהתחשב בתקופה הגורלית ולאור האופי המיוחד של תפקידו. ”לא תיקח לך אישה”, אמר יהוה, ”ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה” (יר׳ ט״ז:1–4). המקרא אינו מגלה מה הרגיש ירמיהו לגבי ההנחיות הללו, אך הכתוב מעיד שהוא היה אדם שהתענג על דברו של יהוה (יר׳ ט״ו:16). בחלוף השנים, כאשר עברו על ירמיהו 18 חודשי המצור המזוויע בירושלים, הוא ודאי הכיר בחוכמה שבציות למצוות יהוה להישאר רווק (איכה ד׳:4, 10).
דרכים להעשיר את חייך
הדמויות המקראיות שהוזכרו לעיל היו רווקים ובכל זאת זכו לתמיכת יהוה והתמסרו לגמרי לשירותו. גם כיום, פעילות מלאת משמעות יכולה להעשיר במידה רבה את חיינו. במקרא נחזה שהנשים המבשרות יהיו צבא גדול (תהל׳ ס״ח:12). בין המוני נשים אלה ישנן אלפי אחיות רווקות. שירותן מניב פרי ורבות מהן מבורכות בבנים ובנות רוחניים (מר׳ י׳:29, 30; תסל״א ב׳:7, 8).
”החלוציות נותנת לי כיוון בחיים”, מסבירה לולי, שמאחוריה 14 שנים של שירות חלוצי. ”כאחות רווקה יש לי חיים עסוקים ופעילים, וזה עוזר לי לא להרגיש בודדה. בסוף כל יום אני מרגישה מרוצה מפני שאני רואה שהשירות שלי באמת עוזר לאחרים, וזה ממלא אותי בשמחה”.
לאחיות רבות מתאפשר ללמוד שפה חדשה. הן מרחיבות את שירותן ומבשרות לדוברי שפות זרות. ”בעיר שלי יש אלפי זרים”, אומרת אנה, שהוזכרה קודם לכן. היא מבשרת לדוברי צרפתית ונהנית משירותה. ”לימוד שפה המשמשת אותי כדי לתקשר עם רבים מהם פתח בפניי שדה חדש של פעילות והפך את השירות שלי למרתק”.
לרווקים יש בדרך כלל פחות התחייבויות, ולכן יש המנצלים את נסיבותיהם כדי לשרת במקומות שבהם קיים צורך רב יותר במבשרים. ”אני חדורת אמונה שככל שעושים יותר בשירות יהוה, קל יותר להתיידד עם אחרים ולהרגיש נאהבים”, אומרת לידיאנה, אחות רווקה באמצע שנות ה־30 לחייה ששירתה בארצות שבהן אין מספיק מבשרים. ”רקמתי הרבה קשרי ידידות הדוקים עם אנשים ממגוון רקעים ולאומים, קשרים שמעשירים מאוד את חיי”.
המקרא מזכיר את פיליפוס המבשר, שהיו לו ארבע בנות רווקות שהיו מתנבאות (מה״ש כ״א:8, 9). הן ודאי הפגינו את אותה רוח נלהבת שגילה אביהן, וייתכן שאף ניצלו את מתת הנבואה שהוענקה להן למען אחיהן המשיחיים בקיסריה (קור״א י״ד:1, 3). בדומה לכך, אחיות רווקות רבות מעודדות כיום אחרים כשהן נוכחות ומשתתפות בקביעות באסיפות הקהילה.
המקרא גם מזכיר את לידיה, משיחית שהתגוררה בעיר פיליפי, ומציין לשבח את הכנסת האורחים שגילתה (מה״ש ט״ז:14, 15, 40). לידיה, שככל הנראה הייתה רווקה או אלמנה, שיקפה רוח של נדיבות, ובזכות זאת נהנתה מהתרועעות בונה עם משגיחים נודדים כמו פאולוס, סילא ולוקס. גישה כזו מניבה ברכות דומות גם בימינו.
סיפוק הצורך באהבה
בנוסף לפעילות משמעותית הממלאת את החיים, כולנו זקוקים לאהבה וחיבה. כיצד יכולים הרווקים למלא צורך זה? ראשית, יהוה תמיד נכון לאהוב אותנו, לחזק אותנו ולהקשיב לנו. דוד המלך הרגיש לפעמים ”יחיד ועני [נדכה]”, אך הוא ידע שהוא תמיד יכול לפנות אל יהוה ולבקש את תמיכתו (תהל׳ כ״ה:16; נ״ה:23). ”כי אבי ואמי עזבוני, ויהוה יאספני”, כתב (תהל׳ כ״ז:10). אלוהים מזמין את כל משרתיו לקרוב אליו ולהפוך לידידיו הקרובים (תהל׳ כ״ה:14; יעקב ב׳:23; ד׳:8).
כמו כן, באגודת האחים החובקת עולם נוכל למצוא כאלה שיוכלו להיות לנו כאבות, אימהות, אחים ואחיות ושאהבתם תעשיר את חיינו (מתי י״ט:29; פט״א ב׳:17). משיחיים רווקים רבים מוצאים סיפוק רב בחיקוי דוגמתה של צביה, שהייתה ”רבת מעשים טובים ומרבה בגמילות חסדים” (מה״ש ט׳:36, 39). ”בכל מקום שאני נמצאת, אני מחפשת חברים אמיתיים בקהילה, חברים שיאהבו אותי ויתמכו בי בתקופות של דכדוך”, מסבירה לולי. ”וכדי להדק את הקשרים האלה אני משתדלת לנהוג באהבה ולהתעניין באחרים. שירתתי בשמונה קהילות ותמיד מצאתי חברות אמיתיות. חלק מן האחיות האלה אינן בקבוצת הגיל שלי — כמה מהן סבתות ויש כאלו בגיל העשרה”. בכל קהילה יש שזקוקים לתשומת לב לבבית ולידידוּת. אם נגלה בהם התעניינות כנה נוכל לעזור להם רבות ותוך כדי כך גם לספק את הצורך שיש לנו להעניק ולקבל אהבה (לוקס ו׳:38).
אלוהים לא ישכח את פועלך
המקרא מציין שעל כל המשיחיים להיות מוכנים לוויתורים מסוימים לאור הזמנים הקשים הפוקדים אותנו (קור״א ז׳:29–31). מי שנשארים רווקים עקב נחישותם לציית לצו האלוהי להינשא רק באדון בהחלט ראויים לכבוד ולהתחשבות מיוחדים (מתי י״ט:12). עם זאת, הקרבה ראויה לשבח זו לא אומרת שהם אינם מסוגלים להיות מאושרים במלוא מובן המילה.
”יש לי חיים מספקים שתלויים בקשר שלי עם יהוה ובכך שאני משרתת אותו”, מציינת לידיאנה. ”בין האנשים הנשואים שאני מכירה יש כאלה מאושרים ואחרים שלא מאושרים, וזה שכנע אותי שהנישואין הם לא התנאי הבלעדי לאושר שלי”. כפי שאמר ישוע, האושר תלוי בעיקר בנכונות לתת ולשרת, דבר שאינו נבצר מיכולתו של כל משיחי (יוח׳ י״ג:14–17; מה״ש כ׳:35).
נוכל לומר בביטחון שהסיבה העיקרית לשמחה שלנו היא הידיעה שיהוה יברך אותנו על כל הקרבה שאנו עושים במטרה לציית לו. במקרא מובטח לנו: ”אלוהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו” (עב׳ ו׳:10).
[הערת שוליים]
a ההתייחסות כאן היא אומנם לאחיות משיחיות, אך העקרונות תקפים גם לגבי אחים.
[קטע מוגדל בעמוד 25]
”אני נהנית ממה שיש לי ולא חולמת על מה שאין לי” (כרמן).
[תמונה בעמוד 26]
לולי ולידיאנה נהנות לשרת היכן שקיים צורך גדול יותר במבשרים
[תמונה בעמוד 27]
אלוהים מזמין את כל משרתיו לקרוב אליו