2 יִתְרוֹ,‏ חוֹתֵן מֹשֶׁה,‏ קִבֵּל אֵלָיו אֶת צִפֹּרָה,‏ אֵשֶׁת מֹשֶׁה,‏ כַּאֲשֶׁר נִשְׁלְחָה בַּחֲזָרָה אֵלָיו,‏ 3 וְאֶת שְׁנֵי בָּנֶיהָ.‏+ שֵׁם הָאֶחָד הָיָה גֵּרְשֹׁם,‏*‏+ כִּי מֹשֶׁה אָמַר,‏ ”‏גֵּר* נִהְיֵיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה”‏,‏ 4 וְשֵׁם הָאַחֵר הָיָה אֱלִיעֶזֶר,‏ כִּי אָמַר,‏ ”‏אֱלֹהֵי אָבִי הוּא עוֹזְרִי,‏ אֲשֶׁר הִצִּילַנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה”‏.‏+

יב וּמִרְיָם וְאַהֲרֹן הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר נֶגֶד מֹשֶׁה בְּשֶׁל הָאִשָּׁה הַכּוּשִׁית אֲשֶׁר לָקַח,‏ כִּי אִשָּׁה כּוּשִׁית לָקַח.‏+