שבת, 6 בספטמבר
[היֵה] מופת לצאן (פט״א ה׳:3).
השירות החלוצי יעזור לך ללמוד לשתף פעולה עם מגוון רחב של אנשים ולערוך תקציב מציאותי ולדבוק בו (פיל׳ ד׳:11–13). מדרגה חשובה בדרך לשירות המורחב היא חלוציות עוזרת. סוג השירות הזה מכין אותך לקראת חלוציות רגילה, והחלוציות הרגילה יכולה לפתוח בפניך את האפשרות לשרת כמתנדב בנייה או כחבר בית־אל. משיחי צעיר יכול לשים לעצמו למטרה להיות כשיר לשרת כזקן קהילה. המקרא מסביר שאח השואף למטרה זו ”משתוקק לעבודה נעלה” (טימ״א ג׳:1). האח צריך קודם כול להיות כשיר לשמש כמשרת־עוזר. המשרתים העוזרים מסייעים לזקני הקהילה בדרכים רבות. גם זקני הקהילה וגם המשרתים העוזרים תומכים בענווה באחים בקהילה ומשתתפים בקנאות בשירות. מ23.12 28 §14–16
יום א׳, 7 בספטמבר
[כשהוא] עודנו נער, החל לבקש את אלוהי דוד אביו (דה״ב ל״ד:3).
יאשיהו המלך היה נער כשהוא התחיל לבקש את יהוה. הוא רצה ללמוד על יהוה ולעשות את רצונו. אבל למלך הצעיר הזה לא היו חיים קלים. הוא היה צריך להגן על עבודת אלוהים הטהורה בתקופה שבה רוב האנשים עבדו אלי כזב. וזה בדיוק מה שהוא עשה! עוד לפני שמלאו ליאשיהו 20, הוא התחיל להסיר את עבודת האלילים מהארץ (דה״ב ל״ד:1, 2). גם אם אתה מאוד צעיר, תוכל לחקות את יאשיהו אם תבקש את יהוה ותלמד להעריך את תכונותיו. הצעדים האלה יניעו אותך להקדיש לו את חייך. איך הקדשתך תבוא לידי ביטוי בחיי היומיום? לוק, שנטבל בגיל 14, אומר: ”מהרגע הזה אני אשים את שירות יהוה במקום הראשון בחיי ואתאמץ לשמח אותו” (מר׳ י״ב:30). אם גם אתה תפתח את אותו רצון, תזכה להרבה ברכות. מ23.09 11 §12, 13
יום ב׳, 8 בספטמבר
[כבדו] את אלה אשר עמלים בקרבכם ומנהיגים אתכם באדון (תסל״א ה׳:12).
כשפאולוס כתב את איגרתו אל התסלוניקים הקהילה הייתה קיימת פחות משנה. סביר להניח שהאחים הממונים שם היו חסרי ניסיון, ויכול להיות שהם עשו טעויות. אבל הם עדיין היו ראויים לכבוד. ככל שהצרה הגדולה מתקרבת, כך נצטרך להישען יותר מתמיד על ההדרכה של הזקנים המקומיים. יכול להיות שנאבד קשר עם המשרדים הראשיים ועם משרד הסניף. ולכן חשוב שכבר עכשיו נלמד לאהוב ולכבד את הזקנים שלנו. לא משנה מה יקרה, אנחנו רוצים להישאר מפוכחים ולא להתמקד במגרעות שלהם, אלא בעובדה שיהוה מדריך את הגברים הנאמנים האלה באמצעות המשיח. בדיוק כמו שקסדה מגינה על ראשו של החייל, תקוות הישועה מגינה על חשיבתנו. אנחנו מבינים שמה שיש לעולם להציע הוא חסר ערך (פיל׳ ג׳:8). התקווה עוזרת לנו להישאר רגועים ויציבים. מ23.06 11, 12 §11, 12