אוקטובר
יום ד׳, 1 באוקטובר
החוכמה אשר ממעל... נכונה לציית (יעקב ג׳:17).
האם קשה לך לפעמים לציית? גם המלך דוד הרגיש כך, ולכן הוא התפלל לאלוהים: ”עורר בתוכי רצון לציית לך” (תהל׳ נ״א:12). דוד אהב את יהוה. אבל זה לא אומר שתמיד היה לו קל לציית, וזה גם המצב שלנו. הסיבה הראשונה לכך היא שירשנו את הנטייה להיות לא־צייתנים. השנייה היא שהשטן כל הזמן מנסה לגרום לנו לחקות את דוגמתו ולמרוד (קור״ב י״א:3). והשלישית היא שאנחנו מוקפים ברוח המרדנית ששוררת בעולם, ”הרוח הפועלת כעת בבני המרי” (אפ׳ ב׳:2). אנחנו חייבים להילחם לא רק בנטייה שלנו לחטוא, אלא גם בלחץ שהשטן ועולמו מפעילים עלינו. עלינו להתאמץ לציית ליהוה ולמי שהוא נתן להם סמכות. מ23.10 6 §1
יום ה׳, 2 באוקטובר
אתה שמרת את היין המשובח עד עכשיו (יוח׳ ב׳:10).
מה נוכל ללמוד מהנס של ישוע שבו הוא הפך מים ליין? נוכל ללמוד שיעור בענווה. ישוע לא התרברב בנס שעשה. למעשה, הוא מעולם לא התרברב בהישגים שלו. להיפך, הוא תמיד הפנה בענווה את כל הכבוד לאביו (יוח׳ ה׳:19, 30; ח׳:28). אם נחקה את ישוע ונשמור על ענווה, לא נתרברב בהישגים שלנו. אנחנו תמיד רוצים להפנות את הכבוד לאל הנפלא שאנחנו משרתים, ולא לעצמנו (יר׳ ט׳:23, 24). מגיע לו את כל הקרדיט. אחרי הכול, לא נוכל להצליח בדבר בלי העזרה של יהוה (קור״א א׳:26–31). כשאנחנו נוהגים בענווה, אנחנו לא לוקחים לעצמנו את הקרדיט על הדברים הטובים שאנחנו עושים בשביל אחרים. אנחנו מסתפקים בידיעה שיהוה רואה ומעריך את המאמצים שלנו (השווה מתי ו׳:2–4; עב׳ י״ג:16). אין ספק שאנחנו משמחים את יהוה כשאנחנו מחקים את ישוע ונוהגים בענווה (פט״א ה׳:6). מ23.04 4 §9; 5 §11, 12
יום ו׳, 3 באוקטובר
אל תדאגו רק לענייניכם האישיים, אלא גם לענייני הזולת (פיל׳ ב׳:4).
בהשראת רוח הקודש השליח פאולוס עודד את המשיחיים לדאוג לענייני הזולת. איך נוכל ליישם את העצה הזאת באסיפות? עלינו לזכור שגם אחרים, בדיוק כמונו, רוצים להשתתף. חשוב על כך: כשאתה משוחח עם חבריך, האם אתה מדבר כל כך הרבה שאין להם כמעט הזדמנות להגיד משהו בעצמם? בטח שלא! אתה רוצה שהם ישתתפו בשיחה. באופן דומה, באסיפות אנחנו רוצים שלכמה שיותר אנשים תהיה אפשרות להשתתף. למעשה, אחת הדרכים הטובות ביותר לעודד את אחינו היא לתת להם הזדמנות להביע את אמונתם (קור״א י׳:24). לכן השתדל לענות תשובות קצרות, וכך להשאיר זמן ליותר אנשים להשתתף. וגם אם התשובה שלך קצרה, נסה להימנע מלציין יותר מדי נקודות. אם תכסה את כל הסעיף, לא יהיה לאחרים מה להגיד. מ23.04 22, 23 §11–13
שבת, 4 באוקטובר
אני עושה את הכול למען הבשורה הטובה, כדי שאחלוק אותה עם הזולת (קור״א ט׳:23).
אנחנו חייבים לזכור כמה חשוב להמשיך לעזור לאחרים, במיוחד באמצעות פעילות הבישור. עלינו להיות גמישים בשירות. במהלך השירות אנחנו פוגשים אנשים עם אמונות וגישות שונות שמגיעים מכל מיני רקעים. השליח פאולוס היה גמיש, ונוכל ללמוד מדוגמתו. ישוע מינה אותו להיות ”שליח לגויים” (רומ׳ י״א:13). במסגרת תפקידו פאולוס בישר ליהודים, יוונים, מלומדים, איכרים פשוטים, בעלי המעמד הגבוה ומלכים. כדי לגעת לליבם של אנשים מכל כך הרבה רקעים פאולוס נעשה ”הכול למען אנשים מכל הסוגים” (קור״א ט׳:19–22). הוא שם לב לתרבות, לרקע ולאמונות של מי שעמדו מולו והתאים את האופן שבו הוא בישר להם. גם אנחנו נוכל להתייעל בשירות אם נהיה גמישים ונתאים את דברינו לצורכי המאזינים. מ23.07 23 §11, 12
יום א׳, 5 באוקטובר
עבד האדון אינו צריך לריב, אלא להתנהג בעדינות עם כל אדם (טימ״ב ב׳:24).
ענווה היא חוזקה, לא חולשה. דרוש חוזק פנימי כדי להישאר רגוע מול מצבים קשים. ענווה היא אחד מהיבטי ”פרי הרוח” (גל׳ ה׳:22, 23). המילה היוונית שמתורגמת לענווה שימשה לעיתים כדי לתאר סוס פראי שעבר אילוף. דמיין לעצמך סוס פרא שהופך להיות עדין. גם אם הוא עדין, הוא עדיין חזק. איך נוכל להיות עדינים ובו־זמנית חזקים? לא נוכל לעשות את זה בכוחות עצמנו. אנחנו צריכים לבקש מאלוהים שיעניק לנו מרוח קודשו ויעזור לנו לטפח את התכונה הנפלאה הזאת. וכפי שניסיונם של אחים ואחיות רבים מלמד, זה אכן אפשרי. הם הצליחו להגיב ברכות ובענווה כשהתגרו בהם, והשאירו רושם טוב על אחרים (טימ״ב ב׳:24, 25). מ23.09 15 §3
יום ב׳, 6 באוקטובר
התפללתי, ויהוה נתן לי את בקשתי אשר ביקשתי ממנו (שמ״א א׳:27).
בחזון מרהיב שקיבל השליח יוחנן הוא ראה 24 זקנים משתחווים ליהוה בשמיים. הם היללו את אלוהים והכירו בכך שהוא ראוי לקבל ”את התפארת והכבוד והגבורה” (ההת׳ ד׳:10, 11). גם למלאכים נאמנים יש אינספור סיבות להלל את יהוה. הם נמצאים איתו בשמיים ומכירים אותו היטב. הם נחשפים לתכונות שלו בדברים שהוא עושה. וכשהם רואים את יהוה בפעולה זה מניע אותם להלל אותו (איוב ל״ח:4–7). גם אנחנו רוצים להלל את יהוה בתפילותינו ולהגיד לו מה אנחנו אוהבים ומעריכים בו. כשאתה קורא במקרא ולומד אותו, נסה לזהות תכונות של יהוה שאתה אוהב במיוחד (איוב ל״ז:23; רומ׳ י״א:33). ואז ספר ליהוה מה אתה מרגיש לגבי התכונות האלה. נוכל גם להלל את יהוה על כך שהוא פועל למעננו ולמען משפחתנו הרוחנית (שמ״א ב׳:1, 2). מ23.05 3, 4 §6, 7
יום ג׳, 7 באוקטובר
תתהלכו כיאות לפני יהוה (קול׳ א׳:10).
ב־1919 בבל הגדולה איבדה את אחיזתה במשרתי אלוהים. באותה שנה ”העבד הנאמן והנבון” נכנס לתמונה, בדיוק בזמן כדי לקבל בברכה את ישרי הלב ל”דרך הקודש” (מתי כ״ד:45–47; יש׳ ל״ה:8). הרבה בזכות סוללי הדרך הנאמנים מהעבר, מי שנכנסו לדרך הראשית הזאת יכלו להעמיק את הידע שלהם בנוגע למטרותיו של יהוה (מש׳ ד׳:18). הם גם יכלו להתאים את חייהם לדרישותיו של יהוה. אבל יהוה לא ציפה ממשרתיו לעשות את כל השינויים בבת אחת. הוא צרף את משרתיו בהדרגה. אין ספק שנהיה שמחים ומאושרים כאשר נוכל להשביע את רצון אלוהים בכל דבר שנעשה. כל דרך זקוקה לתחזוקה קבועה. מאז 1919 עבודות הסלילה של ”דרך הקודש” ממשיכות במטרה לאפשר ליותר ויותר אנשים לעזוב את בבל הגדולה. מ23.05 17 §15; 19 §16
יום ד׳, 8 באוקטובר
לעולם לא אעזוב אותך (עב׳ י״ג:5).
חברי הגוף המנהל גם מכשירים באופן אישי אחים שונים המשרתים בוועדות הגוף המנהל. אותם אחים כבר נושאים באחריות גדולה בארגון יהוה ומשרתים בנאמנות. הם קיבלו את ההכשרה הנחוצה כדי לדאוג לכבשיו של המשיח לאחר שהמשוחים יעלו השמיימה. תודות לשלטונו של ישוע המשיח, עבודת אלוהים הטהורה תמשיך להתקיים גם לאחר שכל השארית המשוחה תילקח השמיימה לקראת סוף הצרה הגדולה. משרתי יהוה ימשיכו לעבוד אותו בנאמנות, גם כשהם יותקפו על־ידי גוג ממגוג, קואליציה עוינת של אומות (יח׳ ל״ח:18–20). אבל המתקפה הזו תהיה קצרה ובסופו של דבר תיכשל. היא לא תצליח לעצור את משרתי יהוה מלעבוד אותו. השליח יוחנן ראה בחזון ”המון רב” של עובדי אלוהים נאמנים ”היוצאים מן הצרה הגדולה” (ההת׳ ז׳:9, 14). לכן אין לנו כל ספק שיהוה יציל את משרתיו! מ24.02 5, 6 §13, 14
יום ה׳, 9 באוקטובר
אל תכבו את אש הרוח (תסל״א ה׳:19).
איך נוכל לקבל את רוח הקודש? נוכל לבקש אותה בתפילה, ללמוד את דבר־אלוהים שנכתב בהשראת הרוח ולהתרועע עם הארגון שמודרך על־ידי אותה רוח. אם נעשה זאת זה יעזור לנו לטפח את ”פרי הרוח” (גל׳ ה׳:22, 23). אלוהים מעניק מרוחו רק למי ששומרים על טוהר מחשבותיהם והתנהגותם. הוא לא ימשיך לתת לנו מרוח קודשו אם נשקע במחשבות טמאות וננהג על־פיהן (תסל״א ד׳:7, 8). כדי להמשיך לקבל את רוח הקודש עלינו ’לא לבוז לנבואות’ (תסל״א ה׳:20). המילה ”נבואות” כאן מתייחסת למסרים שיהוה העניק לנו באמצעות רוח קודשו, וביניהם כאלה שקשורים ליום יהוה ולדחיפות הזמנים. אנחנו לא חושבים שהר מגידון עוד רחוק ולא יתרחש בתקופת חיינו, אלא זוכרים אותו תמיד. כדי לעשות את זה אנחנו שומרים על התנהגות טובה ונשארים עסוקים ב”מעשים המעידים על מסירות לאלוהים” (פט״ב ג׳:11, 12). מ23.06 12 §13, 14
יום ו׳, 10 באוקטובר
יראת יהוה היא תחילת חוכמה (מש׳ ט׳:10).
מה עלינו לעשות כמשיחיים אם תמונה פורנוגרפית צצה במכשיר האלקטרוני שלנו? עלינו להסיר ממנה את המבט מייד. אם נזכור שהנכס היקר ביותר שלנו הוא היחסים שלנו עם יהוה, זה יעזור לנו לעשות את זה. למעשה, גם תמונות שלא נחשבות בדרך כלל פורנוגרפיות עלולות לעורר תאווה מינית. למה צריך להימנע מהן? משום שאנחנו רוצים להימנע מלעשות אפילו צעד קטן שעלול לגרום לנו לנאוף בליבנו (מתי ה׳:28, 29). זקן קהילה ששמו דיוויד אומר: ”אני שואל את עצמי, ’אפילו אם התמונות האלה לא פורנוגרפיות, האם יהוה יהיה מרוצה ממני אם אמשיך להסתכל עליהן?’ שאלות כאלה עוזרות לי לנהוג בתבונה”. אם נפתח יראה בריאה לא נרצה להעציב את יהוה, וזה יעזור לנו לנהוג בחוכמה. יראת אלוהים היא ”תחילת חוכמה”, או היסוד שלה. מ23.06 23 §12, 13
שבת, 11 באוקטובר
לך, עמי, היכנס אל חדריך הפנימיים (יש׳ כ״ו:20).
יכול להיות ש’החדרים הפנימיים’ מתייחסים לקהילות שלנו. במהלך הצרה הגדולה נזכה להגנה שיהוה מבטיח אם נישאר קרובים לאחינו לאמונה. לכן כבר עכשיו אנחנו צריכים להתאמץ לא רק לסבול את אחינו ואחיותינו, אלא גם לאהוב אותם. ההישרדות שלנו תלויה בזה. ”יום יהוה הגדול” יביא צרה על האנושות (צפ׳ א׳:14, 15). גם משרתי יהוה יחוו קשיים. אבל אם נתכונן כבר עכשיו נוכל להישאר רגועים ולעזור לאחרים. נוכל לגלות כוח עמידה מול כל קושי שיבוא עלינו. אם אחינו לאמונה יסבלו, נעשה את המיטב כדי להקל עליהם בכך שנגלה כלפיהם חמלה ונדאג לצורכיהם. ואם כבר פיתחנו אהבה כלפי אחינו ואחיותינו, אנחנו נמשיך לדבוק בהם. אם ננהג כך יהוה יגמול לנו בחיי נצח בעולם שבו לא ייזכרו כל האסונות והצרות (יש׳ ס״ה:17). מ23.07 7 §16, 17
יום א׳, 12 באוקטובר
[יהוה] יסייע לכם להיות איתנים, הוא יחזק אתכם, הוא יכונן אתכם (פט״א ה׳:10).
המקרא לא אחת מתאר את משרתי אלוהים הנאמנים כאנשים בעלי חוסן. אבל גם האדם החזק ביותר ביניהם לא תמיד הרגיש חזק. לדוגמה, במקרים מסוימים המלך דוד הרגיש שהוא ”חזק כהר”, אבל במקרים אחרים הוא נתקף בהלה (תהל׳ ל׳:7). שמשון היה אדם חזק מאוד כשרוח אלוהים צלחה עליו. אבל הוא הבין שהחוזק שלו נובע מאלוהים ושבלי תמיכתו הוא ’ייחלש ויהיה ככל האדם’ (שופ׳ י״ד:5, 6; ט״ז:17). אותם נאמנים היו חזקים רק משום שיהוה חיזק אותם. גם השליח פאולוס ידע שהוא זקוק לכוח מיהוה (קור״ב י״ב:9, 10). הוא התמודד עם בעיות בריאות (גל׳ ד׳:13, 14). ומדי פעם היה לו קשה לעשות את הדבר הנכון (רומ׳ ז׳:18, 19). כמו כן, לפעמים הוא הרגיש מודאג ומפוחד (קור״ב א׳:8, 9). אבל יהוה נתן לפאולוס את הכוח שהיה חסר לו. מ23.10 12 §1, 2
יום ב׳, 13 באוקטובר
יהוה רואה ללבב (שמ״א ט״ז:7).
אם גם אתה מתמודד לעיתים עם תחושת חוסר ערך, זכור שיהוה עצמו משך אותך אליו (יוח׳ ו׳:44). הוא רואה את הצדדים החזקים שלך ומבחין בתכונות טובות שאולי אתה אפילו לא מודע אליהן. בנוסף לכך, הוא יודע מה טמון בליבך (דה״ב ו׳:30). לכן אתה יכול לסמוך עליו כשהוא אומר לך שאתה יקר לו (יוח״א ג׳:19, 20). לפני שלמדנו את האמת, חלקנו עשינו מעשים הגורמים לנו להיתקף אשמה עד היום (פט״א ד׳:3). רבים מאחינו הנאמנים ממשיכים להיאבק בחולשותיהם. האם ליבך מרשיע אותך? אם כן, תוכל להתנחם בידיעה שרבים ממשרתי יהוה התמודדו עם רגשות דומים. למשל, השליח פאולוס הרגיש אומלל בגלל המגרעות שלו (רומ׳ ז׳:24). כמובן, הוא התחרט על מעשיו ונטבל, אבל בכל זאת הוא קרא לעצמו ”הקטן מבין השליחים” ו”הגדול” שבחוטאים (קור״א ט״ו:9; טימ״א א׳:15). מ24.03 27 §5, 6
יום ג׳, 14 באוקטובר
הם עזבו את בית יהוה (דה״ב כ״ד:18).
אחד הלקחים שנוכל ללמוד מההחלטה הלא־טובה של המלך יואש הוא שעלינו לבחור חברים שישפיעו עלינו לטובה — חברים שאוהבים את יהוה ורוצים לשמח אותו. כשאנחנו בוחרים חברים, אנחנו לא צריכים להגביל את עצמנו לאנשים מקבוצת הגיל שלנו. זכור שיואש היה הרבה יותר צעיר מחברו יהוידע. כשאתה חושב על החברים שלך, תוכל לשאול את עצמך: ’האם הם עוזרים לי לחזק את האמונה שלי ביהוה? האם הם מכבדים את הסטנדרטים שלו ומעודדים גם אותי לחיות על־פיהם? האם הם מדברים על יהוה ועל האמיתות היקרות שלו? האם הם אומרים לי את מה שאני רוצה לשמוע, או שיש להם אומץ לתקן אותי כשאני סוטה מהדרך?’ (מש׳ כ״ז:5, 6, 17) למען האמת, אם החברים שלך לא אוהבים את יהוה, אתה לא צריך אותם. אבל אם יש לך חברים שאוהבים את יהוה, הישאר קרוב אליהם — הם ישפיעו עליך לטובה (מש׳ י״ג:20). מ23.09 9 §6, 7
יום ד׳, 15 באוקטובר
אני האלפא והאומגה (ההת׳ א׳:8).
האות אלפא היא האות הראשונה באלף־בית היווני, ואומגה היא האות האחרונה. אם כן, כשיהוה השתמש בצירוף ’אלפא ואומגה’, הוא למעשה רצה להראות שכאשר הוא מתחיל משהו, הוא תמיד ישלים אותו בהצלחה. לאחר בריאתם של אדם וחוה, יהוה אמר להם: ”פרו ורבו, מלאו את הארץ וכבשוה” (בר׳ א׳:28). יהוה אמר ”אלפא” כשהכריז על מטרתו. בבוא העת, כשכדור הארץ כולו יהיה גן עדן ויחיו בו ילדיהם הנאמנים והמושלמים של אדם וחוה, הוא יאמר ”אומגה”. אחרי שהשלים את בריאת ”השמיים והארץ וכל אשר בם”, סיפק יהוה הוכחה לכך שמטרתו תתגשם. הוא הראה שבכוונתו להגשים את מטרתו עבור כדור הארץ במלואה עד סוף היום השביעי (בר׳ ב׳:1–3). מ23.11 5 §13, 14
יום ה׳, 16 באוקטובר
פנו את דרך יהוה! ישרו בערבה דרך ראשית לאלוהינו (יש׳ מ׳:3).
המסע הקשה מבבל לישראל יכול לארוך כארבעה חודשים, אבל יהוה הבטיח שהוא יסיר כל מכשול שעלול למנוע מהגולים לשוב לארצם. בעיני היהודים הנאמנים הברכות שהם יקבלו כשישובו לישראל היו שוות כל הקרבה. הברכה הגדולה ביותר הייתה קשורה לעבודת אלוהים. בבבל לא היה אף מקדש לעבודת יהוה. לא היה אף מזבח שעליו יכלו היהודים להקריב את הקורבנות שנדרשו על־פי תורת משה, ולא הייתה כהונה מאורגנת כדי להקריב אותם. בנוסף, מספרם של עובדי האלילים היה גדול בהרבה מזה של משרתי יהוה, ולא היה להם שום כבוד כלפי יהוה או כלפי הסטנדרטים שלו. לכן אלפים מהיהודים הנאמנים ציפו לשוב לארץ אבותיהם כדי לשקם את עבודת אלוהים הטהורה. מ23.05 14, 15 §3, 4
יום ו׳, 17 באוקטובר
הוסיפו להתהלך כילדי האור (אפ׳ ה׳:8).
אנו זקוקים לעזרתה של רוח הקודש כדי להצליח ”להתהלך כילדי האור”. מדוע? מפני שזהו מאבק של ממש להישאר טהורים בעולם כל כך לא מוסרי (תסל״א ד׳:3–5, 7, 8). רוח הקודש עוזרת לנו להתנגד לחשיבה המקובלת בעולם, הכוללת פילוסופיות וגישות המנוגדות לחשיבתו של אלוהים. בזכות רוח הקודש אנו מניבים את ’פרי הטוּב, הצדקה והאמת’ (אפ׳ ה׳:9). דרך אחת לקבל את רוח הקודש היא לבקש אותה בתפילה. ישוע אמר שיהוה ”ייתן את רוח הקודש למבקשים ממנו” (לוקס י״א:13). דרך נוספת לקבל את רוח אלוהים היא באמצעות אסיפותינו, שבהן אנו עובדים את יהוה ומהללים אותו לצד אחינו (אפ׳ ה׳:19, 20). בזכות השפעתה העוצמתית נצליח לחיות בדרך הרצויה בעיני יהוה. מ24.03 23, 24 §13–15
שבת, 18 באוקטובר
המשיכו לבקש ויינתן לכם; המשיכו לחפש ותמצאו; המשיכו לדפוק וייפתח לכם (לוקס י״א:9).
האם אתה מרגיש שחסרה לך סבלנות? אם כן, התפלל שיהוה יעזור לך לטפח את התכונה הזו. אורך רוח, או סבלנות, הוא היבט של פרי הרוח (גל׳ ה׳:22, 23). לכן אנחנו יכולים להתפלל ליהוה שייתן לנו מרוח קודשו ויעזור לנו לפתח את פרייה. אם אנחנו נתקלים במצב שבוחן את הסבלנות שלנו, עלינו ’להמשיך לבקש’ מיהוה שיעניק לנו מרוחו ויעזור לנו להיות סבלנים (לוקס י״א:13). נוכל גם לבקש מיהוה שיעזור לנו לראות דברים מנקודת המבט שלו. במקביל לתפילות, עלינו לעשות את מיטבנו כדי להיות סבלנים מדי יום. ככל שנתפלל לסבלנות ונתאמץ להיות סבלנים, כך התכונה הזו תכה שורש בליבנו ותהפוך לחלק מהאישיות שלנו. נוכל גם ללמוד על אנשים מהמקרא שהיו סבלנים. אם נהרהר בדוגמאות האלה, נוכל ללמוד איך לגלות סבלנות. מ23.08 22, 23 §10, 11
יום א׳, 19 באוקטובר
השליכו את רשתותיכם אל המים (לוקס ה׳:4).
ישוע חיזק את הביטחון של השליח פטרוס שיהוה ידאג לו. אחרי שישוע הוקם לתחייה הוא שוב עזר לפטרוס ולשליחים האחרים בדרך נס לתפוס דגים רבים (יוח׳ כ״א:4–6). אין ספק שהנס הזה עזר לפטרוס להיות בטוח שיהוה יכול בקלות לדאוג לצרכיו החומריים. יכול להיות שהוא נזכר שישוע אמר שיהוה יספק למי ש’מחפשים תחילה את המלכות’ את כל צורכיהם (מתי ו׳:33). ובהתאם לאותה הבטחה, פטרוס שם את השירות, ולא את עסק הדיג, במקום הראשון. בחג השבועות שנת 33 לספירה הוא בישר באומץ ועזר לאלפי אנשים לקבל את הבשורה הטובה (מה״ש ב׳:14, 37–41). לאחר מכן הוא עזר לשומרונים ולנוכרים לקבל את המשיח (מה״ש ח׳:14–17; י׳:44–48). יהוה אכן השתמש בפטרוס בצורה מדהימה כדי לעזור לאנשים מכל הסוגים להצטרף לקהילה. מ23.09 20 §1; 23 §11
יום ב׳, 20 באוקטובר
אם לא תודיעו לי את החלום ואת פתרונו, יבותרו איבריכם (דנ׳ ב׳:5).
כשנתיים אחרי שהבבלים החריבו את ירושלים, נבוכדנאצר מלך בבל חלם חלום מפחיד על צלם עצום. הוא איים להרוג את כל החכמים ששירתו אותו, כולל את דניאל, אם הם לא יצליחו לומר לו את החלום ואת פתרונו (דנ׳ ב׳:3–5). דניאל היה צריך לפעול במהירות. אחרת, רבים היו מאבדים את חייהם. הוא ”נכנס... אל המלך וביקש ממנו לתת לו זמן להגיד למלך את הפתרון” (דנ׳ ב׳:16). זה דרש אומץ ואמונה. לא נאמר שדניאל פתר חלומות לפני כן. הוא ביקש מחבריו ”להתפלל לרחמים מאלוהי השמיים לגבי הסוד הזה” (דנ׳ ב׳:18). יהוה ענה לתפילותיהם. הוא עזר לדניאל לפתור את החלום של נבוכדנאצר, והחיים של דניאל ושל חבריו ניצלו. מ23.08 3 §4
יום ג׳, 21 באוקטובר
המחזיק מעמד עד הקץ ייוושע (מתי כ״ד:13).
חשוב איך הסבלנות מועילה לנו. סבלנות עוזרת לנו להיות שמחים ורגועים יותר, כך שהיא יכולה לשפר את הבריאות הנפשית והפיזית שלנו. אם נהיה סבלנים עם אחרים, ניהנה מיחסים טובים יותר איתם. זה יעזור לקהילה שלנו להיות יותר מאוחדת. אם לא נמהר לכעוס כשמישהו מתגרה בנו, נוכל למנוע מהמצב להחמיר (תהל׳ ל״ז:8, הערת שוליים; מש׳ י״ד:29). אבל חשוב מכול, כשאנחנו סבלנים אנחנו מחקים את אבינו השמימי ומתקרבים אליו עוד יותר. הסבלנות היא אכן תכונה מקסימה ומועילה! אומנם לא תמיד קל לנו להיות סבלנים, אבל בעזרתו של יהוה נוכל להמשיך לטפח את התכונה הזאת. ובזמן שאנחנו מחכים בסבלנות לעולם החדש, נוכל להיות בטוחים ש”עין יהוה משגיחה על יראיו, על המייחלים לחסדו” (תהל׳ ל״ג:18). הבה נהיה כולנו נחושים להמשיך ללבוש סבלנות. מ23.08 22 §7; 25 §16, 17
יום ד׳, 22 באוקטובר
אמונה כשלעצמה, ללא מעשים, מתה היא (יעקב ב׳:17).
יעקב הצביע על כך שמשיחי עשוי לטעון שיש לו אמונה, אבל מעשיו אולי יוכיחו אחרת (יעקב ב׳:1–5, 9). יעקב גם דיבר על משיחי ששם לב ש’לאח או אחות חסרים בגדים או מזון’, אך הוא אינו עושה דבר כדי לעזור להם. אולי הוא חושב שיש לו אמונה, אך כל עוד היא אינה מגובה במעשים, היא חסרת תועלת (יעקב ב׳:14–16). יעקב הזכיר את דוגמתה הטובה של רחב. היא ביטאה את אמונתה במעשים (יעקב ב׳:25, 26). רחב שמעה שיהוה תומך בבני ישראל, ובעקבות כך היא פיתחה אמונה בו (יהו׳ ב׳:9–11). כביטוי לאמונתה היא נקטה פעולה והחביאה את שני המרגלים. למרות שהיא לא הייתה מושלמת וגם לא השתייכה לעם ישראל, רחב נחשבה לצדיקה, בדיוק כמו אברהם. דוגמתה ממחישה עד כמה חשוב להביע את אמונתנו במעשים. מ23.12 5 §12, 13
יום ה׳, 23 באוקטובר
מי ייתן ותהיו מושרשים ומושתתים על היסוד (אפ׳ ג׳:17).
כמשיחיים אנחנו לא מסתפקים רק בידע שטחי על המקרא. רוח הקודש עוזרת לנו ללמוד ”אפילו את עמוקות אלוהים” (קור״א ב׳:9, 10). תוכל לערוך פרויקט לימוד אישי על נושא מסוים שיקרב אותך ליהוה. לדוגמה, תוכל לחקור איך הוא ביטא את אהבתו למשרתיו בעבר, ואיך זה מוכיח שהוא אוהב גם אותך. תוכל לבחון את הסידור שכונן יהוה לעבודתו בישראל הקדומה, ולהשוות אותו לסידור שקיים בקהילה המשיחית כיום. אפשרות נוספת היא לערוך לימוד מעמיק על נבואות שהתגשמו בישוע במהלך חייו ושירותו עלי אדמות. תוכל להפיק הרבה הנאה מהלימוד אם תחקור את הנושאים האלו בעזרת מדריך המחקר עבור עדי־יהוה. לימוד מעמיק של המקרא יכול לחזק את אמונתך ולעזור לך ’למצוא את ידע אלוהים’ (מש׳ ב׳:4, 5). מ23.10 18, 19 §3–5
יום ו׳, 24 באוקטובר
מעל לכול, אהבו זה את זה אהבה עזה, כי האהבה מכסה על חטאים רבים (פט״א ד׳:8).
משמעותה המילולית של המילה ”עזה” שבה השתמש השליח פטרוס קשורה לפועל ”להימתח”. החלק השני של הפסוק מתאר את ההשפעה שיש לאהבה עזה. אהבה כזו עוזרת לנו לכסות, או לסלוח, על החטאים של אחינו. נוכל לדמיין שאנחנו כביכול אוחזים באהבה כמו בפיסת בד נמתח. אנחנו ”מותחים” את האהבה עוד ועוד, עד שהיא מכסה לא רק על חטא אחד או שניים, אלא על חטאים רבים. בדיוק כמו שמפה מסתירה את הכתמים שיש על השולחן, כך האהבה מכסה על החולשות והמגרעות של הזולת. אהבתנו כלפי האחים צריכה להיות חזקה מספיק כדי שנוכל לסלוח להם ברוחב לב, גם אם זה ידרוש מאיתנו מאמצים רבים (קול׳ ג׳:13). כשאנחנו סולחים לאחרים, אנו מוכיחים את עומק אהבתנו כלפיהם ומראים עד כמה חשוב לנו לשמח את יהוה. מ23.11 10, 11 §13–15
שבת, 25 באוקטובר
שפן החל להקריא ממנו לפני המלך (דה״ב ל״ד:18).
בבגרותו המלך יאשיהו התחיל בשיפוץ המקדש. בזמן העבודות נמצא ”ספר תורת יהוה אשר נמסרה ביד משה”. כשהקריאו את הספר באוזניו, זה הניע את המלך לנקוט פעולה ולעשות את הכתוב בו (דה״ב ל״ד:14, 19–21). האם היית רוצה לקרוא במקרא באופן קבוע? אם כבר ניסית לעשות את זה, האם אתה מצליח? האם אתה שם לב לפסוקים שיכולים לעזור לך באופן אישי? כשהוא היה כבן 39, יאשיהו עשה טעות שעלתה לו בחייו. הוא בטח בעצמו במקום לבקש את הדרכת יהוה (דה״ב ל״ה:20–25). אנחנו יכולים ללמוד מזה לקח. לא משנה בני כמה אנחנו או כמה זמן אנחנו לומדים את המקרא, אנחנו תמיד צריכים לבקש את יהוה. עלינו להמשיך להתפלל להדרכתו, ללמוד את דברו ולבקש עצות ממשיחיים בוגרים. כך יהיה פחות סיכוי שנעשה טעויות גדולות, וללא ספק נהיה יותר מאושרים (יעקב א׳:25). מ23.09 12 §15, 16
יום א׳, 26 באוקטובר
אלוהים מתנגד ליהירים, אך נותן חסד לשפלי הרוח (יעקב ד׳:6).
אנחנו מוצאים במקרא דוגמאות רבות של נשים שאהבו את יהוה ושירתו אותו. אותן נשים היו ”מתונות בהליכותיהן ונאמנות בכול” (טימ״א ג׳:11). גם בקהילות כיום אפשר למצוא אחיות משיחיות בוגרות היכולות לשמש דוגמה לאחיות צעירות. אם את אחות צעירה, נסי לחשוב על כמה אחיות בוגרות שתוכלי לחקות את דוגמתן. שימי לב לתכונות שהן מגלות וחשבי איך תוכלי גם את לפתח תכונות כאלה. תכונה חיונית עבור כל המשיחיים הבוגרים היא ענווה. אישה ענווה נהנית מקשר קרוב עם יהוה וגם מיחסים טובים עם אחרים. לדוגמה, אישה שאוהבת את יהוה בוחרת להיכנע בענווה לעקרון הראשות (קור״א י״א:3). היא יודעת שאביה השמימי קבע את העיקרון הזה, ולכן היא פועלת על־פיו גם במסגרת הקהילה וגם במסגרת המשפחה. מ23.12 18, 19 §3–5
יום ב׳, 27 באוקטובר
כך צריכים הבעלים לאהוב את נשיהם, כמו את גופם הם (אפ׳ ה׳:28).
יהוה מצפה מהבעל לאהוב את אשתו ולדאוג לה מבחינה פיזית, רגשית ורוחנית. כושר חשיבה, כבוד כלפי נשים וגילוי אחראיות יעזרו לך להפוך לשותף טוב לנישואין. אחרי שתתחתן אולי תחליט להביא ילדים לעולם. מה יעזור לך להיות אבא טוב? (אפ׳ ו׳:4) יהוה הביע בפתיחות את אהבתו כלפי בנו ישוע והראה לו שהוא מרוצה ממנו (מתי ג׳:17). אם יום אחד תהיה הורה, חשוב שתביע את אהבתך כלפי ילדיך באופן קבוע ותשבח אותם על הדברים הטובים שהם עושים. אבות שמחקים את יהוה יעזרו לילדים שלהם להפוך למשיחיים בוגרים. אם כבר היום תגלה אהבה והערכה כלפי משפחתך וחברי הקהילה, זה יעזור לך למלא את התפקידים העתידיים שלך (יוח׳ ט״ו:9). מ23.12 28, 29 §17, 18
יום ג׳, 28 באוקטובר
[יהוה] הוא יציבות עיתותיך (יש׳ ל״ג:6).
משרתי יהוה סובלים מאותן הצרות והבעיות שפוקדות את כלל האנושות. אבל בנוסף לכך, אנחנו חווים גם רדיפות והתנגדויות. אומנם יהוה לא מגונן עלינו מפני אותם קשיים, אבל הוא מבטיח לעזור לנו (יש׳ מ״א:10). בזכות תמיכתו אנחנו יכולים להישאר שמחים, לקבל החלטות טובות ולשמור על נאמנותנו גם אל מול המצבים הקשים ביותר. יהוה מבטיח להעניק לנו את ”שלום אלוהים” (פיל׳ ד׳:6, 7). שלום אלוהים הוא שלוות נפש ורוגע הנובעים מיחסינו ההדוקים עם יהוה. השלום הזה ”נשגב מכל בינה” ומתעלה על כל ציפיותינו. האם קרה לך שהתחננת לעזרתו של יהוה ולפתע הרגשת ששלווה מציפה את ליבך? זהו למעשה ”שלום אלוהים”. מ24.01 20 §2; 21 §4
יום ד׳, 29 באוקטובר
ברכי, נפשי, את יהוה, וכל קרביי את שמו הקדוש (תהל׳ ק״ג:1).
מי שאוהבים את יהוה רוצים לפאר את שמו מעומק ליבם. דוד המלך הבין שכשהוא מפאר את שם אלוהים, הוא בעצם מרומם את יהוה עצמו מפני ששמו כולל בתוכו את המוניטין שלו ואת כל תכונותיו היפות ומעשיו המופלאים. הוא רצה לתרום לקידוש שמו של אביו יהוה ועשה זאת בלב ונפש. בדומה לכך, גם הלוויים היללו את שם יהוה וקראו לכל העם להצטרף אליהם. הם אמרו בענווה שמילותיהם לעולם לא יוכלו לבטא עד תום את הכבוד וההלל שיהוה ראוי לקבל (נחמ׳ ט׳:5). אין ספק שמילים אלו שנאמרו מעומק הלב ומתוך ענווה שימחו את ליבו של יהוה. מ24.02 9 §6
יום ה׳, 30 באוקטובר
כפי שכבר התקדמנו, הבה נמשיך להתקדם כיאות באותו מסלול (פיל׳ ג׳:16).
האם יהוה יחשיב אותך לכישלון אם לא הצלחת להגשים מטרה שהצבת לעצמך? לא, הוא אינו מצפה ממך להשיג מטרה הנמצאת מעבר להישג ידך (קור״ב ח׳:12). התייחס לנסיגות כהזדמנויות ללמוד. זכור מה כבר הצלחת להשיג. המקרא אומר ש’אלוהים אינו נוהג בחוסר צדק ואינו שוכח את פועלך’ (עב׳ ו׳:10). גם אתה לא צריך לשכוח את מה שעשית. חשוב על מה שכבר השגת: טיפחת קשר עם יהוה, דיברת עליו עם אחרים או נטבלת. בדיוק כמו שהתקדמת והשגת מטרות רוחניות בעבר, אתה יכול להמשיך להתקדם ולהשיג את מטרתך הנוכחית. בעזרת יהוה אתה יכול להשיג את המטרה שלך. בזמן שאתה ממשיך להתקדם לעבר מטרתך הרוחנית, אל תשכח ליהנות מהדרך ולראות איך יהוה עוזר לך ומברך אותך (קור״ב ד׳:7). אם לא תוותר, תזכה לברכות אפילו יותר גדולות (גל׳ ו׳:9). מ23.05 31 §16–18
יום ו׳, 31 באוקטובר
האב עצמו אוהב אתכם כי אהבתם אותי והאמנתם שבאתי מטעם אלוהים (יוח׳ ט״ז:27).
יהוה נהנה לבטא את אהבתו העמוקה כלפי האנשים הרצויים בעיניו. במקרא מוזכרים שני מקרים שבהם הוא אמר לבנו ישוע שהוא אוהב אותו ומרוצה ממנו (מתי ג׳:17; י״ז:5). האם גם אתה היית רוצה לשמוע את יהוה אומר לך את אותן המילים? אומנם הוא אינו מדבר אלינו בצורה ישירה, אך אנו יכולים כביכול לשמוע את קולו בין דפי המקרא. לדוגמה, כשאנו קוראים את דבריו של ישוע בספרי הבשורה, אנו יכולים ”לשמוע” את יהוה מבטא את שביעות רצונו מאיתנו. ישוע שיקף בצורה מושלמת את אישיותו של אביו. לכן בכל פעם שאנו קוראים כיצד הוא ביטא את אהבתו כלפי תלמידיו הנאמנים, שהיו אנשים לא מושלמים כמונו, נוכל לדמיין את יהוה אומר את אותן המילים גם לנו (יוח׳ ט״ו:9, 15). אם מתעוררים קשיים ומבחנים זה לא אומר שאיבדנו את חסדו של יהוה. להיפך, נותנים לנו את הזדמנויות להוכיח עד כמה אנו אוהבים אותו ובוטחים בו (יעקב א׳:12). מ24.03 28 §10, 11