נובמבר
שבת, 1 בנובמבר
מפי עוללים ויונקים הפקת הלל (מתי כ״א:16).
אם אתה הורה, תוכל לעזור לילדיך להכין תשובות טובות בהתאם לגילם. לעיתים המאמר דן בנושאים רציניים, כמו בעיות בנישואין או נושאים מוסריים, אבל רוב הסיכויים שיהיה סעיף או שניים שבהם הילד יוכל לענות. כמו כן, תוכל לעזור לילדים שלך להבין שיכול להיות שלא בכל פעם שהם יצביעו ייתנו להם לענות. אם תסביר להם את זה הם יהיו פחות מאוכזבים כשבוחרים באחרים ולא בהם (טימ״א ו׳:18). כולנו יכולים להכין תשובות בונות שמהללות את יהוה ומעודדות את אחינו לאמונה (מש׳ כ״ה:11). מדי פעם אנחנו יכולים לספר חוויה אישית קצרה, אבל אנחנו צריכים להימנע מלדבר על עצמנו יותר מדי (מש׳ כ״ז:2; קור״ב י׳:18). המטרה שלנו היא להתמקד ביהוה, בדברו ובמשרתיו ככלל (ההת׳ ד׳:11). מ23.04 24, 25 §17, 18
יום א׳, 2 בנובמבר
בל נמשיך לישון כשאר האנשים, אלא נישאר ערים ומפוכחים (תסל״א ה׳:6).
אנחנו זקוקים לאהבה כדי להישאר ערים ומפוכחים (מתי כ״ב:37–39). אהבה לאלוהים עוזרת לנו להמשיך לבשר למרות קשיים שעלולים להתעורר מכך (טימ״ב א׳:7, 8). משום שאנחנו אוהבים גם את מי שאינם שותפים לאמונתנו, אנחנו ממשיכים לבשר גם באמצעות שיחות טלפון ומכתבים. אנחנו לא מאבדים תקווה שביום מן הימים רעינו ישתנו ויתחילו לעשות את הטוב (יח׳ י״ח:27, 28). אהבה לרע כוללת אהבה לאחינו ואחיותינו. כדי לגלות כלפיהם אהבה אנחנו ממשיכים ”לעודד זה את זה ולבנות איש את אחיו” (תסל״א ה׳:11). בדומה לחיילים שמשרתים זה לצד זה בקרב אנחנו מעודדים איש את רעהו. כמובן, יכול להיות שחייל יפגע בטעות בחייל אחר בעיצומו של קרב, אבל הוא לעולם לא יעשה את זה בכוונה תחילה. גם אנחנו לעולם לא נפגע בכוונה באחינו או באחיותינו או נשלם להם רעה תחת רעה (תסל״א ה׳:13, 15). דרך נוספת שבה אנחנו מגלים אהבה היא לכבד את האחים האחראים בקהילה (תסל״א ה׳:12). מ23.06 10 §6; 11 §10, 11
יום ב׳, 3 בנובמבר
כאשר [יהוה] יאמר דבר, האם לא יעשהו? (במ׳ כ״ג:19).
אחת הדרכים לחזק את אמונתנו בהבטחות יהוה היא להרהר בקורבן הכופר. הכופר הוא ערובה לכך שהבטחותיו של אלוהים אכן יתגשמו. כשאנחנו מהרהרים לעומק באופן שבו הכופר סופק ובמה שהיה כרוך בכך, זה מחזק את אמונתנו שהבטחתו של אלוהים לחיי נצח בעולם טוב יותר אכן תתגשם. יהוה שלח את בכורו האהוב, הישות הקרובה אליו ביותר, מהשמיים כדי להיוולד כאדם מושלם. כשהיה על כדור הארץ, ישוע עבר כל מיני ניסיונות. ואז הוא סבל ומת מוות כואב. איזה מחיר עצום יהוה שילם! אלוהינו האוהב לא היה מאפשר לבנו לסבול ולמות רק כדי לספק לנו חיים טובים יותר לזמן קצר (יוח׳ ג׳:16; פט״א א׳:18, 19). יהוה שילם מחיר כל כך גבוה, והוא יוודא שנוכל ליהנות מחיי נצח בעולם החדש שיהפוך למציאות. מ23.04 27, 28 §8, 9
יום ג׳, 4 בנובמבר
היכן עוקציך, מוות? (הוש׳ י״ג:14).
האם ליהוה יש את הרצון להקים את המתים לתחייה? אין ספק שכן. בהשראת רוח הקודש מספר כותבי מקרא תיעדו את הבטחתו לתחייה עתידית (יש׳ כ״ו:19; ההת׳ כ׳:11–13). וכשיהוה מבטיח משהו הוא תמיד מקיים אותו (יהו׳ כ״ג:14). למעשה, יהוה משתוקק להשיב את המתים לחיים. שים לב למילים שאמר איוב. הוא היה בטוח שגם אם הוא ימות, יהוה נכסף לראות אותו חי שוב (איוב י״ד:14, 15). באותו אופן, יהוה נכסף לכל משרתיו שמתו. הוא משתוקק להשיב אותם לחיים, בריאים ומאושרים. ומה לגבי מיליארדי האנשים שמתו בלי שהייתה להם ההזדמנות ללמוד את האמת על יהוה? אלוהינו האוהב רוצה להקים גם אותם לתחייה (מה״ש כ״ד:15). הוא רוצה להעניק להם את האפשרות להפוך לידידיו ולחיות לנצח על כדור הארץ (יוח׳ ג׳:16). מ23.04 9 §5, 6
יום ד׳, 5 בנובמבר
באלוהים נאזור כוח (תהל׳ ק״ח:13).
איך תוכל לחזק את תקוותך? אם תקוותך היא לחיות לנצח עלי אדמות, קרא את התיאורים המקראיים של גן העדן העתיד לבוא והרהר בהם (יש׳ כ״ה:8; ל״ב:16–18). חשוב איך ייראו החיים בעולם החדש. נסה לדמיין את עצמך שם. אם תחשוב באופן קבוע על תקוותך לחיות בעולם החדש, זה יעזור לך לראות את בעיותיך כ’רגעיות וקלות’ (קור״ב ד׳:17). יהוה יחזק אותך באמצעות התקווה שהוא העניק לך. הוא כבר סיפק לנו מה שאנחנו צריכים כדי שנוכל להתחזק. לכן אם אתה זקוק לעזרה כדי למלא משימה, להתמודד עם ניסיון או לשמור על שמחתך, פנה ליהוה בתפילה וחפש את הדרכתו במסגרת הלימוד האישי שלך. שאב עידוד מהאחים והאחיות. ראה את התקווה תמיד לנגד עיניך. כך תוכל ’להתחזק בכל כוח בזכות עוצמתו המפוארת של אלוהים ולעמוד בכול בסבלנות ובשמחה’ (קול׳ א׳:11). מ23.10 17 §19, 20
יום ה׳, 6 בנובמבר
הודו על כל דבר (תסל״א ה׳:18).
יש לנו סיבות רבות להודות ליהוה בתפילה. אנחנו יכולים להודות לו על כל הדברים הטובים שהוא נותן לנו. אחרי הכול, כל מתנה טובה באה ממנו (יעקב א׳:17). אנחנו יכולים, לדוגמה, להביע את הערכתנו על כדור הארץ היפהפה והבריאה המדהימה. אנחנו יכולים גם לומר תודה על החיים, המשפחה, החברים והתקווה שלנו. ואנחנו רוצים להודות ליהוה שהוא מאפשר לנו לרקום איתו יחסי ידידות. יכול להיות שנצטרך להתאמץ כדי לחשוב על הסיבות שיש לנו להודות ליהוה באופן אישי. אנחנו חיים בעולם כפוי טובה. פעמים רבות אנשים מתרכזים במה שהם רוצים להשיג, במקום במה שהם יכולים לעשות כדי לגלות הערכה כלפי מה שיש להם. אם הגישה הזאת תשפיע עלינו, התפילות שלנו עלולות להפוך לרשימת בקשות. כדי להימנע מזה אנחנו צריכים להמשיך לטפח ולהביע את הערכתנו לכל מה שיהוה עושה בשבילנו (לוקס ו׳:45). מ23.05 4 §8, 9
יום ו׳, 7 בנובמבר
שימשיך לבקש באמונה, מבלי לפקפק כלל (יעקב א׳:6).
בתור אבינו האוהב, כואב ליהוה לראות אותנו סובלים (יש׳ ס״ג:9). אומנם הוא לא מונע מאיתנו בעיות ומצבים קשים המדומים ל’נהרות ולהבות’, אך הוא מבטיח לעזור לנו לעבור אותם והוא לא יניח להם לגרום לנו נזק תמידי (יש׳ מ״ג:2). יהוה גם נותן לנו את רוח הקודש שעוזרת לנו להחזיק מעמד (לוקס י״א:13; פיל׳ ד׳:13). נוכל להיות בטוחים שיהוה יספק לנו בדיוק את מה שאנחנו צריכים כדי שנצליח להישאר נאמנים. יהוה רוצה שנבטח בו (עב׳ י״א:6). אולי נרגיש לפעמים שהקשיים שלנו בלתי עבירים ואפילו נטיל ספק בכך שיהוה יעזור לנו. אבל המקרא מבטיח לנו שבעזרת כוחו של אלוהים נצליח אפילו ’לדלג מעל חומה’ (תהל׳ י״ח:29). לכן במקום לתת מקום לספקות, נרצה להתפלל ליהוה בביטחון מלא שהוא יענה לתפילותינו (יעקב א׳:6, 7). מ23.11 22 §8, 9
שבת, 8 בנובמבר
רשפיה [של האהבה] רשפי אש, שלהבת יה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה (שה״ש ח׳:6, 7).
איזה תיאור מקסים של אהבה אמיתית! המילים האלה יכולות לעודד את הזוגות הנשואים: אתם יכולים ליהנות מאהבה אמיתית זה כלפי זה. כדי שזוגות נשואים ייהנו מאהבה איתנה למשך כל חייהם עליהם להשקיע מאמצים. לשם המחשה, מדורה יכולה להמשיך לבעור כל עוד מזינים אותה בחומר בעירה. אבל אם אף אחד לא יעשה את זה, בסופו של דבר האש תדעך. באופן דומה, האהבה בין בעל לאישה תישאר חזקה רק אם הם ימשיכו להשקיע בקשר שלהם. לפעמים הזוג יכול להרגיש שהאהבה שלהם מתקררת, במיוחד אם בעיות כלכליות, בעיות בריאות או הלחצים שנלווים לגידול ילדים מכבידים עליהם. לכן כדי לשמור על ”שלהבת יה” גם הבעל וגם האישה צריכים לחזק את הקשר שלהם עם יהוה. מ23.05 20, 21 §1–3
יום א׳, 9 בנובמבר
אל תירא (דנ׳ י׳:19).
מה אנחנו צריכים לעשות כדי לפתח אומץ? ההורים שלנו יכולים לעודד אותנו להיות אמיצים, אבל הם לא יכולים להעביר אלינו את התכונה הזאת בירושה. לפתח אומץ זה כמו ללמוד מיומנות חדשה. אחת הדרכים ללמוד מיומנות חדשה היא להתבונן היטב במה שמורה עושה ולחקות את דוגמתו. באופן דומה, נלמד להיות אמיצים אם נבחן היטב איך אחרים מגלים את התכונה הזאת ונחקה את דוגמתם. בדומה לדניאל, אנחנו צריכים להכיר לעומק את דבר־אלוהים. אנחנו צריכים לרקום קשר קרוב עם יהוה, ולשם כך עלינו לדבר איתו בחופשיות ובקביעות. כמו כן, אנחנו צריכים לבטוח ביהוה ולהיות משוכנעים שהוא תומך בנו. כך נוכל לגלות אומץ כשאמונתנו נבחנת. אנשים אמיצים זוכים בדרך כלל לכבוד מאחרים. הם עשויים גם למשוך ישרי לב ליהוה. אין ספק שיש לנו סיבות טובות לפתח אומץ לב. מ23.08 2 §2; 4 §8, 9
יום ב׳, 10 בנובמבר
בחנו כל דבר (תסל״א ה׳:21).
המילה היוונית שמתורגמת ל”בחנו” קשורה לבחינת מתכות יקרות. כך שעלינו לבחון את מה שאנחנו שומעים או קוראים ולקבוע האם הוא אמיתי. זה יהיה אפילו יותר חשוב עבורנו ככל שהצרה הגדולה קרבה ובאה. במקום להאמין בתמימות לכל מה שאחרים אומרים, אנחנו משתמשים בכושר החשיבה שלנו כדי להשוות את מה שאנחנו קוראים או שומעים עם מה שהמקרא וארגון יהוה אומרים. אם נעשה את זה לא נלך שולל אחר תעמולת השדים או התכסיסים שלהם (מש׳ י״ד:15; טימ״א ד׳:1). כקבוצה משרתי אלוהים ישרדו את הצרה הגדולה. אבל כיחידים איננו יודעים מה ילד יום (יעקב ד׳:14). אך בין שנשרוד את הצרה הגדולה ובין שנמות לפניה, אם נישאר נאמנים נזכה לגמול חיי הנצח. כולנו רוצים להתמקד בתקווה הנפלאה שלנו ולהיות מוכנים ליום יהוה. מ23.06 13 §15, 16
יום ג׳, 11 בנובמבר
גילה את סודו לעבדיו הנביאים (עמ׳ ג׳:7).
אנחנו לא יודעים איך נבואות מקראיות מסוימות יתגשמו (דנ׳ י״ב:8, 9). אבל גם אם אנחנו לא לגמרי מבינים איך נבואה כלשהי תתגשם, זה לא אומר שהיא לא תתגשם. אנחנו יכולים להיות בטוחים שיהוה יגלה לנו מה שאנחנו צריכים לדעת בדיוק בזמן הנכון, כפי שהוא עשה בעבר. בעתיד תהיה הכרזה על ”שלום וביטחון” (תסל״א ה׳:3). לאחר מכן הכוחות הפוליטיים של העולם יפנו נגד דתות הכזב וישמידו אותן (ההת׳ י״ז:16, 17). ואז הם יתקפו את עם אלוהים (יח׳ ל״ח:18, 19). אירועים אלה יובילו היישר אל המלחמה הסופית — מלחמת הר מגידון (ההת׳ ט״ז:14, 16). אנחנו יכולים להיות בטוחים שהאירועים האלה יתגשמו בקרוב. עד אז, אנחנו רוצים להמשיך להראות את הערכתנו לאבינו השמימי האוהב — לשים לב לנבואות מקראיות ולעזור גם לאחרים לעשות זאת. מ23.08 13 §19, 20
יום ד׳, 12 בנובמבר
הבה נמשיך לאהוב איש את רעהו, כי האהבה מאלוהים היא (יוח״א ד׳:7).
באיגרתו אל הקורינתים התייחס פאולוס לשלוש תכונות חשובות — אמונה, תקווה ואהבה — ואמר ש’הגדולה שבהן היא אהבה’ (קור״א י״ג:13). מדוע פאולוס אמר זאת? מפני שבעתיד, לאחר שכל הבטחותיו של יהוה לגבי העולם החדש יתקיימו, לא נצטרך יותר להאמין בהן או לקוות להתגשמותן. אבל האהבה היא תכונה שתמיד נצטרך להמשיך לגלות, גם כלפי יהוה וגם כלפי הרֵע. למעשה, היא תלך ותעמיק לנצח נצחים. בנוסף לכך, האהבה היא סימן הזיהוי של המשיחיים האמיתיים. ישוע אמר לשליחיו: ”בזאת ידעו הכול שתלמידיי אתם — אם תהיה אהבה ביניכם” (יוח׳ י״ג:35). סיבה נוספת היא שהאהבה עוזרת לנו להישאר מלוכדים. משום כך פאולוס כתב שהאהבה ”היא קשר מושלם של אחדות” (קול׳ ג׳:14). השליח יוחנן הזכיר אותה באיגרתו הראשונה. הוא הסביר ש”האוהב את אלוהים יאהב גם את אחִיו” (יוח״א ד׳:21). במילים אחרות, אהבתנו לאחינו מגלה אם אנחנו באמת אוהבים את אלוהים. מ23.11 8 §1, 3
יום ה׳, 13 בנובמבר
נשליך גם אנו כל מעמסה (עב׳ י״ב:1).
המקרא משווה את חיי המשיחיים למרוץ. מי שמצליחים לחצות את קו הסיום זוכים לגמול חיי הנצח (טימ״ב ד׳:7, 8). אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ להמשיך לרוץ, במיוחד כי קו הסיום קרוב מתמיד. השליח פאולוס הצביע על משהו שיעזור לנו לנצח את המרוץ. הוא הנחה אותנו ’להשליך כל מעמסה מעלינו ולרוץ בהתמדה את המרוץ הערוך לפנינו’. האם פאולוס התכוון שכמשיחיים אנחנו לא צריכים לשאת אף נטל? לא, כוונתו הייתה שאנחנו צריכים להיפטר מכל מעמסה מיותרת. מעמסות מיותרות עלולות להאט אותנו ולהתיש אותנו. כדי להחזיק מעמד, עלינו לזהות במהירות כל מעמסה שעלולה להאט אותנו ולהיפטר ממנה. במקביל, אנחנו לא רוצים להסיר מעלינו נטל שבאחריותנו לשאת. אחרת אנחנו עלולים לצאת מהמרוץ (טימ״ב ב׳:5). מ23.08 26 §1, 2
יום ו׳, 14 בנובמבר
אל תהיה התקשטותכן התקשטות חיצונית (פט״א ג׳:3).
סבירות עוזרת לנו לכבד את דעתם של אחרים. לדוגמה, חלק מהאחיות אוהבות להתאפר ואילו אחרות מעדיפות לא להתאפר. יש משיחיים שנהנים לשתות אלכוהול בצורה מתונה, ואילו אחרים החליטו להימנע משתיית אלכוהול. כל המשיחיים מנסים לשמור על בריאות טובה, אבל לכל אחד יש את הדרך שלו לשמור על הבריאות. אם אנחנו משוכנעים שהבחירות שלנו הן הטובות ביותר ומנסים לקדם אותן בקהילה, אנחנו עלולים להכשיל אחרים ולגרום לפילוגים (קור״א ח׳:9; י׳:23, 24). למשל, במקום לקבוע חוקים נוקשים לגבי הלבוש שלנו, יהוה העניק לנו עקרונות מנחים. עלינו להתלבש באופן שראוי למשרת אלוהים ושמעיד על סבירות, צניעות ו”שיקול דעת” (טימ״א ב׳:9, 10). לכן אנחנו לא רוצים למשוך תשומת לב מיותרת לעצמנו דרך הלבוש שלנו. עקרונות המקרא יעזרו גם לזקני קהילה לא לקבוע כללים משלהם לגבי לבוש ותסרוקות. מ23.07 23, 24 §13, 14
שבת, 15 בנובמבר
הקשיבו היטב אליי, ואכלו טוב, ותתענגו ממזון עשיר באמת (יש׳ נ״ה:2).
יהוה מראה לנו איך נוכל ליהנות מעתיד טוב. מי שנענים להזמנה של ’האישה הכסילה’ והבוטה מתמקדים בתענוגות נסתרים ו’מתוקים’. סופם יהיה ב”מעמקי השאול” (מש׳ ט׳:13, 17, 18). מצבם של מי שנענים ל’חוכמה האמיתית’ שונה לגמרי (מש׳ ט׳:1). כולנו לומדים לאהוב את מה שיהוה אוהב ולשנוא את מה שהוא שונא (תהל׳ צ״ז:10). אנחנו גם שמחים להזמין אחרים ליהנות מהיתרונות של ’החוכמה האמיתית’. אנחנו כביכול ’קוראים ממרומי העיר’ ואומרים: ”כל חסר ניסיון יסור הנה”. התועלת שממנה נהנים כל מי שנענים להזמנה היא לא רק כאן ועכשיו, היא נצחית — נוכל לחיות לעד ולהמשיך ’ללכת קדימה בדרך ההבנה’ (מש׳ ט׳:3, 4, 6). מ23.06 24 §17, 18
יום א׳, 16 בנובמבר
אדם סבלן טוב מגיבור, והשולט במזגו טוב מכובש עיר (מש׳ ט״ז:32).
איך אתה מרגיש כשמישהו בעבודה או בבית־הספר שואל אותך שאלות לגבי האמונה שלך? האם זה מלחיץ אותך? זה מה שקורה לרובנו. אבל שאלות כאלה יכולות לספק הצצה לדרך החשיבה של האדם או למה שהוא מאמין בו, ולתת לנו הזדמנות להסביר את האמונה שלנו. במקרים אחרים אנשים שואלים שאלות כדי להתווכח. וזה לא צריך להפתיע אותנו. אחרי הכול, הרבה אנשים שמעו מידע מוטעה על האמונה שלנו (מה״ש כ״ח:22). ואנחנו חיים ”באחרית הימים”, זמן שבו הרבה אנשים הם ”חסרי נכונות להתרצות” ואפילו ”תוקפניים” (טימ״ב ג׳:1, 3). יכול להיות שאתה תוהה: ’איך אוכל להישאר רגוע ואדיב כשמישהו רוצה להתווכח איתי על האמונה שלי?’ מה יעזור לך? במילה אחת — ענווה. אדם עניו וטוב מזג לא מתרגז בקלות, אלא שולט בעצמו כשמתגרים בו וכשהוא לא בטוח איך להשיב. מ23.09 14 §1, 2
יום ב׳, 17 בנובמבר
תמנה אותם לשרים בכל הארץ (תהל׳ מ״ה:16).
לפעמים אנחנו מקבלים עצות שנועדו לשמור עלינו ממלכודת החומרנות וממצבים שיעמידו אותנו בסכנה להפר את מצוות יהוה. הציות ליהוה גם בתחומים אלה מצמיח לנו יתרונות רבים (יש׳ מ״ח:17, 18; טימ״א ו׳:9, 10). אין ספק שיהוה ימשיך להדריך אותנו באמצעות נציגיו הארציים גם במהלך הצרה הגדולה ולאורך אלף שנות שלטונו של המשיח. האם נמשיך להישמע להדרכתו? התשובה לכך תלויה במידת נכונותנו לציית להדרכתו של יהוה כבר היום. לכן נרצה להישמע לכל הנחיותיו, לרבות ההנחיות שהוא מספק לנו באמצעות האחים הממונים (יש׳ ל״ב:1, 2; עב׳ י״ג:17). יש לנו כל סיבה לבטוח במדריך שלנו, יהוה אלוהים, אשר עוזר לנו להתרחק מסכנות רוחניות ולהגיע אל היעד שלנו — חיי נצח בעולם החדש. מ24.02 25 §17, 18
יום ג׳, 18 בנובמבר
תודות לחסד נושעתם (אפ׳ ב׳:5).
השליח פאולוס נהנה מחיים מספקים בשירות יהוה, אבל היה עליו להתגבר על לא מעט קשיים. לעיתים קרובות פאולוס ערך מסעות ארוכים, ובאותם ימים זה לא היה דבר פשוט. במסעותיו פאולוס נתקל לעיתים ”בסכנות מפני נהרות” ו”בסכנות מפני שודדים”. היו גם מקרים שבהם הוא סבל מאלימות פיזית ממתנגדים (קור״ב י״א:23–27). ואחיו לאמונה לא תמיד העריכו את המאמצים הכנים שהוא עשה כדי לעזור להם (קור״ב י׳:10; פיל׳ ד׳:15). מה עזר לפאולוס להמשיך לשרת את יהוה? הוא למד הרבה על האישיות של יהוה מכתבי־הקודש ומהחוויות האישיות שלו. פאולוס השתכנע שיהוה אלוהים אוהב אותו (רומ׳ ח׳:38, 39; אפ׳ ב׳:4, 5). וגם הוא אהב את יהוה מאוד. פאולוס ביטא את אהבתו ליהוה בכך שהוא ’המשיך לשרת את הקדושים’ (עב׳ ו׳:10). מ23.07 9 §5, 6
יום ד׳, 19 בנובמבר
כל אדם ייכנע לסמכויות הנעלות (רומ׳ י״ג:1).
הרבה אנשים מכירים בכך שאנחנו זקוקים לממשלות ושעלינו לציית לפחות לחלק מהחוקים ש’הסמכויות הנעלות’ מחוקקות. אבל אותם אנשים לא רוצים לציית לחוקים שנראים להם לא־הוגנים או מוגזמים. המקרא מכיר בכך שממשלות האדם גורמות לסבל, שהן נמצאות בשליטת השטן ושהן יגיעו בקרוב אל קיצן (תהל׳ ק״י:5, 6; קהלת ח׳:9; לוקס ד׳:5, 6). נאמר בו גם ש”כל המתקומם נגד הסמכויות מתנגד למסגרת שקבע אלוהים”. כניעתנו היחסית לסמכויות הנעלות היא חלק מהסידור הזמני שקבע יהוה כדי לשמור על הסדר. לכן עלינו לתת ”לכל אדם מה שמגיע לו”, כולל מיסים, כבוד וציות (רומ׳ י״ג:1–7). יכול להיות שלדעתנו חוקים מסוימים הם לא־נוחים, לא־הוגנים או שהציות להם כרוך בהוצאה כספית כבדה. אבל אנחנו מצייתים ליהוה, והוא דורש מאיתנו להיכנע לאותן סמכויות כל עוד הן לא דורשות מאיתנו להפר את חוקיו (מה״ש ה׳:29). מ23.10 8 §9, 10
יום ה׳, 20 בנובמבר
צלחה עליו רוח יהוה (שופ׳ ט״ו:14).
בתקופה שבה שמשון נולד הפלשתים שלטו על עם ישראל ודיכאו אותו (שופ׳ י״ג:1). השלטון האכזרי שלהם גרם סבל רב לבני העם. יהוה בחר בשמשון ”להושיע את ישראל מיד הפלשתים” (שופ׳ י״ג:5). כדי להשלים את המשימה האדירה הזו, הוא היה חייב להישען על יהוה. במקרה אחד, הצבא הפלשתי הגיע ללכוד את שמשון בלחי, ככל הנראה בשטח של יהודה. אנשי יהודה היו מפוחדים והחליטו למסור אותו לידי האויב. בני עמו כבלו אותו בשני חבלים חדשים והביאו אותו אל הפלשתים (שופ׳ ט״ו:9–13). אבל אז ”צלחה עליו רוח יהוה” והוא שחרר את עצמו מהחבלים. לאחר מכן הוא ”מצא לחי חמור טרייה”, אחז בה והשתמש בה כדי להרוג 000,1 פלשתים (שופ׳ ט״ו:14–16). מ23.09 2, 3 §3, 4
יום ו׳, 21 בנובמבר
כך הוא לפי מטרת העולמים שהוא כונן באשר למשיח ישוע אדוננו (אפ׳ ג׳:11).
יהוה חשף במקרא את ”מטרת העולמים” שלו באופן הדרגתי. בדרך זו או אחרת הוא תמיד מצליח, משום שהוא ”עשה שהכול יפעל למען מטרתו” (מש׳ ט״ז:4). ותוצאות פעליו של יהוה יחזיקו מעמד לנצח. מהי מטרת יהוה, ואילו שינויים הוא עשה כדי להגשים אותה? אלוהים אמר לזוג הראשון מה מטרתו עבורם: ”פרו ורבו, מלאו את הארץ וכבשוה, ושלטו... בכל יצור חי הנע על הארץ” (בר׳ א׳:28). כשאדם וחוה מרדו והורישו חטא לכל בני האדם, זה לא חיבל במטרתו של יהוה. הוא שינה את הדרך שבה הוא ישלים אותה. הוא מייד קבע שתקום מלכות שמימית שתגשים את מטרתו המקורית עבור בני האדם וכדור הארץ (מתי כ״ה:34). מ23.10 20 §6, 7
שבת, 22 בנובמבר
לולא היה יהוה עוזרי, הייתי אובד עד מהרה (תהל׳ צ״ד:17).
יהוה יכול לעזור לנו להמשיך לשרת אותו. זה יכול להיות קשה, במיוחד אם אנחנו מתמודדים עם אותה חולשה כבר הרבה זמן. לפעמים החולשות שלנו נראות אפילו יותר קשות מאלו של השליח פטרוס. אבל יהוה יכול לתת לנו את הכוח לא לוותר (תהל׳ צ״ד:18, 19). לדוגמה, אחד מאחינו ניהל אורח חיים הומוסקסואלי לפני שהוא למד את האמת. הוא שינה את חייו מקצה לקצה ועזב את המעשים הלא־מוסריים האלה מאחור. בכל זאת, מדי פעם הוא היה צריך להיאבק בתאוות פסולות. מה עזר לו להמשיך להתאמץ? הוא מסביר: ”יהוה מחזק אותנו”, ומוסיף: ”למדתי שבעזרת רוח יהוה... אפשר [להמשיך] להתהלך בדרך האמת... יהוה משתמש בי ולמרות אי־השלמות שלי הוא ממשיך לחזק אותי”. מ23.09 23 §12
יום א׳, 23 בנובמבר
עקב ענווה ויראת יהוה ישנם עושר וכבוד וחיים (מש׳ כ״ב:4).
גם אם אתה צעיר, אתה יכול להגיע לבגרות המשיחית. אבל זה לא יקרה באופן אוטומטי. אתה צריך לבחור דוגמאות טובות לחיקוי, לפתח כושר חשיבה, להיות אחראי, לרכוש כישורים חיוניים לחיים ולהתכונן לתפקידים שתמלא בהמשך הדרך. אולי אתה מרגיש לחוץ מעצם המחשבה על כל הדברים שתצטרך לעשות בעתיד, אבל אתה יכול להצליח. זכור שיהוה רוצה לעזור לך (יש׳ מ״א:10, 13). כמובן, גם האחים והאחיות יתמכו בך. כשתגיע לבגרות המשיחית יהיו לך חיים עשירים ומספקים. אחים צעירים, אנחנו אוהבים אתכם! אנו בטוחים שיהוה ימשיך לברך את המאמצים שלכם להתקדם אל הבגרות. מ23.12 29 §19, 20
יום ב׳, 24 בנובמבר
תפארתו היא להתעלם מפגיעה (מש׳ י״ט:11).
חשוֹב שאתה נמצא במפגש חברתי עם כמה אחים ואחיות, ואתם מצטלמים למזכרת. אבל אתם לא מצלמים רק תמונה אחת אלא כמה תמונות. לאחר מכן אתה שם לב שבאחת התמונות אחד האחים לא מחייך. אבל מכיוון שהצטלמתם כמה פעמים, אתה בוחר למחוק את התמונה הזו ולשמור את התמונות שבהן כל האחים והאחיות, כולל אותו אח, מחייכים. כולנו צברנו הרבה זיכרונות טובים עם אחינו ואחיותינו. אבל אולי במקרים בודדים מישהו אמר או עשה משהו שפגע בנו. במה נבחר להתמקד? למה שלא ננסה למחוק את הזיכרון הזה בדיוק כמו שהיינו מוחקים תמונה לא מוצלחת? (אפ׳ ד׳:32) מכיוון שיש לנו כל כך הרבה זיכרונות טובים עם אחינו, קל לנו לסלוח להם על טעויות קטנות. עלינו להתאמץ להתמקד בטוב שבהם ולהוקיר את הזיכרונות האלה. מ23.11 12 §16, 17
יום ג׳, 25 בנובמבר
על הנשים להתקשט בלבוש הולם... במה שיאה לנשים המצהירות על מסירות לאלוהים (טימ״א ב׳:9, 10).
הנוסח המקורי ביוונית מתאר לבוש המשקף כבוד והתחשבות כלפי רגשותיהם ודעותיהם של אחרים. אנחנו כל כך מעריכים את מאמציהן של אחיותינו להקפיד על לבוש הולם וצנוע. תכונה חיונית נוספת שכל אחות צריכה לפתח היא תבונה. תבונה היא היכולת להבחין בין טוב לרע ולפעול בחוכמה. אביגיל הייתה אישה נבונה. בעלה קיבל החלטה גרועה שכמעט המיטה אסון על כל בני ביתו. אך בזכות תבונתה של אביגיל והתערבותה המיידית, חייהם ניצלו (שמ״א כ״ה:14–23, 32–35). התבונה עוזרת לנו לדעת מתי הזמן הנכון לדבר ומתי עדיף לשמור על שתיקה. תכונה זו גם תעזור לנו לא לעבור את הגבול שבין התעניינות אישית לבין חדירה לפרטיות (תסל״א ד׳:11). מ23.12 20 §8, 9
יום ד׳, 26 בנובמבר
הבה נשמח בשל התקווה לזכות בכבוד אלוהים (רומ׳ ה׳:2).
פאולוס כתב את המילים האלו לקהילה ברומא. האחים והאחיות כבר למדו על יהוה וישוע, פיתחו אמונה והפכו למשיחיים. אלוהים החשיב אותם ’לצדיקים בזכות אמונה’. לאחר מכן הוא משח אותם ברוח הקודש (רומ׳ ה׳:1). כתוצאה מכך הם זכו לתקווה נפלאה בעלת בסיס איתן. כמה שנים לאחר מכן כתב פאולוס למשיחיים המשוחים באפסוס על התקווה שהם יזכו לה ותיאר אותה ”כנחלה לקדושים” (אפ׳ א׳:18). באיגרתו אל הקולוסים הוא ציין היכן תתממש תקוותם ואמר: ’התקווה הזו שמורה לכם בשמיים’ (קול׳ א׳:4, 5). המשיחיים המשוחים יחיו לנצח בשמיים וימלכו לצד ישוע (תסל״א ד׳:13–17; ההת׳ כ׳:6). מ23.12 9 §4, 5
יום ה׳, 27 בנובמבר
שלום אלוהים הנשגב מכל בינה ישמור על לבבכם ועל שכלכם (פיל׳ ד׳:7).
המילה המקורית שתורגמה כ”ישמור” היא למעשה מונח צבאי המתאר חיילים השומרים על עיר מפני התקפות אויב. תושבי העיר יכולים לישון בשקט מפני שהם יודעים שהחיילים ניצבים בשערי העיר ושומרים עליה. שלום אלוהים מגן בצורה דומה על ליבנו ועל שכלנו. אנו יכולים להרגיש שלווים ורגועים בידיעה שיהוה איתנו (תהל׳ ד׳:8). גם אם מצבנו לא ישתפר באופן מיידי אנחנו עדיין יכולים ליהנות משלוות נפש, בדיוק כמו שקרה לחנה, אימו של שמואל (שמ״א א׳:16–18). שלווה ורוגע יאפשרו לנו לחשוב בבהירות ולקבל החלטות נבונות. מה נוכל לעשות? כפי שתושבי העיר לא יהססו לקרוא לשומרים כדי שיגנו עליהם מסכנות, גם אנחנו יכולים לפנות ליהוה ברגעי משבר. עלינו להתפלל שוב ושוב עד שנרגיש את שלום אלוהים (לוקס י״א:9; תסל״א ה׳:17). אם אתה חווה משבר, המשך להתפלל ליהוה וגם אתה תרגיש כיצד שלום אלוהים שומר על ליבך ועל שכלך (רומ׳ י״ב:12). מ24.01 21 §5, 6
יום ו׳, 28 בנובמבר
אבינו שבשמיים, יתקדש שמך (מתי ו׳:9).
כדי לקדש את שם אביו, ישוע עמד איתן במצבים מייסרים ואל מול כל העלבונות וההאשמות שהופנו כלפיו. אך הוא ידע שהוא ציית לאביו בכול ולכן אין לו סיבה להתבייש או לחוש אשמה (עב׳ י״ב:2). ישוע גם ידע שהשטן תוקף אותו ישירות באותן שעות קשות (לוקס כ״ב:2–4; כ״ג:33, 34). השטן ודאי קיווה שישוע יפר את נאמנותו, אך הוא לא קיבל את מבוקשו. ישוע הוכיח בצורה חד־משמעית שהשטן הוא שקרן מרושע, ושליהוה יש משרתים נאמנים הדבקים בו גם אל מול המבחנים הקשים ביותר. האם אתה רוצה לשמח את ישוע מלכנו? המשך לפאר את שמו של יהוה ועזור לאחרים להכיר אותו. כך תלך בדרכו של ישוע (פט״א ב׳:21). אתה תשמח את ליבו של יהוה, בדיוק כמו ישוע, ותוכיח שהשטן הוא שקרן נתעב! מ24.02 11 §11–13
שבת, 29 בנובמבר
מה אשיב ליהוה על כל הטוב אשר גמל לי? (תהל׳ קט״ז:12).
במרוצת חמש השנים האחרונות למעלה ממיליון איש נטבלו כעדי־יהוה. כשאנחנו מקדישים את עצמנו ליהוה, אנו בוחרים להיות תלמידי המשיח ומציבים את רצון יהוה בראש סולם העדיפויות שלנו. מה כרוך בהקדשה? ישוע אמר: ”מי שרוצה לבוא אחריי שיתכחש לעצמו” (מתי ט״ז:24). לפי היוונית המקורית, דרך נוספת לתרגם את הצירוף ”יתכחש לעצמו” היא גם ”יאמר לעצמו לא”. בתור משרת יהוה מוקדש, תצטרך כביכול לומר לא לכל דבר המנוגד לרצונו (קור״ב ה׳:14, 15). למשל, יהיה עליך לדחות את ”מעשי הבשר”, כמו אי־מוסריות מינית (גל׳ ה׳:19–21; קור״א ו׳:18). האם הגבלות כאלו רק ימררו את חייך? לא תרגיש כך אם אתה אוהב את יהוה ובטוח שחוקיו הם לטובתך (תהל׳ קי״ט:97; יש׳ מ״ח:17, 18). מ24.03 2 §1; 3 §4
יום א׳, 30 בנובמבר
רצוי אתה בעיניי (לוקס ג׳:22).
יהוה נותן את רוח הקודש לאנשים הרצויים בעיניו (מתי י״ב:18). נוכל לשאול את עצמנו: ’האם אני מצליח לגלות את התכונות המאפיינות את פרי הרוח?’ למשל, האם אתה סבלן יותר כלפי אחרים מכפי שהיית לפני שהכרת את יהוה? ככל שפרי הרוח יבוא לידי ביטוי בהתנהגותך, כך יהיו לך יותר סיבות להיות משוכנע שאתה רצוי בעיני יהוה. בנוסף לכל זאת, יהוה גם סיפק לנו את קורבן הכופר, ועל בסיס קורבן זה הוא מוכן לסלוח על חטאיהם של האנשים הרצויים בעיניו (טימ״א ב׳:5, 6). אך ייתכן שליבנו עדיין מתנגד לרעיון שיהוה אוהב אותנו, וזאת למרות העובדה שגילינו אמונה בקורבן הכופר ונטבלנו. מה נוכל לעשות במקרה כזה? עלינו לזכור שלא תמיד נוכל לסמוך על רגשותינו, אך תמיד נוכל לסמוך על יהוה. מי שמאמינים בקורבן בנו נחשבים בעיניו לצדיקים, והוא מבטיח לברך אותם (תהל׳ ה׳:12; רומ׳ ג׳:26). מ24.03 30 §15; 31 §17