דצמבר

האם ליהוה יש את הכוח להקים את המתים לתחייה?‏ כמובן!‏ הוא ”‏הכול יכול”‏ (‏ההת׳ א׳:‏8‏)‏.‏ כך שיש לו את הכוח להביס כל אויב,‏ אפילו את המוות (‏קור״א ט״ו:‏26‏)‏.‏ סיבה נוספת שעוזרת לנו להיות בטוחים שאלוהים מסוגל להקים את המתים לתחייה היא הזיכרון הבלתי מוגבל שלו.‏ הוא קורא לכל כוכב בשמו (‏יש׳ מ׳:‏26‏)‏.‏ הוא גם זוכר את מי שמתו (‏איוב י״ד:‏13;‏ לוקס כ׳:‏38‏)‏.‏ הוא יכול לזכור בקלות את הפרטים הקטנים ביותר לגבי מי שהוא יקים לתחייה,‏ כולל את הגנטיקה,‏ חוויות החיים והזיכרונות שלהם.‏ אנחנו יכולים להאמין בהבטחתו של יהוה לתחייה עתידית כי אנחנו יודעים שיש לו גם את הרצון וגם את הכוח לקיים אותה.‏ ושים לב לסיבה נוספת שיש לנו להאמין בהבטחה הזאת:‏ יהוה כבר עשה את זה.‏ בימי המקרא הוא נתן לכמה ממשרתיו הנאמנים,‏ כולל לישוע,‏ את הכוח להקים את המתים לתחייה.‏ מ23.‏04 9,‏ 10 §7–9

אם נביע את עצמנו בטקט וברכות,‏ יש יותר סיכוי שאנשים ירצו להקשיב ולהמשיך לשוחח.‏ כמובן,‏ אם מישהו רוצה לנצח בוויכוח או ללעוג לאמונה שלנו,‏ אנחנו לא חייבים להמשיך בשיחה (‏מש׳ כ״ו:‏4‏)‏.‏ אבל אנשים כאלה הם היוצא מן הכלל,‏ רוב הסיכויים שרבים אחרים ירצו להקשיב לנו.‏ אין ספק שזה יועיל לנו מאוד אם נפתח רכות וענווה.‏ בקש מיהוה בתפילה שייתן לך את הכוח שאתה צריך כדי להישאר רגוע כשאתה משיב לשאלות רגישות או לביקורת לא מוצדקת.‏ זכור שגישה רגועה יכולה למנוע מחילוקי דעות להידרדר לוויכוחים.‏ למעשה,‏ אם תענה בענווה ובכבוד,‏ תוכל לעזור לחלק מהמאזינים לשנות את דעתם בנוגע אלינו ובנוגע למקרא.‏ היה תמיד מוכן ’‏לדבר להגנת’‏ אמונתך,‏ ועשה זאת ”‏בענווה ובכבוד עמוק”‏ (‏פט״א ג׳:‏15‏)‏.‏ אתה אכן יכול להפוך את הענווה לחוזקה!‏ מ23.‏09 19 §18,‏ 19

שים לב לארבע דרכים שבהן נוכל לגלות סבלנות.‏ ראשית,‏ אדם סבלן לא ממהר לכעוס.‏ הוא מנסה להישאר רגוע ולא להשיב באותו מטבע כשמתגרים בו או כשהוא תחת לחץ (‏שמ׳ ל״ד:‏6‏)‏.‏ שנית,‏ אדם סבלן מחכה ברוגע.‏ אם דבר מסוים לוקח יותר זמן מהצפוי,‏ הוא מתאמץ לא להיות חסר מנוחה או עצבני (‏מתי י״ח:‏26,‏ 27‏)‏.‏ שלישית,‏ אדם סבלן לא פועל בפזיזות.‏ כשלאדם סבלן יש משימה חשובה לבצע,‏ הוא לא מתחיל אותה בלי להקדיש לכך מחשבה.‏ והוא לא מבצע אותה בפזיזות.‏ הוא מקצה זמן סביר כדי לתכנן את צעדיו.‏ לאחר מכן הוא מקדיש למשימה את הזמן הדרוש.‏ רביעית,‏ אדם סבלן מתאמץ להחזיק מעמד בניסיונות בלי להתלונן.‏ הוא יעשה את המיטב כדי להמשיך להחזיק מעמד ולשמור על גישה חיובית (‏קול׳ א׳:‏11‏)‏.‏ כמשיחיים אנחנו צריכים לגלות סבלנות בכל הדרכים שציינו.‏ מ23.‏08 20,‏ 21 §3–6

אחת הסיבות המרכזיות לכך שעלינו לשמור על ליבנו הסמלי היא שיהוה בוחן אותו.‏ זה אומר שהוא מסתכל מעבר לאיך שאנחנו נתפסים בעיני אחרים ורואה את מי שאנחנו באמת מבפנים.‏ הוא יאהב אותנו אם נמלא את מחשבותינו בחוכמתו המעניקה חיים (‏יוח׳ ד׳:‏14‏)‏.‏ כך לא נשאיר מקום לרעל המוסרי והרוחני שמקורו בשטן ובעולמו (‏יוח״א ה׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏ ככל שאנחנו מתקרבים ליהוה,‏ כך האהבה והכבוד שלנו כלפיו מתעצמים.‏ משום שאנחנו לא רוצים לפגוע באבינו השמימי,‏ אנחנו שונאים אפילו את המחשבה לחטוא.‏ מרתה,‏ אחות מקרואטיה שעמדה בפני הפיתוי לעשות מעשה לא־מוסרי,‏ כתבה:‏ ”‏היה לי קשה לחשוב בצלילות ולדחות את הדחף ליהנות מתענוגות החטא הזמניים.‏ אבל יראת יהוה הגנה עליי”‏.‏ באיזה אופן?‏ מרתה אמרה שהיא חשבה על ההשלכות שיהיו להחלטה לא־טובה.‏ גם אנחנו צריכים לחשוב על זה.‏ מ23.‏06 20,‏ 21 §3,‏ 4

ישוע ידע שמטרתו של יהוה היא לקדש את שמו ולטהר אותו מכל חרפה.‏ לכן הוא לימד את תלמידיו לומר בתפילה:‏ ”‏אבינו שבשמיים,‏ יתקדש שמך”‏ (‏מתי ו׳:‏9‏)‏.‏ ישוע ידע שזו הסוגיה החשובה ביותר שעומדת בפני האנושות.‏ למעשה,‏ אף אחד מברואיו של יהוה לא פעל לקידוש שמו יותר מישוע.‏ ולמרות זאת,‏ במה האשימו את ישוע כשעצרו אותו?‏ בחילול שם אלוהים!‏ אין ספק שהכפשת שמו הקדוש של אביו נחשבה בעיני ישוע לחטא החמור ביותר.‏ הידיעה שיאשימו וירשיעו אותו בהאשמה זו הטרידה אותו מאוד.‏ יכול להיות שזו הסיבה שהוא כל כך התייסר בשעות שקדמו למעצרו (‏לוקס כ״ב:‏41–44‏)‏.‏ מ24.‏02 11 §11

כדי לרוץ במרוץ החיים עלינו לאהוב את יהוה ואת ישוע יותר ממה שאנחנו אוהבים את בני משפחתנו (‏מתי י׳:‏37‏)‏.‏ אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים להזניח את המחויבויות המשפחתיות שלנו מתוך חשש שהן מונעות מאיתנו לרצות את אלוהים ואת המשיח.‏ להיפך,‏ כדי להיות רצויים בעיני אלוהים והמשיח,‏ אנחנו צריכים למלא את תפקידנו במשפחה (‏טימ״א ה׳:‏4,‏ 8‏)‏.‏ כך נהיה שמחים יותר.‏ אחרי הכול,‏ יהוה יודע שהמשפחות יהיו מאושרות אם הבעל והאישה ינהגו זה בזה באהבה ובכבוד,‏ אם ההורים יאהבו ויחנכו את ילדיהם ואם הילדים יצייתו להוריהם (‏אפ׳ ה׳:‏33;‏ ו׳:‏1,‏ 4‏)‏.‏ כל אחד מבני המשפחה צריך להסתמך על החוכמה שבמקרא במקום על רגשות,‏ השפעות תרבותיות או על דעתם של כל מיני מומחים.‏ היעזר בפרסומים שלנו שמבוססים על המקרא.‏ יש בהם עצות מעשיות שיעזרו לך ליישם עקרונות מקראיים מ23.‏08 28 §6,‏ 7

כל אישה משיחית בוגרת צריכה לפתח מיומנויות הכרחיות לחיים.‏ חלק מהדברים שאנחנו לומדים בילדות יכולים לשמש אותנו במהלך כל חיינו.‏ לדוגמה,‏ חיוני לרכוש שליטה בקריאה וכתיבה.‏ בתרבויות מסוימות ידיעת קרוא וכתוב אינה נחשבת למיומנות נחוצה לנשים.‏ אבל למעשה זוהי יכולת חיונית לכל משיחי (‏טימ״א ד׳:‏13‏)‏.‏ לכן אל לאחיות לתת לשום מכשול למנוע בעדן מללמוד קרוא וכתוב.‏ מיומנות זו תעזור להן למצוא עבודה קבועה,‏ ללמוד יותר לעומק את דבר־אלוהים ולשפר את כישורי ההוראה שלהן בשירות.‏ מעל לכול,‏ ככל שאנו קוראים יותר במקרא ומהרהרים בו,‏ אנו מתקרבים יותר ליהוה (‏טימ״א ד׳:‏15‏)‏.‏ מ23.‏12 20 §10,‏ 11

בקש מיהוה עזרה לדחות פיתויים.‏ כאנשים לא־מושלמים כולנו נאבקים באופן קבוע נגד הפיתוי לעשות את הרע.‏ השטן עושה כל מה שהוא יכול כדי להפוך את המאבק הזה לקשה ככל האפשר.‏ אחת הדרכים שלו היא לנסות להשחית את חשיבתנו באמצעות בידור לא־מוסרי.‏ בידור כזה יכול למלא את שכלנו במחשבות טמאות,‏ מחשבות שמזהמות את האדם הפנימי שלנו ויכולות להוביל לחטא חמור (‏מר׳ ז׳:‏21–23;‏ יעקב א׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ אנחנו זקוקים לעזרת יהוה כדי להתגבר על הפיתוי לעשות את הרע.‏ בתפילה לדוגמה ישוע כלל את התחינה הבאה:‏ ”‏אל תביאנו לידי פיתוי,‏ כי אם הצילנו מידי הרָשע”‏ (‏מתי ו׳:‏13‏)‏.‏ יהוה רוצה לבוא לעזרתנו,‏ אבל אנחנו חייבים לבקש ממנו עזרה.‏ עלינו גם לפעול בהתאם לתפילות שלנו.‏ מ23.‏05 6,‏ 7 §15–17

כשבני זוג מעריכים את הידידות שלהם עם אביהם השמימי,‏ הם ממהרים ליישם את עצותיו,‏ מה שעוזר להם להימנע מבעיות שעלולות לקרר את האהבה שלהם ולהתגבר עליהן.‏ אנשים רוחניים מתאמצים גם לחקות את יהוה ולטפח את תכונותיו,‏ כמו טוב לב,‏ סבלנות וסלחנות (‏אפ׳ ד׳:‏32 עד ה׳:‏1‏)‏.‏ אם בני זוג מתאמצים לטפח תכונות כאלה,‏ קל להם יותר לשמור על אהבתם.‏ אחות ששמה לנה,‏ שנשואה יותר מ־25 שנה,‏ אומרת:‏ ”‏קל לאהוב ולכבד אדם רוחני”‏.‏ שים לב לדוגמה מקראית.‏ כשיהוה היה צריך לבחור בהורים העתידיים של המשיח,‏ הוא בחר ביוסף ומרים מבין צאצאים רבים של דוד.‏ למה?‏ לשניהם היה קשר אישי עם יהוה,‏ והוא ידע שהם יבססו את קשר הנישואין שלהם על אהבתם כלפיו.‏ מ23.‏05 21 §3,‏ 4

אף־על־פי שהמנהיג שלנו,‏ ישוע,‏ הוא מושלם,‏ האנשים שבהם הוא משתמש לא מושלמים.‏ יכול להיות שלא קל לנו להישמע להם,‏ במיוחד אם הם מבקשים מאיתנו לעשות משהו שאנחנו לא רוצים לעשות.‏ במקרה אחד לשליח פטרוס היה קשה לציית.‏ כשמלאך הנחה אותו לאכול חיות הנחשבות טמאות על־פי תורת משה,‏ פטרוס סירב — לא פעם אחת,‏ אלא שלוש פעמים!‏ (‏מה״ש י׳:‏9–16‏)‏ ההנחיה החדשה הזו לא נשמעה לו הגיונית.‏ לעומת זאת,‏ השליח פאולוס ציית להנחייתם של הזקנים בירושלים לקחת ארבעה אנשים למקדש ולהיטהר כדי להוכיח שהוא מקיים את התורה.‏ פאולוס ידע שהמשיחיים כבר לא כפופים לתורה ושהוא לא עשה שום דבר פסול.‏ בכל זאת הוא ”‏לקח.‏.‏.‏ את האנשים ונטהר איתם”‏ (‏מה״ש כ״א:‏23,‏ 24,‏ 26‏)‏.‏ הצייתנות של פאולוס תרמה לאחדות (‏רומ׳ י״ד:‏19,‏ 21‏)‏.‏ מ23.‏10 10 §15,‏ 16

על־פי־רוב איננו חושבים על יראה כעל תכונה החשובה לחברות טובה.‏ אבל מי שרוצים להיות חברים טובים של יהוה חייבים לירוא אותו.‏ לא משנה כמה זמן אנחנו כבר משרתים את יהוה,‏ כולנו צריכים שתהיה לנו יראה בריאה כלפיו.‏ אבל מה זה אומר לירוא את אלוהים?‏ אדם שיש לו יראה בריאה כלפי אלוהים אוהב אותו ולא רוצה לעשות שום דבר שיפגע ביחסים שלו איתו.‏ לישוע הייתה יראה כזאת (‏עב׳ ה׳:‏7‏)‏.‏ אבל היראה שהוא חש כלפי יהוה לא התבטאה בפחד (‏יש׳ י״א:‏2,‏ 3‏)‏.‏ הוא אהב אותו מאוד ורצה לציית לו (‏יוח׳ י״ד:‏21,‏ 31‏)‏.‏ גם אנחנו,‏ בדומה לישוע,‏ מרגישים כבוד עמוק ויראה כלפי יהוה משום שהוא אל אוהב,‏ חכם,‏ צודק ומלא כוח.‏ אנחנו גם יודעים שיהוה אוהב אותנו ושהוא מושפע מהאופן שבו אנחנו מגיבים להדרכתו.‏ המעשים שלנו יכולים להכאיב ליהוה או לשמח את ליבו (‏תהל׳ ע״ח:‏41;‏ מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ מ23.‏06 14 §1,‏ 2‏;‏ 15 §5

כשמלכותו של המלך עוזיהו התחזקה,‏ הוא שכח שיהוה הוא מקור הכוח וההצלחה שלו.‏ מה נוכל ללמוד מזה?‏ אנחנו צריכים לזכור שההצלחות וזכויות השירות שלנו מקורן ביהוה.‏ במקום להתרברב בהישגינו,‏ עלינו להפנות ליהוה את הכבוד על הצלחותינו (‏קור״א ד׳:‏7‏)‏.‏ עלינו לקבל בענווה את העובדה שאנחנו לא־מושלמים וזקוקים למוסר.‏ אח בשנות ה־60 לחייו כתב:‏ ”‏למדתי לא לייחס לעצמי חשיבות רבה מדי.‏ כשאני מקבל מוסר על טעויות טיפשיות שאני עושה מדי פעם,‏ אני מנסה לקום על הרגליים ולהמשיך הלאה”‏.‏ אם נירא את יהוה ונשמור על ענווה,‏ נוכל להצליח בחיים (‏מש׳ כ״ב:‏4‏)‏.‏ מ23.‏09 10 §10,‏ 11

המשיחיים הקדומים היו צריכים כוח עמידה.‏ הם התמודדו עם בעיות שכל האנשים מתמודדים איתן,‏ אבל היו להם קשיים נוספים.‏ רבים מהם נרדפו,‏ לא רק על־ידי מנהיגי הדת היהודים והרשויות הרומיות,‏ אלא גם על־ידי בני משפחותיהם (‏מתי י׳:‏21‏)‏.‏ ולפעמים הם היו צריכים להיאבק בהשפעה של כופרים מתוך הקהילה שהפיצו תורות שגרמו לפילוגים (‏מה״ש כ׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏ אבל הם עמדו איתן (‏ההת׳ ב׳:‏3‏)‏.‏ איך?‏ הם הרהרו בדמויות מקראיות שגילו כוח עמידה,‏ כמו איוב (‏יעקב ה׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ הם התפללו לכוח (‏מה״ש ד׳:‏29–31‏)‏.‏ והם התמקדו בתוצאות הטובות של כוח העמידה שלהם (‏מה״ש ה׳:‏41‏)‏.‏ גם אנחנו נוכל לעמוד איתן אם נלמד בקביעות על דוגמאות של כוח עמידה מתוך דבר־אלוהים והפרסומים שלנו ונהרהר בהם.‏ מ23.‏07 3 §5,‏ 6

יהוה וישוע לא יוותרו עלינו.‏ השליח פטרוס היה בפרשת דרכים רצינית בחייו אחרי שהוא התכחש למשיח.‏ האם הוא יפרוש או ימשיך לשרת כתלמיד המשיח?‏ ישוע התחנן ליהוה שאמונתו של פטרוס לא תאבד.‏ הוא סיפר לפטרוס על התפילה הזאת ואמר לו שהוא בטוח שהוא יוכל לחזק את אחיו בהמשך (‏לוקס כ״ב:‏31,‏ 32‏)‏.‏ אין ספק שפטרוס התחזק כשהוא נזכר במילים של ישוע.‏ כשאנחנו מגיעים לצומת דרכים בחיינו,‏ יכול להיות שיהוה ישתמש ברועים אכפתיים כדי לספק לנו את החיזוק שאנחנו צריכים כדי להישאר נאמנים (‏אפ׳ ד׳:‏8,‏ 11‏)‏.‏ בדיוק כמו שיהוה סיפק את הצרכים החומריים של פטרוס והשליחים האחרים,‏ הוא ידאג גם לצרכים החומריים שלנו אם נשים את השירות במקום הראשון בחיינו.‏ מ23.‏09 24,‏ 25 §14,‏ 15

יהוה שם לב גם למעשים הקטנים ביותר שאנחנו עושים עבור אחרים.‏ הוא רואה את זה כקורבן יקר וכהלוואה שהוא יגמול עליה.‏ אם שירת כמשרת־עוזר או זקן קהילה,‏ יהוה זוכר את העמל שעשית בעבר,‏ ואת האהבה שהניעה אותך לעשות זאת (‏קור״א ט״ו:‏58‏)‏.‏ הוא גם רואה את האהבה שאתה ממשיך לגלות.‏ יהוה רוצה שכולנו נגדל באהבה כלפיו וכלפי אחרים.‏ נוכל לחזק את אהבתנו ליהוה אם נקרא ונהרהר בדברו ונתפלל אליו באופן קבוע.‏ נוכל לגדול באהבתנו לאחינו ואחיותינו אם נעזור להם בדרכים מעשיות.‏ ככל שנגדל באהבתנו,‏ כך נתקרב ליהוה ולמשפחתנו הרוחנית.‏ והקשרים האלה יישארו איתנו לנצח.‏ מ23.‏07 10 §11‏;‏ 11 §13;‏ 13 §18

כל אחד מהמשיחיים חייב להחליט בעצמו איך לדאוג לבריאותו.‏ יש רק כמה חוקים מקראיים ספציפיים שישפיעו על החלטתו של המשיחי בנוגע לטיפולים רפואיים,‏ כמו המצוות להימנע מדם ומספיריטיזם (‏מה״ש ט״ו:‏20;‏ גל׳ ה׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ כל שאר התחומים הם עניין של העדפה אישית.‏ לא משנה כמה אנחנו משוכנעים שטיפול מסוים הוא טוב,‏ עלינו לכבד את הזכות של האחים והאחיות שלנו לקבל החלטות רפואיות בעצמם.‏ בנושא זה עלינו לזכור את הנקודות הבאות:‏ (‏1)‏ אך ורק מלכות אלוהים תביא מרפא מוחלט וקבוע (‏יש׳ ל״ג:‏24‏)‏.‏ (‏2)‏ כל אחד מהמשיחיים חייב להיות ”‏משוכנע לגמרי”‏ מה הדבר הטוב ביותר עבורו (‏רומ׳ י״ד:‏5‏)‏.‏ (‏3)‏ אנחנו לא שופטים אחרים או שמים לפניהם מכשול (‏רומ׳ י״ד:‏13‏)‏.‏ (‏4)‏ המשיחיים מגלים אהבה ולא נותנים עדיפות לחופש שלהם לקבל החלטות אישיות על פני האחדות של הקהילה (‏רומ׳ י״ד:‏15,‏ 19,‏ 20‏)‏.‏ מ23.‏07 24 §15

אין ספק שאתה מוקיר את יחסיך עם יהוה.‏ כך הרגישו כל משרתיו הנאמנים עוד מימי קדם (‏תהל׳ ק״ד:‏33,‏ 34‏)‏.‏ רבים מהם עשו הקרבות כדי להגביר את שירותם ליהוה.‏ דוגמה אחת לכך היא הנזירים בישראל הקדומה.‏ הנזירים בימי קדם היו אנשים מסורים ליהוה,‏ שהיו מוכנים לעשות הקרבות אישיות כדי לשרת אותו באופן מיוחד.‏ במסגרת התורה ניתן היה לנדור נדר ליהוה ולחיות כנזיר לפרק זמן מסוים (‏במ׳ ו׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ הנדר הזה היה כרוך בציות להנחיות ששאר בני ישראל לא היו כפופים להן.‏ אם כן,‏ למה שמישהו ירצה לקבל על עצמו את נדר הנזירות?‏ המניע שעמד מאחורי ההחלטה הזו היה אהבה עמוקה ליהוה והערכה על שפע ברכותיו (‏דב׳ ו׳:‏5;‏ ט״ז:‏17‏)‏.‏ מ24.‏02 14 §1,‏ 2

פעמים רבות המקרא מדבר על ה”‏נאמנות”‏ או ה”‏חסד”‏ שאלוהים מגלה לידידיו.‏ המקרא מדבר גם על הנאמנות שמשרתי אלוהים מגלים זה לזה (‏שמ״ב ט׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ הנאמנות שלנו יכולה להתחזק עם הזמן.‏ שים לב איך זה בא לידי ביטוי במקרה של דניאל.‏ נאמנותו של דניאל ליהוה נבחנה לאורך כל חייו.‏ אבל אחד המבחנים הקשים ביותר אירע בשנות ה־90 לחייו.‏ פקידים בחצר המלוכה לא אהבו את דניאל ולא כיבדו את האל שהוא שירת.‏ לכן הם רקמו מזימה שתביא למותו.‏ הם שכנעו את המלך להוציא צו שיבחן האם דניאל נאמן לאלוהיו או למלך.‏ כל מה שדניאל היה צריך לעשות כדי להוכיח את נאמנותו למלך היה להפסיק להתפלל ליהוה למשך 30 יום.‏ אולם דניאל סירב להתפשר (‏דנ׳ ו׳:‏12–15,‏ 20–22‏)‏.‏ מ23.‏08 4,‏ 5 §12-10

יהוה רוצה שנמשיך לגלות אהבה לאחינו ואחיותינו.‏ אם אח לאמונה פגע בנו,‏ נרצה להאמין שהוא כן מתאמץ ליישם את עקרונות המקרא ושרק במקרה הזה הוא פעל ללא מחשבה (‏מש׳ י״ב:‏18‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ אלוהים אוהב את משרתיו הנאמנים למרות שהם לא מושלמים.‏ כשאנחנו עושים טעויות,‏ הוא לא מתרחק מאיתנו או שומר לנו טינה (‏תהל׳ ק״ג:‏9‏)‏.‏ אין ספק שאנו רוצים לחקות את אבינו הסלחן!‏ (‏אפ׳ ד׳:‏32 עד ה׳:‏1‏)‏ זכור שככל שהקץ מתקרב,‏ עלינו להישאר קרובים לאחינו.‏ אנו יודעים שהרדיפות רק ילכו ויתגברו,‏ ואולי אפילו נמצא את עצמנו בכלא בשל אמונתנו.‏ במקרה כזה נזדקק לאחינו יותר מאי פעם (‏מש׳ י״ז:‏17‏)‏.‏ מ24.‏03 15,‏ 16 §6,‏ 7

במקרא יש דוגמאות של צעירים שהתקרבו ליהוה,‏ זכו לחסדו והצליחו בחיים.‏ דוד היה אחד מהם.‏ בגיל צעיר הוא בחר לצדד באלוהים ובהמשך הפך למלך נאמן (‏מל״א ג׳:‏6;‏ ט׳:‏4,‏ 5;‏ י״ד:‏8‏)‏.‏ אם תלמד על החיים של דוד ועל שירותו הנאמן,‏ זה יכול לעודד אותך ולתת לך מוטיבציה.‏ תוכל גם ללמוד על הדוגמאות של מרקוס או טימותיאוס.‏ הם התחילו לשרת את יהוה בגיל מאוד צעיר,‏ והוא היה מרוצה מהם.‏ השאלה אם תצליח בחיים תלויה הרבה במה שאתה עושה איתם עכשיו.‏ אם תבטח ביהוה ולא בהבנתך,‏ הוא ’‏יכוון את צעדיך’‏.‏ תוכל לחיות חיים מאושרים ומלאי סיפוק.‏ זכור שיהוה מעריך את מה שאתה עושה בשבילו.‏ אין דרך טובה יותר להשתמש בחייך מאשר לשרת את אבינו השמימי האוהב.‏ מ23.‏09 13 §18,‏ 19

השליח פאולוס ידע שאחיו לאמונה אינם מושלמים.‏ לדוגמה,‏ זמן קצר לאחר שהפך למאמין,‏ היו אחים שחשדו במניעיו והתרחקו ממנו (‏מה״ש ט׳:‏26‏)‏.‏ בשלב מאוחר יותר,‏ חלק מחברי הקהילה דיברו עליו מאחורי הגב והכפישו את שמו הטוב (‏קור״ב י׳:‏10‏)‏.‏ הוא גם ראה זקן קהילה פועל בדרך מוטעית שהכשילה את האחים (‏גל׳ ב׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ בנוסף,‏ הוא חווה אכזבה קשה מצד מרקוס,‏ אחד משותפיו הקרובים (‏מה״ש ט״ו:‏37,‏ 38‏)‏.‏ כל זה עלול היה לגרום לפאולוס להתרחק ממי שפגעו בו,‏ אך הוא בחר לפעול אחרת.‏ הוא שמר על השקפה חיובית לגבי אחיו לאמונה והמשיך להיות פעיל בשירות יהוה.‏ מה עזר לו להתמיד בשירותו למרות האכזבות האלה?‏ אהבתו לאחיו ואחיותיו סייעה לו להתמקד בתכונותיהם הטובות,‏ ולא במגרעותיהם.‏ האהבה שרחש להם הניעה אותו לפעול על־פי העצה המוזכרת בפסוק היומי.‏ מ24.‏03 15 §4,‏ 5

במקרא יש מקרים רבים שמדגישים כמה חשובה הענווה.‏ שים לב לדוגמה של יצחק.‏ כשהוא החל להתגורר באזור גרר,‏ שהיה בשטח הפלישתים,‏ השכנים שלו קינאו בו וסתמו את הבארות שמשרתיו של אביו חפרו.‏ במקום לעמוד על זכויותיו,‏ יצחק עבר עם כל בני ביתו למקום אחר וחפר בו בארות חדשות (‏בר׳ כ״ו:‏12–18‏)‏.‏ אבל גם הפעם הפלישתים טענו שהמים שלהם.‏ בכל זאת,‏ יצחק שמר על השלום (‏בר׳ כ״ו:‏19–25‏)‏.‏ מה עזר לו להישאר עניו אפילו כשאחרים היו נחושים להתגרות בו?‏ הוא ודאי למד הרבה מהדוגמה של הוריו — אברהם שמר על השלום ולשרה הייתה ”‏רוח שקטה וענווה”‏ (‏פט״א ג׳:‏4–6;‏ בר׳ כ״א:‏22–34‏)‏.‏ מ23.‏09 15 §4

במועד שקבע יהוה,‏ הוא שלח ברוב אהבתו את בנו הבכור אל הארץ כדי ללמד אנשים על המלכות ולתת את חייו ככופר שישחרר אותנו מהחטא והמוות.‏ לאחר מכן ישוע הוקם לתחייה בשמיים כדי למלוך במלכות אלוהים.‏ הנושא המרכזי של המקרא הוא קידוש שם יהוה באמצעות מלכות המשיח,‏ אשר תגשים את מטרת אלוהים עבור כדור הארץ.‏ אי־אפשר לשנות את מטרת יהוה.‏ הוא הבטיח שהוא יגשים אותה במלואה (‏יש׳ מ״ו:‏10‏,‏ הערת שוליים;‏ עב׳ ו׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ עם הזמן כדור הארץ יהפוך לגן עדן שבו צאצאיהם המושלמים והנאמנים של אדם וחוה ’‏יחיו לעד’‏ (‏תהל׳ כ״ב:‏26‏)‏.‏ וליהוה יש מטרה אפילו יותר גדולה.‏ בסופו של דבר הוא יאחד את כל היצורים התבוניים בשמיים ובארץ.‏ באותה עת כולם ייכנעו לו כריבון (‏אפ׳ א׳:‏8–11‏)‏.‏ כל כך נפלא לחשוב על כל מה שיהוה עושה כדי לממש את מטרתו!‏ מ23.‏10 20 §7,‏ 8

כאשר גולי בבל הגיעו לירושלים,‏ תוך זמן קצר הם נאלצו להתמודד עם מצב כלכלי ופוליטי לא פשוט ועם התנגדות מצד אויביהם.‏ כתוצאה מכך,‏ רבים התקשו להתמקד בשיקום המקדש.‏ לאור זאת,‏ יהוה שלח שני נביאים,‏ את חגי וזכריה,‏ כדי להצית מחדש את קנאותם של היהודים לבניית בית המקדש.‏ דבריהם השפיעו על העם ועוררו אותם לפעולה (‏חגי א׳:‏1;‏ זכ׳ א׳:‏1‏)‏.‏ אבל בערך 50 שנה לאחר מכן,‏ קנאותם של שבי ציון שוב דעכה.‏ הפעם זה היה עזרא,‏ מעתיק מיומן של התורה,‏ שהגיע מבבל לירושלים כדי לעודד אותם ולעזור להם להציב את עבודת אלוהים במקום הראשון בחייהם (‏עז׳ ז׳:‏1,‏ 6‏)‏.‏ כפי שהנבואות של חגי וזכריה עודדו את העם ועזרו להם להמשיך לבטוח ביהוה למרות התנגדות ומכשולים,‏ אותן נבואות יכולות לעזור גם לנו להיות בטוחים שיהוה יתמוך בנו בעיתות משבר (‏מש׳ כ״ב:‏19‏)‏.‏ מ23.‏11 14,‏ 15 §2,‏ 3

איך נוכל להראות בפועל את אהבתנו לאחינו?‏ אחת הדרכים היא לנחם אותם.‏ ככל שנטפח יותר חמלה כלפיהם,‏ כך הרצון שלנו לנחם אותם ילך ויתחזק (‏תסל״א ד׳:‏18‏)‏.‏ איך נוכל להמשיך להעמיק את האהבה שלנו אחד לשני?‏ עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לסלוח לאחרים על טעויותיהם.‏ כיום חשוב במיוחד שנמשיך לגלות אהבה זה לזה.‏ פטרוס הסביר מדוע.‏ הוא אמר:‏ ”‏קץ הכול קרֵב.‏ לפיכך.‏.‏.‏ אהבו זה את זה אהבה עזה”‏ (‏פט״א ד׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ קץ העולם המרושע הזה רק הולך ומתקרב,‏ ואנחנו זוכרים מה ישוע ניבא שיקרה לתלמידיו:‏ ”‏תהיו שנואים על כל האומות בגלל שמי”‏ (‏מתי כ״ד:‏9‏)‏.‏ כדי להצליח להחזיק מעמד אל מול השנאה מצד העולם,‏ אנחנו חייבים להישאר מלוכדים.‏ כך השטן לא יצליח לפלג בינינו כי אנחנו מאוחדים בזכות האהבה (‏פיל׳ ב׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מ23.‏11 13 §18,‏ 19

לאמת שבדבר־אלוהים יש כוח עצום.‏ כשאנחנו מלמדים אנשים את האמת על יהוה,‏ אנו זוכים לחזות בתהליך מדהים.‏ אנו רואים איך אנשים משתחררים משקריו של השטן ולאט לאט מתחילים לראות את יהוה כפי שאנחנו רואים אותו,‏ כאב אוהב.‏ הם מתמלאים יראה כשהם לומדים על כוחו האינסופי (‏יש׳ מ׳:‏26‏)‏.‏ הם מפתחים את ביטחונם בו ככל שהם לומדים על דרכיו הצודקות (‏דב׳ ל״ב:‏4‏)‏.‏ הם נחשפים לחוכמתו העמוקה ומתחילים להישען עליה בחייהם (‏יש׳ נ״ה:‏9;‏ רומ׳ י״א:‏33‏)‏.‏ הם מתנחמים בידיעה שיהוה הוא התגלמות האהבה (‏יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ ככל שהם מתקרבים אליו יותר,‏ תקוותם לחיות לנצח כילדיו האהובים הולכת ומתחזקת.‏ איזה כבוד עצום יש לנו לעזור לאנשים להתקרב לאבינו השמימי!‏ בזכות מאמצינו לעזור לאחרים,‏ יהוה מחשיב אותנו ל’‏שותפיו לעבודה’‏ (‏קור״א ג׳:‏5‏)‏.‏ מ24.‏02 12 §15

אם אתה לומד את המקרא או שגדלת להורים עדי־יהוה,‏ האם אתה שוקל להיטבל?‏ זוהי בהחלט מטרה נעלה!‏ אבל לפני שתיטבל,‏ תצטרך להקדיש את עצמך ליהוה.‏ איך תוכל לעשות זאת?‏ עליך לפנות אליו בתפילה ולהבטיח לו שתעבוד רק אותו ותציב את רצונו במקום הראשון בחייך.‏ במילים אחרות,‏ אתה מבטיח ליהוה שתמשיך לאהוב אותו ”‏בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך ובכל כוחך”‏ (‏מר׳ י״ב:‏30‏)‏.‏ הקדשתך נעשית בפרטיות בינך לבין יהוה.‏ בניגוד לכך,‏ הטבילה נערכת בפומבי ומראה לכולם שהקדשת את עצמך ליהוה.‏ ההקדשה היא נדר רב־חשיבות.‏ יהוה מצפה ממך לעמוד בו,‏ ואין ספק שגם אתה נחוש לקיים את הבטחתך (‏קהלת ה׳:‏4‏)‏.‏ מ24.‏03 2 §2‏;‏ 3 §5

כל הזוגות הנשואים עוברים קשיים.‏ המקרא מציג בכנות את העובדה שהנשואים יחוו ”‏צרות בבשרם”‏ (‏קור״א ז׳:‏28‏)‏.‏ אחרי הכול,‏ מדובר בקשר בין שני אנשים לא מושלמים בעלי אישיות שונה והעדפות שונות.‏ ייתכן שיש ביניהם הבדלי רקע או תרבות.‏ לעיתים רק לאחר החתונה הם מבחינים בתכונות אופי שהם לא ראו לפני כן.‏ כל אחד מהדברים האלה עלול להוביל לבעיות בנישואין.‏ לפעמים במקום להודות שלכל אחד מהם יש חלק בבעיה ושעליהם לפתור אותה יחד,‏ הם עלולים להאשים זה את זה ואף לראות בפרידה או בגירושין כדרך המוצא.‏ אבל האם פירוק הקשר הוא הפתרון?‏ לא.‏ יהוה מצפה שזוגות יכבדו את נישואיהם גם אם הם מתקשים להסתדר.‏ מ24.‏03 16 §8‏;‏ 17 §11

לאחר הטבילה תקוותך לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות המשיכה להתחזק ככל שהעמקת יותר את הידע שלך והתקדמת מבחינה רוחנית (‏עב׳ ה׳:‏13 עד ו׳:‏1‏)‏.‏ אין ספק שחווית באופן אישי את התהליך המתואר ברומים ה׳:‏2–4‏.‏ עברת קשיים שונים,‏ אבל גילית כוח עמידה ובעקבות כך הרגשת שיהוה מרוצה ממך.‏ זה חיזק את ביטחונך שבאמת תזכה בגמול המובטח.‏ תקוותך התחזקה,‏ וכיום היא יותר מוחשית ויקרה לליבך מכפי שהייתה בהתחלה.‏ אתה מרגיש שהיא נוגעת אליך ומשפיעה עליך הרבה יותר בכל תחומי החיים.‏ למשל,‏ היא תורמת ליחסיך עם בני משפחתך,‏ מנחה אותך בהחלטות שאתה מקבל ועוזרת לך לנצל את זמנך בתבונה.‏ השליח פאולוס הזכיר עוד נקודה חשובה לגבי התקווה.‏ הוא אמר שתקוותנו תתגשם בוודאות!‏ (‏רומ׳ ט״ו:‏13‏)‏.‏ מ23.‏12 12,‏ 13 §16–19

בזמן משברים קשים אולי לא קל לנו להגיב ולחשוב בצורה מאוזנת.‏ אנחנו עלולים לחוות שטף של רגשות שליליים.‏ איך יהוה עוזר לנו כשאנחנו נתקפים תחושות כאלה?‏ הוא מבטיח לתת לנו יציבות.‏ כשספינה נקלעת לסערה היא מתנדנדת מצד לצד.‏ מהסיבה הזו לספינות רבות יש משני צידיהן מייצבים מתחת למים שעוזרים להן לשמור על איזון.‏ מנגנון זה שומר על ביטחון הנוסעים והופך את ההפלגה לפחות קשה.‏ עם זאת,‏ הרבה מייצבים עובדים טוב יותר כשהספינה ממשיכה לשוט קדימה.‏ באופן דומה,‏ יהוה יעניק לנו יציבות אם נמשיך לשרת אותו בנאמנות גם בשעת משבר.‏ מ24.‏01 22 §7,‏ 8

כשאתה פוחד,‏ היזכר במה שיהוה כבר עשה למענך.‏ הרהר בפעלי הבריאה.‏ תוכל,‏ למשל,‏ לחשוב על הציפורים והפרחים.‏ למרות שיהוה לא ברא אותם בצלמו והם לא יכולים לשרת אותו,‏ הוא עדיין דואג להם.‏ העובדה הזו יכולה לחזק את ביטחונך שהוא ידאג גם לך (‏מתי ו׳:‏25–32‏)‏.‏ חשוב גם מה יהוה עשה עבור משרתיו הנאמנים בעבר,‏ וגם עבור אחינו ואחיותינו כיום.‏ בנוסף,‏ הרהר בדאגה שיהוה גילה כלפיך.‏ למשל,‏ כיצד הוא משך אותך לאמת?‏ (‏יוח׳ ו׳:‏44‏)‏ איך הוא ענה לתפילותיך?‏ (‏יוח״א ה׳:‏14‏)‏ ואיזו תועלת אישית אתה מפיק מדי יום מקורבן הכופר של בנו אהובו?‏ (‏אפ׳ א׳:‏7;‏ עב׳ ד׳:‏14–16‏)‏.‏ מ24.‏01 4 §6‏;‏ 7 §17