17 אַחֲרֵי כֵן הִצִּיג אֶת הַמִּנְחָה.‏+ הוּא מִלֵּא אֶת כַּף יָדוֹ מִמֶּנָּה וְהִקְטִיר אוֹתָהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ,‏ בְּנוֹסָף לְעוֹלַת הַבֹּקֶר.‏+

2 ‏”‏דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם,‏ ’‏כַּאֲשֶׁר תִּכָּנְסוּ לְבַסּוֹף אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם לָשֶׁבֶת בָּהּ+ 3 וְתַקְרִיבוּ קָרְבָּן הַנִּשְׂרָף בָּאֵשׁ לִיהֹוָה מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן — אִם עוֹלָה+ וְאִם זֶבַח כְּדֵי לִנְדֹּר נֶדֶר מְיֻחָד וְאִם מַתְּנַת נְדָבָה+ וְאִם זֶבַח בְּמוֹעֲדֵיכֶם,‏+ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחוֹחַ* לִיהֹוָה+ — 4 הַמַּצִּיג אֶת קָרְבָּנוֹ יַצִּיג לִיהֹוָה גַּם מִנְחַת קֶמַח מְשֻׁבָּח,‏+ עֲשִׂירִית אֵיפָה,‏* בָּלוּל בְּרֶבַע הִין* שֶׁמֶן.‏