2 ‏”‏אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏אִם אִשָּׁה תַּהֲרֶה* וְתֵלֵד זָכָר,‏ תִּהְיֶה הִיא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים,‏ כְּפִי שֶׁהִיא טְמֵאָה בִּימֵי הַוֶּסֶת שֶׁלָּהּ.‏+

5 ‏”‏’‏וְאִם תֵּלֵד הִיא נְקֵבָה,‏ תִּהְיֶה טְמֵאָה שְׁבוּעַיִם,‏ כְּבִימֵי הַוֶּסֶת שֶׁלָּהּ.‏ הִיא תַּמְשִׁיךְ לְהִטַּהֵר מִן הַדָּם בְּמֶשֶׁךְ שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה הַיָּמִים הַבָּאִים.‏