יב לְבַסּוֹף אָמַר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏הִנֵּה עָשִׂיתִי* אֶת כָּל מָה שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם מִמֶּנִּי וְהִמְלַכְתִּי עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ.‏+

3 הִנְנִי.‏ הָעִידוּ נֶגְדִּי לִפְנֵי יְהֹוָה וְלִפְנֵי מְשִׁיחוֹ:‏+ מִמִּי לָקַחְתִּי שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר?‏+ וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אוֹ רוֹצַצְתִּי?‏ מִיַּד מִי לָקַחְתִּי שֹׁחַד* כְּדֵי לְהַעֲלִים עַיִן?‏+ אִם עָשִׂיתִי זֹאת,‏ אָשִׁיב אוֹתוֹ לָכֶם”‏.‏+

33 לֹא חָשַׁקְתִּי בְּכַסְפּוֹ שֶׁל אִישׁ וְגַם לֹא בִּזְהָבוֹ אוֹ בִּבְגָדָיו.‏+

2 תְּנוּ לָנוּ מָקוֹם בִּלְבַבְכֶם.‏+ לֹא עָשִׂינוּ עָוֶל לְאִישׁ,‏ לֹא הִשְׁחַתְנוּ אִישׁ וְלֹא נִצַּלְנוּ אִישׁ.‏+