טו אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם בְּחָזוֹן:‏ ”‏אַל תִּירָא,‏+ אַבְרָם.‏ אֲנִי מָגֵן עֲבוּרְךָ.‏+ שְׂכָרְךָ יִהְיֶה גָּדוֹל מְאוֹד”‏.‏+

5 וְהוּא הוֹצִיא אוֹתוֹ הַחוּצָה וְאָמַר:‏ ”‏הַבֵּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר אֶת הַכּוֹכָבִים,‏ אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אוֹתָם”‏.‏ אָמַר לוֹ:‏ ”‏כָּךְ יִהְיֶה זַרְעֲךָ”‏.‏*‏+

13 זְכֹר אֶת אַבְרָהָם,‏ יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ,‏ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בְּךָ וְאָמַרְתָּ לָהֶם:‏ ’‏אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם* כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם,‏+ וְאֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם,‏* לְמַעַן יִנְחֲלוּ אוֹתָהּ לְעוֹלָם’‏”‏.‏+

51 וְזֶה מִסְפָּרָם הַכּוֹלֵל שֶׁל הַמִּתְפַּקְּדִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל:‏ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְאֶחָד אֶלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים.‏+

22 שִׁבְעִים אִישׁ* הָיוּ אֲבוֹתֶיךָ כְּשֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם,‏+ וְכָעֵת הִרְבָּה אוֹתְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם.‏+