יז כַּאֲשֶׁר הָיָה אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה,‏ נִרְאָה יְהֹוָה אֶל אַבְרָם וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏אֲנִי הָאֵל הַכֹּל יָכוֹל.‏ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהֱיֵה לְלֹא דֹּפִי.‏*‏

7 ‏”‏וַאֲקַיֵּם אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינְךָ+ וּבֵין זַרְעֲךָ* אַחֲרֶיךָ לְדוֹרוֹתֵיהֶם לִבְרִית עוֹלָם,‏ לִהְיוֹת לְךָ לֶאֱלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ* אַחֲרֶיךָ.‏

16 וְאָמַר:‏ ”‏’‏בִּי אֲנִי נִשְׁבָּע’‏,‏ מַצְהִיר יְהֹוָה,‏+ ’‏הוֹאִיל וְעָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ,‏ אֶת יְחִידְךָ,‏+ 17 לְלֹא סָפֵק אֲבָרֵךְ אוֹתְךָ וְאַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ* כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְגַרְגִּירֵי הַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם,‏+ וְזַרְעֲךָ* יִירַשׁ אֶת שַׁעַר* אוֹיְבָיו.‏+