כב לְפִיכָךְ דָּוִד הָלַךְ מִשָּׁם+ וְנִמְלַט אֶל מְעָרַת עֲדֻלָּם.‏+ כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל כָּךְ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיו,‏ יָרְדוּ אֵלָיו לְשָׁם.‏ 2 וְכָל מִי שֶׁהָיוּ בִּמְצוּקָה וְשֶׁהָיוּ לָהֶם חוֹבוֹת וְשֶׁהָיוּ מְמֻרְמָרִים* הִתְקַבְּצוּ אֵלָיו,‏ וְהוּא הָיָה לָהֶם לְשַׂר.‏ הָיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.‏

13 מִיָּד אָמַר דָּוִד לַאֲנָשָׁיו:‏ ”‏חִגְרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ!‏”‏+ וְכֻלָּם חָגְרוּ אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם,‏ וְגַם דָּוִד חָגַר אֶת חַרְבּוֹ,‏ וּכְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עָלוּ אַחֲרֵי דָּוִד,‏ וּמָאתַיִם אִישׁ נִשְׁאֲרוּ עִם הַכֵּלִים.‏

9 דָּוִד מִיָּד יָצָא עִם שֵׁשׁ מֵאוֹת הָאֲנָשִׁים+ שֶׁהָיוּ אִתּוֹ,‏ וְהֵם הָלְכוּ עַד נַחַל* הַבְּשׂוֹר,‏ וְשָׁם נִשְׁאֲרוּ חֵלֶק מִן הָאֲנָשִׁים מֵאָחוֹר.‏