11 אָנָּא,‏ יְהֹוָה,‏ תִּהְיֶה נָא אָזְנְךָ קַשּׁוּבָה אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר מוֹצְאִים הֲנָאָה בְּיִרְאַת שִׁמְךָ,‏ וְאָנָּא הַעֲנֵק הַצְלָחָה לְעַבְדְּךָ הַיּוֹם,‏ וִיגַלֶּה נָא הָאִישׁ הַזֶּה רַחֲמִים כְּלַפַּי”‏.‏+

וַאֲנִי הָיִיתִי שַׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ.‏+

14 וְגַם מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה עָלַי לִהְיוֹת הַמּוֹשֵׁל+ שֶׁלָּהֶם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה,‏ מִן הַשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים+ עַד הַשָּׁנָה הַשְּׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם+ לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא הַמֶּלֶךְ,‏+ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה,‏ לֹא אֲנִי וְלֹא אַחַי אָכַלְנוּ אֶת הַמָּזוֹן הַמֻּקְצָב לַמּוֹשֵׁל.‏+

י וְהַמְּאַשְּׁרִים אוֹתָהּ בְּשִׂימָם אֶת חוֹתָמָם עָלֶיהָ+ הָיוּ:‏