15 יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם הִמְשִׁיךְ לְהַזְהִירָם בְּאֶמְצָעוּת שְׁלִיחָיו שׁוּב וָשׁוּב,‏ כִּי חָמַל עַל עַמּוֹ וְעַל מְקוֹם מִשְׁכָּנוֹ.‏ 16 אַךְ הֵם הִמְשִׁיכוּ לְלַגְלֵג עַל שְׁלִיחֵי הָאֱלֹהִים+ וּבָזוּ לִדְבָרָיו+ וְלָעֲגוּ לִנְבִיאָיו,‏+ עַד אֲשֶׁר עָלְתָה חֲמַת יְהֹוָה נֶגֶד עַמּוֹ+ וְעַד כִּי לֹא נִתָּן הָיָה לְרַפְּאָם.‏

הַאִם לֹא יְהֹוָה,‏ זֶה אֲשֶׁר חָטָאנוּ לוֹ?‏

2 וְשַׂר הַמִּשְׁמָר לָקַח אֶת יִרְמְיָהוּ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ חָזָה אֶת הָרָעָה הַזֹּאת נֶגֶד הַמָּקוֹם הַזֶּה,‏ 3 וִיהֹוָה הֵבִיא זֹאת כְּפִי שֶׁאָמַר,‏ כִּי חֲטָאתֶם לִיהֹוָה וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ.‏ עַל כֵּן קָרָה לָכֶם הַדָּבָר הַזֶּה.‏+