8 וִיהֹוָה הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל אַהֲרֹן:‏ ”‏אֲנִי עַצְמִי הִפְקַדְתִּי אוֹתְךָ עַל הַתְּרוּמוֹת הַנִּתָּנוֹת לִי.‏+ נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ מָנָה מִכָּל הַקֳּדָשִׁים הַנִּתְרָמִים עַל־יְדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמָנָה קְבוּעָה.‏+

11 וְגַם זֶה שַׁיָּךְ לְךָ:‏ הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר הֵם תּוֹרְמִים+ יַחַד עִם כָּל קָרְבְּנוֹת הַתְּנוּפָה+ שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ לְךָ נָתַתִּי אוֹתָם וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתְּךָ כְּמָנָה קְבוּעָה.‏+ כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אוֹתוֹ.‏+

13 הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהָעוֹבְדִים בַּעֲבוֹדַת קֹדֶשׁ אוֹכְלִים מִמָּה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ,‏ וְהַמְּשָׁרְתִים בְּכָל עֵת בַּמִּזְבֵּחַ מְקַבְּלִים מֵהַמִּזְבֵּחַ חֵלֶק מִן הַקָּרְבָּן?‏+