22 אָמַר לָהֶם בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית:‏ ”‏מַדּוּעַ?‏ מָה פִּשְׁעוֹ?‏ לֹא מָצָאתִי בּוֹ דָּבָר הַמְּחַיֵּב עֹנֶשׁ מָוֶת;‏ לְפִיכָךְ אַעֲנִישׁ אוֹתוֹ וַאֲשַׁחְרֵר אוֹתוֹ”‏.‏

24 אִלְמָלֵא עָשִׂיתִי בְּקִרְבָּם אֶת הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר אִישׁ מִלְּבַדִּי לֹא עָשָׂה,‏ לֹא הָיָה בָּהֶם חֵטְא;‏+ אֶלָּא שֶׁכָּעֵת הֵם רָאוּ אוֹתִי וְשָׂנְאוּ גַּם אוֹתִי וְגַם אֶת אָבִי,‏ 25 אַךְ זֶה קָרָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם:‏ ’‏שִׂנְאַת חִנָּם שָׂנְאוּ אוֹתִי’‏.‏+