16 וְדָוִד אָמַר לְשָׂרֵי הַלְּוִיִּים לְמַנּוֹת אֶת אֲחֵיהֶם הַזַּמָּרִים לָשִׁיר בְּקוֹל שִׂמְחָה,‏ בְּלִוּוּי כְּלֵי נְגִינָה:‏ כְּלֵי מֵיתָר,‏ נְבָלִים+ וּמְצִלְתַּיִם.‏+

6 כָּל אֵלֶּה הָיוּ בְּהַשְׁגָּחַת אֲבִיהֶם בְּשִׁירָה בְּבֵית יְהֹוָה,‏ בִּמְצִלְתַּיִם,‏ בִּכְלֵי מֵיתָר וּבִנְבָלִים+ לַעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים.‏

בְּהַשְׁגָּחַת הַמֶּלֶךְ הָיוּ אָסָף,‏ יְדוּתוּן וְהֵימָן.‏

25 בֵּינְתַיִם הוּא הִצִּיב אֶת הַלְּוִיִּים בְּבֵית יְהֹוָה עִם מְצִלְתַּיִם,‏ כְּלֵי מֵיתָר וּנְבָלִים,‏+ כְּמִצְוַת דָּוִד+ וְגָד+ חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ וְנָתָן+ הַנָּבִיא,‏ כִּי הַמִּצְוָה הָיְתָה מִיְּהֹוָה בְּיַד נְבִיאָיו.‏