יז כַּאֲשֶׁר הָיָה אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה,‏ נִרְאָה יְהֹוָה אֶל אַבְרָם וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏אֲנִי הָאֵל הַכֹּל יָכוֹל.‏ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהֱיֵה לְלֹא דֹּפִי.‏*‏ 2 אֲקַיֵּם אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינְךָ+ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאוֹד מְאוֹד”‏.‏+

15 וּמַלְאַךְ יְהֹוָה קָרָא לְאַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמַיִם 16 וְאָמַר:‏ ”‏’‏בִּי אֲנִי נִשְׁבָּע’‏,‏ מַצְהִיר יְהֹוָה,‏+ ’‏הוֹאִיל וְעָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ,‏ אֶת יְחִידְךָ,‏+ 17 לְלֹא סָפֵק אֲבָרֵךְ אוֹתְךָ וְאַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ* כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְגַרְגִּירֵי הַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם,‏+ וְזַרְעֲךָ* יִירַשׁ אֶת שַׁעַר* אוֹיְבָיו.‏+ 18 וְיִתְבָּרְכוּ* בְּאֶמְצָעוּת זַרְעֲךָ*‏+ כָּל אֻמּוֹת הָאָרֶץ כִּי שָׁמַעְתָּ בְּקוֹלִי’‏”‏.‏+