11 לְאַחַר מִכֵּן שָׁלַח שָׁאוּל שְׁלִיחִים אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל דָּוִד כְּדֵי לִשְׁמֹר עָלָיו* וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר,‏+ אַךְ מִיכַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל דָּוִד אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אִם לֹא תִּמָּלֵט* הַלַּיְלָה,‏ מָחָר אַתָּה מֵת”‏.‏

26 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שָׁאוּל אֶל הַצַּד הָאֶחָד שֶׁל הָהָר,‏ הָיוּ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָהָר.‏ דָּוִד מִהֵר לְהִמָּלֵט+ מִפְּנֵי שָׁאוּל,‏ אַךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו הֵחֵלּוּ לִסְגֹּר עַל דָּוִד וְעַל אֲנָשָׁיו כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתָם.‏+