33 וְאָז הֵטִיל עָלָיו שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית כְּדֵי לִפְגֹּעַ בּוֹ,‏+ וְלָכֵן יְהוֹנָתָן יָדַע שֶׁאָבִיו נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ לְהָמִית אֶת דָּוִד.‏+

26 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שָׁאוּל אֶל הַצַּד הָאֶחָד שֶׁל הָהָר,‏ הָיוּ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָהָר.‏ דָּוִד מִהֵר לְהִמָּלֵט+ מִפְּנֵי שָׁאוּל,‏ אַךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו הֵחֵלּוּ לִסְגֹּר עַל דָּוִד וְעַל אֲנָשָׁיו כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתָם.‏+

29 כַּאֲשֶׁר יָקוּם אָדָם לִרְדֹּף אוֹתְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשְׁךָ,‏ יִהְיוּ חַיֵּי* אֲדוֹנִי צְרוּרִים בְּבִטְחָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏ אַךְ אֶת חַיֵּי* אוֹיְבֶיךָ יַשְׁלִיךְ כַּאֲבָנִים מִקֶּלַע.‏*‏