אַךְ אַתְּ אָמַרְתְּ:‏ ”‏לֹא אֲשָׁרֵת”‏,‏

16 לָקַחְתְּ מִבְּגָדַיִךְ וְעָשִׂית לָךְ בָּמוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת וְזָנִית עֲלֵיהֶן+ — דְּבָרִים אֲשֶׁר אָסוּר שֶׁיֵּעָשׂוּ וְאָסוּר שֶׁיִּקְרוּ.‏

17 וּבְנֵי בָּבֶל הוֹסִיפוּ לָבוֹא אֵלֶיהָ אֶל מִטַּת אֲהָבֶיהָ,‏ וְהֵם טִמְּאוּ אוֹתָהּ בִּתְשׁוּקָתָם.‏* וְאַחֲרֵי שֶׁנִּטְמְאָה בָּהֶם,‏ סָרָה מֵהֶם בְּגֹעַל.‏*