19 הַאִם תְּחַלְּלוּ אוֹתִי בְּקֶרֶב עַמִּי בַּעֲבוּר חָפְנֵי שְׂעוֹרָה וּפִסּוֹת לֶחֶם,+ בַּהֲמִיתְכֶן אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְמִיתָה וּבְהַצִּילְכֶן אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם רְאוּיִים לִחְיוֹת, וְתַעֲשׂוּ כֵּן בְּשִׁקְרֵיכֶן לְעַמִּי, הַמַּקְשִׁיבִים לְשִׁקְרֵיכֶן?”’+