21 אָז נִגַּשׁ רוּחַ+ וְעָמַד לִפְנֵי יְהֹוָה וְאָמַר, ’אֲנִי אֲפַתֶּה אוֹתוֹ’. שָׁאַל אוֹתוֹ יְהֹוָה, ’כֵּיצַד?’ 22 וְהוּא הֵשִׁיב, ’אֵצֵא וְאֶהְיֶה לְרוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו’.+ וְהוּא אָמַר, ’תְּפַתֶּה אוֹתוֹ וְגַם תַּצְלִיחַ. צֵא וַעֲשֵׂה כֵּן’.